גל הפיגועים - האם הרשות הפלסטינית עומדת לקרוס?

חמושים בג'נין בהלווית שנהרגו בעימותים עם צה"ל, מרץ 2022 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
Nasser Ishtayeh/Flash90
חמושים בג'נין בהלווית שנהרגו בעימותים עם צה"ל, מרץ 2022

על רקע הסלמה משמעותית בפיגועים מתריעים פוליטיקאים, בכירים בצה"ל ואנשי תקשורת כי הרשות הפלסטינית מאבדת שליטה על הגדה. עד כמה חמורה הבעיה וממה היא נובעת? האם הרשות הפלסטינית אכן על סף קריסה?

מצב העניינים בחלק משטחי הרשות הפלסטינית בחודשים האחרונים הוא הפנטזיה של תנועת חמאס. נראה כי הרשות מאבדת את השליטה בעיקר בצפון הגדה וצה"ל נאלץ לטפל יותר ויותר בבעיות שהרש"פ אינה יכולה או אינה רוצה להתערב בהן.

המצב בחלק משטחי הרש"פ בחודשים האחרונים הוא הפנטזיה של חמאס. נראה כי הרשות מאבדת שליטה בעיקר בצפון הגדה וצה"ל נאלץ לטפל יותר ויותר בבעיות שהרש"פ אינה יכולה או רוצה להתערב בהן

ללא לגיטימיות

הרשות הפלסטינית הינה גוף חסר לגיטימיות בחברה הפלסטינית. נזכיר כי הרשות היא תוצר של תהליך אוסלו שהחל ב-2013, אשר לא זכה לתמיכה עממית של רוב האוכלוסייה משני הצדדים, הישראלי והפלסטיני.

בישראל עבר ההסכם ברוב קטן בכנסת, ובצד הפלסטיני ראו בו ארגונים פלסטינים רבים בגידה וסרבו להכיר בו. התמיכה בהסכם ירדה בצד הישראלי יותר ויותר ככל שהתרבו הפיגועים, ובצד הפלסטיני גבר התסכול על האיטיות של יישומו, על המשך ההתנחלויות ועל פעילות צה"ל בשטחים.

מבחינתה של ישראל, ההיגיון במסירת שטחים איטית והדרגתית הייתה שמדובר בארגון טרור לשעבר (אש"ף/פת"ח) ולא במדינה ריבונית, ועל כן יש להתקדם ביישום ההסכם בזהירות ולבחון את מידת הביטחון בכל שלב. מלכתחילה, ראו הפלסטינים בהנהגת הרש"פ גוף מושחת ולא לגיטימי.

מנקודת ראייתם של הפלסטינים, אש"ף ויתר על החלום ומוכן להשלים עם ישות מדינית בשטחי 1967, המהווים מבחינתם רק 23% מפלסטין (הגדה המערבית ורצועת עזה). מאחוז זה נמסרו ממש לשליטה פלסטינית ביטחונית מלאה (שטחי A) רק חלקים קטנים, בעוד שרוב החלקים האחרים נותרו תחת שליטה ביטחונית ישראלית ואזרחית פלסטינית (שטחי B), או שליטה ישראלית מלאה (שטחי C).

בנוסף, ככל שעברו השנים בלטה תופעת השחיתות בקרב ההנהגה הפלסטינית וגבר החשד כי כספים רבים שהועברו ממדינות במערב ומדינות המפרץ לסיוע לעם הפלסטיני נגנבו ע"י בכירי הרשות.

סקרים המתפרסמים ברמאללה בשנים האחרונות מראים כי הפופולריות של אבו מאזן בשפל. אמנם יש נשיא ופרלמנט, אולם מאז 2006 לא נערכו בחירות ברשות, מה שמעלה את השאלה האם אכן מדובר בישות דמוקרטית.

סקרים מרמאללה בשנים האחרונות מראים כי הפופולריות של אבו מאזן בשפל. אמנם יש נשיא ופרלמנט, אולם מאז 2006 לא נערכו בחירות ברשות, מה שמעלה את השאלה האם אכן מדובר בישות דמוקרטית

המשבר הכלכלי

המשבר החמור במצבה הכלכלי של הרש"פ הוא תולדה של מספר תהליכים שליליים. החל בירידה בסיוע של המערב ומדינות המפרץ לאש"ף, העדפתן של מדינות כמו קטר וטורקיה להעביר סיוע כלכלי לחמאס, וכלה במשבר הקורונה.

ברשות מתקיימת כלכלת עולם שלישי עם ממוצע משכורות של כ-1500 ₪ לחודש  ועם 14 אחוזי אבטלה. ישנה תלות מוחלטת בסיוע חוץ, רוב הכלכלה עדיין חקלאית (בעיקר זיתים) וקיימים פערים כלכליים עצומים בחברה. רוב ההכנסות הן מסיוע החוץ, גביית מיסים המתבצעת דרך ישראל, אלא שאחוז המתחמקים מתשלום בגדה גבוה.

פרשנים פלסטינים שעוקבים אחרי ההידרדרות במצב הביטחוני לאחרונה מסבירים כי שורש הבעיה במשבר הכלכלי שעובר ממשל אבו מאזן בשנים האחרונות והחריף מאד לאחרונה.

הם שמים את האצבע המאשימה בעיקר על פרוטוקול פריז שנלווה להסכמי אוסלו ונחתם ב-1994, לפיו  שיעור המכס על יבוא לרש"פ יהיה זהה למקובל בישראל. הסכם זה כורך למעשה את הכלכלה הפלסטינית לישראלית ואינו מאפשר פעילות כלכלית פלסטינית עצמאית.

ד"ר מג'די אל-ג'עברי, כלכלן מאוניברסיטת חברון, מסביר כי פרוטוקול פריז פוגע אנושות בכלכלה הפלסטינית, כי הוא קובע מיסי יבוא זהים על אוכלוסיות החיות ברמת חיים שונה לחלוטין (ישראלית ופלסטינית). בנוסף, הפרוטוקול קובע כי אוצרות הטבע הפלסטינים המצויים בשטחי C המהווים 63% מהגדה אינם ניתנים לניצול.

המשבר החמור במצבה הכלכלי של הרש"פ הוא תולדה של מספר תהליכים שליליים. החל בירידה בסיוע של המערב ומדינות המפרץ לאש"ף, העדפת מדינות כקטר וטורקיה להעביר סיוע כלכלי לחמאס, וכלה בקורונה

ת'אבת אבו א-רוס מהתאחדות הכלכלנים הפלסטינים מוסיף לנימוקים למצוקה את שליטתה של ישראל על המעברים ועל כספי גביית המיסים הפלסטינים, מהם מרשה לעצמה ממשלת ישראל לקזז כרצונה (כספי תשלום ל"שהידים" וחובות מצטברים של פלסטינים לחברות המים והחשמל הישראלים).

התפרקות שלב א?

אבדן השליטה הבולט ביותר בשנה האחרונה הורגש במחנה הפליטים ג'נין (הממוקם במרכז העיר ג'נין) שבצפון השומרון/בצפון הגדה המערבית. מה שהדאיג את הרש"פ וגם את צה"ל זה שהוקם בג'נין חדר מבצעים משותף לשלוש הזרועות הצבאיות של פתח – שֻהַדַאא אל-אקצא, הג'יהאד האסלאמי – סַרַאיַא אל-קודס וחמאס – גדודי עז א-דין אל-קסאם.

תופעה זו הוכיחה כי גם גורמים בארגון השולט ברש"פ – הפתח, אינם סרים עוד לשליטתו של אבו מאזן. בשנה האחרונה גבר ריכוז החמושים שמוציאים לפועל פיגועים נגד מטרות ישראליות בג'נין, שכם וטובאס.

הפרשן הפלסטיני מחמד אבו עלאן מסביר, כי החמושים מהווים דור פלסטיני חדש שלא הכיר את שתי האינתיפאדות ואינו יכול להבין את השלכותיהן. דור זה גם אינו מכיר בהסכמי אוסלו ומוכן לשוב למאבק המזויין. צעירים אלה, בניגוד להוריהם, אינם מכירים בסמכות הרש"פ או אש"ף ולא הכירו את יאסר ערפאת החתום על הסכמי אוסלו.

הפרשן הפלסטיני מחמד אבו עלאן מסביר, כי החמושים מהווים דור פלסטיני חדש שלא הכיר את שתי האינתיפאדות ואינו יכול להבין את השלכותיהן. דור זה גם אינו מכיר בהסכמי אוסלו ומוכן לשוב למאבק המזויין

יש להניח, כי ההנהגה הפלסטינית נמצאת במעגל של סתירה פנימית: היא מעודדת הסתה נגד ישראל בתקשורת כדי להיראות לגיטימית, אך בו בזמן מקיימת תאום בטחוני עם ישראל, מה שפוגע בדימויה בעיני הציבור.

ההסתה הבלתי פוסקת נגד "האויב הציוני" פועלת כבומרנג. היא פוגעת בסופו של דבר ברשות, כי היא מדרבנת את הצעירים לצאת לדרך הלחימה והפיגועים ומשרתת בעיקר את מטרות חמאס והג'יהאד האסלאמי.

אבו עלאן מסביר כי בהיעדר אופק מדיני כבר הרבה שנים, אין לאבו מאזן אלטרנטיבה להציע לדור הצעיר, כי תהליך השלום נמצא בקיפאון של עשרים שנה מאז הסכמי אוסלו.

מוקדם להספיד

לכאורה, נראה כי ג'נין הפכה למעין "עזה הקטנה" וכי אבדן השליטה של הרשות באזור הצפון הוא ראשיתו של תהליך התפרקותה של הרשות הפלסטינית. יש המקשרים את חולשת מנגנוני הביטחון הפלסטינים עם גילו המבוגר של הראיס אבו מאזן (87) והמאבק על הירושה הצפוי בקרוב. עם זאת, מוקדם להספיד את הרש"פ, ששרד כבר משברים קשים בעבר.

ראשית, בנושא הלגיטימציה של השלטון, הרש"פ אינה שונה מהמצב במדינות האזור, לבנון, סוריה, ירדן ומצרים, כולן בעלות שליטים בלתי לגיטימיים בעיני הרוב. שנית, אמנם המצב הכלכלי בגדה קשה, אך הוא טוב בהרבה מזה שברצועת עזה, הסובלת מ-45 אחוזי אבטלה. חקלאים ופועלים פלסטינים מודעים לעובדה שהסלמה כוללת עלולה לדרדר אותם כלכלית למצב של עזה ואינם מעוניינים בכך.

הרש"פ אינה שונה ממדינות האזור, לבנון, סוריה, ירדן ומצרים, כולן בעלות שליטים בלתי לגיטימיים בעיני הרוב. שנית, אמנם המצב הכלכלי בגדה קשה, אך הוא טוב בהרבה מזה שברצועת עזה

בנוסף, הרשות הפלסטינית, בניגוד לעזה-חמאס, נהנית מלגיטימציה בינלאומית. בזכותה זוכה הרשות לסיוע משמעותי, בעיקר מארה"ב (316 מיליון דולר מממשל באידן ב-2021), סעודיה (חלק גדול לאונר"א) והאיחוד האירופי (224.8 מיליון יורו ב-2021).

בסוף שנה שעברה הבטיח שר הביטחון בני גנץ אישית לאבו מאזן לנקוט בצעדים כלכליים שיחזקו את הרשות ואת מנגנוני הביטחון שלה, כמו הקדמת תשלום המיסים ודיון מחודש בסעיפי פרוטוקול פריז.

בשורה התחתונה, הנוסחה הביטחונית תמשיך לעבוד: הרשות הפלסטינית זקוקה לישראל כדי למנוע השתלטות של חמאס על הגדה. על כן, יש להניח כי הרש"פ תעשה הכל על מנת למנוע אינתיפאדה שלישית שתערער את שלטונה ותביא לאנרכיה.

לא מן הנמנע, כי מה שנראה כאובדן השליטה על צפון השומרון הוא למעשה תרגיל של הרש"פ להפעיל מנוף לחץ על ישראל להעביר יותר כספים לאבו מאזן, אחרת יאפשר לשד של ג'נין לצאת מהבקבוק.

בימים האחרונים ערכו כוחות הביטחון הפלסטינים פשיטה מפתיעה על ג'נין וערכו בה מעצרים, מעין תזכורת למקומיים "אנחנו עדיין שולטים כאן". לא מעט עיתונאים נעצרו, מה שעורר מחאה ברשתות החברתיות.

ולגבי החששות בסוגיית הירושה, בין אם זה יהיה חוסיין א־שייח', מאג'ד פרג' או תאופיק טיראווי, כולם ממשיכי הדוקטרינה המתונה של אבו מאזן ובעלי רקורד של קשרים ארוכים עם צה"ל, לעומתם מרוואן ברגותי חסיד המאבק נמק בכלא הישראלי.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,175 מילים
סגירה