ב-10.5.2022 השתתפתי בכנס אקדמי של מרכז מינרבה לזכויות אדם  באוניברסיטת תל אביב והאגודה לזכויות האזרח לציון 50 שנות פעילות של האגודה. התבקשתי להחליף את מקומה של השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב בשל גלים של הסתה נגדה ונגד האגודה, שמנעו ממנה בעקבות החלטת וועדת האתיקה של השופטים להשתתף בכנס.

התבקשתי להחליף את מקום השופטת אגמון-גונן מביהמ"ש המחוזי בת"א בשל גלי הסתה נגדה ונגד האגודה לזכויות האזרח, שמנעו ממנה, בעקבות החלטת וועדת האתיקה של השופטים, להשתתף בכנס

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

תחושתי לנוכח ההסתה החזירה אותי למשפטו של יגאל עמיר ולמה שהתרחש אחריו. כך הרגשתי לאחר רצח רבין. הייתה הסתה פרועה ואיומים על חייו של ראש הממשלה.

אך כל הממונים על אכיפת החוק לא הגיבו גם כאשר ההסתה לא הייתה מרומזת אלא ברורה ואף תועדה במצלמות. הם גם לא הגיבו כאשר רבנים הטיפו בגלוי בדבר "דין רודף". איש מהם לא הועמד לדין.

ההסתה לוותה בהפחדה, שאם רבין ימשיך במגעיו עם הערבים יתרחש אסון על מדינת ישראל. והאסון אמנם התרחש כאשר רבין נרצח. ואז, במקום להפיק את הלקחים, לא רק מבחינת סידורי הביטחון אלא גם מבחינת השיח החברתי לגבי משמעות הרצח – החל תהליך ההשתקה. שמענו שוב ושוב כי מוטב שלא נדבר על התהליך שקדם לו ועל האחראים לרצח, מלבד על הרוצח עצמו, כי אם נעשה זאת לא נצליח לרפא את הקיטוב בתוך החברה בישראל.

חלפו מאז כמעט 30 שנים והקיטוב, כמו גם ההסתה, לא חלפו אלא אף התעצמו. 

במקום לרפא את החברה, במקום לגשר על הפערים, במקום להיאבק בהסתה ובקיטוב, החל תהליך ארוך שנועד להחליש את מערכת המשפט ואת רשויות אכיפת החוק בישראל.

שופטות ושופטים הידועים כשמרנים מונו, הפרקליטות והמשטרה היו מטרה להתקפות ישירות מצד נבחרי הציבור, והמטרה הייתה למנוע מהממונים על שמירת שלטון החוק והסדר הציבורי עשיית פעולות העשויות לפגוע בפעולות הממשלה, גם כשזו מפרה נורמות ציבוריות חשובות. גם אחרי חילופי השלטון לא שקטה הארץ וההסתה חסרת הרסן נמשכת ואף מתחזקת.

במקום לרפא את החברה, במקום לגשר על הפערים, במקום להיאבק בהסתה ובקיטוב, החל תהליך ארוך שנועד להחליש את מערכת המשפט ואת רשויות אכיפת החוק בישראל

לאחרונה עמדה במרכז ההסתה השופטת מיכל אגמון גונן, שפסיקותיה בענייני זכויות אדם, כדוגמת הפליטות מאוקראינה, לא נשאו חן בעיני ציבור מסוים מחשש שיגיעו פליטים ופליטות, שהם רחמנא ליצלן לא יהודים.

מספר עתירות הגיעו אל השופטת מיכל אגמון-גונן נגד החלטות לגרש פליטים אוקראינים שהגיעו לישראל החודש. בכל המקרים, הוציאה אגמון-גונן צו ביניים – ובכל המקרים המדינה חזרה בה מהגירוש כדי להימנע מפסק דין. אתמול השופטת שמה לפרקטיקה הזו סוף.

פרשנות של @YuvalYoazhttps://t.co/o0SsOMiEuS

— זמן ישראל (@ZmanIsrael) March 29, 2022

חשש כזה שימש עילה לארגון ימני "בצלמו" לצאת במסע גינוי והפחדה, שכלל גם דרישה להדחת השופטת מכהונתה ולמנוע ממנה להשתתף בכנס אקדמי באוניברסיטת תל אביב במושב הדן בזכויות חברתיות.

כמו בתנועת מלקחיים התלווה להפחדה של הארגון צעד מנהלי בידי שרת הפנים איילת שקד, שלמעשה מנע מהשופטת אגמון-גונן להמשיך בתפקידה בשמיעת ערעורים על החלטות בתי הדין לעררים של רשות האוכלוסין וההגירה. הערעורים יישמעו מעתה רק בירושלים, שם יושב הממונה על הרשות ושם גם קיים בית דין על פי חוק הכניסה לישראל. כך הושלם אקט ההפחדה והחל, כנראה, תהליך ההשתקה. תהליך אשר לדעתי מכוון לא רק לשופטת אגמון-גונן אלא לכלל השופטות והשופטים. "תתנהגו יפה, אחרת יבולע לכם".

הצעדים הללו נועדו לפגוע בעצמאות מערכת אכיפת החוק. מי שההפרדה בין הרשויות חשובה בעיניו צריך עתה לחשוש. במדינה דמוקרטית אסור ששופטים ושופטות יפעלו מתוך פחד מכוחו של השלטון. כאשר השופטים מושבעים בבית הנשיא הם מתחייבים לשמור על אי תלות ועל ציות רק למרות החוק.

במדינה דמוקרטית אסור ששופטים ושופטות יפעלו מתוך פחד מכוחו של השלטון. כאשר השופטים מושבעים בבית הנשיא הם מתחייבים לשמור על אי תלות ועל ציות רק למרות החוק

הפיקוח של בתי המשפט על הרשויות הוא אחד מתפקידיו החשובים בהגנה על זכויות האדם והאזרח. מתקפה על שופטות ושופטים או על מערכת המשפט בכללותה נועדה לייצר חוסר אמון של הציבור בבתי המשפט. והתוצאה יכולה להיות שופטות ושופטים מפוחדים. מתעוררת סכנה שהם יחששו מקבלת החלטות הראויות בעיניהם. ובכך יחדלו לשרת את האינטרס הציבורי.

ראינו בשנים האחרונות כיצד העזו מנהיגי פולין, במדינה שהחלה לטעום את טעם הדמוקרטיה, לפטר שופטים שלא נשאו חן בעיניהם ולמנות תחתם שופטים כלבבם. אני מתקשה להאמין שמדינת ישראל תגיע לתחתיות שאול כאלה.

Thousands protest against Poland's plan to discipline judges https://t.co/Kh6n7rTCbr pic.twitter.com/BRgKzf3gOo

— Reuters (@Reuters) January 11, 2020

אבל ההחלטה המנהלית של השרה שקד מפחידה ומלמדת עד כמה רעוע המבנה של הקמת בתי הדין לפי חוק הכניסה לישראל, שבהם מכהנים דיינים שהם בעלי כישורים להתמנות לשופטי שלום. הם מתמנים לחמש שנים ותלויים בשרת הפנים באשר לאפשרות הארכת הכהונה לתקופה נוספת. כלומר, עליהם לשאת חן בעיני השלטון הממנה אותם בניגוד גמור לעקרון עצמאות השופטים. כל זאת כאשר הם אמורים להיות חלק ממערכת המשפט. נושא זה ראוי לדיון ציבורי ומקווה שיבוא על תיקונו.

פיקוח בתי המשפט על הרשויות הוא אחד מתפקידיו החשובים בהגנה על זכויות האדם והאזרח. מתקפה על שופטות ושופטים או על מערכת המשפט נועדה לייצר חוסר אמון של הציבור בבתי המשפט

ההסתה נגד השופטת לוותה גם בהשחרתה של האגודה לזכויות האזרח, שהינה ארגון זכויות אדם ואזרח הגדול בישראל. לזכותה רשומות זכויות רבות בפסיקות התקדימיות בתחומי חיים רבים שהשיגה, בפעילות החינוכית שהיא מקיימת כדי להקנות ערכים דמוקרטים לבני ובנות הנוער. ולא רק זאת: במשך השנים האגודה ייצגה מאות עותרות ועותרים מכל גווני הקשת הפוליטית.

הנחת היסוד של האגודה היא כי זכויות אזרח מוקנות לכל אזרחיות ואזרחי המדינה, מעצם היותם אזרחי המדינה. כך גם לגבי זכויות אדם המוקנות לכל אדם מעצם היותו אדם. האגודה שמה לה למטרה להגן על זכויות האדם והאזרח ללא קשר לדעות הפוליטיות של הפונות והפונים אליה.

כך, למשל, ייצגה האגודה את נעם פדרמן ועוד פעיל מתנועת כהנא חי בערעור נגד המעצר המנהלי שהושמו בו לאחר הטבח במערת המכפלה; ואת גרשון סלומון, פעיל נאמני הר הבית, בנושא סירוב המשטרה להתיר תפילה ביום שחרור ירושלים ליד שער המוגרבים.

מעובדות אלה בחר ארגון "בצלמו" להתעלם. מתוך כוונה לפגוע בשופטת אגמון-גונן, שפסיקותיה לא נשאו כנראה חן בעיניו, העדיף את הכותרת לפיה השופטת תישא דברים בכנס של האגודה, שהינה, לשיטתו, ארגון שמאל רדיקלי המגן על מחבלים. לכן, לטענת ארגון "בצלמו", מן הראוי להוקיע את השופטת עד כדי סילוקה ממערכת אכיפת החוק.

"בצלמו" העדיף את הכותרת לפיה השופטת תישא דברים בכנס האגודה, שהיא, לשיטתו, ארגון שמאל רדיקלי המגן על מחבלים. לכן, לטענתם, מן הראוי להוקיע את השופטת עד כדי סילוקה ממערכת אכיפת החוק

ועדת האתיקה של השופטים לא קיבלה את הטיעון הזה, אך סברה שהיה על השופטת, בטרם נתנה את הסכמתה לדבר בכנס, לפנות לוועדה ולקבל את אישורה. הטעם המרכזי להחלטתה נעוץ בסכנה לניגוד עניינים כאשר האגודה מופיעה כעותרת בבתי המשפט המנהליים.

"לאחר שקילת השיקולים השונים, ולא בלי התלבטות, עמדת הוועדה היא כי בנסיבות הייחודיות של הפנייה הנוכחית, ובמשקלם המצטבר של השיקולים, הנוגעים הן לכך שמדובר בכנס שמאורגן על ידי בעל דין והן לכך שהכנס נערך לציון פועלו של בעל הדין

— דוברות הרשות השופטת (@IsraelCourts) May 3, 2022

ועדת האתיקה לא קיבלה ובצדק את הטיעון שהאגודה הינה ארגון פוליטי של שמאל קיצוני כטענת העותרים. אבל עצם ההיזקקות לטענה זו בהקשר לשופטת מבטא בעיני תהליך מסוכן בשחיקת מבנה השלטון בישראל ובהתערערות מושגי יסוד של העקרונות הדמוקרטים.

כאשר הפניות לעומדים בראש מערכת המשפט, הנשיאה והשר, הן חלק ממערך הסתה – זהו מהלך מסוכן. ההסתה מעוותת את הנורמות והערכים, יוצרת פחד מפני הלא נודע, מפני מי שמצטייר כאויב. זהו מהלך של נרמול הרוע. זה אובדן של האיזונים והריסונים שהיו נהוגים במשך שנים בין שלוש הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת.

מתקיים מדרון חלקלק של פגיעות בכל מי שמעז לדאוג לזכויות אדם של "אחרים", כמו קבוצות מיעוטים בחברה. לצורך זה קיים מערך הסברה שקרי. את הדוגמה הטובה ביותר למערך הזה קיבלנו מאותו ארגון "בצלמו", שלאחר החלטת ועדת האתיקה של השופטים הוציא הודעה לתקשורת המעוותת את ההחלטה. לדעתם החלטת הוועדה הינה ניצחון לזכויות אדם בכך שהוועדה קבעה שהאגודה אינה גוף הדואג לזכויות אדם אלא גוף פוליטי. לכן קורא הארגון לנשיאה חיות לאסור על השופטת לדון בתיקי האגודה לאחר שנחשף שהיא תומכת באגודה.

ההסתה מעוותת את הנורמות והערכים, יוצרת פחד מהלא נודע, מפני מי שמצטייר כאויב. זהו מהלך של נרמול הרוע ואובדן האיזונים והריסונים שהיו נהוגים במשך שנים בין 3 הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת

כלומר, לא די שהוא בא על סיפוקו בכך שנמנע מהשופטת לשאת דברים בכנס ולא די שנמנע ממנה לשבת בתיקים המנהליים של רשות האוכלוסין וההגירה, אלא עתה באה דרישה שהשופטת לא תוכל לדון בתיקי האגודה. ניתן לכנות זאת "מכירת חיסול".

מעניין להיווכח איזה שינוי עברה החברה בישראל בנושא של הופעת שופטים ושופטות בכנסים, גם של האגודה.

בהיות האגודה ארגון לא מפלגתי נהגו שופטים רבים לאורך השנים להשתתף בכינוסים שלה ובהם מגדולי השופטים שקמו לנו: חיים כהן, משה לנדוי, מאיר שמגר ואהרון ברק. ויותר מזה: השופטים חיים כהן ושמעון אגרנט אף כיהנו כנשיאי האגודה לאחר פרישתם מבית המשפט העליון. הם לא ראו סתירה בין היותם שופטים בדימוס, הרואים בהגנה על זכויות אדם ואזרח חובה ללא קשר לשיוך פוליטי כלשהו, לבין היותם פעילים באגודה.

למרבה הצער, השחיקה במעמד מערכת אכיפת החוק שהיא פרי הסתה מכוונת רבת שנים מצד פוליטיקאים. היא זו שאפשרה עתה לעמותת ימין קיצוני לטעון טענות סרק באשר לאגודה ולקשור את השופטת לארגון פוליטי רדיקלי ובכך להשחירה.

הקישור בין תמיכה בזכויות אזרח וזכויות אדם ופעילות למען הגנה עליהן לבין עמדות פוליטיות-מפלגתיות כלשהן (במקרה הזה של השמאל) הוא מסוכן. משתמעת ממנו הפנמה של מסגור מחדש של המאבק לשמירה על זכויות האדם  והאזרח כמאבק פוליטי סקטוריאלי, שהתומכים בו נמנים על מיעוט שולי בחברה, ולא כעל זכויות שיש לכולם.

הקישור בין הגנה על זכויות האדם והאזרח לבין עמדות פוליטיות-מפלגתיות – מסוכן. משתמעת ממנו הפנמת מסגור מחדש של המאבק לשמירה על זכויות אלה כמאבק פוליטי סקטוריאלי, שתומכיו הם מיעוט שולי

בספר של האגודה שנערך למלאת לה שלושים, אמרה פרופ' רות גביזון, ששימשה כנשיאת האגודה, את הדברים הכי קולעים והכי פשוטים:

היא כתבה שזכויות אדם זה לא עניין של שיוך מפלגתי. זכויות אדם זה דבר שיש לכולם. השמירה על ערכים של הליך הוגן ושל הוגנות הם חלק משלטון החוק ומכללי המשחק בדמוקרטיה.

ואני מוסיפה – הניסיון לעשות דה-לגיטימציה לזכויות אדם ואזרח הוא חוליה נוספת בניסיון המתמשך לעשות דה לגיטימציה לשמאל ולכל מי שזכויות אדם ואזרח יקרות לו. ההסתה וההפחדה נמשכות ועלולות להתגבר ככל שהבחירות תתקרבנה. כניעה לניסיון זה  משמעה מתן תוקף לתפיסה כי זכויות אדם הן עניין מפלגתי, ועל-ידי כך להחלישן. ממהלך כזה יוצאים כולם מופסדים, ימין ושמאל כאחד.

שמחה שהניסיון להשתיק את השופטת מיכל אגמון-גונן מלדבר בכנס 50 שנה לאגודה לזכויות האזרח הצליח רק חלקית. השופטת בדימ' סביונה רוטלוי, שהחליפה אותה, בביקורת נוקבת על האפקט המצנן של הסתה מצד גורמים רדיקליים, שמנסים להפוך זכויות אדם כעניין של ימין ושמאל. דלגיטמציה מדאיגה. דברים נכוחים. pic.twitter.com/FSbJye8JPh

— Yofi Tirosh יופי תירוש يوفي تيروش (@YofiTirosh) May 10, 2022

סביונה רוטלוי היא שופטת (בדימוס) וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (בדימוס). עמדה בראש הוועדה ליישום האמנה בדבר זכויות הילד בחקיקה בישראל. ממקימות תנועת "נשים עושות שלום". פעילה מאז פרישתה מכס השיפוט בנושאים של זכויות אדם ובמיוחד זכויות חברתיות, זכויות ילדים, זכויות נשים, זכויות נפגעי עבירה, זכויות אנשים בעלי מוגבלויות, אלימות נגד נשים, התעללות בילדים. בעלת תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב.