לפני כשנה סיפר לי הבן שלי שהחליט להמשיך לשרת במילואים, למרות שיוכל להשתחרר אחרי שירות קרבי ארוך שראשיתו בסדיר ביחידה מובחרת שעיקר פעילותה בלבנון, והמשכו כקצין במילואים שנמשכים עד עצם היום הזה, והוא כבר נשוי ואב לשלושה.

לפני כשנה סיפר לי הבן שלי שהחליט להמשיך לשרת במילואים, למרות שיוכל להשתחרר אחרי שירות קרבי ביחידה מובחרת שעיקר פעילותה בלבנון וכקצין מילואים עד היום, כשהוא נשוי ואב לשלושה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

האמת היא שהתבאסתי קשות. שאלתי אותו למה, אפילו כעסתי. אולי די? גם על המדינה שלי כעסתי, חשבתי שאין למען מי. המדינה מתבוססת בשטחים, כמו אלה שצה"ל מלווה לתפילה בקבר יוסף, לעתים תחת אש תוך סיכון מטורף של החיילים, במה שמכונה "ביטחון שוטף", אשר אינו אלא שמרטפות מתנחלים ומשימות שיטור במחסומים מול אוכלוסייה פלסטינית. המדינה שבויה מ-1967 בקיבעון מדיני ביטחוני שסופו עוד ועוד מאותו דבר.

ח"כ @YairGolan1 ממרצ תוקף אצל @usegal ו-@DoriaLampel: "קבר יוסף זה הזיה מטורפת, הייתי שם הרבה מאוד פעמים, זה מופרע. רק לחשוב שחיילי צה"ל יכולים להיהרג כדי לאבטח קבוצות חרדים שאפילו לא משרתים בצבא"
(צילום: אבשלום ששוני, פלאש90) pic.twitter.com/u0Gcgt99NK

— גלצ (@GLZRadio) August 18, 2022

הבן שלי שייך לקומץ בו עסקה כתבת הטלוויזיה המדוברת, אותו מיעוט שממשיך לשרת במילואים, אחוז בודד שהוא חמורם של מתנחלים בשטחים שרוממות צה"ל בגרונם אבל נוהים אחר ימין לאומני ומשיחי בשירות בנימין נתניהו שהיה ראש ממשלה במאה שעברה ועדיין רוכב את דרכנו לשקיעה. לצדו קיצונים כבצלאל סמוטריץ' שעשה שירות מקוצר ואיתמר בן גביר, הטרנספריסט שצה"ל סירב לגייס.

השבוע התפאר מגנט המנדטים החדש שהוא "מחלק קובה לחיילים בשטח". יש לבן גביר גישה חופשית לחייל בשטח, עוד רעה חולה בצבא, כל היחצנות העצמית הזו של פוליטיקאים מכווני מטרה. הנדסת תודעה, אם תרצו.

"אם תרצו". מה זה מזכיר לכם?

אחוז בודד שהוא חמורם של מתנחלים בשטחים שרוממות צה"ל בגרונם אך נוהים אחר ימין לאומני ומשיחי בשירות  נתניהו, לצדו קיצונים כסמוטריץ' שעשה שירות מקוצר ובן גביר, הטרנספריסט שצה"ל סירב לגייס

הקשר בין החייל בשטח לבין המתנחלים שהוא מגן עליהם הדוק, זה קשר לא בריא שנמשך באין מפריע. מתנחלים מארחים חיילים אסירי תודה ומדברים מעל לראשם עם המפקדים הישירים, ולא מהיום. כך התרגלו.

צה"ל הוא עוד דרך של המתנחלים להיות אדוני המקום. הם דורשים יד חזקה וזרוע נטויה, כללי פתיחה באש מהם והלאה. באירועים מול פלסטינים ברור מי נגד מי ומי לצד מי. יד רוחצת כיפה וכיפה לוחצת יד אחרת.

ואז מתרחשת תקלה מבצעית מסוג "אש ידידותית", שכמותה מתרחשות מעת לעת, כמו המקרה הטרגי של החייל נתן פיטוסי ז"ל שמותו בא עליו מידי חברו, כמו שקרה בתחילת השנה לשני לוחמי אגוז שנורו בשוגג, וכמו שקרה לפני כן לשני לוחמי דובדבן במהלך מעצרים סמוך לג'נין, וכמו שקורה פעמים רבות מנשוא.

חברו לפלוגה של נתן פיטוסי ז"ל הזהיר מאסון – וחשף: "היה עוד אירוע שכמעט הסתיים במותם של שני חיילים" | כל הפרטים ????https://t.co/tJJs8cRcFk pic.twitter.com/z0t9H3Jolp

— החדשות – N12 (@N12News) August 17, 2022

ושוב יאמרו "אירוע שלא היה צריך להתרחש", ושוב יביעו תנחומים, ושוב "צה"ל יחקור נקודות כשל ויפיק לקחים". הכל ייאמר, אף קלישאה לא תישאר בשטח. אבל המציאות המרה מדגימה שוב שנפילתו של החייל פיטוסי ז"ל לא תשנה דבר, למרות שברור כשמש בצהריים שסיבת המוות ידועה מראש: אצבע קלה על ההדק במערב הפרוע שנקרא יש"ע. על תוצאות תחקיר מות החייל פיטוסי דווח בחדשות כי "החייל ירה מהמותן ולא דרך כוונות".

אף קלישאה לא תישאר בשטח, אבל המציאות המרה מדגימה שוב שנפילת החייל פיטוסי ז"ל לא תשנה דבר. למרות שברור כשמש שסיבת המוות ידועה מראש: אצבע קלה על ההדק במערב הפרוע שנקרא יש"ע

זו לא גזרת גורל, זו תוצאה של המתרחש בשטח, על גדר ההפרדה שחוצצת בין חיים שווים יותר וחיים שווים פחות. מידת הצער תלויה במיקומם של החיים האלה על לוח המטרה, פלסטיני או ישראלי.

מותו של הפלסטיני צפוי ולרוב יוצדק בדיעבד. ומותו של חייל ישראלי מידי חברו הוא לעולם תקלה מבצעית. ואף מילה על אצבע קלה, מילה שחוקה אך נכונה.

נוהלי פתיחה באש או מעצר חשוד בשטחים הם רק המלצה שאיש אינו טורח להטמיע היטב, בכל זאת אויב מר. צה"ל נרדם בשמירה והחייל בודד בשטח, אז כל דמות משוטטת היא מטרה נעה.

מהמותן, לא דרך כוונות.

וכך קרה שחייל חמוש בעמדת שמירה על גדר פרוצה, בשמירה ארוכה מנשוא שאין רואים את סופה עד קץ השירות, רואה צל חשוד כמחבל, ויורה. מהמותן. לא דרך כוונות.

משימת אבטחה אינסופית, 12 שעות בעמדה, מוגדרת במילות הקסם "שירות קרבי". חיילים נשבעים להקריב את חייהם הצעירים למען פעילות שכל קשר בינה לבין שירות קרבי הוא הקשר בין אותו שירות קרבי לאבטחה בקניון, רק האיבזור שונה ובקניון אין הילת קרביות.

זו הפעילות של צה"ל באוגדת איו"ש מאז מלחמת ששת הימים. אבטחת ישובים על אדמת זרים שקודמה ע"י זרם משיחי שהגיע למרכז הבמה.

משימת אבטחה אינסופית, 12 שעות בעמדה, מוגדרת במילות הקסם "שירות קרבי". חיילים נשבעים להקריב את חייהם למען פעילות שכל קשר בינה לבין שירות קרבי הוא כמו בין שירות קרבי לאבטחה בקניון, באיבזור שונה

צה"ל הפך מצבא הגנה לישראל לצבא הגנת מתנחלים. צבא מאבטחים עצום שחיילי החי"ר שלו באוגדה מכלים את שירותם בלופ אינסופי של שמירות מיום הגיוס לקרבי עד השחרור. ובאמצע אלוהים ישמור. לפעמים אפילו הוא שובר שמירה. אל תשאלי, ציון.

תעשו פרצוף מופתע: כן, חיילים נרדמים בשמירות. המפקדים הבכירים לא מבינים את הקושי של החיילים ששומרים 12 שעות ורק בנס תאונות כמו מותו של סמ"ר נתן פיטוסי לא קורות כל שבוע. @roysharon11 מספר מניסיון העבר ומעביר מסר למפקדים – זה לא "מאתגר" אלא צריך לשנות גישה#קלמןליברמן pic.twitter.com/NPD4XYbryF

— כאן | רשת ב (@ReshetBet) August 17, 2022

צה"ל השתנה לנו. טירונים רצים על ג'בלאות בבא"ח גולני ובסוף רודפים אחר זורקי אבנים. עוברים שבוע שטח כדי להיכנס לבית באמצע הלילה ולהעיר משפחה, כדי לעמוד במחסום ולייבש ערבי זקן או אישה שרוצה להגיע לבית חולים. לשם כך יספיק סלקטור במועדון ובלי להזיע בטירונות חי"ר.

"הצל" היה רס"ר והיום הוא הוגה דעות ומצפן המחנה הלאומי, ואלאור אזריה התקדם לעמדת הפרשן בערוץ 14. הוא אולי לא פרשן אבל מצד שני זה לא ערוץ. מצד שלישי זה טיעון מנצח למה קרבי זה כבר לא הכי, אחי.

וכדי לנטרל מחבל לא חובה להתאפק, יורים.
מהמותן. לא דרך כוונות.

ואי אפשר שלא לדבר על גלי ההדף שמרעידים גם את קירות הבית של החיילים, גלי צה"ל. תחנת הרדיו הצבאית משכירה חדר לבן גביר. אייטמים עוקבים מסקרים את הגזען שצה"ל סירב לגייס. האיש שהפך דוכני ערבים בשוק מצוטט בטוויטר של גל"צ על רקע דיוקנו, למען ידע החייל בשטח שמי שהורשע בתמיכה בטרור נכנס בדלת הראשית לבית של החיילים. בית פרוץ לפני קריסת ערכים מוחלטת.

לפני שבועיים הייתה כאן מלחמה, למי שזוכר, ופאף, נגמרה. אבק הרקטות מעוטף ת"א ועזה שקע כלא היה, עד הסבב הבא, שיהיה שתי טיפות חורבן מהסבב הקודם.

ואיש לא חולם לנער את הראש המאובן ולחשב מסלול מחדש ולנסות לדבר עם החמאס גם בין סבב לסבב?

טירונים רצים על ג'בלאות ובסוף רודפים אחר זורקי אבנים. עוברים שבוע שטח כדי להיכנס לבית בלילה ולהעיר משפחה, לעמוד במחסום ולייבש ערבי זקן או אישה הרה. לשם כך יספיק סלקטור במועדון ובלי להזיע בטירונות חי"ר

הממשלה ניהלה במבצע עלות השחר משא ומתן עם הג'יהאד האסלאמי, ארגון טרור. קחו דקה לחשוב על זה. והוסכם ביניהם על הפסקת אש.

אני חוזרת: מדינת ישראל בראשות ראש הממשלה יאיר לפיד, רגע, תנו לנוח על המשפט שתודה לאל הטוב ל-א מסתיים הפעם בנתניהו ובעלה. טוב, ממשיכים, ובכן, ישראל הגיעה להסכמות עם הג'יהאד האסלאמי בנוגע להפסקת אש.
אבל בין סבב לסבב? חס וחלילה, למה מי הם ומי בכלל מי רוצה לדבר איתם? איף, ערבים טרוריסטים.
לא.
מדברים.
עם.
טרוריסטים.
איתם ידבר רק החבר F16. ובינתיים עולם כמנהגו ועוד שה לעולה. מהמותן. לא דרך כוונות.

ואל תגידו יום יבוא.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת