ממדינת חוק ומגילת העצמאות למדינת הלכה

.שילוט בבית שמש (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)
Yaakov Lederman/Flash90
שילוט בבית שמש

הציבור החופשי קיבל עליו את המצב ההזוי בו אין תחבורה ציבורית בשבת, וזה נמשך עד היום. עכשיו מתברר שגם הרכבת הקלה בת"א ובגוש דן לא תפעל בשבתות וחגים.

למנהיגות הדתית החרדית ולזו המחמירה של הכיפות הסרוגות זה מאבק שכולו רווח. אנשיהם, צאן מרעיתם, בין כה וכה אינם משתמשים בתחבורה ציבורית או פרטית בשבת. לכן אין להם כל בעיה לדרוש ולהדיר את כל הציבור החופשי מתחבורה ציבורית בשבת ובחג באמצעות דרישה שלא תהייה כלל תחבורה ציבורית בשבת ובחג.

למנהיגות החרדית ולזו המחמירה של הכיפות הסרוגות זה מאבק רווחי. צאן מרעיתם ממילא אינו משתמש בתחבורה ציבורית או פרטית בשבת. לכן אין להם כל בעיה לדרוש להדיר גם את הציבור החופשי מזה

וכך אנו מוצאים את המצב ההזוי בו חבר מועצת העיר ירושלים, דן אילוז, פנה לרבנים הראשיים לישראל ולירושלים עם השאלה האם ניתן להפעיל את הרכבת הקלה בירושלים במתכונת אוטומטית, וכך להפעיל תחבורה ציבורית בשבת שאינה מחללת שבת? כעת הרבנים ידונו האם הרכבת הקלה בירושלים תופעל בשבת.

ומנגד, הממשלה עושה הכל כדי לדחות את ההכרעה בהחלטה האם הרכבת הקלה בגוש דן, שאמורה להיחנך בנובמבר הקרוב, תפעל בשבת.

שרת התחבורה מרב מיכאלי תומכת, אך היא נתקלת בהתנגדויות וחששות של חברי ממשלה אחרים, ששומרים על קשר פוליטי עם המפלגות החרדיות, ובהם שרים מימינה ומתקווה חדשה. אולם אסור לתת לשיקולים פוליטיים צרים להשפיע בעניין, משום שמדובר בהחלטה קריטית שתקבע את גורלה של הסעת ההמונים ושל כל הציבור בישראל בשלושת העשורים הקרובים.

מאמר מערכת של הארץ מלפני כשנה מסכם היטב את המצב:

"לתכתיב החרדי המופרך הזה צריך לשים סוף. מיעוט כופה על שאר אזרחי ישראל להישאר בבתיהם בשבת או להחזיק ברכב פרטי. שום מדינה מתוקנת אינה מקימה פרויקט לאומי חשוב כל כך ומשביתה אותו בסופי השבוע. זה תכתיב בלתי סביר כלכלית וחברתית. יתרה מזאת, זכות התנועה היא זכות יסוד, ואי אפשר להמשיך ולמנוע אותה בסופי השבוע.

גם העובדה שהרכבת הקלה חולפת בתחומה של בני ברק אינה צריכה לשנות דבר. אם תושבי בני ברק אינם מעוניינים להשתמש בה, זו כמובן זכותם. אך אין להם כל זכות לכפות זאת על שאר תושבי ישראל ולהדיר אותם משימוש בתחבורה ציבורית בשבתות ובחגים".

אסור לתת לשיקולים פוליטיים צרים להשפיע בעניין, משום שמדובר בהחלטה קריטית שתקבע את גורלה של הסעת ההמונים ושל כל הציבור בישראל בשלושת העשורים הקרובים

כשרות חובה

ביוני 1947, כשנה לפני הכרזת המדינה, שלח בן-גוריון מכתב להסתדרות אגודת ישראל העולמית בירושלים, בעקבות איומה של אגו"י להתנגד לרעיון הקמת המדינה בפני וועדת האו"ם שהגיעה לבקר בארץ ישראל המנדטורית. במכתב הידוע בשם הסכם "הסטטוס קוו", ציין בן-גוריון, בין השאר, כי "הקמת המדינה זקוקה לאישור האו"ם, וזה לא יתכן אם לא יובטח חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה ואם לא יהיה ברור שאין הכוונה להקמת מדינה תיאוקרטית [יהודית]. במדינה היהודית יהיו גם אזרחים לא-יהודים, נוצרים ומוסלמים, וברור שמן ההכרח יהיה להבטיח שוויון זכויות מלא לכל האזרחים והעדר כפייה או אפליה בעניני דת או בעניינים אחרים".

בענייני כשרות נכתב במסמך כך:

"יש לאחוז בכל האמצעים הדרושים למען הבטיח, שבכל מטבח ממלכתי המכוון ליהודים יהיה מאכל כשר".

אציין שכל מה שנכתב במכתב הוא הבטחה של אספקה/קיום מאכלים כשרים במטבחים ממלכתיים המכוונים ליהודים, בלי להגדיר בלעדיות לכשרות, ובלי להגדיר על איזו סוג של כשרות מדובר.

במכתב לא נכתב דבר על התערבות המדינה שתוקם בכשרות של עסקים, חנויות, מסעדות ובתים פרטיים, ולא נכתב דבר על איסור כלפי אוכל שאינו כשר, איסור יבוא בשר שאינו כשר וכו'.

כל זה לא הפריע ולא מפריע למנהיגות הדתית החרדית ולזו המחמירה של הכיפות הסרוגות, לנפנף ולמנף את מכתב "הסטטוס קוו", כדי להטיל איסורים ולהמציא איסורים חדשים על אזרחי ישראל החופשיים.

במכתב הסטטוס קוו לא נכתב דבר על התערבות המדינה שתוקם בכשרות של עסקים, חנויות, מסעדות ובתים פרטיים, ולא נכתב דבר על איסור כלפי אוכל שאינו כשר, איסור יבוא בשר שאינו כשר וכו'

סנדוויצ'ים לבתי חולים בפסח

כך אנו רואים את "נוהל בתי חולים", ממרץ 2017, שנוסח על ידי הרבנות הראשית, ובו נקבע כי "במהלך חג הפסח אין להכניס לבתי החולים מוצרי מזון כלשהם שלא נרכשו על ידי בית החולים".

מהנוהל "הקפדה על כשרות החג [פסח]":

"לקראת החג על הנהלת בית החולים לוודא יישום נהלים אלו, לרבות האיסור בדבר הכנסת מוצרי מזון לבית החולים במהלך החג. יש להורות לשומרים הבודקים בדיקה ביטחונית שהחל מבוקר ההכשרה עד לסוף ימי החג ועד לסילוק כל כלי הפסח יאסרו הכנסת מצרכי חמץ לבית החולים, ללא יוצא מן הכלל. כמו כן, על ההנהלה לקבוע ולתלות את כל הכרזות המסורתיות בשערי בית החולים. שלטים מתאימים בעברית, רוסית וערבית בכמות מספקת צריכים להיתלות בשערי הכניסה השונים, וכן על פתחי המחלקות והמעליות, ובהם נקרא הציבור לא להביא מצרכי מזון במשך ימי הפסח על מנת לשמור על כשרות ביה"ח.

במספר בתי חולים יזמו ההנהלות בעבר הפצת חוזר מיוחד לעובדים ולחולים וכן פרסום בעיתונות המקומית בהם צויין יום ההכשרה והופנתה בקשה לעובדים ולמאושפזים להקפיד על אי הכנסת חמץ מיום זה ועד גמר החג. מומלץ להנהלות בתי החולים לאמץ נוהג זה".

לפני כארבע שנים (ב-2018?) עתרו לבג"ץ "הפורום החילוני", ארגון עדאלה ושורת ח"כים ממרצ, נגד השיטה שהונהגה מזה שנים אחדות בבתי החולים, שלפיה השומרים בכניסה לבתי החולים מרשים לעצמם לפשפש בתיקי הנכנסים, לא רק מתוך תכלית ביטחונית, אלא כדי לבדוק שמא הוכנס מזון חמץ לבית החולים.

אלא שמרוב חשש להכנסת חמץ, בתי החולים אסרו כליל הכנסת מזון מבחוץ אל בתי החולים במהלך חג הפסח.

העתירה כוונה נגד "נוהל בתי חולים" שנוסח על ידי הרבנות הראשית, שבו נקבע כי "במהלך חג הפסח אין להכניס לבתי החולים מוצרי מזון כלשהם שלא נרכשו על ידי בית החולים". וטיעונם של העותרים היה בפשטות: "ישראל איננה מדינת הלכה".

העתירה כוונה נגד "נוהל בתי חולים" שנסחה הרבנות הראשית, שקבע כי "במהלך הפסח אין להכניס לבתיה"ח מוצרי מזון כלשהם שלא נרכשו על ידי ביתה"ח". טיעון העותרים היה בפשטות: "ישראל איננה מדינת הלכה"

באפריל 2020 ניתן פסק דין בדעת רוב של השופטים עוזי פוגלמן ועפר גרוסקופף, נגד דעת המיעוט של השופט ניל הנדל. שופטי הרוב הורו לבטל את נוהל פסח של הרבנות, וזאת בשל פגיעתו בחופש הבחירה, חופש הפעולה והחופש מדת של המטופלים והמבקרים בבתי החולים.

עוד קבע בית המשפט כי אין למנהלי בתי החולים סמכות על פי דין לאסור על הכנסת מוצרים שאינם כשרים לפסח לשטח בית החולים. בהתאם, נקבע כי אין למאבטחי בית החולים סמכות למנוע הכנסת מזון שאיננו כשר לפסח, וכי הם אינם רשאים לחפש מזון בכלים של באי בית החולים, ואף אינם מוסמכים להסב תשומת לב המבקרים לכך שצריכת מוצרי חמץ מותרת אך באזורים מסוימים.

חרם על מסעדות לא כשרות

לפני שנים, כאשר הייתי המרכז האקדמי של הקורס לניהול מלכ"רים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, פנה אלי אדם לא מוכר בבקשה להיפגש עמו ולייעץ לו בהקמת מלכ"ר. קבענו פגישה בבית קפה באזור תעשיית הידע ברחובות. זמן קצר לפני הפגישה התקשר אותו אדם ובקש להעביר את הפגישה למקום אחר, הואיל והתברר לו שבית הקפה בו קבענו להיפגש אינו כשר.

תחילה לא הבנתי את הבעיה, וציינתי שלא מדובר בארוחה אלא בפגישת ייעוץ, וכי הוא יכול להסתפק בשתיית מים בכוס חד פעמית. אלא שהוא חזר וטען שאינו יכול להיפגש במקום לא כשר. הגבתי שמשמעות דבריו היא דרישה ממני להטיל חרם על בית קפה שאינו כשר ולכך איני מסכים. הפגישה בוטלה.

באפריל 2020 ניתן פס"ד המבטל את נוהל פסח של הרבנות, בשל פגיעתו בחופש הבחירה, חופש הפעולה והחופש מדת, ונטען כי אין למנהלי בתיה"ח סמכות על פי דין לאסור על הכנסת מוצרים לא כשרים לפסח לשטחם

לאחרונה, שי גליק מנכ"ל הארגון הקיקיוני "בצלמו" כתב ליאיר לפיד:

"אתמול העלית פרסום בדף הפייסבוק שלך על בילוי משותף שלך ושל רעייתך במסעדת יהושע בעיר. מדובר במסעדה לא כשרה שמצהירה באופן רשמי בדף הפייסבוק שלה שהינה מוכרת אוכל לא כשר".

גליק ביקש/דרש מלפיד, כראש ממשלה, להתחשב ברגשותיהם של שומרי המסורת, ולא לאכול במסעדות לא כשרות (מן הסתם לפי מבחני הכשרות של גליק וחבר מרעיו).

מהיכן יש לשי גליק ולחבר מרעיו את החוצפה להעיר לראש הממשלה ורעייתו ולאחרים שלא אוכלים כשר? אם הכשרות חשובה להם, אז שיאכלו כשר, ולא יבלבלו את המוח לאחרים.

הכשרות חשובה אולי לחלק גדול באוכלוסייה בישראל, אלו שיאכלו במסעדות ובבתי קפה המתגאים בתפריט כשר. אבל אין מקום להדיר את שאר תושבי ישראל מאוכל שאינו כשר.

ולעניין של פגיעה ברגשות דת, אף אחד לא מכריח את גליק ושומרי הכשרות להסתכל בצלחת של השכן, אפשר פשוט לא להסתכל בצלחת של השכן.

אציין שלא ראיתי שיש בעיה לדתיים לשבת במטוסים ליד אלו שאוכלים אוכל לא-כשר כמו סנדוויץ' ז'מבון וגבינה, ואח"כ שותים קפה עם חלב, ולא ראיתי שיש להם בעיה להתאכסן בבתי מלון שאינם שומרי כשרות כהלכתה.

בהחלט יתכן או שזו תהייה הדרישה הבאה מהצד הדתי, לאסור על הגשת אוכל לא כשר לנוסע היושב ליד נוסעים דתיים. ואם זה נראה מופרך ומוגזם בעיני הקוראים, כדאי שיפקחו את עיניהם.

גליק ביקש/דרש מלפיד, כראש ממשלה, להתחשב ברגשותיהם של שומרי המסורת, ולא לאכול במסעדות לא כשרות (מן הסתם לפי מבחני הכשרות של גליק וחבר מרעיו)

כבר היום מפרידים במטוסים (באופן לא חוקי) בין נוסעים דתיים ונוסעות חופשיות. כבר היום באים בבקשה מעליבה, המלווה באיום סמוי, מנוסעות חופשיות לפנות את מקומן כאשר הן יושבות ליד נוסע דתי/חרדי. מצד שני לא שמעתי על מקרה בו דרישה כזו מנוסעת חופשית לפנות את מקומה לדרישת נוסע חרדי, נענית בסירוב תקיף, ובפינוי הנוסע מהמטוס ומהטיסה.

דרך חד סטרית

הדרך מהבקשה להתחשב ברגשותיהם של שומרי המסורת, ועד איסור לאכול במסעדות לא כשרות ואיסורים אחרים היא חד סטרית וקצרה מאוד. כבר היום אנו מוצאים "בניינים שומרי שבת" (בגבעה הצרפתית בירושלים) שאסור לדייריהם לראות טלוויזיה או לשמוע מוזיקה בשבת, ויש לחץ כבד על מסעדות במרכז המסחרי לא לפתוח בשבת.

כארבעים תושבים ממתחם הרחובות שוהם, ענבר, מרגלית וברקת בחריש העבירו לראש העיר יצחק קשת בקשה לחסום את מקטע הרחובות בו הם מתגוררים בסופי השבוע לטובת שמירת השבת. הערות ודרישות מנשים העוברות בשכונה מסורתית/חרדית, בירושלים בבני -ברק, בית-שמש ובמקומות אחרים, ב"לבוש לא צנוע" הופכות לחזיון נפוץ, המלווה לעיתים בהטרדה פיזית.

הבעיה היא הפיכת היהדות לדת מסיונרית. דרישה, כדוגמת זו של גליק, לקיום אורחות חיים חרדיים, היא רק פתיח שבעקבותיה תבוא כפיית אורחות חיים חרדיים בכל מקום שחרדים הופכים בו לרוב.

הבעיה היא הפיכת היהדות לדת מסיונרית. דרישה, כדוגמת זו של גליק, לקיום אורחות חיים חרדיים, היא רק פתיח שבעקבותיה תבוא כפיית אורחות חיים חרדיים בכל מקום שחרדים הופכים בו לרוב

ברור שבשכונה עם רוב חרדי, מחסומי שבת יסגרו אותה מכל צדדיה וכל המקומות הלא כשרים ייסגרו לאלתר. ברגע שיש מחסום שבת – אין לחילונים מה לעשות בשכונה, והם למעשה מגורשים ממנה.

אפילו את הרכב הם לא יוכלו להחנות ליד הבית. ובעיקר, מחסום השבת מקבע את אופיו החרדי של האזור לנצח, ומונע שינוי כלשהו לכיוון ההפוך. הוא גם מעודד הקצנה נוספת.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,612 מילים
סגירה