אחרי שוושינגטון סירבה לאפשר לבכירים ישראלים להתלוות לנשיא ארה"ב במזרח ירושלים, ישראל הייתה מוכנה להפוך את ביקור ג'ו ביידן בבית החולים "אוגוסטה ויקטוריה" לתקרית דיפלומטית גדולה, כך חשף בכיר בממשל האמריקאי בשיחה עם זמן ישראל.
הסיור בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה היה הביקור הראשון של נשיא אמריקאי במזרח ירושלים, מחוץ לעיר העתיקה. ישראל ראתה בביקור הצהרה פוליטית אמריקאית שנועדה לבטא הכרה בקשר של הפלסטינים למזרח העיר.
לדברי הבכיר האמריקאי, ישראל ניסתה במשך חודשים לשכנע את ארה"ב לאפשר לגורמים בממשלה להצטרף לביקור כדי להראות שמזרח ירושלים היא חלק מבירתה המאוחדת של ישראל.
אולם, ארה"ב, כאמור, דחתה את מאמציה החוזרים של ישראל והתעקשה שביקור ביידן בבית החולים לא מהווה הצהרה פוליטית אלא נוגע לקידום שירותי הבריאות. בדבריו באוגוסטה ויקטוריה, ביידן באמת התמקד בנושא הזה – והודיע על תרומה אמריקאית בסך 100 מיליון דולר לרשת בתי החולים במזרח ירושלים, כ"חלק ממחויבותנו לתמוך בבריאות העם הפלסטיני".
לדברי הבכיר האמריקאי, ישראל ניסתה במשך חודשים לשכנע את ארה"ב לאפשר לגורמים בממשלה להצטרף לביקור כדי להראות שמזרח ירושלים היא חלק מבירתה המאוחדת
אולם, עד למועד ביקור הנשיא – ישראל נותרה בלתי משוכנעת בנוגע לכוונות הממשל. גורמים רמי דרג בממשלה פנו למקביליהם האמריקאים והפצירו בהם במשך כחודשיים לאפשר לנציגים ישראלים להתלוות לביידן, כך לדברי הבכיר.
הבכיר האמריקאי הוסיף כי המאמצים הללו החלו עוד בתקופת כהונתו של נפתלי בנט כראש הממשלה, אך נמשכו גם אחרי שהוחלף על ידי יאיר לפיד ב־1 ביולי, ואף כללו שיחות טלפון מצד בכירים ישראלים לשעבר אל שגרירות ארה"ב בירושלים.
כמה שבועות לפני הגעת ביידן, ארה"ב שלחה לישראל צוות מקדים לתכנון הביקור. לוח הזמנים של הצוות כלל עצירה באוגוסטה ויקטוריה כדי לסכם את פרטי הביקור.
אולם, לדברי הבכיר האמריקאי, עם הגעתו – הצוות נתקל בצמד נציגים ממשרד הבריאות הישראלי שניסו "להידחף" לפגישה. הנציגים התעקשו שנוכחותם אושרה על ידי השגרירות האמריקאית, אף על פי שזו מעולם לא העניקה אישור כזה.
עם הגעת הצוות האמריקאי לאוגוסטה ויקטוריה הם נתקלו בצמד נציגים ממשרד הבריאות הישראלי שניסו "להידחף" לפגישה. הנציגים התעקשו שנוכחותם אושרה על ידי השגרירות האמריקאית – שהכחישה זאת
לדברי הבכיר האמריקאי, רק כמה ימים לפני ביקור ביידן, ממשלת ישראל קיבלה "החלטה אסטרטגית" לאפשר את התקדמותו ללא נוכחות של נציג מטעמה. הבכיר טען כי אף שהנשיא נמנע מהצהרות פוליטיות כלשהן בנוגע למזרח ירושלים, ההחלטה לעשות עצירה במזרח העיר הייתה "מכוונת". הוא לא הרחיב מעבר לכך.
אפקט האדוות של מדיניות טראמפ בנושא ירושלים
עמדת ארה"ב בנושא ירושלים קיבלה ביטוי בולט בתכנון פגישת הנשיא ביידן עם יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, שהתקיימה בבית לחם מייד אחרי הביקור בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה.
לדברי הבכיר האמריקאי, לשכות ביידן ועבאס שאפו בתחילה לתאם הצהרה משותפת לשני המנהיגים כדי להדגיש את אזורי ההסכמה בין האמריקאים לפלסטינים בנוגע לסכסוך הישראלי–פלסטיני.
וושינגטון ניסחה גרסה מסוימת ושלחה אותה לאישורה של רמאללה. הרשות הפלסטינית החזירה את ההצהרה עם הערות עריכה שהרחיקו לכת הרבה מעבר לגבולות הנכונות של ממשל ביידן. בניסיון אחרון להגיע לפשרה, הבית הלבן שאל את לשכת עבאס לגבי הקו האדום שלו – ורמאללה השיבה כי ההצהרה תצטרך לכלול הכרה במזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית העתידית.
בניסיון אחרון להגיע לפשרה, הבית הלבן שאל את לשכת עבאס לגבי הקו האדום שלו – ורמאללה השיבה כי ההצהרה תצטרך לכלול הכרה במזרח ירושלים כבירה הפלסטינית
הבכיר האמריקאי הסביר כי ארצות הברית הייתה מנועה מלהשמיע הצהרה כזאת משום שבכך הייתה מפרה את ההצהרה שנחתמה על ידי הנשיא הקודם דונלד טראמפ, שבה הוא הכיר בירושלים כבירת ישראל וקבע כי גבולותיה של הריבונות הישראלית יהיו "נתונים למשא ומתן על הסדר קבע בין הצדדים".
לשכת עבאס הבינה כי ארה"ב לא יכולה להתקדם לקראתם והציעה כי שני הנשיאים ישמיעו הצהרות נפרדות. בסופו של דבר, ביידן – לראשונה כנשיא – עשה צעד מסוים בנושא כשביטא תמיכה בפתרון שתי המדינות על בסיס קווי 1967, לרבות חילופי שטחים מוסכמים, ברמיזה עדינה לתביעות הפלסטינים במזרח ירושלים.
אולם, הוא הסתפק באמירה כי ירושלים "חייבת להיות העיר של כל תושביה" וכי יש לשמר את הסטטוס קוו באתרים הקדושים. עבאס, מנגד, הדגיש כי הסכם שלום יחייב את "סיום הכיבוש הישראלי על אדמתנו, אדמתה של מדינת פלסטין, שבירתה מזרח ירושלים, על פי גבולות 1967".
הן בהתבטאויותיו הפומביות והן בפגישותיהם הפרטיות, עבאס חזר בפני ביידן על תביעותיה הישנות של הרשות הפלסטינית לפתוח מחדש את הקונסוליה האמריקאית בירושלים ואת הנציגות הדיפלומטית של אש"ף בוושינגטון, וכן לבטל את חקיקת הקונגרס מ־1987 שמגדירה את אש"ף ואת שלוחותיו כארגוני טרור.
"אנחנו לא טרוריסטים", אמר עבאס לביידן בהתבטאויותיו הפומביות.
הן בהתבטאויותיו הפומביות והן בפגישותיהם הפרטיות, עבאס חזר בפני ביידן על תביעותיה הישנות של הרשות הפלסטינית לפתוח מחדש את הקונסוליה האמריקאית בירושלים ואת הנציגות הדיפלומטית של אש"ף בוושינגטון
ביידן "כן" לגבי מה שבאפשרותו לספק לרשות הפלסטינית
בפגישות שהתנהלו בדלתיים סגורות, ביידן היה "כן לגבי מה שבאפשרותו לעשות", אמר הבכיר בממשל האמריקאי, בלי לציין במפורש שהנשיא אמר לעבאס שפתיחת הקונסוליה בירושלים לא תתאפשר בשל התנגדות ישראל.
כדי לדון בנושא פתיחת משרד אש"ף בוושינגטון, נציגים מהמשרד האמריקאי החדש לענייני פלסטינים נקראו להסביר מה יהיה על הרשות הפלסטינית לעשות כדי לאפשר זאת.
בפגישה נאמר לעבאס כי על פי החוק האמריקאי, הוא יידרש לחדול מפעולותיו נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי וכן ממאמציו להצטרף לסוכנויות האו"ם ולהפוך למדינה חברה באו"ם – גלולה מרה במיוחד שרמאללה תתקשה לבלוע בהתחשב בכך שבמהלך הפגישה עבאס ביקש מביידן לתמוך בהצטרפות הרשות הפלסטינית לאו"ם, מספר הבכיר.
אם הפלסטינים היו מתחייבים לסגת מהיוזמות הללו, הבית הלבן היה שוקל לחתום על כתב ויתור זמני, שהיה מאפשר את הפתיחה הזמנית של משרד אש"ף, אמר הבכיר האמריקאי. הוא הוסיף כי אף ניתן היה לוותר לחלוטין על נוהל החתימה על כתב הוויתור אם רמאללה הייתה מקיימת את ההתחייבויות הללו.
לדברי הבכיר, אם הפלסטינים היו מתחייבים לסגת מהיוזמות הללו, הבית הלבן היה שוקל לחתום על כתב ויתור זמני, שהיה מאפשר את הפתיחה הזמנית של משרד אש"ף
עוד נאמר לעבאס במהלך הפגישה כי ביטול החוק מ־1987 ידרוש מהרשות הפלסטינית לשנות את מדיניות הרווחה שלה, הכוללת תשלום קצבאות לאסירים ביטחוניים, לרבות מחבלים שביצעו פיגועים נגד ישראלים, וכן למשפחותיהם של מחבלים ושל תוקפים אחרים שנהרגו, כך לדברי בכיר נוסף בממשל האמריקאי.
רמאללה כבר הביעה נכונות לשנות את המדיניות הזאת בפגישות בדלתיים סגורות, לרבות זו האחרונה עם ביידן, וניסחה הצעה שלפיה הקצבאות לאסירים ישולמו על פי צורך כלכלי ולא על פי משך עונש המאסר כמו היום, כך אמרו לזמן ישראל שני גורמים פלסטינים בשנה שעברה. אולם הרפורמה הזאת מעולם לא יושמה.
עם זאת, הבכיר האמריקאי הנוסף אמר כי האמריקאים "מצאו שמצב הרוח הכללי בבית לחם היה קונסטרוקטיבי למדי, בהשוואה להיכן שהדברים עמדו לפני חודש". אז עבאס נפגש עם עוזרת מזכיר המדינה האמריקאי לענייני המזרח הקרוב ברברה ליף, ואמר שהוא מוכן לנתק את הקשרים הביטחוניים עם ישראל בעקבות פעולותיה במזרח ירושלים ובגדה המערבית.
הבכיר האמריקאי ציין כי עבאס נסוג מאז מהעמדה הזאת בעקבות ביקורו של הנשיא וסדרת צעדים שנועדו לשיפור הכלכלה והמחיה של הפלסטינים תחת שליטתה של ישראל.
הצעדים הללו כוללים מתן גישה לפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה לשירות סלולרי 4G , הרחבת שעות הפתיחה של מעבר גשר אלנבי בין הגדה המערבית לירדן ל־24 שעות ביממה וחידוש פעילותה של הוועדה הכלכלית המשותפת הישראלית–פלסטינית.
אולם, מדובר בצעדים שישראל כבר הודיעה עליהם קודם לכן אך מעולם לא יישמה. הבכיר האמריקאי הראשון ששוחח עם זמן ישראל אמר כי ממשל ביידן יצטרך לעמוד בקשר עם ירושלים בנוגע לצעדים הללו כדי לוודא שהפעם הם ייצאו לפועל.
הבכיר האמריקאי הוסיף כי בכוונת הבית הלבן לבדוק מה ביכולתו לעשות כדי לקדם את הקשרים בין לפיד לעבאס בהמשך. שני המנהיגים שוחחו בטלפון יום לפני ביקורו של ביידן בשיחה ראשונה מסוגה מזה חמש שנים בין ראש ממשלה ישראלי ליושב ראש הרשות הפלסטינית.
מוקדם יותר החודש אמר לפיד לנשיא צרפת עמנואל מקרון כי הוא לא שולל את האפשרות של פגישה עם עבאס פנים אל פנים, אף על פי שאין תוכניות מידיות לקיומה של פגישה כזאת. בעבר טען משרדו כי הוא מעדיף לא להיפגש עם עבאס ללא סדר יום ברור מחשש לטפח ציפיות שווא אצל הפלסטינים.
מלשכת עבאס וממשרד החוץ הישראלי לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם