מפלגת הלייבור הבריטית הפכה ל"חממה לאנטישמיות", כך נטען בדוח חדש.

מאז בחירתו של ג'רמי קורבין (המשתייך לקצה השמאלי של המפלגה) לראשות הלייבור בספטמבר 2015, עברו חבריה תהליך של הקצנה, הן ביחס לישראל והן ביחס ליהודים, כך על פי מחקר שערך החוקר והבלוגר דיוויד קולייר.

במאמר "מפלגת הלייבור הבריטית: אובססיה והקצנה", קולייר מראה כיצד חברי מפלגה שמעולם לא התייחסו בעבר לנושאים הקשורים בישראל, בציונות או ביהודים, או התייחסו אליהם לעתים רחוקות בלבד, החלו לפרסם תגובות בנושאים אלה בהזדמנויות רבות לאחר כניסתו של קורבין לתפקיד.

פעמים רבות הם שיתפו תיאוריות קונספירציה אנטישמיות, הכחישו את קיומה של שנאת יהודים בשורות הלייבור וטענו כי התקשורת נשלטת על ידי "ציונים".

לדברי מארק גרדנר, מנהל התקשורת בארגון נאמני ביטחון הקהילה היהודית בבריטניה (שמנטר תקריות אנטישמיות ומאבטח מבנים של הקהילה), המחקר מראה "איך הדיון על האנטישמיות בלייבור גרם להקצנה אצל חלק מחבריה".

הוא מתאר זאת כ"תוצאה עצובה ובלתי נמנעת של ויכוחים פוליטיים כאלה: יצירת עניין היכן שלא היה, שבעקבותיה אנשים מאמצים עמדות קיצוניות יותר".

בשנה שעברה חשף קולייר אנטישמיות משתוללת בקבוצה פלסטינית בפייסבוק, שבה היה קורבין שותף פעיל בעבר. הדוח החדש שלו, בן 200 עמודים, הוגש לנציבות הבריטית לשוויון וזכויות אדם, שפתחה בעקבות זאת בחקירת הנושא.

הדוח מפריך את הדעה שאנטישמיות קיימת רק בקרב מספר מצומצם יחסית של חברי מפלגה שהצטרפו ללייבור ב-2015 כדי לתמוך במירוץ של קורבין לצמרת.

הגם שכמה מאותם חברים חדשים "החזיקו בדעות קיצוניות או אנטישמיות" לפני הצטרפותם למפלגה, כותב קולייר, "ההנחה הכללית" שלפיה הבעיה במפלגה מסתכמת באותו מיעוט של חברים היא "למרבה הצער שגויה".

בדוח נכתב, כי למרות שכמה מאותם חברים חדשים החזיקו בדעות קיצוניות או אנטישמיות לפני הצטרפותם למפלגה, ההנחה הכללית שלפיה הבעיה במפלגה מסתכמת באותו מיעוט של חברים היא שגויה

קולייר בחן פורומים מקוונים של מפלגת הלייבור ופרסומים בדפי המדיה החברתית שלה, וניתח חומרים שקשורים בישראל, בציונות וביהודים.

הוא מציג 40 מקרים שכוללים הן חברי מפלגה מלפני 2015 והן חברים שהצטרפו אליה במהלך המירוץ לראשות הלייבור ב-2015 או ב-2016.

ביולי 2016, פחות מעשרה חודשים לאחר שנבחר לראשונה, קראו חברי מפלגה מתונים תיגר על מנהיגותו של קורבין בהצבעת אי-אמון. הבחירות לראשות המפלגה בקיץ 2016, שבהן זכה ברוב גדול יותר, הובילו לגל נוסף של מתפקדים.

לדברי לוק אקהרסט, מנהל הקבוצה "אנחנו מאמינים בישראל" וחבר לשעבר בוועדה המנהלת של הלייבור, המחקר של קולייר הוא "רב ערך".

"הוא חושף דבר מטריד ביותר: שתופעת האנטישמיות במפלגת הלייבור אינה רווחת רק בקרב אותם חברים בעלי עמדות אנטישמיות שהצטרפו למפלגה בעקבות נטייתה שמאלה ב-2015, אלא חברים שלא השמיעו בעבר עמדות קיצוניות כאלה, והקצינו במהלך ארבע השנים האחרונות", אומר אקהרסט.

מפגינים מחוץ למטה מפלגת הלייבור במרכז לונדון, 4 בספמטבר 2018 (צילום: Stefan Rousseau/PA via AP)

אווירה משחיתה

קולייר מתאר לדוגמה חברת לייבור אחת שהצטרפה למפלגה לפני 2015, אך ב-2014 לא פרסמה שום תגובה פומבית בנוגע לישראל אף על פי שבאותה שנה התנהל בעזה מבצע צוק איתן, והפרלמנט הבריטי הכיר במדינה פלסטינית.

ב-2015 פרסמה אותה חברת מפלגה שתי התייחסויות לישראל, וב-2016 עלה מספר ההתייחסויות שלה ל-22. בשנת 2018 פרסמה אותה חברת מפלגה יותר מ-300 התייחסויות לישראל – יותר מאשר בכל נושא אחר.

בין החומרים ששיתפה היו תיאוריות קונספירציה על משפחת רוטשילד. היא גם כתבה כי "הציונים ותאגידים אמריקנים אחרים" תמכו בהיטלר כלכלית, "הכול למען מטרה אחת, ישראל".

חברת מפלגה אחרת שנזכרת בדוח לא פרסמה דבר נגד ישראל ב-2014, וב-2015 שיתפה פוסט שתומך בפתרון שתי המדינות. אולם, כך נכתב בדוח, לאחר שקורבין נבחר, "הדברים הלכו והחמירו במהירות".

בין החומרים ששיתפה אחת מחברות המפלגה היו תיאוריות קונספירציה על משפחת רוטשילד. היא גם כתבה כי "הציונים ותאגידים אמריקנים אחרים" תמכו בהיטלר כלכלית, "הכול למען מטרה אחת, ישראל"

ב-2016 היא שיתפה מאמרים שטענו שישראל היא זו שיצרה את דאע"ש, "גילתה פתאום עניין ברבנים וביהדות" והעלתה סרטונים אנטישמיים שתומכים בהכחשת שואה ומאשימים את היהודים ברדיפתם.

קולייר סבור כי אותה חברת מפלגה "הייתה חברת לייבור נאמנה שפרסמה מסרים חיוביים יחסית על שלום, עד שדעותיה הושחתו ע"י האווירה החדשה במפלגה".

אותה מסגרת פעולה, טוען הדוח, כללה התעלמות מהאשמות רבות באנטישמיות ודחייה של הטענות למשבר על ידי תומכים בולטים של קורבין כ"הונאה, הכפשה, המצאה, או לכל היותר בעיה מזערית".

בו בזמן, הנהגת הלייבור קיבלה גיבוי מכריע מ"השוליים היהודיים הנוטים למרקסיזם, שאינם חלק מהזרם המרכזי של הקהילה היהודית, מה שסיפק לה חותמת כשרות".

המסר האנטי-ציוני של קבוצות מהקצה השמאלי של המפה הפוליטית, דוגמת "הקול היהודי של הלייבור", שמרבות לבטל טענות לאנטישמיות במפלגה בטענה שהן נובעות מהרצון לדכא ביקורת כלפי ישראל, "הועצם" על ידי אנשי תקשורת ואתרי אינטרנט התומכים בקורבין, ש"העבירו אותו להמונים הנאמנים לו".

קולייר מתאר את "תבנית" תהליך ההקצנה של אותם חברי מפלגה שלא הראו בעבר כל עניין גלוי בישראל, או הראו בה עניין מועט בלבד, לפני היבחרו של קורבין לראשות המפלגה.

לאחר מכן הם החלו לשתף כתבות על ישראל, הציונות ויהודים; הצטרפו לקבוצות פייסבוק התומכות בקורבין; החלו לפרסם "שקרים שערורייתיים" על ישראל ולהגיב בנושא יותר מאשר בכל נושא אחר; ותקפו את התקשורת ה"ציונית".

בנוסף, הם שיתפו תיאוריות קונספירציה אנטישמיות מאתרי אינטרנט שוליים; חזרו על המנטרה ש"ביקורת על ישראל איננה אנטישמיות"; החלו לנסח טיעונים אנטישמיים במילותיהם שלהם; קידמו את טיעוניהן של קבוצות שמאל יהודיות אנטי-ציוניות שהגנו על קורבין; ופיתחו "עוינות כוללת נגד יהדות בריטניה".

תחנת אוטובוס בלונדון שהושחתה בכרזה בלתי חוקית ועליה הכתובת "ישראל היא פרויקט גזעני", שתלתה קבוצה פרו-פלסטינית במחאה על כך שמפלגת הלייבור הבריטית אימצה את הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה , 6 בספטמבר 2018 (צילום: טוויטר)

"שטף של קיצוניות"

לצד ההקצנה של חברים ותיקים במפלגת הלייבור, קולייר מתאר "שטף של קיצוניות" בתקופות שלפני בחירתו ובחירתו-מחדש של קורבין לראשות המפלגה.

ה"תבנית" הזו, לפי הדוח, מאפיינת חברי מפלגה שחלקם "פעילים בחזית האנטי ישראלית" וששיתפו פוסטים "רעילים ואנטישמיים" טרם הצטרפותם למפלגה.

קולייר מאשים כמה מאותם חברי מפלגה כי הם הביאו עימם "תיאוריות קונספירציה ואנטישמיות" אל שורות המפלגה, וכי אין להם "שום בעיה לשתף חומרים ממקורות קיצוניים המקדמים גזענות, פונדמנטליזם ועליונות לבנה".

הדוח מציין כי קורבין לקח חלק בפעילות פרו-פלסטינית יחד עם כמה מאותם חברים, ו"לפיכך מגניו של קורבין אינם כנים לגמרי כאשר הם נסוגים לטיעון ש'נכנסו למפלגה גורמים קיצוניים'. אלה היו חבריו של קורבין"

הדוח מציין כי קורבין לקח חלק בפעילות פרו-פלסטינית זה מכבר יחד עם כמה מאותם חברים. "לפיכך מגניו של קורבין אינם כנים לגמרי כאשר הם נסוגים לטיעון ש'נכנסו למפלגה גורמים קיצוניים'. אלה היו חבריו של קורבין", הוא טוען.

הדוח גם מתאר "טיהור אתני" של קולות יהודיים בפורומים מקוונים של מפלגת הלייבור, בפרט אלה שמכריזים על נאמנותם לקורבין.

"יהודים ציונים הוסרו מהדיון", כותב קולייר. "אם הקולות המומחים והמשכילים ביותר מהצד היהודי מושתקים, והקולות המנוגדים של האקטיביסטים מועצמים עוד יותר, זה יוצר חוסר איזון נוסף".

"אלה שנמצאים בתוך הבועה הזאת אינם יכולים שלא להיחשף לאווירה של הקצנה", כדבריו.

לפעמים נראה שישראל נדונה בפורום של מפלגת הלייבור לעתים קרובות יותר מאשר תכנית הקיצוצים, משבר הדיור או שירות הבריאות הלאומי.

על פי הדוח, מעקב אחר הדיונים באחת מקבוצות הפייסבוק הגדולות של הלייבור, עם יותר מ-38 אלף חברים, העלה כי הפורום הפך ל"אובססיבי כלפי ישראל".

"לפעמים נראה שישראל נדונה בפורום של מפלגת הלייבור לעתים קרובות יותר מאשר תכנית הקיצוצים, משבר הדיור או שירות הבריאות הלאומי", הוא טוען.

ראש מפלגת הלייבור הבריטית, ג'רמי קורבין, מנופף לצירים לאחר נאום המפתח שלו ביום האחרון לוועידת המפלגה בליברפול, בצפון-מערב אנגליה, 26 בספטמבר 2018 (צילום: אולי סקארף/סוכנות הידיעות הצרפתית)

בעוד שניכר שיא בדיון על ישראל באותה קבוצת פייסבוק במהלך צוק איתן, לאחר היבחרו של קורבין "לא היה עוד מִתאם בין האירועים שהתרחשו בישראל לבין היקף הדיון בה".

"מדאיג הדבר שבשיא המלחמה בעזה ישראל לא נדונה בפורום באותה מידה שהיא נדונה בו במהלך חודש רגיל בתקופת כהונתו של ג'רמי קורבין".

דיוויד הירש, מחבר הספר "אנטישמיות שמאלית בת-זמננו" ומרצה בכיר לסוציולוגיה בגולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון, סבור שהדו"ח מצביע על ההשפעה הנבדלת שהייתה למשבר האנטישמיות על אלה שתמכו בקורבין מלכתחילה.

"הטלת כל חלומותיך ותקוותיך על התנועה של קורבין יכולה להניב שתי תוצאות", אומר הירש. "אם לא תצליח להגן על התנועה של קורבין נגד ההאשמות באנטישמיות, עלולים לראות בך אויב התנועה, לנדות אותך ולהתנכר לך.

"אבל אם תהיה מוכן לעשות הכול כדי לתמוך בקורבין ולהגן עליו, סביר להניח שבסופו של דבר תאמין שהאשמת קורבין בעוינות כלפי היהודים היא תכסיס לא הוגן, שנועד להשתיק ביקורת כלפי ישראל. את התוצאה השנייה הזאת אפשר לתאר כ'הקצנה'", הוא אומר.