אם פעמוני האזעקה לא צלצלו בלשכתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בעת ששופטי בית המשפט העליון צבי זילברטל, יורם דנציגר ומני מזוז הודיעו, כל אחד בנפרד, על פרישה מוקדמת מכהונה שיפוטית בבית המשפט העליון – אזי הודעתו בשבוע שעבר של מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, על פרישתו מהתפקיד וממערכת בתי המשפט אמורה להפעיל אצל חיות את הסירנה.

כבר לא מדובר בשופטי עליון שנשחקו בכהונתם המפרכת, שנמאס להם לשאת את משא רבבת התיקים השנתית על גבם, מצאת החמה עד צאת הנשמה, משל היו מתמחים צעירים בני יומם. כעת מדובר בשופט בכיר, בולט ומצטיין, שעשוי מהחומרים להיבחר בוודאות לבית המשפט העליון, שהחליט להשליך את המפתחות ולעזוב את המערכת, לאחר שהבין שהתווית הפוליטית המלאכותית שהודבקה לו תשמש לנצח חסם בינו ובין המינוי העתידי המתבקש.

מדובר בשופט בכיר, בולט ומצטיין, שהחליט להשליך את המפתחות ולעזוב את המערכת, לאחר שהבין שהתווית הפוליטית המלאכותית שהודבקה לו תשמש לנצח חסם בינו ובין המינוי העתידי המתבקש

מרזל, בן 50, סומן מתחילת הקריירה כעילוי. הוא התמחה בלשכתו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, אחר כך מונה לעוזר משפטי של ברק ובהמשך לרשם בית המשפט העליון – המסלול הייעודי לדילוג מהיר בין ערכאות השיפוט, כהכנה לכהונה עתידית בעליון. בין לבין השלים דוקטורט במשפטים בנושא המעמד החוקתי של מפלגות פוליטיות, פרסם שורת ספרים ומאמרים אקדמיים ולימד במוסדות אקדמיים.

נשיאת ביהמ"ש העליון, הש' אסתר חיות, בירכה את עובדי הנהלת בתי המשפט בהרמת כוסית לכבוד חג הפסח יחד עם מנהל בתי המשפט היוצא, הש' מיכאל שפיצר והמנהל הנכנס, הש' יגאל מרזל. חג פסח שמח! pic.twitter.com/iR7TcDW7eo

— דוברות הרשות השופטת (@IsraelCourts) March 22, 2018

לשופט מחוזי בירושלים הוא מונה כבר בשנת 2009, בעודו בן 37. אחרי תחילת כהונתה של חיות כנשיאת בית המשפט העליון, מונה מרזל ב-2018 למנהל בתי המשפט – תפקיד שמבחינת מעמד ודרגת שכר מקביל לזה של שופטי העליון.

זו לא הייתה קדנציה פשוטה בשום מובן: מלבד המתקפות החיצוניות על המערכת, והקפאת המינויים השיפוטיים למשך שנתיים בשל מערכות הבחירות התכופות, התרגשה גם מגפת הקורונה על בתי המשפט, שלא יכלו להרשות לעצמם לסגור את שעריהם, ונאלצו להמציא דרכי התמודדות תוך כדי תנועה.

אך לא העומס הוא ששבר את מרזל, אלא הידיעה שכל המאמץ הוא לשווא: שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, שעדיין משמשת מוקד השפעה בוועדה לבחירת שופטים, הטילה וטו על מינויו של מרזל לעליון בסבב המינויים האחרון. קרבתו המקצועית לאהרן ברק, כך מתברר, מטילה במרזל כתם שאותו לא יוכל למחות.

לא העומס הוא ששבר את מרזל, אלא הידיעה שכל המאמץ הוא לשווא: שרת המשפטים לשעבר איילת שקד הטילה וטו על מינויו של מרזל לעליון בסבב המינויים האחרון

זוהי איוולת מוחלטת, האבסורד בהתגלמותו. תחת כנפיו של ברק, מרזל כתב טיוטות של החלטות שיפוטיות בכלל תחומי המשפט תחת זכוכית מגדלת – בית הספר הטוב ביותר שאפשר לדמיין לשיוף משפטנים מצטיינים.

שרת המשפטים איילת שקד עם מנהל בתי המשפט יגאל מרזל בספטמבר 2018 (צילום: פלאש90)

הנה חלק מבין הנושאים שלהם הקדיש את כתיבתו האקדמית:

• דמוקרטיה פנימית במפלגות;
• מעמדה החוקתי של האופוזיציה;
• ניגוד עניינים של חברי כנסת;
• חובת האמון של הממשלה כלפי הכנסת;
• פסלות שופטים;
• שיקול הדעת השיפוטי;
• זכות הערעור של בעל דין;
• סדרי דין בעתירות לביטול חוק;
• דיון נוסף בהרכב מורחב;
• ביקורת שיפוטית על אמצעים ללחימה בטרור.

רוחב יריעה אינטלקטואלי כזה איננו מצרך שכיח בעליון של ימינו.

בשבוע שעבר פורסם כי מרזל עוזב את מערכת בתי המשפט לטובת תפקיד מנכ"ל קרן יד הנדיב. גם אם זה הטריגר המיידי המכתיב את עיתוי עזיבתו, אלה אינן חדשות טובות עבור המערכת.

בשבוע שעבר פורסם כי מרזל עוזב את המערכת לטובת תפקיד מנכ"ל קרן יד הנדיב. גם אם זה הטריגר המיידי המכתיב את עיתוי עזיבתו, אלה אינן חדשות טובות עבור המערכת

התפקיד הבא של מנהל ביהמ"ש הש' יגאל מרזל שהודיע השבוע על פרישה – נבחר לתפקיד מנכ"ל קרן יד הנדיב (גוף פילנטרופי ענק עם תקציבי תרומה של עשרות מיליונים בשנה)

— tamar almog (@almog_tamar) August 4, 2022

כבר היו בעבר שופטים בשלום ובמחוזי שפרשו טרם זמנם כדי לקפוץ כמה דרגות ברמת ההשתכרות בשוק הפרטי לעומת המערכת הציבורית, אך במקרה של מרזל הצעד הזה משולב באכזבה הניכרת שלו מכך שלא קודם לעליון.

על הבהילות בהחלטתו ובהודעתו של מרזל לפרוש, תעיד העובדה שעזיבתו הותירה את מערכת בתי המשפט בבעיה – נוכח הקושי למנות כעת מנהל חדש לבתי המשפט, במהלך תקופת הבחירות.

על הבהילות בהחלטתו ובהודעתו של מרזל לפרוש, תעיד העובדה שעזיבתו הותירה את מערכת בתי המשפט בבעיה – נוכח הקושי למנות כעת מנהל חדש לבתי המשפט, במהלך תקופת הבחירות

לאחר שמרזל הודיע לחיות ולשר המשפטים גדעון סער על כוונתו לפרוש, נאלצו האחרונים לפנות ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, כדי לבחון אם ניתן לקבל היתר מיוחד למנות מנהל חדש, בשל החיוניות באיוש התפקיד.

בהרב-מיארה לא אישרה למנות מנהל חדש לקדנציה מלאה, והתירה רק למנות מנהל לתקופת ביניים קצרה. בלית ברירה, חיות החליטה להציע את התפקיד לשופט מיכאל שפיצר, שכבר מילא את תפקיד מנהל בתי המשפט מ-2012 עד 2018, ומאז מונה לשופט בית הדין הארצי לעבודה.

השופט מיכאל שפיצר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שפיצר יכהן בתפקיד החל מעוד חודשיים, למשך 15 חודשים, עד לסוף שנת 2023, אז הוא צפוי לפרוש לגמלאות. חיות אמורה לסיים את תפקידה באוקטובר 2023, וההנחה היא שהנשיא שייבחר אחריה – זה אמור להיות השופט יצחק עמית – ימנה עם תחילת כהונתו מנהל חדש לבתי המשפט.

"בידע ובניסיון של השופט שפיצר במילוי תפקיד זה בעבר יש יתרון באיוש התפקיד על ידו לתקופה הקצובה, כנדרש בנסיבות העניין", נמסר מטעמו של שר המשפטים.

השופטים בכל הערכאות השיפוטיות מסתכלים על השופט מרזל, מנסים לפענח את החלטתו לפרוש, ומפנימים את המסקנות. הצטיינות בתפקיד שוב אינה הפרמטר המרכזי לקידום במערכת בתי המשפט.

השופטים בכל הערכאות השיפוטיות מסתכלים על השופט מרזל, מנסים לפענח את החלטתו לפרוש, ומפנימים את המסקנות. הצטיינות בתפקיד שוב אינה הפרמטר המרכזי לקידום במערכת בתי המשפט

הנורמות המסוכנות ששקד וחבריה מסייעים לקבע ברשות השופטת עלולות להצטבר, כמו קורוזיה המצטברת לאיטה ומפוררת ברבות השנים את היסודות מבפנים.