גנץ שולח למיכאלי חיבוק דוב

יו"ר כחול-לבן היה הראשון לברך אמש את מרב מיכאלי על היבחרה שוב ליו"ר מפלגת העבודה ● חילופי הדברים המנומסים בין השניים היו השקט לפני הסערה: שתי המפלגות יילחמו בבחירות אחת בשנייה על קהלים דומים, והקרב עשוי להיות מנומס הרבה פחות ● פרשנות

בני גנץ, מרב מיכאלי (צילום: פלאש90, מונטז')
פלאש90, מונטז'
בני גנץ, מרב מיכאלי

הראשון לברך אמש (שני) את יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי על היבחרה מחדש ברוב קולות מוחץ היה שר הבטחון בני גנץ, איש כחול-לבן.

"מברך את שרת התחבורה מיכאלי על בחירתה המחודשת ליו״ר מפלגת העבודה. נמשיך לעבוד להקמת ממשלה רחבה ויציבה שתעבוד למען אזרחי ישראל", כתב גנץ בחשבון הטוויטר שלו ומיכאלי השיבה לו בלקוניות. "תודה בני".

מהירות הברכה והחביבות הטוויטרית של גנץ כלפי מיכאלי מסתירות מאחוריהן על מאבק פוליטי ידוע מראש. זו לא סתם חביבות וסולידריות. זה חיבוק דוב. לא צריך היה לחכות למערכת הבחירות לכנסת ה 25 כדי להבחין בציר המשותף עליו סבות שתי המפלגות הללו.

כשהוקמה רשימת כחול-לבן (חוסן לישראל) לפני כשלוש שנים, צורפו אליה מועמדים שהיו במשך שנים מן השדרה של מפלגת העבודה: מיכאל ביטון, רם שפע, איתן גינזבורג, חיליק טרופר (שאף התמודד בפריימריז בתקופת שלי יחימוביץ'), אלון שוסטר ואבי ניסנקורן. כולם היו אנשי העבודה.

לא רק ההרכב הפרסונלי, גם קהלי היעד חופפים.

מצד אחד, קהילת הביטחוניסטים של ישראל, הלשעברים שעשו שירות קצר או ארוך ומאמינים בפתרונות גמישים מול הפלסטינים בשילוב עם עוצמה ביטחונית. לא סתם נלחם גנץ בכנסת ה-24 עבור הפנסיות של אנשי הקבע. לובשי המדים, הם הבייס שלו והם היו פעם הבייס של מפלגת העבודה. מדי פעם נדדו לתנועה של ציפי לבני או למפלגות מרכז אחרות.

לא סתם נלחם גנץ בכנסת ה-24 עבור הפנסיות של אנשי הקבע. לובשי המדים, קהילת הביטחוניסטים של ישראל, הם הבייס שלו והם היו פעם הבייס של מפלגת העבודה

מאז קריסת מפלגת העבודה אחרי איחוד המחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג וציפי לבני, אף אחד מראשי המפלגה (עמיר פרץ, אבי גבאי, מיכאלי) לא הצליח להחזיר אליו את הביטחוניסטים הנודדים.

מרב מיכאלי נושאת נאום לאחר ניצחונה בבחירות לראשות מפלגת העבודה, 18 ביולי 2022 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
מרב מיכאלי נושאת נאום לאחר ניצחונה בבחירות לראשות מפלגת העבודה, 18 ביולי 2022 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

מצד שני, אנשי הקיבוצים, המושבים והחקלאים: הם הקהל המחוזר כעת על ידי העבודה וכחול-לבן. החקלאים אינם כגוף אחד. יש חקלאים הנוטים לליכוד ויש חקלאים וקיבוצניקים הנוטים לעבודה ולמרצ.

יש הטוענים כי – בחלוקה מכלילה למדי – חקלאי עופות וביצים (לולנים) נוטים להשתייך למחנה הימני ולהצביע לליכוד או למפלגה ימין-ממלכתי אחרת. מושבי הלולים הנם לרוב מושבי עליות מאוחרות יותר, חלקם מסורתיים בני עדות המזרח.

לעומת זאת, חקלאי פרות וחלב (רפתנים) נוטים להשתייך למחנה המרכז-שמאל. מושבי הרפתנים הנם לרוב מעליות מוקדמות יותר, אנשים שרכשו בקר והתבססו כלכלית דור אחד לפני אחיהם הלולנים. עליהם יהיה מאבק בין כחול-לבן ומפלגת העבודה.

חקלאי פרות וחלב (רפתנים) נוטים להשתייך למחנה המרכז-שמאל. מושבי הרפתנים הנם לרוב מעליות מוקדמות יותר, אנשים שרכשו בקר והתבססו כלכלית לפני אחיהם הלולנים

בסקטורים אחרים, מיכאלי חזקה יותר בקהל היעד של נשים בגילאי אמצע החיים. אימהות וסבתות מהשמאל-מרכז המעדיפות להזדהות עם אישה. גנץ יותר מקובל אצל החיילים הצעירים.

בני גנץ וגדעון סער מכריזים על ריצה משותפת בבחירות לכנסת ה-25. כפר המכבייה, 10 ביולי 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
בני גנץ וגדעון סער מכריזים על ריצה משותפת בבחירות לכנסת ה-25. כפר המכבייה, 10 ביולי 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

לפי סקרים ואף לפי תוצאות חלוקת המנדטים בכנסת היוצאת, גנץ מוביל על פני מיכאלי, אבל הוא חייב לנהל מאבק פוליטי אכזר כדי להרחיב את הבייס. ומאגר הקולות שהוא מחפש, נמצא בדיוק אצלה.

לפי סקרים ואף לפי תוצאות הבחירות הקודמות, גנץ מוביל על פני מיכאלי, אבל הוא חייב לנהל מאבק אכזר כדי להרחיב את הבייס. והקולות שהוא מחפש, נמצאים בדיוק אצלה

מספר מאבקים פוליטיים בכנסת ה-24 ליבו את האש בין שתי המפלגות, בראשם הוויכוח על הרפורמה בתחבורה הציבורית, שהביאה את ח"כ ביטון להחרים את הקואליציה בה הוא היה חבר. הוא עשה את הדברים בגיבוי מלא של יו"ר מפלגתו גנץ.

והיו עוד ויכוחים קטנוניים, הערות לא נעימות, תחושה שהועברה מגנץ כאילו מיכאלי מפריעה לו לקבל החלטות ביטחוניות.

גם יש עתיד בקלחת, כמובן. אמש בירך את מיכאלי חבר המפלגה רם בן-ברק, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, וכן יו"ר יש עתיד, ראש הממשלה יאיר לפיד. מיכאלי הודתה לשניהם בליווי סימן של לב סגול. אבל המתח בין יש עתיד לעבודה אינו גדול כמו המתח בין כחול-לבן לעבודה – או זה שבין כחול-לבן ליש עתיד.

כך או אחרת, הם כולם צריכים לצאת עכשיו בקמפיין בחירות שבו יצבטו אחד לשני בזרועות, יתכתשו בנימוס מזויף – והכול כדי לשבת בסופו של דבר ביחד באותה ממשלה – או אופוזיציה – גם אחרי ה-1 בנובמבר.

עוד 587 מילים
סגירה