תלמידי בית הספר היהודי בקירגיזסטן במהלך טקס יום השואה (צילום: יוטיוב)
יוטיוב

"חשוב שבישראל ידעו – קהילה קטנה נאבקת על הישרדותה"

לקהילה היהודית הענייה בקירגיזסטן אין כמעט למי לפנות ● ברקע קמפיין אגרסיבי לסגירת בית הספר היהודי היחידי – מנהל המוסד פנה ליו"ר המרכז לאימפקט יהודי בניסיון אחרון להציל את הקהילה הקטנה ● ההתערבות אומנם הביאה לשלילת צו הפינוי, אבל המאבק רחוק מלהסתיים: "האנטישמים האלה ימשיכו לנסות ולסלק את בית הספר"

לקהילה היהודית הקטנה בקירגיזסטן אין בעלי ברית רבים. יש מעט מאוד ארגונים יהודיים בינלאומיים שפועלים במדינה הענייה יחסית, שהייתה חלק מברית המועצות לשעבר. היום, נותרו במדינה רק כמה מאות יהודים.

קירגיזסטן גם רחוקה גיאוגרפית מרחק עצום מכל קהילה יהודית גדולה אחרת. במדינה החקלאית – שמונה קצת פחות משבעה מיליון בני אדם – אין שגריר ישראלי שגר בה (הוא שוהה בקזחסטן השכנה), ולקירגיזסטן אין שגריר בישראל.

לכן, כשבית הספר היהודי היחידי בקירגיזסטן – אורט פרי עץ חיים – שפועל בבירה בישקק קיבל התראת פינוי בחודש שעבר, לקהילה היהודית כמעט שלא היה למי לפנות לעזרה.

ראש הקהילה ומנהל בית הספר ולדימיר כריטסמן פנה לרוברט זינגר – דמות בולטת בקהילה היהודית הבינלאומית. "ברגע שהוא קיבל את המכתב הוא עירב אותי. בעיקרו של דבר, לא היה לו למי לפנות", מסביר זינגר, לשעבר מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי וכיום יושב ראש המרכז לאימפקט יהודי ויועץ בכיר לתנועה העולמית למאבק באנטישמיות.

ולדימיר כריטסמן (משמאל), מנהל בית הספר היהודי בקירגיזסטן עורך סיור לשגריר האיחוד האירופי בקירגיזסטן אדוארד אאואר, 27 ביוני 2022 (צילום: שגרירות האיחוד האירופי בקירגיזסטן)
ולדימיר כריטסמן (משמאל), מנהל בית הספר היהודי בקירגיזסטן עורך סיור לשגריר האיחוד האירופי בקירגיזסטן אדוארד אאואר, 27 ביוני 2022 (צילום: שגרירות האיחוד האירופי בקירגיזסטן)

לדברי זינגר, מצבה של הקהילה היהודית בקירגיזסטן מייצג קהילות יהודיות קטנות רבות ברחבי העולם, בייחוד כאלה שנמצאות במדינות ברית המועצות לשעבר. "הן בדרך כלל מאוד עניות, אין להן תמיכה"

לדברי זינגר, מצבה של הקהילה היהודית בקירגיזסטן מייצג קהילות יהודיות קטנות רבות ברחבי העולם, בייחוד כאלה שנמצאות במדינות ברית המועצות לשעבר. "אין להן מוסדות קהילתיים חזקים, הן בדרך כלל מאוד עניות, אין להן תמיכה מוסדית והן בדרך כלל לא מדברות אנגלית ומתקשות לקבל ייצוג בעולם.

"הקהילה היהודית של קירגיזסטן היא דוגמה מצוינת לזה", אומר זינגר. "אבל הקהילות הקטנות האלה לפעמים אפילו יותר חשובות מהקהילות הגדולות. אין הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות למען קהילה גדולה. אבל קהילה כזאת – אתה ממש יכול להציל אותה".

ואכן, שגריר ישראל לשעבר בקזחסטן ובקירגיזסטן מיכאל ברודסקי מודה שאף שהשגרירות מקיימת קשרים עם הקהילה היהודית המקומית – היא רחוקה מלהיות מוקד העניין שלה. "כמובן, אנחנו מקיימים איתם קשרים פעילים ועוקבים אחרי מצבם ומצב היהודים שם.

"אבל, תמיכה סוציאלית ביהודי קזחסטן וקירגיזסטן היא לא בין משימות הליבה של השגרירות", אמר ברודסקי ב־2018 במסגרת מחקר שעסק בעוצמה הרכה של ישראל במרכז אסיה.

הקהילות האלה נסמכות לרוב על מוסד פעיל אחד או שניים, שעוזרים להן לשמר את הקשר בין חבריהן, ושבלעדיהם הן היו כבר מתפרקות. "הדבר היחיד שמחזיק את הקהילה הוא בית הספר. בלי בית הספר – הקהילה תיעלם", אומר זינגר.

בית הספר נוסד ב־1993, זמן קצר אחרי נפילת ברית המועצות, בעזרת תרומות מבלגיה, ישראל וארצות הברית, אומר כריטסמן בריאיון לזמן ישראל בסיוע מתורגמן. כריטסמן היה אז עוזר מנהל בית הספר. כעבור שנתיים הוא מונה למנהל ומשמש בתפקיד עד היום.

"הקדשנו לבית הספר 30 שנים מהחיים שלנו. יש לנו מספר גדול של תלמידים מבריקים. הרבה מהבוגרים שלנו המשיכו ללמוד בישראל והתגייסו לצה"ל. ננסה לעשות כמיטב יכולתנו כדי להציל את בית הספר"

"הקדשנו לבית הספר 30 שנים מהחיים שלנו. יש לנו מספר גדול של תלמידים מבריקים. הרבה מהבוגרים שלנו המשיכו ללמוד בישראל והתגייסו לצה"ל", הוא אומר ומבטא את המילה "צה"ל" בעברית. "ננסה לעשות כמיטב יכולתנו כדי להציל את בית הספר".

זינגר מספר כי היה מעורב בהקמת בית הספר בתחילת שנות ה־90 וכי עמד בראש ארגון אורט העולמי – ארגון שמקים ומנהל בתי ספר יהודיים ברחבי העולם – כשאורט "פרי עץ חיים" הצטרף לארגון ב־2004.

ולדימיר כריטסמן, מנהל בית הספר היהודי בקירגיזסטן במשרדו, 27 ביוני 2022 (צילום: שגרירות האיחוד האירופי בקירגיזסטן)
ולדימיר כריטסמן, מנהל בית הספר היהודי בקירגיזסטן במשרדו, 27 ביוני 2022 (צילום: שגרירות האיחוד האירופי בקירגיזסטן)

לפני כמה שנים ביקר זינגר בקהילה המבודדת יחסית ויש לו גם קשר אישי לקירגיזסטן – המשפחה של אמו מצאה בה מקלט במהלך השואה, ואחותו למחצה – שמתה בינקותה – נקברה שם. "תמיד סיפרו לי ש[במהלך מלחמת העולם השנייה], השותפות, היחסים והידידות בין הקירגיזים, המוסלמים והיהודים היו יוצאים מהכלל", אומר זינגר.

קהילה מבודדת ולא מוכרת

כ־90% מאוכלוסיית קירגיזסטן – שגובלת בקזחסטן מצפון, באוזבקיסטן ממערב, בטג'יקיסטן מדרום ובסין ממזרח – הם מוסלמים סונים. אף שרובם חילונים – קיימת במדינה נוכחות אסלאמיסטית רבה.

במלחמת העולם השנייה, חיו בשטח קירגיזסטן של היום יותר מ־40 אלף יהודים, רבים מהם פליטים מאזורי ברית המועצות שנכבשו בידי הנאצים. לאחר המלחמה, רובם חזרו לבתיהם אבל כמה אלפים נותרו מאחור.

במלחמת העולם השנייה, חיו בשטח קירגיזסטן של היום יותר מ־40 אלף יהודים, רבים מהם פליטים מאזורי ברית המועצות שנכבשו בידי הנאצים. לאחר המלחמה, רובם חזרו לבתיהם

אחרי נפילת ברית המועצות בתחילת שנות ה־90, יהודים רבים היגרו מהמדינה, רובם המכריע לישראל. כיום חיים במדינה המרכז־אסיאתית רק כמה מאות יהודים. ההערכות נעות בין 300 ל־1,500. המספר תלוי במידה רבה בהגדרה של "יהודי", בהתחשב בשיעור הגבוה יחסית של נישואים בין־דתיים.

אזרחי קירגיזסטן מציינים את יום הניצחון על גרמניה הנאצית, 9 במאי 2022 (צילום: AP Photo/Vladimir Voronin)
אזרחי קירגיזסטן מציינים את יום הניצחון על גרמניה הנאצית, 9 במאי 2022 (צילום: AP Photo/Vladimir Voronin)

הקהילה היהודית של קירגיזסטן מורכבת משלוש קבוצות עיקריות: יהודים בוכרים – שחיים במרכז אסיה מזה יותר מ־1,500 שנה, יהודים דוברי פרסית מעיראק ואיראן – שעברו לאזור כסוחרים מעט מאוחר יותר, ויהודים אשכנזים – שהגיעו למדינה במפנה המאה ה־20.

כיום, היהודים האשכנזים – רובם צאצאי פליטים שנמלטו לקירגיזסטן במהלך השואה – מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר. יהודי קירגיזסטן – שחיים לאורך מה שנודע כדרך המשי – מוזכרים בכתביהם של הגיאוגרף המוסלמי מוקדסי ושל מרקו פולו מהמאות ה־11 וה־13, בהתאמה.

בשנות ה־90 קירגיזסטן שימשה בית לקהילות קטנות אך תוססות. אולם, הפעילות הדתית הוגבלה אחרי המהפכה הקומוניסטית, ובפרט אחרי מלחמת העולם השנייה – עד לקריסת ברית המועצות.

במשך כמעט עשור לאחר מכן לא היו לקהילה רב או חיי דת מאורגנים. בשנת 2000 חב"ד שלחו את הרב אריה רייכמן, יליד בלארוס, לבישקק, שבה גרים רוב יהודי המדינה. הוא ואשתו אסתר נמצאים שם מאז.

אנדרטה לזכר יהודי ברית המועצות שמצאו מקלט בקירגיזסטן במהלך השואה (צילום: המרכז לאימפקט יהודי)
אנדרטה לזכר יהודי ברית המועצות שמצאו מקלט בקירגיזסטן במהלך השואה (צילום: המרכז לאימפקט יהודי)

בית הכנסת של בישקק אומנם קטן אך פעיל. הוא משמש בעיקר את חברי הקהילה המבוגרים יותר. בני הזוג רייכמן מפעילים גם גן ילדים יהודי קטן. לקהילה יש אפילו עלון חודשי משלה בשם "מעיין", שמתפרסמים בו אירועים מקומיים.

בית הכנסת של בישקק אומנם קטן אך פעיל. הוא משמש בעיקר את חברי הקהילה המבוגרים יותר. בני הזוג רייכמן מפעילים גם גן ילדים יהודי קטן. לקהילה יש אפילו עלון חודשי

הקמפיין לסגירת בית הספר

במשך שנים, קבוצה קטנה אך קולנית של תושבי בישקק מוחה נגד בית הספר אורט פרי עץ חיים וקוראת לפינויו. מוקדם יותר השנה, הקמפיין הזה צבר תאוצה, כשחברים במועצת העיר הצטרפו למאמץ.

הקמפיין – תחת הכותרת "נאשֶׁה פְּראבוֹ" ("הזכות שלנו") – טען כי בית הספר היהודי ממוקם איפה שהיה פעם גן ילדים עירוני, שלדברי המוחים נחוץ לילדים המקומיים. לטענתם, הם לא מתנגדים לקיומו של בית ספר יהודי אך דורשים להעביר אותו למקום אחר כדי לשחרר את המבנה לשימוש הציבור.

הקבוצה גם מנהלת מאבק נגד בתי ספר פרטיים אחרים בבירה, אך הקמפיינים שהעלתה לרשתות החברתיות מתמקדים בבית הספר היהודי. זינגר סבור שהקמפיין הוא אנטישמי בטבעו, ומציין כי הרבה מההתבטאויות ומהפוסטים שפרסמו תומכי "נאשה פראבו" ברשתות החברתיות כוללים סטריאוטיפים יהודיים ובדיות אנטישמיות.

ילדים משחקים בסביבונים בחגיגת חנוכה בגן ילדים יהודי שמנוהל על ידי חב"ד בבישקק, קירגיזסטן (צילום: איגוד הקהילות היהודיות במדינות חבר העמים)
ילדים משחקים בסביבונים בחגיגת חנוכה בגן ילדים יהודי שמנוהל על ידי חב"ד בבישקק, קירגיזסטן (צילום: איגוד הקהילות היהודיות במדינות חבר העמים)

הקמפיין – תחת הכותרת "נאשֶׁה פְּראבוֹ" ("הזכות שלנו") – טען כי בית הספר היהודי ממוקם איפה שהיה פעם גן ילדים עירוני, שלדברי המוחים נחוץ לילדים המקומיים

"היו להם פוסטרים עם כיתובים כמו 'ליהודים תמיד יש כסף, שיבנו בית ספר חדש', או למשל, 'למה אנחנו צריכים בית ספר יהודי פרטי במדינה מוסלמית?'" אומר זינגר. ואכן, קל למצוא בדף הפייסבוק של הקבוצה תגובות רבות שבהן נטען כי היהודים עשירים ומקושרים היטב.

מנהל בית הספר כריטסמן אומר שהוא "בהחלט רואה את האנטישמיות" כגורם מניע בקמפיין – אך הוא מאמין שלעומדים מאחוריו יש גם אינטרסים עסקיים, היות שבית הספר ממוקם באזור נחשק בעיר. אם הוא יפונה – אפשר יהיה לנצל את הנכס לבניית מבנה מכניס יותר.

"אולם, חלק מאנשי הציבור שהובילו את הקמפיין השמיעו כמה טענות אנטישמיות טהורות נגד בית הספר שלנו", אומר כריטסמן. ועדיין, כריטסמן מדגיש כי באופן כללי לקהילה היהודית יש יחסים חמים עם אוכלוסיית הרוב המוסלמי ושהיא מקבלת תמיכה מהממשלה. "הקירגיזים תמיד היו אנשים מאוד סובלניים", הוא אומר.

המתאמת האירופית למאבק באנטישמיות ולטיפוח חיים יהודיים קתרינה פון שנורביין – שהייתה מעורבת במאמץ להצלת בית הספר – סירבה לנקוט עמדה בשאלה אם המאבק לסגירת בית הספר מונע משנאת יהודים, למרות השימוש המזדמן בדימויים ובסטריאוטיפים אנטישמיים.

המתאמת האירופית למאבק באנטישמיות קתרינה פון שנורביין במועצה הישראלית ליחסי חוץ בירושלים, 14 ביולי 2016 (צילום: אנדרס לאקו)
המתאמת האירופית למאבק באנטישמיות קתרינה פון שנורביין במועצה הישראלית ליחסי חוץ בירושלים, 14 ביולי 2016 (צילום: אנדרס לאקו)

"אני לא חושבת שאנחנו יכולים לדעת אם המניעים היו אנטישמיים", אומרת פון שנורביין לזמן ישראל. "מבחינתנו, עסקנו בטיפוח החיים היהודיים ותמכנו בקהילה בנושא הזה".

מנהל בית הספר כריטסמן אומר שהוא "בהחלט רואה את האנטישמיות" כגורם מניע בקמפיין – אך הוא מאמין שלעומדים מאחוריו יש גם אינטרסים עסקיים, היות שבית הספר ממוקם באזור נחשק

הקהילה היהודית בקירגיזסטן כבר סבלה מהתקפות אנטישמיות. ב־2010, בתקופת ההפיכה השלטונית, הונפו כרזות שהאשימו את היהודים המקומיים והזרים בבעיות המדינה. בית הכנסת של הקהילה הותקף כמה פעמים במטעני צינור ביום הראשון של ראש השנה, מה שגרם לנזק מסוים.

כריטסמן אומר כי הקהילה עדיין נוקטת משנה זהירות מאז ההתקפות של 2010, ומקיימת נוהלי אבטחה קפדניים בבית הספר.

המאבק נגד בית הספר

במרץ השנה, הקמפיין הצליח במאבקו לשלילת הפטור מתשלומים על שירותים ציבוריים, שבית הספר נהנה ממנו במשך זמן רב. כמה שבועות לאחר מכן, ב־14 במאי, מועצת העיר הוציאה צו פינוי. בית הספר עדיין נחשב מבחינה טכנית לרכוש עירוני.

מנהל בית הספר אורט פרי עץ חיים ולדימיר כריטסמן משוחח עם שגריר האיחוד האירופי בקירגיזסטן אדוארד אאואר, 27 ביוני 2022 (צילום: שגרירות האיחוד האירופי בקירגיזסטן)
מנהל אורט פרי עץ חיים ולדימיר כריטסמן משוחח עם שגריר האיחוד האירופי בקירגיזסטן אדוארד אאואר, 27 ביוני 2022 (צילום: שגרירות האיחוד האירופי בקירגיזסטן)

כ־90 תלמידים לומדים בבית הספר שנחשב לאיכותי מאוד. לכן גם כמה פוליטיקאים ואנשי עסקים מובילים – שאינם יהודים – שולחים אליו את ילדיהם. אורט פרי עץ חיים מקיים תוכנית לימודים יהודית במובהק ומלמד את תלמידיו היסטוריה ותרבות יהודיות ואף עברית.

12 ימים עברו מאז קבלת הצו ועד שכריטסמן קיבל את המכתב ממועצת העיר, שהקציבה לבית הספר חודש כדי לפנות את הבניין. הוא מיהר ליצור קשר עם זינגר, שמייד נכנס לפעולה ופנה לגורמים רשמיים בארצות הברית, באיחוד האירופי, בישראל ואף ברוסיה, שעדיין יש לה השפעה משמעותית במדינה הסובייטית לשעבר.

זינגר מספר כי אחרי שכריטסמן יידע אותו על התראת הפינוי, הוא ומתאמת המדיניות והפעולות של המרכז לאימפקט יהודי טרייסי פרידברג, הקימו "חדר מלחמה" להצלת בית הספר, והחלו לפנות לכל מי שזינגר חשב שיוכל לעזור.

בתוך כמה ימים זינגר יצר קשר עם פון שנורביין, עם הממונה על היחסים עם קירגיזסטן בארצות הברית, עם הרב הראשי של רוסיה ועם אנשי עסקים מקומיים מובילים, וכן עם משרד החוץ הישראלי – ודרכו עם שגריר ישראל בקזחסטן ובקירגיזסטן – ואף עם משרד החינוך הישראלי, שעובד מקרוב עם ארגון אורט העולמי. הוא ביקש מכולם להפעיל את השפעתם לטובת בית הספר.

יושב ראש המרכז לאימפקט יהודי רוברט זינגר (צילום: שחר עזרן)
רוברט זינגר (צילום: שחר עזרן)

במשרד החוץ אישרו שהם היו מעורבים במאמצים, אך הדגישו כי מילאו תפקיד קטן בלבד. פון שנורביין, שלדבריה התוודעה למאבק בחודש אפריל – אחרי שנשלל הפטור מתשלומים על שירותים ציבוריים – ביקשה משגריר האיחוד האירופי בקירגיזסטן לרדת לעומק העניין.

הממונה האמריקאי על היחסים עם קירגיזסטן ואחרים העלו שאלות דומות, שהביאו את הנושא לתשומת לבו של נשיא קירגיזסטן סאדיר ג'פארוב. "לשכת נשיא קירגיזסטן נקטה פעולה מיידית ועצרה את כל הקשקוש הזה", אומר זינגר. "[שגריר האיחוד האירופי] פנה לרשויות והייתה תגובה חיובית מצד הרשויות, שאנחנו מברכים עליה", אומרת פון שנורביין.

זינגר זוקף את הניצחון לזכות התגובה המהירה של כמה דמויות מסביב לעולם. "זה היה הכול ביחד. פתאום בית ספר קטן שאף אחד לא ידע על קיומו קיבל תשומת לב"

זינגר זוקף את הניצחון לזכות התגובה המהירה של כמה דמויות מסביב לעולם. "זה היה הכול ביחד. פתאום בית ספר קטן שאף אחד לא ידע על קיומו קיבל תשומת לב בינלאומית. האנשים [היהודים] בשטח גם ראו שלא השאירו אותם לבד", הוא אומר.

ב־2 ביוני, כשבועיים לאחר שנחתם צו הפינוי – כריטסמן קיבל הודעה על ביטולו. "אנחנו לא יכולים תמיד לנצח, אבל אנחנו יכולים לעשות את המיטב. מפעם לפעם אנחנו גם מנצחים", אומר זינגר. במקרה הזה אפשר לומר שלא רק בית הספר ניצל, אלא הקהילה כולה".

נשיא קירגיזסטן סאדיר ג'פארוב, 2 בנובמבר 2021 (צילום: Hannah McKay/Pool via AP)
נשיא קירגיזסטן סאדיר ג'פארוב, 2 בנובמבר 2021 (צילום: Hannah McKay/Pool via AP)

לא יוצאים לחופשת קיץ

בית הספר נערך כעת למאבקים עתידיים מול "נאשה פראבו", שממשיך לפרסם מאמרים תוקפניים בעיתונות ובמדיה החברתית. אחד המאמרים האלה – שפורסם לפני כשבועיים באתר החדשות הקירגיזי 24.kg – גינה את ההתערבות הבינלאומית ב"וויכוח על רכוש" והאשים את הרשויות הלאומיות בחריגה מתחומי סמכותן.

"מה זה אמור להיות לעזאזל? האם לרשויות המדינה ולארגונים הבינלאומיים יש זכות להתערב בפעולותיהן של הרשויות המקומיות, בייחוד בוויכוח על רכוש?", כתב אחד הפעילים של "נאשה פראבו".

מנהיגת ארגון "נאשה פראבו" קליצ'ה אומוראלייבה חזרה על הטענה כי בית הספר היהודי, שעומד באותו מקום במשך יותר מ־30 שנה, "השתלט על גן ילדים" וצריך לעבור למבנה חדש. "אף אחד לא דורש לסגור את בית הספר, רק לשחרר את מבנה גן הילדים", אמרה אומוראלייבה, כך על פי כתבה אחרת בנושא שפורסמה באתר24.kg .

כריטסמן לא חולק על כך שהבניין שימש פעם כגן ילדים עירוני. אולם, לדבריו, הוא נמסר לקהילה מרצון כדי לשמש כבית ספר יהודי. הוא מוסיף כי באותה תקופה גם גני ילדים עירוניים אחרים נמסרו על ידי הממשלה לטובת יוזמות פרטיות. הקמפיין לא דרש שגם הם יוחזרו לשימוש עירוני.

יהודים בבית הכנסת בבישקק, קירגיזסטן (צילום: איגוד הקהילות היהודיות במדינות חבר העמים)
יהודים בבית הכנסת בבישקק, קירגיזסטן (צילום: איגוד הקהילות היהודיות במדינות חבר העמים)

כדי להתמודד עם קמפיין לסגירת בית הספר, הקהילה שכרה צוות של עורכי דין מקומיים, שיעזור לה במשא ומתן עם הרשות המקומית. לדברי זינגר, מימון הצוות המשפטי הגיע בחלקו מארגון אורט העולמי ובחלקו מחברי הקהילה היהודית המקומית.

שנת הלימודים הסתיימה בשבוע שעבר, אומר כריטסמן. הוא מקווה לשוב ולפתוח את בית הספר כרגיל בתום חופשת הקיץ. "אנחנו לא בטוחים מה יקרה בעוד חודש או בעוד שלושה"

שנת הלימודים הסתיימה בשבוע שעבר, אומר כריטסמן. הוא מקווה לשוב ולפתוח את בית הספר כרגיל בתום חופשת הקיץ. "אנחנו לא בטוחים מה יקרה בעוד חודש או בעוד שלושה חודשים. עכשיו, כשיש לנו תמיכה מסוימת מצד הרשויות – אנחנו מתכוונים להגיע להסכמות עם העיר", הוא אומר.

גם האיחוד האירופי שומר על קשר עם בית הספר. לפני כחודש, שגריר האיחוד האירופי בקירגיזסטן אדוארד אאואר, ביקר באורט פרי עץ חיים ונפגש עם כריטסמן כדי לשוחח על "הפעילות השוטפת של בית הספר", על פי לשכתו של אאואר.

זינגר מדגיש כי הקהילה היהודית איננה אמידה, ובאופן כללי נסמכת על רצונם הטוב של יהודים בחו"ל. "זו קהילה ענייה מאוד. אין לה ממש תורמים, אין לה הכנסות", הוא אומר.

דגל קירגיזסטן (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko)
דגל קירגיזסטן (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko)

לדברי כריטסמן, אם בית הספר יפונה – הוא ככל הנראה ייאלץ להיסגר לצמיתות משום שאין לו האמצעים לבניית בניין חדש. "לצערי, לבית הספר אין כסף או מקורות מימון בשביל זה – אפילו שאנחנו אחד מבתי הספר הטובים במדינה, שזה דבר מתועד ואפשר לראות את זה בתוצאות המבחנים של התלמידים שלנו".

לדברי כריטסמן, אם בית הספר יפונה – הוא ככל הנראה ייאלץ להיסגר לצמיתות משום שאין לו האמצעים לבניית בניין חדש. "לצערי, לבית הספר אין כסף או מקורות מימון"

בהתחלה ניהל זינגר את מאמציו בשקט יחסי, והידיעות על מצב בית הספר הוגבלו לערוצי תקשורת קירגיזיים מקומיים ולעמודי פייסבוק. אולם, מרגע שפינוי בית הספר הפך לאקטואלי – המרכז לאימפקט יהודי של זינגר פנה לזמן ישראל.

"האנטישמים האלה לא נעלמו ואני מניח שהם ימשיכו לנסות ולסלק את בית הספר. לכן, חשוב שאנשים בישראל ובכל העולם ידעו על זה, כי מדובר בקהילה קטנה שנאבקת על הישרדותה", הוא אומר.

אישה יורה בחץ וקשת במסגרת המשחקים הנומדים העולמיים בקירגיזסטן, 6 בספטמבר 2018 (צילום: AP Photo/Vladimir Voronin)
אישה יורה בחץ וקשת במסגרת המשחקים הנומדים העולמיים בקירגיזסטן, 6 בספטמבר 2018 (צילום: AP Photo/Vladimir Voronin)

זינגר אומר שהוא מקווה שהמקרה הזה יגביר את המודעות לקהילה היהודית בקירגיזסטן – הן העכשווית והן ההיסטורית, ששימשה מקלט ליהודים בתקופת השואה – בקרב ישראלים ויהודים ברחבי העולם, בפרט שהוא צופה שיותר ויותר ישראלים יתחילו לבקר במדינה.

"אני חושב שזה המקום הבא שהישראלים הולכים להגיע אליו. זו מדינה יפהפייה, עם הרים ואגמים. מרכז אסיה הולך להיות היעד הבא של התרמילאים הישראלים. לכן חשוב שהציבור הישראלי ידע על הקהילה היהודית הקטנה", הוא אומר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 2,228 מילים ו-1 תגובות
סגירה