זה הפך לטקס קבוע: בחצי השני של אוגוסט, מהדורות החדשות והכותרות באתרים מבשרות על שביתה "שתמנע את תחילת שנת הלימודים", הילדים מתרגשים וההורים נכנסים לחרדה.

אבל בפועל, מאז שביתת המורים הגדולה של ספטמבר-אוקטובר 1998, כל שנות הלימודים מ-1999 ועד 2018 נפתחו כסדרן ברובם המכריע של בתי הספר בישראל – למעט שביתה בת יומיים בתחילת ספטמבר 2003. מדי פעם נערכו שביתות מקומיות בבתי ספר או ביישובים בודדים – לרוב ביוזמת ההורים.

במרבית השנים הללו, הסתדרות המורים ו/או ארגון המורים העל-יסודיים איימו בשביתה, ולפעמים גם מרכז השלטון המקומי וארגון ההורים הארצי עשו כך.

אבל כמעט תמיד, האיום הוסר אחרי משא ומתן אינטנסיבי עם משרד החינוך, שהסתיים – לרוב – בהסכם שהביא לשיפור קל בתנאי העסקתם של המורים וסיים הלנות שכר. שביתות המורים המעטות בשני העשורים האחרונים לא נערכו ב-1 בספטמבר.

כמעט תמיד, האיום בשביתה הוסר אחרי משא ומתן אינטנסיבי עם משרד החינוך, שהסתיים – לרוב – בהסכם שהביא לשיפור קל בתנאי העסקת של המורים וסיים הלנות שכר

בחלק מהמקרים, המו"מ נפתח לאחר שהממשלה הגישה עתירה לבית הדין הארצי לעבודה נגד קיום השביתה, בית הדין קיבל את העתירה והוציא צו מניעה נגד השביתה, אבל הורה לצדדים לפתוח במשא ומתן.

וכך בדיוק קרה גם השבוע, כאשר בית הדין הארצי לעבודה אסר על ארגון המורים להשבית את בתי הספר התיכוניים, וייתכן שיקרה גם לאחר שידון באיומי הסתדרות המורים בשביתה ביסודי.

"דברים שלא צריך לשבות עליהם"

בניגוד לתדמית שנוצרה להם בתקשורת, גם בתוך ארגוני המורים עצמם לא כולם ששים לנופף באיום השביתה בכל הזדמנות. "המורים איימו השנה בשביתה על דברים שלא צריך לשבות עליהם", אומרת ישראל גילה קליין, יו"ר סיעת "נחלים", שמהווה את האופוזיציה העיקרית למנהיגות של יפה בן-דוד בהסתדרות המורים.

לדבריה, "הסתדרות המורים ניסתה לשבות על דרישה לתקן עיוות בהפרשות לפנסיה ובניכוי ימי מחלה. שייקחו עורך דין ורואה חשבון ויגישו תביעה ואנחנו נזכה בה, בקלות, כי אלה עיוותים פשוטים שצריך לתקן. בשביל מה לשבות?"

"שביתה נועדה לאפשר לארגון מקצועי למחות על דברים שאי אפשר לפתור בדרך אחרת, לא בשביל לפתור בעיות טכניות. חבל על האנרגיה ועל המאמץ ואין פלא שהממשלה מצליחה לנפנף אותם ולמנוע את השביתה שנה אחרי שנה".

אז את בעצם מתנגדת לשביתה ולפגיעה בתלמידים ובהוריהם?  

"אני מתנגדת לשביתה כשזאת העילה שלה. אם היינו חיים במדינה אידאלית שבה המורים מועסקים בתנאים נפלאים חוץ מהעיוותים הטכניים האלה, בוודאי שהייתי מתנגדת לשביתה. אבל אני מוכנה לתמוך בשביתה, ואני מוכנה להוציא מורים להיאבק ולהפגין ברחובות על תנאי ההעסקה שלנו".

לדברי קליין, "שנת הלימודים נפתחת כסדרה כבר 16 שנה לא בגלל שתנאי ההעסקה של המורים הפכו לגן עדן, אלא בגלל שאלה שמייצגים את המורים לא רוצים לשבות ולהיאבק על הזכויות האמיתיות שלנו.

"זה לא שהם נאבקים כדי שמורה מתחיל יקבל משכורת סבירה, נניח 8,000 שקל ברוטו לחודש, או כדי לתקן את הדרך הפוגענית שבה מועסקים מורי דור ב', או אפילו על כוס קפה בחדר המורים".

גילה קליין (צילום: מיטל צרפתי)

אז בעצם את טוענת שאין מספיק שביתות?

"בוודאי שיש פחות מדי שביתות. המזכ"ל הקודם של הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, היה נוהג לומר: 'לא צריך שביתות, אני יושב עם שר החינוך ומוציא ממנו את הטוב ביותר'. אבל בפועל הוא היה חבר של שרי החינוך לדורותיהם והיה יושב לשתות איתם קפה בסבבה ולא באמת ניסה לשפר את תנאי ההעסקה שלנו, והתוצאה הייתה בהתאם. הסחבקיה שלו עם השרים והפקידים עלתה לנו ביוקר".

"יפה בן דוד אומרת, בצדק, שהשכר של המורים המתחילים הוא בדיחה. אבל בסוף היא מאיימת בשביתה על עניינים טכני. מה הפלא שאף אחד לא מתרגש מהאיומים שלה?"

רפורמת "אופק חדש" לא שיפרה את תנאי ההעסקה שלכם?

"היא דרדרה אותם. עבודת המורה הייתה קשה ושוחקת גם קודם, שעת הוראה היא לא שעת עבודה אחת אלא הרבה יותר ממנה, והרפורמה הוסיפה לנו 25%, 30% שעות, שאמנם מגדילות את המשכורת השוטפת שלנו אבל לא נכנסות לפנסיה. על זה היה צריך לשבות".

"כשיפה בן דוד מתראיינת היא מנופפת בבעיות האמיתיות שלנו, היא אומרת, בצדק, שהשכר של המורים המתחילים הוא בדיחה. אבל בסוף היא מאיימת בשביתה על עניינים טכני. מה הפלא שאף אחד לא מתרגש מהאיומים שלה?"

"צריך ללכת על כל הקופה"

גם אייל נמר, יו"ר ארגון המורים העצמאי "יציגים" שאינו שייך להסתדרות או לארגון המורים, מאמין שאין צורך בשביתה שבה איימו המורים השבוע.

"אנחנו נגד איום השביתה במתכונתו הנוכחית", אומר נמר, "אני בעד הדרישות שעליהן רצו לצאת בשביתה אבל לא כעילה לשביתה, אלא כדרישות קטנות נוספת לעילות העיקריות. אלה לא עילות רציניות לשביתת מורים.

"כשיוצאים לשביתה, ופוגעים בשגרת חייהם של מיליוני ילדים והורים, כולל רוב המורים עצמם והילדים שלהם, צריך ללכת על כל הקופה ולדרוש שינוי גדול בחיי המורים שיתקן את החוליים לעומק ויעזור גם לילדים ולהוריהם".

אייל נמר (צילום: באדיבות המרואיין)

איזה שינוי? על מה כן היית רוצה לשבות?

"מערכת החינוך קורסת. אנחנו עובדים 30 שעות הוראה בשבוע ומלמדים 30 ומשהו ילדים בכיתה. אנחנו קורסים תחת הנטל ומי שמשלם על כך את המחיר הם הילדים. אם מסתכלים על נתוני ה-OECD רואים שכמעט אין מדינות מפותחות שבהן מלמדים בתנאים כאלה.

"אני אתמוך בשביתה ואיזום שביתה על מיקור החוץ. מיקור החוץ במערכת החינוך, גם בחלוקת התפקידים העקומה והלא-הגיונית בין הממשלה והרשויות המקומיות וגם החוצה למגזר הפרטי, הוא בזבוז כסף ענק, בלגן ביורוקרטי, מערכת של סידור ג'ובים לבכירים ולמקורבים, ניצול של מורים חלשים ונזק חינוכי. צריך לשנות את מבנה המערכת מהיסוד. זו עילה ראויה לשביתה ולמחיר הכבד שלה".

"כשהעילות לשביתה הן דברים מוצדקים אבל שוליים, מה הפלא שבית הדין לעבודה מוציא צווי מניעה ומכריח את המורים שנה אחרי שנה להתחיל את שנת הלימודים, וזורק לנו כמה עצמות? וכשהם מאיימים שנה אחרי שנה בשביתה שלא מתקיימת, מה הפלא שזה הפך לטקס עצוב שלא נלקח ברצינות?"

מארגון המורים נמסר בתגובה לטענות שהוזכרו בכתבה: "המורים הפכו לשק החבטות של הממשלה ומשרדי האוצר והחינוך. נוספות להן אינספור מטלות ותפקידם הופך לבלתי אפשרי. על כך אנחנו נאבקים ועל כך נאבק רן ארז, גם בניסיונות לאורך כל השנה לשפר את המצב וגם בכוונה לצאת לשביתה. תפקידו של רן ארז הוא להסתובב בין בתי הספר בכל רחבי הארץ, להקשיב למורים ולייצג אותם כדי לתקן את מצוקותיהם זה בדיוק מה שהוא עושה".