ה-DNA של מפלגת מרצ הפך לנושא שדנים בו בהקשר של מי ראוי להיות ראש המפלגה. כאחד שמעולם לא היה חבר במפלגה כלשהי, אבל באופן די תמידי כבר עשרות שנים נמנה על שלושת-ארבעת מצביעי מרצ וקודמותיה-מולידיה, אני חש אחריות כלפיה ושעלי לקבוע עמדה בעניין זה.

כאחד שמעולם לא היה חבר במפלגה כלשהי, אבל כבר עשרות שנים נמנה על 3-4 מצביעי מרצ וקודמותיה-מולידיה, אני חש אחריות כלפיה ושעלי לקבוע עמדה בעניין ראש המפלגה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

במהלך כהונה של כל כנסת, המפלגות וחברי הכנסת נדרשים באופן שוטף להחלטות בנושאים רבים, ביניהם: דת ומדינה, הוגנות מול עוולה, חלוקת משאבים ותקציבים למטרות שונות, סביבה, חינוך, רווחה, ביטחון ועוד. אולם יש מדרג להתמקדות המפלגות בנושאים השונים, ומפלגות שונות מתאפיינות ונבדלות זו מזו בהתמקדות בנושא מובהק, שהוא רב חשיבות לציבור אותו מתיימרת ואמורה המפלגה לייצג.

מפלגות גדולות שמתמודדות על הנהגת המדינה – עתה זה מפלגות הליכוד ויש עתיד – נבדלות זו מזו בעמדותיהן ביחס לנושאים העיקריים והמרכזים בחזון ובמדיניות של ניהול המדינה, ומגבשות עמדות והתייחסויות לנושאים השונים האחרים שנידונים בציבוריות הישראלית. מפלגות אלו, טבעי שיגבשו עמדות בנושאים שונים, וגם יביעו אותן, בהתייחס לעמדות שבאות לידי ביטוי בסביבה הפוליטית ממנה יידרשו לגבש מפלגות לשלטון אותו ירכיבו.

מפלגות קטנות יותר מתמקדות בנושאים מוגדרים – לעיתים מגדריים או מגזריים (זה לא הכי טוב, אבל זה מה יש). למשל: המפלגות הערביות מתמקדות ביחס המדינה לערביי ישראל והתנגדות לכיבוש בשטחים שנכבשו ב-1967; יש גם מפלגה ערבית מוסלמית (רע"ם) שמעלה על ראש סדר היום את יחס המדינה לערביי ישראל ואורח החיים הדתי-מוסלמי בישראל; מפלגת ש"ס מתמקדת בהנצחת הבידול העדתי ועשיית הון פוליטי ממנו; המפלגות החרדיות דואגות להמשך מימון המדינה ללימוד התורה ואורח החיים המתבדל בו הן רוצות; ויש עוד מפלגות מגדריות ו/או ממוקדות נושא.

לא יהיה זה בחזקת טעות להניח שהבוחרים במפלגות שאינן מגדריות או מגזריות מעדיפים מפלגה שמייצגת את עמדתם בעיקר בנושאים הקשורים בעתיד השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. כאלו הן המפלגות הדתיות-ציוניות שמרכיבות גוש משמעותי פוליטי, התומך בהמשך השליטה של מדינת ישראל בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים או סיפוח שלהם אליה. כאן יש מקום גם להתייחס למרצ, אבל על כך עוד מעט בהמשך.

הבוחרים במפלגות שאינן מגדריות או מגזריות מעדיפים מפלגה שמייצגת את עמדתם, בעיקר בנושאים הקשורים בעתיד השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים

מפלגת העבודה של היום ראויה להתייחסות מיוחדת. ב-DNA שלה מפלגת העבודה היא מפלגת שלטון, וככזו היא מכילה בתוכה התייחסויות למגוון רחב של נושאים ומגוון דעות ביחס אליהם.

היום מפלגת העבודה היא לא רק מפלגה קטנה, אלא היא גם מפלגה מוזרה, העוסקת ומפיצה שטויות של תוהו ובוהו שפתי, ועכשיו מתכוונת להביא לקדמת הבמה את העיסוק הקונספירטיבי בחטיפה של ילדי תימן (זה התרחב – היום אומרים גם "והבלקן") בראשית קוממיות מדינת ישראל. לא יאומן באילו שטויות המפלגה הזו עוסקת! מפלגת העבודה של היום היא קוריוז. לא אופתע אם מפלגה זו לא תעבור את אחוז החסימה. אבל דברים רבים כל-כך שלא מתקבלים על הדעת קורים אצלנו, שהכול יכול לקרות.

*  *  *

בהוויה הישראלית-פוליטית הנושאים המרכזיים הם:

1. מדינה המממשת את התעודה הציונית ובתוכה מיעוטים לאומיים.
2. החזון והמדיניות בהתייחס לשטחים שנכבשו בשנת 1967 – וזה כולל את שטחי הגדה המערבית – כולל ירושלים המזרחית והעיר העתיקה – רצועת עזה ורמת הגולן.
3. החזון והמדיניות ליחס מדינת ישראל לעם הפלסטיני, כולל פליטי 1948 והפלסטינים היושבים בשטחים שנכבשו ב-1967.
4. עתיד המתנחלים היהודים בשטחים הכבושים.

להבנתי, מרצ היא המפלגה שבראש סדר העדיפות שלה התייחסות לנושאים אלה. מרצ מציגה במגזר הציוני עמדה נגדית לעמדת הגוש הדתי-ציוני. עמדת מרצ הינה ציונות צודקת הדוגלת בשוויון לכל אזרחי המדינה, שרואה בשלום ובהשתלבותנו באזור את הביטחון למדינת ישראל. על-פי מרצ יש לאפשר לפלסטינים להקים מדינה בשטחים שנכבשו ב-1967, ויש לשאוף שזה יעשה בהסדר של שלום, אבל בכל מקרה יש לשאוף ולפעול להפסקת הכיבוש.

מרצ מציגה במגזר הציוני עמדה נגדית לעמדת הגוש הדתי-ציוני. עמדת מרצ הינה ציונות צודקת הדוגלת בשוויון לכל אזרחי המדינה, שרואה בשלום ובהשתלבותנו באזור את הביטחון למדינת ישראל

מטבע הדברים, האנשים שדוגלים בשוויון ובפשרה נמנים על המגזר הליברלי, והם מחזיקים בערכים המקבלים את השונה והשונות, ופועלים לתיקון עוולות. זה יפה. אבל, בשנים האחרונות זה הוביל את מרצ לשיטוח של הערכים, בבחינת "הכול חשוב". חשוב העניין המדיני ויחסינו עם הערבים בארץ; חשוב מצעד הגאווה בכל עיר ובכל רחוב; חשוב שוויון בתעסוקה; חשוב לאפשר הגדרה עצמית לפלסטינים; חשוב למנוע הטרדות מיניות; חשוב לפעול נגד התחממות כדור הארץ – להציל את הכדור; חשוב לתמוך ולקדם פתרון של שתי מדינות לשני עמים בארץ ישראל… חשוב וחשוב – הכול חשוב!

למצב זה של שיטוח ערכים במרצ, ללא מדרג של חשיבות וקדימויות, יש אחריות לשלושת ראשי המפלגה בעשר השנים האחרונות: זהבה גלאון, תמר זנדברג וניצן הורוביץ.

בשנתיים האחרונות היה מוסכם על הרוב המוחלט של מצביעי מרצ, שעל-אף שהבעיות החשובות של מדינת ישראל הן בעיות השלום והביטחון ויחסינו עם הפלסטינים, הרי שנוכח הבוקה ומבולקה סביב ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, שנאשם בפלילים, יש להמתין עם צעדים לקידום פתרון מיוחל של שלום וביטחון (אפילו שהעולם לא עוצר והבעיות חיות ולעיתים נדרש מענה מידי). זאת כדי להרחיק את ראש הממשלה הקודם מראשות הממשלה וממשרה עם כוח שלטוני, כי אתו המדינה פשוט מתרסקת (וסכנה זו עדיין מרחפת מעלינו ומוחשית).

מצביעי השמאל בכלל, ומצביעי מרצ בפרט, השכילו לדרג קדימויות לפעולות נדרשות. כך גם היום נדרש ממפלגת מרצ לקבוע מדרג מובהק לחזונות ולרעיונות להם היא מתחייבת. ראשון לקדימות בערכי מרצ וחזונה חייב להיות – תמיד עד שיכון כאן שלום – החזון למדינה ציונית השומרת על ייחודה, חיה בשלום עם עמי האזור, מתקבלת על-ידם ומשתלבת עמם.

מרצ היא מפלגה קטנה, ויש לה את האפשרות והזכות להרים גבוה מעל לכל שאר הרעיונות והדגלים את החזון למדינה ציונית בארץ ישראל המתקיימת בשלום וביטחון וצדק בין העמים הניצים בארץ ישראל.

הדוגלים בשוויון ובפשרה נמנים על המגזר הליברלי, מקבלים את השונה והשונות ופועלים לתיקון עוולות. זה יפה. אבל בשנים האחרונות זה הוביל את מרצ לשיטוח של הערכים, בבחינת "הכול חשוב"

לפני שאתייחס לאנשים בשמותיהם, ברצוני לציין, שכמצביע ותיק למרצ, שלא פעם הייתי מתוסכל נוכח עמדות של חברי מרצ בנושאים שונים מהטעם שהזכרתי פה. אבל עלי להודות שכשהם נדרשו לדבר בנושאי המהות – אותו דגל של שלום וביטחון וצדק – הם דיברו, בדרך כלל, בשכל ישר והיה לי קל להזדהות איתם.

ועכשיו עם שמות:

זהבה גלאון היא מראשי משטחי הערכים במרצ.

אני מאמין שיאיר גולן יפיח רוח חדשה והתלהבות רעיונית, כשישכיל לְמַדְרֵג את ערכי מרצ ולהציב בראש הקדימויות חזון ופעולה להפסקת הכיבוש, חלוקת הארץ בינינו ובין הפלסטינים והבטחת קיומה של מדינת ישראל בשלום וביטחון.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספר נוסף שלו "אכזבה וגאווה - מלחמת יום הכיפורים" יצא לאור ב-2023 בהוצאת "טפר - הוצאה לאור".