על פשעים (ג'ורנו) ועבירות "קלות" (נתניהו)

יוני ג'ורנו (צילום מסך מערוץ כאן11)
יוני ג'ורנו (צילום מסך מערוץ כאן11)

עמית סגל היה נרגש וזז בחוסר נוחות בכסאו. הוא נזעק לספר לצופים כי הוא מרגיש מאוד לא בנוח כשמזכירים לג'ורנו, ששמו, אגב, יוני ולא דביר, את העובדה שהורשע בעבירה פלילית של חטיפת אישה (אישה ולא עובדת זרה, הסיבה שמציינים את העובדה שהאישה היא עובדת זרה היא כדי להפחית מחומרת העבירה. כאילו עובדת זרה איננה אדם. ובכן היא אדם ומקצועה או מעמדה אינם רלוונטיים לעבירה ולחומרתה).

עמית סגל היה נרגש וזז בחוסר נוחות בכסאו. הוא נזעק לספר לצופים כי הוא מרגיש מאוד לא בנוח כשמזכירים לג'ורנו את העובדה שהורשע בעבירה פלילית של חטיפת אישה (אישה ולא עובדת זרה)

סגל גם ציין כי "זו עבירה פלילית להזכיר לאדם את הדבר הזה", וב"הדבר הזה" כוונתו הייתה לעובדה שהאדם הורשע בפלילים.

האם צודק סגל בטענתו שאזכור ההרשעה שהתיישנה ונמחקה מן המרשם הפלילי הוא עבירה פלילית? האם לג'ורנו עומדת כעת עילת תביעה נגד כל מי שהזכיר השבוע את הרשעתו בחטיפת אישה?

ובכן, חוק המידע הפלילי ותקנות השבים קובע הסדר באשר להתיישנות ומחיקת הרשעתו של אדם מהמרשם הפלילי. הסדר שתכליתו לאפשר לעבריין להשתקם מבלי שעברו ירדוף אותו. זו תכלית שהיא ודאי ראויה.

אלא שבניגוד לעמדה הנחרצת שהציג סגל, כאילו כל אזכור של עבר פלילי כשהעבירה התיישנה ונמחקה הוא עבירה פלילית, החוק מורכב למדי בנושא זה ולשונו איננה חד משמעית. כך שהדברים אינם כה פשוטים כפי שסגל רוצה שנחשוב והסוגיה טרם הוכרעה בבית המשפט העליון. בהיעדר הלכה בנושא אתייחס לגישה שהוצגה בבתי המשפט המחוזיים.

סגל ציין כי "זו עבירה פלילית להזכיר לאדם את הדבר הזה", וב"הדבר הזה" כיוון לעובדה שהאדם הורשע בפלילים. האם צודק סגל בטענתו שאזכור הרשעה שהתיישנה ונמחקה מן המרשם הפלילי הוא עבירה פלילית?

בע"א 1402/07 עיתון אנשים נ' אליעזר (בבו) קובו (16.12.2007) בנושא פרסום עיתונאי הנוגע להרשעה שנמחקה, שזה הנושא שלפנינו, קבע השופט קובי ורדי:

"אם איש ציבור היה מועמד למשרה בכירה והיה נודע לעיתונאים שבעברו הורשע כרוצח סידרתי ונידון למאסרים ממושכים שכיום הם נמחקו לפי החוק, עדיין העיתונאים היו מנועים לשיטת המשיב 1 מלפרסם זאת.

[…] אני סבור שלכאורה אין לפגוע בצורה זו בעקרון הפומביות ובזכות הציבור לדעת, כמו גם בזכותו של אדם להגנה על שמו הטוב עפ"י חוק איסור לשון הרע.

לא ניתן להתעלם מעקרונות על חשובים ומנחים כמו עקרון זכות הטיעון, פומביות הדיון, וזכות הציבור למידע, עקרונות שלפיהן ניתן לכאורה לפרסם במקרים מסוימים לגבי הרשעות שנמחקו עפ"י החוק".

השופט הוסיף כי לפי אותו היגיון שעל פיו אין להזכיר את העבר פלילי, יש לכאורה מקום גם למחוק את הפרסומים של פסקי הדין המרשיעים מפסקי הדין המפורסמים במאגרי המידע. הרי ברגע שההרשעה נמחקה היא אינה קיימת באופן אבסולוטי וטוטלי.

אלא שהשופט קבע כי ספק אם תכלית חוק המרשם הפלילי היא למנוע לחלוטין אזכור ופרסום של הרשעה פלילית. לדעתו אין לפגוע בצורה זו בעקרון הפומביות ובזכות הציבור לדעת.

השופט ורדי: "אם איש ציבור היה מועמד למשרה בכירה והיה נודע לעיתונאים שבעברו הורשע כרוצח סידרתי ונידון למאסרים ממושכים שכיום נמחקו לפי החוק, עדיין העיתונאים היו מנועים לשיטתו מלפרסם זאת"

אם כך, מדוע נחפז סגל להגן על זכותו של ג'ורנו להתמודד בפריימריז מבלי שעברו הפלילי יוזכר? ובכן, הרשו לי לנחש כי מועמדותו של ג'ורנו בפריימריז של הליכוד, כמו גם זכותו להיבחר והזכות לשם טוב מעניינת את סגל כשלג דאשתקד. העובדה שטעה בשמו הפרטי וציין שם שאפילו אינו דומה לשמו של ג'ורנו, מראה שלא פשפש יתר על המידה בנושא.

סמכו על סגל שג'ורנו וזכויותיו הן רק פלטפורמה למי שמעניין אותו באמת, לאיש שעל בחירתו לראשות הממשלה הוא עובד ללא לאות, תוך זניחת עקרונות של יושרה עיתונאית. לבנימין נתניהו.

אם סגל זז בכסאו בחוסר נוחות על אזכור עברו הפלילי של ג'ורנו, הרי שהציבור אינו יכול שלא לזוז בחוסר נוחות למראה פרסום רשימת המועמדים בפריימריז של הליכוד הנגועים בפלילים. נדמה כאילו הסתבכות בפלילים היא תנאי מקדים להתמודדות.

הגם שהרשעה בפלילים, וודאי כזו שהתיישנה ונמחקה, איננה מונעת התמודדות וכהונה במשרה ציבורית, עדיין ראוי לעסוק בשאלות: האם ראוי מבחינה ציבורית ומוסרית שמי שהורשע בחטיפת אישה או מי שהורשע בפריצות לבתים, לא זוטי דברים אלא עבירות חמורות, ישמש כנציג ציבור? ומהו קו הגבול? מתי הליכוד ובוחריו יגידו על מועמד כי זה אינו ראוי לשמש כנציג ציבור? איזו עבירה היא בבחינת ייהרג ובל יעבור?

אם סגל זז באי נוחות על אזכור עברו הפלילי של ג'ורנו, הציבור אינו יכול שלא לזוז באי נוחות לנוכח רשימת המועמדים בפריימריז של הליכוד הנגועים בפלילים. נדמה שהסתבכות בפלילים היא תנאי מקדים להתמודדות

התשובה לשאלה הזו נמצאת בראש הפירמידה – בנתניהו. העובדה שבראש הליכוד עומד נאשם בפלילים בעבירות שלטוניות חמורות, תוך כדי ניהול ההליך הפלילי בעניינו, לא רק נותנת הצדקה לרשימת המועמדים שיש להם קשר לפלילים אלא גם משמשת להקטנת העבירות של נתניהו. למעשה, היא מכשירה את ההתייחסות לעבירותיו כאל עבירות מינוריות, כאל זוטי דברים, מה כבר עשה בסך הכל? חטף אישה? פרץ לבתים? חלילה וחס, הוא בסך הכל עישן סיגרים, בגלל זה למנוע כהונה?

הרשימה הזו של המתמודדים משמשת כשכפ"ץ לנתניהו. הוא וסגל משתמשים בג'ורנו ובאחרים כדי להקטין את עבירות נתניהו ולשחוק אותן שחיקה נוספת. כאילו שוחד והפרת אמונים אינן עבירות פליליות מהחמורות בספר החוקים. כאילו מדובר בספק עבירות, או אולי אפילו בעבירות אתיות.

ועמית סגל איננו לבד. עמדה זו נשמעה השבוע גם מפי עוה"ד ציון אמיר שטען כי "החליפו שלטון בגלל סיגר", וגם מפי ניר ברקת, בעצמו מועמד בפריימריז, שתיאר את הביקורת על הרשימה במילים "נושאים אזוטריים".

עמדה זו של סגל איננה באה להגן על ג'ורנו. תכליתה היא להתמודד עם העתירה לבג"ץ שתוגש אם נתניהו יקבל לאחר הבחירות מנדט להרכבת הממשלה. מדוע תוגש עתירה, אתם שואלים? הרי בג"ץ כבר הכריע בסוגיה וקבע כי אין מניעה לכהונת נאשם בפלילים בתפקיד ראש הממשלה.

אז זהו, שבפעם הקודמת בג"ץ הכריע בשאלה כשנתניהו היה ראש ממשלה מכהן (הביטוי האהוב על תומכיו) אלא שהפעם, בשונה מן הפעם הקודמת, נתניהו איננו ראש הממשלה מכהן ואפילו לא ראש ממשלה חליפי, ולכן לא חלות עליו הוראות חוק יסוד הממשלה לעניין כהונת ראש ממשלה נאשם בפלילים עד לפסק דין סופי. הפעם הדיון יהיה בשאלה הכללית של הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, וספק רב אם הפעם יקבע בית המשפט כי יש הצדקות לכהונה.

הפעם נתניהו אינו רה"מ מכהן ואף לא חליפי, ולא חלות עליו הוראות חוק יסוד הממשלה לעניין כהונת רה"מ נאשם בפלילים עד לפס"ד סופי. הפעם הדיון בבג"ץ יהיה בשאלת הטלת הרכבת הממשלה על סתם נאשם בפלילים

ואם אליבא דה סגל אין להזכיר את העבירות הפליליות של ג'ורנו, שהורשע בחטיפת אישה על מנת שלא לפגוע בזכותו להיבחר, אז קל וחומר שאין להזכיר את העבירות הפליליות של נתניהו שטרם הורשע ושמשפטו הפלילי עדיין מתנהל – ומי יודע, אולי יזכה לזיכוי מהדהד, וזאת כדי לא לפגוע בזכותו להיבחר.

לא בכדי הציעה השבוע מירי רגב להפסיק את משפטו של נתניהו עד לאחר הבחירות – ולשם בדיוק זה מכוון, לגימוד האישומים של נתניהו ולטענה שהם לבדם אין די בהם כדי למנוע כהונה של נאשם בפלילים בראשות הממשלה. כאמור, בשם ההגנה על הזכות החוקתית להיבחר.

הפרשות הפליליות של נתניהו, העובדה שלא התפטר מתפקידו לאחר הגשת כתב האישום וההיאחזות בקרנות המזבח, הביאו לכך שיש מי שמציג את הזכות להיבחר כזכות מוחלטת שאין לפגוע בה בשום תנאי.

מבלי להמעיט בחשיבות ההגנה על הזכות החוקתית להיבחר, הרי שזכות זו כמו כל יתר הזכויות החוקתיות, איננה זכות מוחלטת. מותר לפגוע בה בתנאים מסוימים, ויש הרי מספר חוקים שפוגעים בזכות הזו ומגבילים את הזכות בגיל, באזרחות וגם ברישום פלילי. וודאי שיש לאזן בינה לבין ההגנה על האינטרס הציבורי ועל זכות הציבור לדעת.

יש להזכיר מושכלות יסוד. כשמועמד מבקש להתמודד על משרה ציבורית עליו לפרוש בפני הציבור את מלוא הרקורד שלו, כך שלציבור תהיה היכולת להחליט בעניינו כשכל המידע גלוי ולנגד עיניו.

לפרוש את מלוא הרקורד ללא צורך בהסתתרות מאחורי חוק, תוך עיוות תכליתו המקורית של החוק, שספק אם היא הייתה הגנה על הסתרת מידע מהציבור.

לפרוש את מלוא הרקורד שלו מבלי שיהלכו על הציבור אימים עם תביעות לשון הרע או תביעות על פגיעה בפרטיות כפי שעשה עמית סגל (אגב, למה לא ליישם את הטענה הפופוליסטית, שאם הציבור מעוניין בנאשם בפלילים כראש ממשלה אז זו זכותו – גם על מקרה ג'ורנו? למה לא לומר שאם הציבור מעוניין בחוטף אישה כרה"מ אז זו זכותו?).

יש להזכיר מושכלות יסוד. כשמועמד מבקש להתמודד על משרה ציבורית עליו לפרוש בפני הציבור את מלוא הרקורד שלו, כך שלציבור תהיה היכולת להחליט בעניינו כשכל המידע גלוי ולנגד עיניו

עמית סגל יודע היטב שלציבור יש כלים לבחון את מועמדיו והבחינה איננה רק בחינה משפטית, אלא גם בחינה מוסרית. בניגוד למה שהוא ניסה להציג, מחיקתה של הרשעה מחמת התיישנות, אין פירושה שהעבירה הייתה כלא הייתה.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הליכה של קהל אחר מאחזי עיניים ומנהיגים חולניים היא תופעה עתיקה, יש לכך הרבה דוגמאות. בכלל, תפסיסות עולם של רוב הציבור אשר היו שגויות גם הן תופעות עתיקות, הדוגמאות רבות. ומהמשלים לנמשלים... המשך קריאה

הליכה של קהל אחר מאחזי עיניים ומנהיגים חולניים היא תופעה עתיקה, יש לכך הרבה דוגמאות. בכלל, תפסיסות עולם של רוב הציבור אשר היו שגויות גם הן תופעות עתיקות, הדוגמאות רבות. ומהמשלים לנמשלים: ביבי יתגלה בסוף כבלון נפוח של עטיפה נוצצת שתוכנה רקוב – ככה זה, סוף גנב לתלייה. כדה"א גדול מכל החשבונות הללו, החזירות של האדם תביא להשמדת ביתו; אם לא יגיע שינוי מוחלט בהתנהלות האנושות – מבול, רעידות אדמה, מגפות וכו'. יאללה, נבדוק את הג'יחנון איך יצא

עוד 1,300 מילים ו-1 תגובות
סגירה