בחודש יוני האחרון חגג אבי לייב, פרופסור ישראלי־אמריקאי למדעים באוניברסיטת הרווארד, גם את יום הולדתו ה־60 וגם את אישוש טענותיו.
במשך שלוש השנים האחרונות, לייב – פיזיקאי תיאורטי מוביל אך שנוי במחלוקת – והאסיסטנט שלו אמיר סיראג' ניסו לפרסם מאמר בנושא מטאור מסתורי בגודל חצי מטר שהתרסק באוקיינוס שליד פפואה גינאה החדשה ב־2014. לייב וסיראג' טוענים כי מדובר בעצם הבין־כוכבי הראשון שזוהה במערכת השמש.
לדברי סיראג', המאמר שלהם נדחה לפרסום בכתב העת "סיינטיפיק אמריקן" משום שבסיס הנתונים הממשלתי שממנו למדו לראשונה על המטאור לא כלל את אי־ודאות במדידה – כלומר, טווח הטעות המוערך. לכן המאמר פורסם באתר arXiv, שמיועד למאמרים אקדמיים שלא עברו ביקורת עמיתים.
מאוחר יותר השניים קיבלו נתונים תומכים משני מדענים מלוס אלמוס שבניו מקסיקו ומאנליסט אנונימי שעקב אחר המטאור במקור. אולם, לא היה בכך אישור רשמי מצד הממשלה למקור בין־כוכבי.
אישור כזה התקבל בסופו של דבר באביב האחרון, בתזכיר שפרסם פיקוד החלל של ארה"ב בטוויטר ב־6 באפריל. אז צורף המטאור לרשימה הקצרה מאוד של שלושה עצמים בין־כוכביים מאומתים, יחד עם כוכב השביט בוריסוב מ־2019 והעצם שעשה כותרות ב־2017 וכונה "אומואמואה" – "סַייר" בהוואית – שלייב טען כי לא מדובר רק בעצם בין־כוכבי אלא אולי אף בטכנולוגיה חוצנית.
ב־6 באפריל צורף המטאור לרשימה הקצרה מאוד של שלושה עצמים בין־כוכביים מאומתים, יחד עם כוכב השביט בוריסוב והעצם שכונה "אומואמואה"
"מההתחלה הייתי בטוח בעצמי", אומר לייב לזמן ישראל. "למבקרים של המאמר היו ספקות. עכשיו [בתזכיר של פיקוד החלל], הממשלה אומרת שעל בסיס הנתונים המלאים שברשותה – זה [ודאי] ב־99.999%".
לייב הביע במאמרים שונים התרגשות לנוכח האפשרות לגילוי עצמים בין־כוכביים – כלומר, עצמים שמקורם מעבר לרוח הסולארית הנפלטת מהשמש. "השאלה הבסיסית", הוא כתב באתר "Medium" ב־13 באפריל, "היא האם מטאור בין־כוכבי כלשהו יכול להעיד באופן חד־משמעי על הרכב חומרי מלאכותי במקור?
"במקרה הטוב, כמה רכיבים טכנולוגיים ישרדו את האימפקט. החלום שלי הוא ללחוץ על כמה כפתורים של ציוד פונקציונלי שיוצר מחוץ לכדור הארץ". במהלך השנים לייב לחץ על כמה כפתורים – באופן מטאפורי – אך בתוך הקהילה המדעית.
אחד ממבקריו הוא סיימון גודווין, פרופסור לאסטרופיזיקה תיאורטית באוניברסיטת שפילד שבאנגליה, שעקץ את לייב על טענותיו באשר לאומואמואה במאמר שפרסם בשנה שעברה באתר "The Conversation".
גודווין הלין על כך שמדען רציני מציע "הסבר חוצני" לתופעה מסתורית, ותחת זאת הציע להשתמש בשלושה מבחנים מהימנים: תערו של אוקאם, ביקורת עמיתים והמימרה שלפיה "טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן".
אף שלייב נמצא כעת בשבתון מהרווארד, הוא עדיין מתקדם במחקרו במלוא המרץ, ומקווה לנסוע לפפואה גינאה החדשה ולסרוק את קרקעית הים בחיפוש אחר עקבות מהמטאור
אף שלייב נמצא כעת בשבתון מהרווארד, הוא עדיין מתקדם במחקרו במלוא המרץ, ומקווה לנסוע לפפואה גינאה החדשה ולסרוק את קרקעית הים בחיפוש אחר עקבות מהמטאור של 2014. הוא תוהה אם המטאור הזה עשוי גם לחשוף טכנולוגיה חוצנית.
כפי שסיראג' הסביר במאמרו ב"סיינטיפיק אמריקן", שפורסם שישה ימים לאחר הציוץ של פיקוד החלל, "'הגביע הקדוש' של חקר עצמים בין־כוכביים יהיה להשיג דגימה פיזית של עצם שמקורו מחוץ למערכת השמש – מטרה נועזת כשם שהיא פורצת דרך מבחינה מדעית".
התגלית החייתה את מה שלייב מכנה כתקופה הפורה ביותר בקריירה שלו, שהחלה במהלך השבתון הראשון שלו מזה כמעט שני עשורים, לאחר שפרש מתפקידו כראש המחלקה לאסטרונומיה של הרווארד ב־2020.
בתקופת החופש שלו מהאקדמיה, לייב פרסם את ספר הלימוד "חיים בקוסמוס" ("Life in the Cosmos") וכן את "חוצן: הסימן הראשון לחיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ" (שיצא בעברית בהוצאת כנרת זמורה דביר) – רב מכר עיוני שתורגם ל־25 שפות.
הוא גם יצר אסימון חסר תחליף בזמן שעבד על ספר נוסף ועל סרט תיעודי. הוא ממשיך לפרסם טורי דעה ומאמרים מדעיים ומקבל בקשות רבות לריאיונות (היו לו פעם 12 ריאיונות ביום אחד) – והוא לא לגמרי נעדר מהרווארד.
כראש פרויקט גליליאו הוא ממונה על התקנת המערכת הטלסקופית מעל מצפה הכוכבים של מכללת הרווארד, לחיפוש אחר תופעות אוויריות בלתי מזוהות, או אם לנסח זאת במונחים עממיים יותר, עצמים בלתי מזוהים.
"זה יהיה יהיר מצדנו להתרווח על הספה בבית ולשאול: 'איפה כולם?' בלי להסתכל מבעד לחלון שלנו ולחפש שכנים", כתב לייב ב־18 במאי בעקבות השימוע בקונגרס על עצמים בלתי מזוהים שהתקיים יום קודם לכן. הוא אף הביע תקווה כי פרויקט גליליאו יוכל לסייע לחקירת הממשלה בתוך שנה או שנתיים.
לייב אמר לזמן ישראל כי מצער אותו שהוא לא נמצא בכיתה אבל הוא נהנה מהחקר המדעי: "ללמד צעירים זה כמובן תמיד תענוג אבל אני נהנה מאוד מהעבודה היצירתית שאני עושה הן במחקר והן בכתיבה. כשאתה מלמד בכיתה – זה משהו שכבר נמצא בספר הלימוד, שכבר ידוע. אני נהנה הרבה יותר לגלות משהו חדש".
הוא עשה בדיוק את זה ב־2019 כששמע על המטאור המפורסם מ־2014, בעודו מתכונן לאחד מהריאיונות הרבים שלו – במקרה זה, בתחנת רדיו ניו יורקית. הוא ביקש מהאסיסטנט שלו סיראג' – שהיה אז סטודנט לתואר ראשון בהרווארד – לחפש במסד נתונים שנקרא CNEOS ("המרכז לחקר גופים קרובי־ארץ") עצמים שנעו במהירות גבוהה במיוחד ושמקורם עשוי להיות מחוץ למערכת השמש.
מסד הנתונים נערך על ידי המעבדה להנעה סילונית של נאס"א. סיראג' גילה שב־8 בינואר 2014 עצם כזה התרסק אל תוך האוקיינוס השקט ליד פפואה גינאה החדשה. שני נתונים נראו יוצאי דופן: המטאור נע במהירות גבוהה של 40 קילומטרים לשנייה מחוץ למערכת השמש – וכשנכנס למערכת השמש צבר מהירות של כ־60 קילומטרים לשנייה – כ־215,000 קילומטרים לשעה.
"הוא נע כל כך מהר", כתב לייב בפוסט שפרסם באתר "Medium" ב־10 במרץ, "שניתן להסיק כי המסלול שלו בעבר לא היה כפוף לכוח המשיכה של השמש". לדברי לייב, מהירות של 60 קילומטרים לשנייה היא כפולה מהמהירות שבה רוב הכוכבים נעים בקרבת השמש, עובדה השוללת את האפשרות שהכוכבים הללו הם מקורו של המטאור.
"הוא נע כל כך מהר שניתן להסיק כי המסלול שלו בעבר לא היה כפוף לכוח המשיכה של השמש". לדברי לייב, מהירות של 60 קילומטרים לשנייה היא כפולה מהמהירות שבה רוב הכוכבים נעים בקרבת השמש
כמו כן, החומר שממנו עשוי המטאור נראה קשיח יותר מברזל. מטאורים העשויים מברזל הם נדירים ומהווים 5% בלבד ממספר סלעי החלל המוכרים. "החלטנו לכתוב מאמר על כך שזה המטאור הבין־כוכבי הראשון", אומר לייב. "זה קדם לגילוי של 'אומואמואה' ב־2017 בכמעט ארבע שנים".
המכשול היה שהממשלה לא יכולה לפרסם את נתוני אי הוודאות במדידה של עצמים מבסיס הנתונים שזוהו באמצעות לווייני ריגול. בשל כך, אומר לייב, המאמר שלו ושל סיראג' "לא התקבל על ידי המוציאים לאור, שלא האמינו לממשלה ולא הייתה להם גישה לנתונים הממשיים".
הוא מלין על המדענים שלדבריו "מאוד חשדנים לגבי נתונים שמגיעים מהממשלה, שלא סומכים על הממשלה, שאומרים שאנחנו צריכים להתרכז רק בחקר גופים מתוך מערכת השמש. זה היה מקרה ברור של משהו שהגיע מחוץ למערכת השמש. לא היינו חלק ממועדון המומחים שמדברים על סלעי חלל. הם לא אפשרו לזה להתפרסם".
אילו הממשלה הייתה מפרסמת את טווחי הטעות, מסביר לייב, "זה היה אומר משהו על איכות החיישנים [של הלוויין], שהם חלק ממערכת ההתרעה מפני טילים. אם הם היו מדווחים על הנתונים המדויקים – זה היה עלול לאפשר למדינות עוינות להבין איפה נמצאים הלוויינים של ארה"ב".
לייב ניסה לאמת את הנתונים הממשלתיים. הוא קיבל אישור מסוים מאוחר יותר ב־2019 בעזרת שני מדענים מהמעבדה הלאומית לוס אלמוס – אלן הורד ומאט הוונר. ממשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה בבית הלבן של דונלד טראמפ הצליח לייב להשיג את נתוני אי הוודאות המקוריים בנוגע למטאור, שלדבריו אישרו את ממצאיו ב־99.999%.
בסופו של דבר, ב־6 באפריל השנה, פיקוד החלל פרסם בטוויטר תזכיר לנאס"א מאת סגן המפקד שלו לוטננט ג'נרל ג'ון שו, שאישר באופן רשמי את ממצאיהם של לייב וסיראג'. "היינו צריכים לעבור הרבה אנשים עד שפיקוד החלל של ארה"ב הוציא מכתב לנאס"א", אומר לייב על התזכיר.
"על סמך המידע שהיה להם, הוא אישר שהעצם הזה הגיע מחוץ למערכת השמש". המאמר ב"הרווארד גאזט" תלה את העיכוב ב"חסימה בירוקרטית" וייחס את פריצת הדרך למאט דניאלס, עוזר מנהל המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה של הבית הלבן לענייני בטיחות בחלל.
המאמר גם ציטט את דבריו של סיראג' שלפיהם הוא ולייב מקווים כי כתב עת בעל ביקורת עמיתים יפרסם סוף סוף את המאמר שלהם. לייב מוכן להציע השערה נוספת לגבי המטאור. לדבריו, כאמור, ייתכן שהוא מייצג טכנולוגיה חוצנית, הצעה שהעלה גם לגבי אומואמואה. גם אם זה לא כך במקרה של המטאור, הוא רוצה לחפש עדויות להתנגשות בקרקעית הים.
"אנחנו רוצים להבין ממה הוא עשוי", הוא אומר. "גם אם זה עצם טבעי, כמו ברזל טבעי, אולי הוא לא עשוי בדיוק מאותם היסודות שאנחנו מוצאים במערכת השמש"
"אנחנו רוצים להבין ממה הוא עשוי", הוא אומר. "גם אם זה עצם טבעי, כמו ברזל טבעי, אולי הוא לא עשוי בדיוק מאותם היסודות שאנחנו מוצאים במערכת השמש. אנחנו יכולים ללמוד על סביבות אחרות רק מבדיקת ההרכב החומרי", הוא מוסיף. "גם אם הוא טבעי, יהיה מאוד מעניין להבין את זה".
לדבריו, הדבר עשוי לקבוע תקדים היסטורי: "רק תדמיין את האופקים החדשים שייפתחו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאמר מרתק וחבל שיש כאן למטה תגובה כל כך עוינת… אין ספק שאבי לייב מקדיש את זמנו לאחת החידות החשובות שעומדות בפנינו, החיפוש אחר אינטיליגנציות חוצניות, והוא מעלה השערות מאוד מעניינות לגבי זה. יחד עם זאת, בעיני, הסבירות שאומאוממה או שהמטאוריט הבין כוכבי המוזכר (אם אכן הוא כזה) קשורים ליצורים תבוניים חוץ ארציים הוא למרבה הצער אפסי…
אפס בכתיבה מדעית! אם יש מאמר נורמלי אנא צרפו קישור.
לכותב, או למתרגם כנראה אין הבנה בנושא. שימוש מבלבל בין המושגים מטאור ומטאוריט, ובין כוכב לכוכב לכת. מה היסודות שמישהו חושב למצוא מחוץ למערכת השמש? יסוד שלא נמצא בטבלה של מנדלייב?