מגדלי אקירוב

אלפרד אקירוב הוא האנג'ל של הסטארט-אפים הפוליטיים בישראל ● כשגנץ החליט להיכנס לפוליטיקה, אקירוב העמיד לרשותו ערבות של שני מיליון שקל ● כשסער פרש מהליכוד והקים את תקווה חדשה, אקירוב העמיד גם עבורו ערבות של 2.5 מיליון שקל ● לאחרונה אקירוב מנסה להשתלט על כלל ביטוח ונתקל בקשיים רגולטוריים - כאלה שפוליטיקאים אסירי תודה יוכלו לפתור בהמשך

גדעון סער ובני גנץ על רקע מגדלי אקירוב בתל אביב. אילוסטרציה (צילום: תומר נויברג ומשה שי/פלאש90, מונטז')
תומר נויברג ומשה שי/פלאש90, מונטז'
גדעון סער ובני גנץ על רקע מגדלי אקירוב בתל אביב. אילוסטרציה

ההודעה על הריצה המשותפת של כחול-לבן של בני גנץ ותקווה חדשה של גדעון סער עוררה ביממה האחרונה דיונים עקרוניים על ההבדלים שבין "מרכז-ימין-בטחוני" ל"ימין-מרכז-ממלכתי" והתמקדה בדקויות המבדילות בין אסכולת סער לבין דוקטרינת גנץ ביחס להיפרדות מהפלסטינים, חוק הלאום, השתלבות חרדים וערבים בחברה, הורדת יוקר המחיה וכיבוד שלטון החוק.

סתם – זה לא קרה. הדיונים עסקו בשאלה אם האיחוד בין המפלגות הוא "גיים צ'יינג'ר", שרק בזכותו בנימין נתניהו לא "ייקח את האירוע", האם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ימצא את מקומו ברשימה החדשה, והאם היא תהפוך את מערכת הבחירות הבאה עלינו לרעה ל"תלת ראשית".

"יש המוני ישראלים בכל חלקי החברה, שיש בהם רצון עמוק לשותפות, לאחדות וליציבות", התפייט שר הביטחון במסיבת העיתונאים, שבה התבשרה האומה על לידתה של המפלגה החדשה. "הם מחפשים בית, ובבחירות הבאות תהיה לכולם כתובת אחת".

קשה לדעת מה רוצים "המוני ישראלים". אני מציע למקד את המבט בישראלי אחד, שלא חיפש סתם בית אלא דירה במגדל יוקרה: איש העסקים אלפרד אקירוב.

איל הנדל"ן אלפרד אקירוב (צילום: אוראל כהן/פלאש90)
איל הנדל"ן אלפרד אקירוב (צילום: אוראל כהן/פלאש90)

יצא כך שאקירוב העמיד לרשותו של בני גנץ ערבות של שני מיליון שקל כשגנץ החליט להיכנס לפוליטיקה ואז העמיד גם ערבות של 2.5 מיליון שקל לרשותו של גדעון סער, כשסער החליט לפרוש מהליכוד ולהקים את תקווה חדשה.

בהייטק מכירים את האנג'לים, המשקיעים הראשונים שמסכנים את כספם על מיזם חדש. אקירוב הוא המלאך הטוב עם הכיס העמוק של הסטארט-אפים הפוליטיים בישראל. הערבויות שלו אפשרו לגנץ ולסער לגייס את סכומי הכסף לקמפיינים שהביאו אותם עד הלום. אקירוב הוא-הוא המכנה המשותף האמיתי בין השניים.

בהייטק מכירים את האנג'לים, המשקיעים הראשונים שמסכנים את כספם על מיזם חדש. אקירוב הוא המלאך הטוב עם הכיס העמוק של הסטארט-אפים הפוליטיים בישראל

טיפוס מעניין, אקירוב. כבר שנים רבות הוא טוען, שאי אפשר לעשות עסקים בישראל, שהבירוקרטיה בלתי נסבלת, שהשלטון מערים קשיים בלתי סבירים, שדוחפים אנשי עסקים מוצלחים כמוהו להעביר את מרכז הפעילות העסקית שלהם לאירופה, כי שם קל יותר לסגור עניינים.

זה איכשהו לא מפריע לו להרחיב ולהעמיק את עסקיו ואת השפעתו בישראל, באמצעות אלרוב נדל"ן, חברה ציבורית שהוא בעל השליטה בה, וששמה מורכב מחיבור שמו הפרטי ושם המשפחה שלו.

עם אלרוב, אקירוב מנסה בחודשים האחרונים להשתלט על חברת כלל ביטוח בעסקה שאם תצא פועל, תקנה לאקירוב שליטה בתיק השקעות ענק של 250 מיליארד שקל מכספי הציבור: רבע טריליון שקל מהפנסיות של מאות אלפי ישראלים, המנוהלות על ידי כלל ביטוח. המהלך הזה נתקל לעת עתה בקשיים רגולטוריים. כאלה שפוליטיקאים קשובים ואסירי תודה יוכלו לפתור בהמשך.

"יצרו פה מצב שאנשי עסקים ישראלים לא משקיעים בארץ שלהם והולכים לרעות בשדות זרים. לא מרצון – מהכרח… כל הזמן הון ושלטון, כל הזמן בעלי אינטרסים, אז איך יפתחו את המדינה?" אמר אקירוב בראיון ל"גלובס" ב-2010, שנה לפני שפרצה המחאה החברתית.

באותו ראיון הוא פרס את חזונו לעולם הנדל"ן הישראלי, שאותו הוא מכיר מקרוב: "במרכזי הערים מתגוררים אלה שכבר עשו את הכסף. הייתי רוצה לראות כל יהודי בעולם עם דירה בישראל, גם אם רק לראש השנה ופסח. אני רוצה מיליון דירות של יהודים מהעולם". 12 שנים חלפו ביעף, ומחירי הנדל"ן טסו מאז לשמיים.

"במרכזי הערים מתגוררים אלה שכבר עשו את הכסף. הייתי רוצה לראות כל יהודי בעולם עם דירה בישראל, גם אם רק לראש השנה ופסח. אני רוצה מיליון דירות של יהודים מהעולם

אקירוב הוא מועמד מוביל לתואר המפוקפק איש ההון-שלטון הגדול בתולדות ישראל. הוא מטגן שקשוקות מצטיין מאז משברי שנות השמונים. כבר אז הוא תרם כספים גם לשמעון פרס מהעבודה וגם ליצחק מודעי מהליכוד והעמיד לרשות שניהם משרדים ללא תשלום ב"בית אירופה" בתל אביב.

אלפרד אקירוב ומנכ"ל בנק הפועלים דאז ציון קינן ב-2012 (צילום: משה שי/פלאש90)
אלפרד אקירוב ומנכ"ל בנק הפועלים דאז ציון קינן ב-2012 (צילום: משה שי/פלאש90)

גם פרס וגם מודעי היו, כנראה במקרה, שרי אוצר. ב-1990 כינס שר האוצר פרס ישיבת חירום כלכלית כדי להחליט איך להציל את קונצרן "כור" מהתמוטטות. הישיבה התקיימה בביתו של אקירוב.

ישיבה דרמטית אחרת התקיימה בחצר ביתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט ב-22 ביולי 2006. מלבד אקירוב נכחו בה העיתונאי דן מרגלית, שעוד היה אז מקורב לאולמרט, והמיליארדר האוסטרלי פרנק לואי. הנושא שעל הפרק היה המכרז למכירת בנק לאומי (הבנק שאקירוב רכש לפני פחות חודש מניות שלו בכ-100 מיליון שקל).

זו הייתה שבת שתכונה בהמשך "השבת השחורה". חיזבאללה ירה באותו יום 200 רקטות לעבר יישובי הצפון. כמה מ"המוני הישראלים" שגנץ וסער מתכוונים לפנות אליהם יזכו להגיע אל חצרו של ראש הממשלה בעיצומה של מלחמה, כדי לקדם עסקת ענק שחשובה להם?

אקירוב מקורב לאולמרט מאז תחילת שנות התשעים, כשתרם לקמפיין הבחירות שלו לעיריית ירושלים, במקביל לבניית פרויקט היוקרה ממילא. בהמשך אקירוב שילם במשך עשרה חודשים משכורת לשולה זקן, עבור משרה שעד היום לא ברור מה היה טיבה. הוא גם העסיק את מהנדס עיריית ירושלים, אורי שטרית במהלך משפטו בפרשת "הולילנד".

אקירוב שילם במשך עשרה חודשים משכורת לשולה זקן, עבור משרה שעד היום לא ברור מה היה טיבה. הוא גם העסיק את מהנדס עיריית ירושלים, אורי שטרית במהלך משפט "הולילנד"

שולה זקן באולם בית המשפט המחוזי בירושלים, 13 בנובמבר 2014 (צילום: דוד ועקנין/פול)
שולה זקן באולם בית המשפט המחוזי בירושלים, 13 בנובמבר 2014 (צילום: דוד ועקנין/פול)

"שנה לפני שהיא (זקן) 'בגדה' באהוד והעידה נגדו, פיטרתי אותה כי לא הייתה לה עבודה", הסביר אקירוב בראיון שנתן לאחרונה ל"כלכליסט", "לו הייתה לה עבודה – גם היום הייתה עובדת".

הקשרים הטובים עם אולמרט לא נותקו גם אחרי שאולמרט הורשע, נכלא והשתחרר. עליזה אולמרט חברה בדירקטוריון של "קרן אלרוב" וציוריה מקשטים את משרדיו של אקירוב. לפני ארבע שנים, כשעל הפרק עמד מינויו של יורם טורבוביץ ליו"ר בנק לאומי, שבו מושקעת חברת אלרוב, כתבה הפעילה החברתית לינור דויטש מ"לובי 99":

"אמש נצפו בחדר הפרטי של מסעדת היוקרה הבסטה בתל אביב יורם טורבוביץ, ציון קינן, אולמרט, אקירוב ונוספים בערב אפוף סיגרים. כן, המועמד ליו"ר בנק לאומי וקודקודי מועדון ההון-שלטון. את מי ישרת יו"ר כזה – את האינטרס הציבורי, או את המועדון שבשמו נשלח לתפקיד? חייבים לעצור את המינוי ההרסני הזה".

לא מיותר בהקשר הזה להזכיר את הדירקטוריון של אלרוב שבו יושבים בין היתר שר אוצר לשעבר (רוני בר-און), ראש הרשות לניירות ערך לשעבר (שמואל האוזר) והמשנה למנכ"ל כלל לשעבר (ענת לוין).

אלפרד אקירוב ואשתו חוה בפריז, 10 בספטמבר 2018 (צילום: Jerome Domine/ABACAPRESS.COM via Alamy)
אלפרד אקירוב ואשתו חוה בפריז, 10 בספטמבר 2018 (צילום: Jerome Domine/ABACAPRESS.COM via Alamy)

אפשר לדבר גם על היורש המיועד לבית אקירוב, ג'ורג'י אקירוב, שקיבל מחברת אלרוב הציבורית – שנמצאת בשליטת אביו – 15% ממניות חברת בת בשם "לוקה", ששווים 350 מיליון שקל. אפשר להזכיר את חגיגות בת המצווה לנכדתו של אקירוב, שלכבודה נסגרו חלקים מפארק הירקון.

ואפשר לחזור גם לחגיגות השמונים של אקירוב, שנערכו לפני שנה, בעיצומה של מגפת הקורונה, בהשתתפות נבחרת האלפיון העליון וצמרת הפוליטיקה הישראלית.

ליאור שליין – סטנדאפיסט ובן זוגה של יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי – הצחיק את הנוכחים עם שנינויות פוליטיות. ריטה שרה בליווי נגני הפילהרמונית. עידן רייכל שר בליווי זמרי האופרה הישראלית. נשאו דברי ברכה: אהוד אולמרט ורקפת רוסק-עמינח. אומרים שהיה שם כיף גדול.

ליאור שליין הצחיק את הנוכחים עם שנינויות פוליטיות. ריטה שרה בליווי נגני הפילהרמונית. עידן רייכל שר בליווי זמרי האופרה הישראלית. נשאו דברי ברכה: אהוד אולמרט ורקפת רוסק-עמינח. אומרים שהיה שם כיף גדול

אפשר להמשיך כך עוד ועוד. אבל נדמה לי שהעיקרון מובן. הנה הצעה לסיום: לשם מה לקרוא לרשימה המאוחדת של סער וגנץ בשם המסורבל והמעצבן "כחול לבן התקווה החדשה"? אם המפלגה החדשה שואפת להיות הכתובת לכל הישראלים ישרי הדרך שמחפשים שינוי, כמו שטוענים סער וגנץ, אני מציע שם קליט בהרבה: מגדלי אקירוב.

עוד 1,063 מילים ו-1 תגובות
סגירה