"אל נירתע מלראות את המשטמה המלווה וממלאת חיי מאות אלפי ערבים, היושבים ומצפים לָרגע בו תוכל ידם להשיג את דמנו. אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו; זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים, או כי תישמט מאגרופנו החרב – ויכרתו חיינו… רועי רוטברג, הנער הבלונדיני אשר הלך מתל אביב לבנות ביתו בשערי עזה, להיות חומה לנו. רועי – האור שבליבו עיוור את עיניו, ולא ראה את בְּרק המאכלת. הערגה לשלום החרישה את אוזניו, ולא שמע את קול הרצח האורב. כבדו שערי עזה מכתפיו וָיוכלו לו".
כמה ימים לאחר סיום מבצע "עלות השחר" נגד הג'יהאד האסלאמי, ההספד שנשא בשנת 1956 הרמטכ"ל משה דיין ז"ל על קברו של החייל רועי רוטברג ז"ל, חבר קיבוץ נחל עוז שנרצח על ידי מסתננים פלסטינים מרצועת עזה – נשמע אקטואלי מתמיד. הנאום מתאר בפשטות את העמדה הישראלית בסכסוך עם הפלסטינים – כמו אז בשנת 1956 גם היום בשנת 2022.
קצת לאחר סיום מבצע "עלות השחר" ההספד שנשא בשנת 1956 הרמטכ"ל דיין ז"ל על קבר החייל רועי רוטברג ז"ל, חבר קיבוץ נחל עוז שנרצח ע"י מסתננים פלסטינים מרצועת עזה – נשמע אקטואלי מתמיד
הגברים והנשים בישראל, הם, אבותיהם, בניהם ובנותיהם – התנסו בצורה כזאת או אחרת בשירות צבאי/ביטחוני. חלקים נרחבים מהווייתם של רבים ורבות בישראל התעצבו במהלך שירות צבאי פעיל, במלחמות ובפעילויות ביטחוניות.
מאז מלחמת ששת הימים (1967) הפעילות הצבאית הישראלית כוללת גם פעולות שיטור בשטחים הכבושים ודיכוי מרי אזרחי, כמו גם לחימה כנגד ארגוני טרור. היהודי הישראלי חווה חוויה צבאית כחייל, כבן של חייל, כאח של חייל, כהורה של חייל, כהורה שכול או כאלמנת מלחמה, כקורא עיתון או צופה בטלוויזיה, ומעל לכל כבן ה"שבט היהודי".
זוהי חוויה משותפת לכל הדורות, לכל העדות, דתיים ושאינם דתיים, ילידי הארץ ומהגרים, לבעלי דעות ימניות או שמאליות, למנהיגים ולמונהגים, למשכילים ולהדיוטות, לנשים ולגברים.
בין אם נרצה בכך ובין אם לאו — אנו חיים בחברה מיליטריסטית במובהק. המיליטריזם הוא העיקרון המרכזי המארגן סביבו את האופן בו החברה הישראלית פועלת, קובעת את גבולותיה, את זהותה ואת כללי המשחק הנהוגים בה.
מיליטריזם הוא אידאולוגיה אשר מגדירה את הצבא והביטחון כערך עליון. זוהי אידאולוגיה המאדירה את הערכים והאתוס המלחמתי, עם או בלי קשר למצב בטחוני נתון. החברה היהודית בישראל רואה בתגובות צבאיות פעולה נורמלית ובמלחמות כבלתי נמנעות. החברה הישראלית רואה בהשתלבות ובהתקדמות של אנשים בתפקידי הנהגה ושירות ציבורי תלויים גם (ולעיתים בעיקר) בעברם הביטחוני/צבאי.
אם נרצה או לא — אנו חיים בחברה מיליטריסטית במובהק. המיליטריזם הוא העיקרון המרכזי המארגן את האופן בו החברה הישראלית פועלת, קובעת את גבולותיה, את זהותה ואת כללי המשחק הנהוגים בה
ביטוי למשמעות הניתנת בחברה הישראלית לעברם הצבאי של נבחרי ציבור, ול"הכשר" לשרת את הציבור במשרות הבכירות ביותר כנגזרת מעבר ביטחוני – מצאתי בקריקטורה היומית שפרסם העיתון ידיעות אחרונות מיד עם כניסתו של יאיר לפיד ללשכת ראש הממשלה.
שעשע לי את הבוקר
(גיא מורד, @YediotAhronot) pic.twitter.com/VtWW5B5mED
— קובי נחשוני (@KobiNachshoni) July 4, 2022
דבריו הבוטים של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו מעל בימת הכנסת והדגשת עברו של יאיר לפיד ככתב העיתון הצבאי במחנה ממחישים היטב נקודה זו.
"יאיר לפיד, אני מביא זאת לתשומת לבך. היית כתב 'במחנה', היום אתה צייצן המחנה. יש עוד כמה דברים שאתה צריך לעשות באמצע כדי להיות ראש ממשלה".
יאיר לפיד, היית כתב "במחנה". היום אתה צייצן המחנה. יש עוד כמה דברים שאתה צריך לעשות באמצע.
Posted by Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו on Wednesday, August 5, 2020
בניגוד ליאיר לפיד, הממעט לדבר על שירותו הצבאי, ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט ניצל כל הזדמנות להזכיר את עברו המפואר כלוחם בסיירת מטכ"ל וכמפקד ביחידת מגלן בטרם הליכתו לתעשיית ההייטק ומשם לחיים הפוליטיים.
סיירת מטכ"ל היא יחידת העילית החשובה ביותר מבין היחידות המבצעיות בצה"ל. כיאה לחברה מיליטנטית, מבוגריה של יחידה זו צמחו כמה מהמפקדים והמנהיגים הבכירים ביותר של מדינת ישראל, בהם שלושה ראשי ממשלה: אהוד ברק שהיה מפקד היחידה, ולימים הרמטכ"ל ה-14 של צה"ל, בנימין נתניהו שהיה מפקד צוות, ונפתלי בנט שהיה לוחם וקצין ביחידה. גם ראש השב"כ רונן בר שירת כלוחם וקצין בסיירת מטכ"ל, וגם דוד (דדי) ברנע ראש המוסד שירת כלוחם ביחידה.
סיירת מטכ"ל היא יחידת העילית החשובה ביותר מבין היחידות המבצעיות בצה"ל. כיאה לחברה מיליטנטית, מבוגריה של יחידה זו צמחו כמה מהמפקדים והמנהיגים הבכירים ביותר של מדינת ישראל
יאיר לפיד לא שירת בסיירת מטכ"ל. לפיד כלל לא שירת כלוחם. הוא שירת ככתב צבאי. על מנת שיוכל להתאים לשדרת ההנהגה הבכירה ביותר, לפיד חייב למצוא דרך שתעמיד אותו בעיני הציבור כמי שיש ביכולתו להחזיק גם ב"מעלות" הביטחוניות הנדרשות מההנהגה הבכירה ביותר במדינת ישראל.
נראה כי נפתלי בנט עשה שירות מצוין עבור שותפו להנהגת הממשלה בכך שפינה את כיסא העומד בראש ממשלת המעבר עבור יאיר לפיד. לפיד ניצל את ההזדמנות והוא החתום על מבצע "עלות השחר".
המבצע הצבאי ברצועת עזה וביו"ש נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שהחל ב-5 באוגוסט, חייב את ראש האופוזיציה נתניהו להיפגש לראשונה עם יאיר לפיד לעדכון ביטחוני. נתניהו הצטלם לראשונה בתפקיד יו"ר האופוזיציה, מקבל עדכון ביטחוני מראש הממשלה יאיר לפיד.
ישיבתו של יאיר לפיד על כיסא ראש הממשלה בזמן פעולה צבאית בעזה ויכולתו לנהל את האירוע כראוי, הם כנראה ה-game changers שעשויים ל"הכשיר" בעיני הציבוריות הישראלית את הרובד הביטחוני החסר בביוגרפיה של יאיר לפיד. בכך הם מעמידים אותו כמי שיכול לשמש בתפקיד ראש ממשלת ישראל.
נפתלי בנט נעלם. אבל מי שהחל את דרכו בפוליטיקה כראש המטה של נתניהו, מי שכנראה מכיר הכי טוב את נתניהו, הפך למשך שנה לראש ממשלת "רק-לא-ביבי", והעביר את המפתחות וההגה של המדינה ליאיר לפיד ובכך סלל בפניו את הדרך גם לראשות ממשלת ישראל הבאה.
נראה שבנט עשה שירות מצוין לשותפו להנהגת הממשלה בכך שפינה את כיסא העומד בראש ממשלת המעבר עבור לפיד. לפיד ניצל את ההזדמנות והוא החתום על מבצע "עלות השחר"
האתוס הביטחוני הישראלי כולל יסוד נוסף הנמצא תמיד בקונצנזוס מוחלט בעיני הציבור כולו – הערך המקודש ביותר במיליטריזם הישראלי הוא שלא מפקירים חיילים בשטח, גם לא פצוע גם לא גופה. כולם צריכים לחזור הביתה.
כזכור, ב-2011 נתניהו ניצל היטב את שחרורו של החייל השבוי גלעד שליט מידי החמאס למטרות פוליטיות.
אהוד ברק, ששימש כשר הביטחון עת שוחרר גלעד שליט, אמר כי נתניהו התנגד לאורך כל הדרך לביצוע העסקה שתשיב את שליט הביתה. לטענתו, הדבר שהיה הכי חשוב לנתניהו היה להשיג את התמונה הראשונה עם החייל המשוחרר.
ארגון הטקס בבסיס חיל האוויר בתל נוף, לשם הגיע שליט לאחר שחרורו, היה אמור להיות באחריות הצבא, אך לשכת ראש הממשלה הייתה זו שכיוונה את המהלכים.
"הלשכה שלו שלחה צוותים כדי לארגן את זה והכול היה מכוון לדבר אחד: שהתמונה תהיה התמונה הראשונה כשהילד [הכוונה לשליט] יורד והיא תהיה רק עם ביבי בפריים".
בתום מבצע "עלות השחר" גוברת בקרב גורמי ביטחון ההערכה שמלבד השקט בדרום, המבצע שבו ארגון החמאס נמנע מלהשתתף עשוי לשפר את הסיכויים להחזרת הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, המוחזקים בידי ארגון הטרור חמאס. ההבנה הישראלית היא שיש כעת רצון מצד חמאס להתקדם במשא ומתן. יש אופטימיות שמגיעה מהצלחתו של המתווך המצרי להשיג הפסקת אש והתקווה היא שאולי הוא ימשיך במלאכה גם לעבר עסקת שבויים.
ברק, שר הביטחון עת שוחרר שליט, אמר כי נתניהו התנגד לאורך כל הדרך לביצוע העסקה שתשיב את שליט הביתה. לטענתו, מה שהיה הכי חשוב לנתניהו זה להשיג את התמונה הראשונה עם החייל המשוחרר
יאיר לפיד מבין שאם יצליח במקומות בהם נכשלו לפניו נתניהו ובנט כראשי ממשלה, הוא עשוי לזכות בהילת "פודה השבויים" ובכך לזכות במקום של כבוד באתוס הביטחון של ישראל ולחזק את מקומו בהתמודדות הקרובה על ראשות ממשלת ישראל.
נראה כי גישתו של לפיד בנוגע לשבויים ולנעדרים שונה מזו של קודמיו. לפיד מגיע עם גישה אחרת, מקלה יותר ומאפשרת. הוא אומר לעוסקים במלאכה: "לכו קדימה, תביאו עסקה, ותנו לי להיות בדילמה. עד היום היינו בצד המגיב להצעות חמאס, בואו נהיה בצד היוזם".
מי ייתן ויקוים בנו הכתוב:
"כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃".
נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות, מנהל קמפוס בקבוצת החינוך אנקורי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם