האם קופות החולים התרשלו במתן טיפולים נפשיים בקהילה?

ילד בדיכאון, אילוסטרציה (צילום: iStock / kieferpix)
iStock / kieferpix
ילד בדיכאון, אילוסטרציה

האם יתכן שקופות החולים ומנהליהן התרשלו בתפקידם במתן טיפולים נפשיים בקהילה, כפי שהיו אמורים לתת בעקבות הרפורמה בתחום בריאות הנפש?  הרפורמה הוחלה בשנת 2015 והייתה אמורה להוביל להשוואת השירותים בסל הבריאות בין התחום הפיזי והנפשי.

שאלה זו נדונה ב-29/7 בבג"ץ 6733/21 העמותה לצדק לילדים ואח' נגד שר הבריאות וקופות החולים. בעת הדיון נטען על ידי העותרים כי מנהלי קופות החולים החריגו את הטיפול בבריאות הנפש מיתר השירותים בסל הבריאות אותם הם אמורים לספק, זאת בניגוד לחוק.

כפסיכולוג קליני ועו"ד המייצג את העותרים, שלחתי מכתב התראה לפני תביעה אישית למנכ"לי הקופות, סמנכ"לי הכספים והקופה בעניין הצורך המיידי במתן שירותים בתחום "בריאות הנפש בקהילה", כנדרש לפי חוק הבריאות הממלכתי.

האם יתכן שקופות החולים ומנהליהן התרשלו בתפקידם במתן טיפולים נפשיים בקהילה? בדיון בעניין נטען כי מנהלי קופות החולים החריגו את הטיפול בבריאות הנפש מיתר השירותים בסל הבריאות שהם אמורים לספק

ככל הנראה השתמשו קופות החולים בחלק מהתקציב שיועד לבריאות הנפש על מנת לכסות גרעונות ולמטרות שלא אושרו על ידי המחוקק, תוך הרעבת מערכת הבריאות ודרדור השירותים באופן שגרם וגורם נזק לעשרות אלפי מבוטחים ואולי יותר.

המתנה לתור לטיפול נפשי, ידיעה בידיעות אחרונות
המתנה לתור לטיפול נפשי, ידיעה בידיעות אחרונות

במשך 7 שנים קיבלו הקופות תקציב של כ-16 מיליארד ₪, שהופנה רק בחלקו לבריאות הנפש בקהילה. בין 40-60 אחוז, לפי הערכות שונות כולל אלו של הרגולטור במשרד הבריאות. כלומר לפחות מיליארד ומאתיים מיליון ₪ בשנה זרמו ככל הנראה באין מפריע כל שנה למטרות שהתקציב לא יועד להן.

חרף העובדה שברה"נ הינה גורם התחלואה מספר שלוש בעולם על פי ארגון הבריאות העולמי, ובוודאי נוכח המשברים שפקדו את המדינה בשנתיים האחרונות, נותר תחום ברה"נ בגדר החצר האחורית המוזנחת של שירותי הבריאות אותם מעניקה קופת החולים.

ישנן אמות מידה מקובלות במתן שירותי ברה"נ בעולם, שצוינו גם על ידי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, אשר הקופות חייבות לעמוד בהם כפי שהן עומדות בקריטריונים בתחומי בריאות אחרים. הקריטריונים המקובלים הינם של זמן המתנה לאינטייק שאינו עולה על שבועיים, וזמן המתנה לטיפול בטווח של חודש, ולא חצי שנה עד שנתיים. כמו כן, משך הטיפול הממוצע שהותווה ברפורמה לקופות היה לפחות 12 פגישות. בהתאם לכך נקבע התקציב שאף הוגדל בעקבות הקורונה.

נראה שקופות החולים השתמשו בחלק מהתקציב שיועד לבריאות הנפש לכיסוי גרעונות ולמטרות שהמחוקק לא אישר, תוך הרעבת מערכת הבריאות ודרדור השירותים. באופן שגרם נזק לעשרות אלפי מבוטחים

מנהלי הקופות לא הסבירו בשום שלב של הדיון בבג"ץ על סמך מה הם סבורים שהחרגה זו מותרת להם ומדוע בוצעה החרגה המנוגדת לחוק של תחום בריאות הנפש.

מדוע נפל פגם מהותי ביישום החובה החוקתית לספק שירותי בריאות איכותיים ושווים לכל, זאת חרף העלייה שתוארה של עשרות אחוזים בפניות נואשות לעזרה בשל מצוקה נפשית.

לא הוסבר גם בשום שלב מדוע, למרות עלייה תקציבית ומצאי מטפלים, הרי שבתקופת הקורונה כאשר יש עליה מתועדת של כ-80% במצוקה נפשית, קופת החולים אטמה את אוזניה, ולא נערכה לספק את השירותים החיוניים. כתוצאה מכך הפער בין הצרכים בשטח לבין השירותים רק הלך והתרחב עד לרמה בלתי נסבלת ופוגענית.

במכתב התראה בטרם תביעה נזיקית שנשלח למנהלי קופות החולים נכתב, שהמצב הנוכחי של שירותי ברה"נ, בו תושבי המדינה נאלצים להמתין בין שישה חודשים לשנתיים עד לקבלת טיפול נפשי שלעיתים אינו נגיש כלל באזורם – ההמתנה הממושכת לטיפול גורמת לנזק חמור למבוטחים הזקוקים לטיפול. נזק הכולל הפיכת מצב נפשי אקוטי למצב כרוני, פגיעה בתוחלת החיים וגרימה לאשפוזים מיותרים ולהידרדרות במצבם הנפשי.

ההמתנה הממושכת לטיפול גורמת לנזק חמור למבוטחים הזקוקים לו. נזק הכולל הפיכת מצב נפשי אקוטי למצב כרוני, פגיעה בתוחלת החיים וגרימה לאשפוזים מיותרים ולהידרדרות במצבם הנפשי

מצב בו קופות החולים ומנהליהן שולחים ילד אובדני להמתין חצי שנה, נערה אנורקטית להמתין שמונה חודשים ואדם הסובל מדיכאון וחרדה להמתין כשנה לקבלת טיפול ראשוני הינו ביטוי להפקרות מוחלטת.

רק כשיעל ובן זוגה ניסו להשיג טיפול לבתם, שמצבה הלך והחמיר – הם גילו שאין מי שיעזור להם. לפחות לא בשלושת החודשים קרובים: מגפה של הפרעות אכילה קשות מתפשטת בקרב בני נוער וילדים בישראל

Posted by TheMarker Online on Saturday, May 1, 2021

הקריטריונים שאמורים לחול על כל השירותים הניתנים בסל הבריאות הינם שוויוניים. לא יתכן מצב כפי שמתואר, ממש כשם שלא יעלה על הדעת למשל לומר לאדם עם אירוע לבבי להגיע לטיפול רפואי בעוד שמונה חודשים.

לבקשת המדינה, הציב בית המשפט העליון את ה-31/12/2022 כתאריך לקבלת נתונים מקופות החולים ומשרד הבריאות, שהציע תכנית מבחני תמיכה חד-פעמית לעידוד הקופות למתן שירותים כנדרש. אלא שסיכוייה של תכנית זו נראים קלושים.

בניגוד להוראות חוק הבריאות הממלכתי ולעקרונות המנהל התקין, הסתירו קופות החולים את נתוניהן ממבקר המדינה וממשרד הבריאות, וסיפקו להם מידע חלקי ובחלקו שיקרי לכאורה (כך למשל מצא מבקר המדינה כי כ-27% מהמגעים שדווחו לא התקיימו כלל).

כך או אחרת, הלכה שנפסקה בבג"ץ 2344/98 מכבי שירותי בריאות ו–2 אחרים נ' שר האוצר קובעת כי "חוק מטיל חובה מהותית על המדינה […] חייבת המדינה לקיים את החובה במלואה ולא תישמע מפיה טענה כי טעמי תקציב מונעים אותה מעמוד בנטל".

מצב בו קופות החולים ומנהליהן שולחים ילד אובדני להמתין חצי שנה, נערה אנורקטית להמתין שמונה חודשים ואדם הסובל מדיכאון וחרדה להמתין כשנה לקבלת טיפול ראשוני הינו ביטוי להפקרות מוחלטת

כפי הנראה מעניק בג"ץ למדינה ארכה על מנת לנסות להציג נתונים מהימנים ולהראות שינוי משמעותי בפתרון בעיה, שיו"ר ההרכב, כבוד השופט עוזי פוגלמן, הגדיר אותה כבעיה אמיתית, בחוזרו פעמיים על האמירה כי המתנה לטיפול נפשי במשך חצי שנה ומעלה אינה סבירה.

נקווה כי משרד הבריאות ומנהלי קופות החולים יפנימו את המסר ויפעלו בהתאם.

מרק מוספיר הוא עו"ד ופסיכולוג קליני בכיר, מייצג העותרים בתיק נגד שר הבריאות וקופות החולים בעניין החרגת הטיפול בבריאות הנפש מיתר הטיפולים בסל הבריאות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 775 מילים
סגירה