צדיק ורע לו מחבל וטוב לו

מגדל השמירה בכלא גלבוע (צילום: פלאש90)
פלאש90
מגדל השמירה בכלא גלבוע

בס"ד                                                                                                       בעיצומו של גל הטרור האחרון, לאחר הטבח המזעזע באלעד, הזדעק המרגל הישראלי יהונתן פולארד וקבל על הרופסות שבה נוקטת ההנהגה בישראל באסירים הפלסטיניים שאינם חוששים להיכנס לכלא הישראלי לנוכח התנאים המפליגים להם הם זוכים. פולארד טען כי הוא "יודע היטב איך נראה בית סוהר שמיועד להוציא מהאסיר את הרצון לחיות", בעודו רומז כי ההיפך הגמור מתרחש בישראל.

לאחר הטבח המזעזע באלעד, הזדעק המרגל הישראלי פולארד וקבל על הרופסות שבה נוקטת ההנהגה בישראל באסירים הפלסטיניים, שאינם חוששים להיכנס לכלא הישראלי לנוכח התנאים המפליגים

ראוי לציין כי סוגיית האסירים הביטחוניים הינה חבית נפץ שעלולה להבעיר את השטח בקלות (בדומה לסוגיית הר הבית). משום כך ובשל החשש המתמיד מפני מהומות בתוך הכלא שעשויות עד מהרה לגלוש החוצה ולהבעיר את השטח, שב"ס וממשלות ישראל מהלכים בין הטיפות בהתנהלותם מול האסירים הביטחוניים.

זאת משום שמעמדם החברתי של האסירים הפלסטינים נתפש כרם ונישא בקרב הציבור הפלסטיני. אותם אסירים ביטחוניים מהווים חלק אינטגרלי מהאתוס הפלסטיני. בזמן שמרבית הציבור בישראל תופש את ארגוני הטרור הפלסטיניים ופעיליהם כמחבלים רוצחים, בחברה הפלסטינית הללו נתפשים כפטריוטים ומגני העם.

הציבור בישראל חכם ועיניו בראשו והוא מבין שבית הכלא אמור להיות מקום נורא ואיום לשהות בו. אך בפועל המציאות מוכיחה אחרת לגמרי, כאשר האסירים הביטחוניים זוכים לחיות בתנאי לוקסוס ואף מקבלים תנאים מועדפים בהשוואה לאסירים פליליים, שחלקם יושבים במאסר בגין פשעים הרבה פחות חמורים.

סיבה מרכזית היא שהמחבלים הפלסטינים מקובצים יחדיו כקבוצה (לעיתים הם בעלי הכרות מוקדמת) באגפים נפרדים על פי השתייכותם לארגון עמו הם מזוהים. יש לציין, כי עד 2007 כולם היו מקובצים יחדיו, אך לאחר הפיכת חמאס ברצועה, ישראל החליטה להפריד בין הארגונים באגפים וכל ארגון פועל על פי עולם הערכים שלו.

דהיינו, במקום לעקור מהם את הרצון לחיות בזמן שהייתם בכלא, המחבלים מרגישים שישנה משמעות לחייהם בעקבות החיים המשותפים כקבוצה, שכן זה מסייע להם להפיג את הבדידות.

במקום לעקור מהם את הרצון לחיות בזמן שהייתם בכלא, המחבלים מרגישים שישנה משמעות לחייהם בעקבות החיים המשותפים כקבוצה, שכן זה מסייע להם להפיג את הבדידות

זאת ועוד, בתוך בית הסוהר אמורה להיות משמעת ברזל, כאשר בכל רגע נתון מכתיבים לך בתור אסיר מה עליך לעשות: מתי לאכול, מתי לצאת לחצר וכן הלאה. הלכה למעשה, האסירים הביטחוניים מנהלים את סדר היום שלהם בעצמם, ומורשים לבשל לעצמם אוכל ללא הגבלה, זכאים לצפות בטלוויזיה עם כבלים (על חשבון משלם המיסים) באופן חופשי וכן נהנים משולחנות פינג פונג, שש-בש, שח מט, ואף זכאים לשהות בחצר כשלוש שעות, לעומת שעה אחת כפי שמצוין בחוק.

יתרה מזאת, עד שנת 2011 מדינת ישראל אפשרה למחבלים פלסטיניים עם "דם על הידיים" ללמוד לימודים גבוהים באוניברסיטה הפתוחה. ההטבה הזאת בוטלה באותה שנה בעקבות לחץ של ישראל על חמאס במסגרת עסקה לשחרור החייל החטוף גלעד שליט.

אם עסקינן במימון על חשבון המדינה, אזי בשנים האחרונות ניתן להיווכח בלא מעט מקרים של פלסטינים שמקבלים טיפול רפואי יקר או תרופות יקרות אחרי שנכנסו לכלא. התגמול על פעולות הטרור: קבלת טיפול או תרופה לה הם זקוקים על חשבון משלם המיסים הישראלי.

דוגמה מובהקת לגודל האבסורד: בחודש מאי האחרון הגישה המחבלת אסראא ג'עבאס בקשה לממן עבורה ניתוח "שלא הוגדר כהכרחי". זאת לאחר שכבר מימן עבורה שני ניתוחים הכרחיים. כזכור, בשנת 2015 המחבלת נשאה עמה בלון גז והציתה אותו. המחבלת נפצעה קשה בפניה ועמה נפצע השוטר משה חן שעצר אותה בגופו. בשב"ס דחו את הפנייה.

המחבלת המתועבת שהתגאתה לאחר מעשה כי היא חלק מ"שיירת השאהידים למען האל", העזה לבקש משב"ס שיממן לה ניתוח קוסמטי לשיפוץ פניה המעוותות כתוצאה ישירה מהפיגוע שביצעה.

המחבלת המתועבת שהתגאתה לאחר מעשה כי היא חלק מ"שיירת השאהידים למען האל", העזה לבקש משב"ס שיממן לה ניתוח קוסמטי לשיפוץ פניה המעוותות כתוצאה ישירה מהפיגוע שביצעה

אם לא די בכל אלה, על פי החלטה של יו"ר הרשות אבו מאזן משנת 2010, כל אסיר פלסטיני זוכה לקבל משכורת בגין תקופת מאסרו. גודל השערורייה לא מסתכם רק בזה, שכן הרשות קבעה תעריף לכל מחבל: ככל שתקופת המאסר של המחבל בכלא הישראלי עולה, כך תעלה המשכורת החודשית שלו. דהיינו הפז"ם של אותו אסיר בכלא הישראלי יקבע כמה כסף הוא ומשפחתו יקבלו. חלק מהכסף כמובן מוקצה למחבלים לטובת רכש בקנטינה של ממתקים, סיגריות משובחות בשפע ואפשרות לאחסנם בהתאם.

מי שומר על השומרים.ות?

כתב "ידיעות אחרונות" לירן לוי חשף כבר בשנת 2018 את פרשת סרסור הסוהרות, שהיא פועל יוצא של תכתיבים מצד אסירים ביטחוניים "בעלי מעמד גבוה" בתוך בית הכלא, שלמעשה ניהלו את בכירי כלא גלבוע. הפרשה חושפת כיצד קציני המודיעין בכלא גלבוע (כן אותו כלא שממנו ברחו 4 אסירים ביטחוניים בערב ראש השנה תשפ"א) התירו בין היתר למחבל המורשע מחמוד עטאללה לבצע עבירות מין חמורות בסוהרות ולסרסר בהן.

דהיינו, על פי החשד בכירים בשב"ס השליכו לגוב האריות סוהרות צעירות והפקירו אותן, כאשר "הפעילו" סוהרות באגפים הביטחוניים בניגוד לרצונן על מנת לספק מידע מודיעיני ולשמור על "שקט תעשייתי" מדומה.

מי שהולך לישון עם כלבים שלא יתפלא אם התעורר עם פרעושים

מי שסומך ידיו על מחבל בן בליעל שהוא בבחינת אוייב, ידע כי הוא שם מבטחו במשענת קנה רצוץ. ההישענות, על פי החשד, של קציני המודיעין בכלא גלבוע על מחבלים-רוצחים שהם אויבים שלנו תמורת מודיעין, והניסיון של מערכת אכיפת החוק לטייח את הדברים, תביא בסופו של דבר רק להתגברות של טרור ולדם נוסף של יהודים שיישפך לחינם.

כתב "ידיעות אחרונות" לירן לוי חשף כבר בשנת 2018 את פרשת סרסור הסוהרות, פועל יוצא של תכתיבים מצד אסירים ביטחוניים "בעלי מעמד גבוה" בתוך בית הכלא, שלמעשה ניהלו את בכירי כלא גלבוע

ההטבות והפינוקים להן זוכים המחבלים פוגעים בנו כחברה ובביטחון הלאומי שלנו. מדינת ישראל מוכרחה לפעול בשום שכל, היות שתנאי הכליאה הנוכחיים של האסירים הביטחוניים אינם מונעים טרור בטווח הרחוק, כאשר אנו מקריבים את עתידנו ואף את בנותינו עבור שקט זמני ומדומה שיתפוצץ לנו בפנים.

מוטב כי השר לביטחון הפנים יעסוק בסוגיות אקוטיות כגון מחדל הבריחה מכלא גלבוע, הפסקת הקייטנה בבתי הכלא הישראלים והפגיעה המזעזעת בסוהרות (היכן אתן ארגוני זכויות נשים?). במקום זאת, השר החליט לאשר מתווה חדש שיאפשר לחברי כנסת לבקר אסירים ביטחוניים בכלא. לכאורה מדובר בכל חברי הכנסת מכל קצות הקשת הפוליטית, אך הניחוחות הפוליטיים העולים ממנו (קריצה "לרשימה המשותפת"), עשויים לפגוע בביטחון המדינה.

די להיזכר בח"כ לשעבר באסל גאטס שנתפש מעביר טלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים בכדי שאלו יוכלו להוציא מבפנים החוצה פיגועי טרור נגד אזרחי ישראל. זאת ועוד, המתווה הנ"ל הוא בניגוד מוחלט להמלצתו של השר לשעבר גלעד ארדן למנוע מח"כים לבקר אסירים ביטחוניים בעקבות הפרשה.

בכנסת ישראל יש רוב ציוני מובהק שיכול בקלות להעביר חקיקה שתמנע את הקייטנה בה נמצאים האסירים הביטחוניים בישראל. ההישענות של ממשלת השינוי על מפלגת רע"ם הביאה להפלתו של "חוק איסור פינוק מחבלים", עליו אמונה ח"כ אורית סטרוק. הצעת החוק הייתה אמורה לעצור את הקייטנה ולהפסיק את התנאים המפליגים להם זכאים האסירים הביטחוניים. ההצעה נפלה לאחר שחברי ימינה ותקווה חדשה הפילו יחד את החוק בשל אילוצים קואליציוניים.

בכנסת ישראל יש רוב ציוני מובהק שיכול בקלות להעביר חקיקה שתמנע את הקייטנה בה נמצאים האסירים הביטחוניים בישראל. ההישענות של ממשלת השינוי על מפלגת רע"ם הביאה להפלתו של "חוק איסור פינוק מחבלים"

הגיע העת לשידוד מערכות כולל, לחדול מהכניעה המבישה לטרור, לזקוף קומה ולפעול ככל הניתן בכדי לשמור על ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל ותחושת הביטחון שלהם. יש צורך למצוא איזון מתאים בין שמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה, לבין זכויות אדם בסיסיות כפי שנהוג בכל מדינה מתוקנת דמוקרטית.

כולי תקווה שהממשלה הבאה שתקום תפעל ללא לאות כדי לתקן את העיוותים שנוצרו במו ידינו, תבצע טיפול שורש ותחזיר לעם היהודי את הכבוד האישי והקולקטיבי במקום לטמון את הראש בחול.

משה ראובני הוא פובליציסט ומרצה לפוליטיקה, ביטחון ומזה"ת. במקביל לעבודתו כמרצה הוא יזם חברתי והקים תכנית מנהיגות צעירה לבני ובנות נוער הפועלת להיאבק בתנועת הבי.די.אס והאנטישמיות הגואה. התוכנית "צוערים צעירים דוברות ודיפלומטיה" פועלת ברשויות אשדוד, אשקלון וקרית מלאכי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,190 מילים
סגירה