לא מכבר היה אירוע שלא זכה אצלנו לתשומת הלב הראויה. יורש העצר הירדני, הנסיך חוסיין בן עבדאללה התארס עם רג'ווה בת חאלד אאל סייף מסודייר שבלב סעודיה.

אזור סודייר הוא הגרעין של משפחת המלוכה הסעודית, ושושלת המלכים הסעודיים נקבעת על פי האם הסודיירית. זה האזור הנחשב כליבה של נג'ד, שבה נמצאת גם הבירה ריאד.

לא מכבר היה אירוע שלא זכה אצלנו לתשומת הלב הראויה. יורש העצר הירדני, הנסיך חוסיין בן עבדאללה התארס עם רג'ווה בת חאלד אאל סייף מסודייר שבלב סעודיה. אזור סודייר הוא הגרעין של משפחת המלוכה הסעודית

אמה של רג'ווה, עזה, היא ככל הנראה נסיכה סעודית מצד סבה. או קרובת משפחה של נסיכים סעודים ששמותיהם לא נמסרו, אם כי לא מן הדרגה הראשונה, אבל מן המקורבים ביותר לעבד אל-עזיז, מייסד השושלת.

בטקס האירוסין השתתפו נסיכים סעודים, דודיה של הארוסה מצד אמה. האם, עזה, לא הופיעה לטקס, ולא נמסר דבר עליה ועל קשריה עם בית סעוד. חוץ מן העובדה שדודיה הנסיכים של רג'ווה היו בטקס, לא נמסר דבר על זהותם, ותמונותיהם הושמטו.

פירוש הדבר שמלכת ירדן הבאה תהיה סעודית, שככל הנראה זורם בה דם של בית סעוד אשר מוצאה מלב ליבה של הממלכה הסעודית. כנראה שהשושלת ההאשמית תתפתח לכיוון המשך של סעודיה, במקום הקשר בין שתי גדות הירדן, המזרחית והמערבית.

פירוש הדבר שמלכת ירדן הבאה תהיה סעודית, שזורם בה דם בית סעוד ומוצאה מלב  הממלכה הסעודית. כנראה שהשושלת ההאשמית תתפתח לכיוון המשך של סעודיה, במקום הקשר בין שתי גדות הירדן

מכאן, שעדיין מוקדם לברך על המוגמר, ומן הנסיבות שבהן התקיים הטקס לא בטוח שבית סעוד מאושר מן הקשר המשפחתי החדש. ראשית, מלך ירדן לא התקבל בידי איש מבית המלוכה. לא המלך סלמאן אאל סעוד עצמו ולא יורש העצר הנסיך בנדר בן סולטאן, למרות שהארוס הוא יורש עצר מקביל למוחמד בן סלמאן, והנימוס המינימלי חייב לפחות לקבל את פני האורחים מירדן.

רק אחרי החגיגה, אולי בגלל תמיהות שהתעוררו והיו עלולות לפגוע ביחסים, לשכת מוחמד בן סלמאן פרסמה ציוץ (!) של ברכה, ודיווחה כי יורש העצר הסעודי בירך את מקבילו הירדני על אירוסיו.

سمو #ولي_العهد يجري اتصالاً هاتفياً بسمو ولي عهد #الأردن هنأه خلاله بمناسبة خطوبته، معبراً عن صادق الدعوات لسموه بالتوفيق والحياة السعيدة. pic.twitter.com/uOHuqzKTTZ

— بدر العساكر Bader Al Asaker (@Badermasaker) August 17, 2022

נוסף על כך, למרות השתתפותה הבולטת של המלכה ראניה, אמה של הארוסה לא השתתפה בטקס. למרות שדודיה של הארוסה השתתפו, שמותיהם לא פורסמו, ותמונותיהם לא נראו.

נמסר כי המלך עבדאללה והמלכה ראניה ביקרו בסעודיה כמה פעמים לביקורים חשאיים, וכעת מתברר כי היו על רקע האירוסין. משפחת הארוסה לא הייתה יכולה לתת את ברכתה ללא ברכת מלך סעודיה, וכנראה היו קשיים, ורק אחרי שנפתרו יכול היה הטקס לצאת אל הפועל.

מלך ירדן לא התקבל בידי איש מבית המלוכה. לא המלך סלמאן עצמו ולא יורש העצר הנסיך בנדר בן סולטאן, למרות שהארוס הוא יורש עצר מקביל למוחמד בן סלמאן, והנימוס המינימלי חייב לפחות לקבל את פניהם

מה עלולים להיות הקשיים שהפריעו לבית סעוד, ועדיין לא באו על פתרונם?

הקשיים נובעים ממעמד ההאשמים בעיר מכה שבחיג'אז, מצד אחד, ומן המעמד שסעודיה מבקשת לעצמה בירושלים מצד שני.

המשפחה ההאשמית שלטה במכה במשך מאות שנים כשריפים ואח"כ כמלכי חיג'אז, עד שגורשה ממכה בשנת 1925 בידי המשפחה הסעודית. במכה הם היו שומרי המקומות הקדושים, ואחרי גירושם ממכה והתמקמותם ברבת עמון הם שמרו על התואר כאשר הכריזו על עצמם כשומרי אל-אקצא, תואר שכובד בידי ישראל בהסכמי השלום עם ירדן במסגרת הסדרי הסטטוס קוו.

מבחינת סעודיה, שמירת התואר של שומר המקומות הקדושים בידי ההאשמים פורש כשימור השאיפה לחזור למכה.

המשפחה ההאשמית השאירה במכה נכסים רבים. סעודיה הציעה להם לקנות את הנכסים האלה בכסף טוב, אבל ההאשמים סירבו עד היום. כל עוד ההאשמים שומרים על נכסיהם במכה, ובחיג'אז בכלל, הסעודים לא יכולים להסיר את החשדות נגד כוונותיהם העתידיות.

במקביל, במהלך יוזמת טראמפ, הסעודים דרשו להקים "חסות-ויסאיה" חדשה לאל אקצא, שתכלול לצד ירדן עוד מעצמות מוסלמיות, ובראשן סעודיה. החלק הזה ביוזמת טראמפ גרם להתנגדות העזה של ירדן ליוזמה, והידוק הקשר בינה לבין אש"ף.

המשפחה ההאשמית שלטה במכה מאות שנים כשריפים ומלכי חיג'אז, עד שגורשה ב-1925 בידי המשפחה הסעודית. המשפחה ההאשמית השאירה במכה נכסים רבים, וסירבה למכרם לסעודיה שהציעה כסף טוב

בוויכוח בין ירדן לישראל על מהו שטח החרם של אל אקצא, סעודיה תומכת בעמדה הקרובה לעמדת ישראל, לפיה החרם הם המסגדים עצמם ולא הרחבה שביניהם, בעוד ירדן טוענת שכל הרחבה היא חרם, כולל החומות, בלי לומר במפורש שהכותל המערבי כלול במסגרת "החומות".

ניסיון ההפיכה של הנסיך חמזה, שנתמך בידי סעודיה, היה במסגרת תכנית טראמפ, כדי להביא את בית המלוכה ההאשמי לנוסחה שעולה בקנה אחד עם הנוסחה הסעודית שקודמה בידי טראמפ, לצד עניינים אחרים הקשורים בשבטי ירדן שעליהם נדון בנפרד.

סעודיה קיוותה שעם ההיפכה של חמזה, היחסים עם ירדן יוסדרו על פי תפיסתה, ואין להוציא מכלל אפשרות שבשיחות הסודיות בין המלך עבדאללה והנסיכה ראניה עם הסעודים הועלו כל השאלות האלה.

ההסכמה הסעודית לאירוסים מעידה שאולי חלה התקדמות, אבל היחס הצונן כלפי הטקס עצמו, העלמת אמה של הארוסה ודודיה הנסיכים, וההתעלמות מביקור המלך בריאד, יש בהם כדי להעיד שגם אם הושגה התקדמות, אין פריצת דרך. אבל יש עוד הרבה זמן עד שמלכה סעודית סודיירית תעלה על כס המלוכה ברבת עמון, ויש מספיק זמן להסדיר את היחסים.

ההסכמה הסעודית לאירוסים מעידה שאולי חלה התקדמות, אך היחס הצונן לטקס עצמו, העלמת אם הארוסה ודודיה הנסיכים, וההתעלמות מביקור המלך בריאד, מעידים שגם אם הושגה התקדמות, אין פריצת דרך

כאשר המלך חוסיין השיא את בנו עבדאללה עם ראניה הפלסטינית, הוא ראה לנגד עיניו את התפתחותה של ירדן לכתר משותף ירדני-פלסטיני. הכיוון הזה גרם למורת רוח רבה בקרב שבטי ירדן, והיו מן הסיבות שרבים מהם תמכו בנסיך חמזה. האירוסים עם סעודית סודיירית, ותפקידה הבולט של הפלסטינית ראניה בקשר החדש הוא בבחינת "תיקון מסלול" . ירדן לא תתפתח לכיוון "פלסטיני", אלא לכיוון "סעודי", ועל משמעות הדברים לגבי שבטי ירדן – בהזדמנות אחרת.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.