איך בגדנו ברשת האינטרנט החופשית

 (צילום: Photo by Markus Spiske on Unsplash)
Photo by Markus Spiske on Unsplash

חלקנו כבר לא זוכרים, רבים מאתנו צעירים מכדי לדעת, אבל רשת האינטרנט לא נולדה כמפלצת הקפיטליסטית המושלמת כמו שאנחנו מכירים אותה היום.

אם כל הרשתות, המקום בו אנחנו מעבירים את מירב זמננו בין התחמקות מקליק בייט לוויכוח עם הטרול התורן, המקום בו אנחנו חולקים את כל פרטינו האישיים, כמעט ללא מחאה, עם חברות ענק שעושות עליהם קופה, היה פעם מקום אחר לגמרי.

באינטרנט של פעם, צוקרברג היה מארק, דורסי היה ג׳ק וברין היה סרגיי, והם היו חבר׳ה כמונו. חנונים, פריקים של טכנולוגיה, עם כוונות טובות ואידיאלים על עולם חדש ואחר, או ככה לפחות חשבנו.

באינטרנט של פעם, צוקרברג היה מארק, דורסי היה ג׳ק וברין היה סרגיי, והם היו חבר׳ה כמונו. חנונים, פריקים של טכנולוגיה, עם כוונות טובות ואידיאלים על עולם חדש ואחר, או ככה לפחות חשבנו

השנים הראשונות היו נפלאות עבורנו, החנונים. עד 2007 האינטרנט היתה ברובו מקום אנונימי. האנונימיות אין פרושה חוסר זהות, לכל אחד מאיתנו היתה אישיות דיגיטלית (אחת או יותר), אבל הקשר בינה לבין הזהות ה״אמיתית״ שלנו היה רופף אם בכלל.

הביישנים הפכו לנועזים, המשעממים למשעשעים והמופנמים לאסרטיביים.

תופעת הזהויות הבדויות הגיעה לשיאה ב Second Life – אוטופיה ליברטאנית טכנולוגית שם הבטיחו לנו שנוכל לחיות חיים מקבילים, משוחררים מהמסיכות המגבילות שנאלצנו לחבוש ב״חיים האמיתיים״.

מעטים מאיתנו חשבו אי שם ב-1999 שיבוא היום והזהויות הוירטואליות יתערבבו להן עם הזהויות ה״אמיתיות״. למעשה, ההתנגדות למסירת פרטים אישיים באינטרהט היתה כל כך חזקה, שכל ניסיון לדרוש מאיתנו ולו שם ושם משפחה נראה היה כהכרזת מלחמה.

שאני אמלא את פרטי האישיים כדי להוציא כתובת אימייל? או כדי לקרוא עיתון? לעולם לא אעשה את זה! שלא לדבר על כרטיס אשראי…

הרשת היתה ממלכת הפיראטים, ההרגשה היתה שלעולם לא נשלם עוד עבור ספר, תקליט או סרט. הכרזנו על עולם חופשי, ללא שליטה פוליטית וכלכלית של חברות ענק וממשלות. עולם שלנו, של החנונים האנרכו-ליברטאנים.

האינטרנט היה אוסטרליה דיגיטלית של נרדים, גיקים ולוזרים, מצאנו בו מקום להזדמנות שניה לחיי חברה עם הזהויות החדשות שלנו.

המקובלים, ה״ווינרים״ של החיים האמיתיים, לא הטריחו את עצמם להתעסק ״בשטויות האלה״ בשנים הראשונות של האינטרנט.

הבעיה של Second Life ושל רוב המודלים העסקיים ברשת עד 2007 היתה בדיוק זו.

הרבה אנשים טרם נשאבו אל האינטרנט, והרשת היתה עדיין טריטוריה פראית ברובה, זירת משחק של גיקים שלא חלמו לספק את פרטיהם ובוודאי לא את כרטיס האשראי שלהם.

הרשת היתה עדיין טריטוריה פראית ברובה, זירת משחק של גיקים שלא חלמו לספק את פרטיהם ובוודאי לא את כרטיס האשראי שלהם

כאשר הקמתי עם כמה שותפים בארגנטינה את חברת הסטארטאפ decidir.com בשנת 1998 פיתחנו את טכנולוגיית התשלום הדיגיטלית הראשונה במדינה, שאיפשרה לעסקים מקוונים לגבות באמצעות כרטיסי אשראי.

כולם דיקלמו אז את המשפטים ״אינטרנט הוא העתיד״ ״e-comerce יהיה זירת מסחר חשובה״ אבל בפועל, בעשר השנים הראשונות, המסחר המקוון לא מילא את הציפיות שכולנו תלינו בו.

החברות הגדולות לא מיהרו לאמץ את האינטרנט, והתיחסו אל הרשת בחשדנות מהולה בפחד, והפרויקטים החדשים שהוקמו לא שיכנעו את הציבור הרחב להפקיד את פרטי כרטיס האשראי שלו, באותה רשת של פיראטים ואנרכיסטים.

מה ששינה את כללי המשחק, מיזג את הזהויות הוירטואליות עם תעודות הזהות וכרטיסי האשראי ושאב פנימה את כל המהססים והמזלזלים, היתה הופעתה של פייסבוק.

המלחמה בין האוטופיה הסייבראנרכית, לבין העולם הממושטר, מטורגט ומנוטר שאנחנו מכירים היום היתה קצרה ואכזרית. האוטופיה הפסידה בו כמו נד סטארק במשחקי הכס.

האקטיביסטים של האנונימיות והחופש היו מוכנים להאבק בנסיונות שליטה מצד מדינות, אולי גם מצד חברות ענק בינלאומיות, אבל האויב צמח מבפנים, בשר מבשרנו, גיס חמישי.

מארק צוקרברג (כמו ג׳ק דורסי מטוויטר ושאר יוצרי הרשתות החברתיות) היה נרד שבקלות יכול היה להסתתר מאחורי מסיכה של אנונימוס. הוא דיבר את אותה שפה, לבש אותם בגדים, ולפחות כלפי חוץ האמין באותם ערכים. ג׳ק דורסי אמר לא מזמן שעיניין חופש הביטוי היה בדיחה שאנשים לקחו יותר מידי ברצינות. אבל אנחנו כבר היינו עסוקים מדי מכדי להקשיב.

צוקרברג בקלות יכול היה להיות דמות בסדרת The Big Bang Theory שבמקרה או לא במקרה, הושקה ב 2007 ושבפרקיה הראשונים מראה לנו עולם בו היחידים שמשתמשים בפייסבוק, ומייחסים ערך לאינטראקציה החברתית בה, היו הנרדים. הקוורטרבקס והצ׳ירלידרס לא השתמשו אז בפייסבוק. עדיין לא.

בסדרה הזו אפשר לראות איך הרשתות החברתיות גרמו לנרדס להשיג זיונים. וזה לא עניין של מה בכך.

מארק וג׳ק הפכו את הנרדים ל״שווים זיון״. בפעם הראשונה המנודים, העלובים, פרחי הקיר עלו על משהו, זכו להצלחה בזירה שהיתה שלהם, והם לא התכוונו לוותר עליה.

אל תבינו אותי לא נכון, זה לא שהקוורטרבקס הפכו ללוזרים בין לילה, אבל הם התחילו להבין שיש מסיבה בעיר שאף אחד לא הזמין אותם אליה. אנשים שמעולם לא זיכו אותי במבט התחילו לשאול אותי מה זה הטוויטר הזה, ואיך משיגים עוקבים.

פתאום גם בחיים האמיתיים ההצלחה שלך נמדדה במספר העוקבים, במספר הלייקים או במספר הרטוויטים שקיבלו השנינויות שהקלדת בבדידותך אל מול המסך המרצד. כלי התקשורת הקונבציונאליים הרגישו גם הם שהם נשארים מחוץ למשחק, והחלו ליצור גיבורי תרבות חדשים, אנחנו! הנרדים שבולעים את הלשון כששואלים אותנו מה השעה ברחוב, אבל הטוויט הארסי שלנו זכה ל-2347 רטוויטס ו-32 הודעות פרטיות של בחורות שרוצות להכיר אותנו.

תודות לפייסבוק ואחריו טוויטר, חוד החנית של צבא הסייבראנרכיה, התחיל להרוויח כסף, פרסום, עבודה וחברים (או האשליה הזו של חברים שנותנות הרשתות החברתיות) וסקס, סקס תמיד משחק תפקיד. הרי בשביל מה הקים מארק צוקרברג את פייסבוק?

כשהגיע הרגע למערכה הסופית בין שתי תפיסות עולם, התפיסה הקפיטליסטית התאגידית, אינטרנט שנשלט על ידי קומץ חברות ענק שיודעות עליך הכל, סוחרות בפרטיך האישיים, מספסרות בהם למרבה במחיר ומצנזרות את חופש הביטוי לפי כללים שהן קובעות בעצמן; לבין האוטופיה הסייבראנרכית של חופש מבוזר פראי ונטול צנזורה – הצבא של האוטופיה לא התייצב למערכה. הוא היה עסוק בספירת לייקים ורטוויטס. ובזיונים.

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
גיא יקירי, אהבתי הנאמר, גם אם אמירה שכזו בין גבר לגבר הייתה פעם מעלה סומק הדדי ומבויש. אתה מעלה מה שאני אגדיר כפרשנות מעניינת, אבל בהחלט אחת מרבות. לידיעתי, המהפכה כבר רחשה בתחילת ובווד... המשך קריאה

גיא יקירי, אהבתי הנאמר, גם אם אמירה שכזו בין גבר לגבר הייתה פעם מעלה סומק הדדי ומבויש. אתה מעלה מה שאני אגדיר כפרשנות מעניינת, אבל בהחלט אחת מרבות. לידיעתי, המהפכה כבר רחשה בתחילת ובוודאי באמצע שנות השמונים, ועוד לפני "התפוצצות "האינטרנט והתרכזה באמירה :"אינפורמציה רוצה להיות חופשית" של סטיוארט בראנד. זו הייתה הנחת היסוד והציפייה שהעולם החדש והאמיץ יהווה את העגלה אליה יוכל העולם המערבי ,סוף סוף, לרתום את אידיאל הידע והרעיונות הפטור מכל שלטון ושעבוד של זכויות יוצרים, מקור,סמכות ופרשנות. השאיפה אל אלו ממשיכה לדעתי לרחוש ולהילחם ,גם אם היא מזמן נתונה מרצונה החופשי לאפליקצית טינדר, לחדש של נעה קירל, או לאפשרות המדליקה לשלם בתשלומים על המוצר שמעולם לא רציתי. דווקא בעולם המסחרר הזה שעל פניו איבדנו בו מזמן כל זכות בחירה וחופש ראוי ומעניין בעיני לבדיקה חוזרת של מושג החופש ולהשתנות הבלתי פוסקת שלו. אז, תביא עיפרון ומחברת ותתחיל לעבוד.

עוד 856 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // שבת, 19 באוקטובר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משנה מזל המורה לעברית מפתח תקווה שהפכה לדילרית בקזינו

אורלי גרייבס גדלה בפתח תקווה והגיעה לארה"ב בזכות מלגת כדורסל ● אחרי שהייתה מורה לעברית, היא השתלבה בתעשיית ההימורים

עוד 646 מילים
עודכן לפני 5 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אופרת הרוק של שרונה פיק מנסה לכבוש את ניו יורק

שרונה פיק חברה לאמה, מירית שם-אור, ולבמאי צדי צרפתי כדי להעלות מחזמר צנוע בניו יורק ● אחרי שעברו בשלום את הצגת הבכורה, השלושה כבר נערכים להגדלת ההפקה ● "אנחנו לא רוצים לראות 4-5 ברבורות, אנחנו רוצים לראות 12 מהן. זו פנטזיה, ופנטזיות הן גדולות"

המחזמר "אגם הברבורים: אופרת הרוק", המוצג כעת בניו יורק, הוא התוצרת האחרונה בייצוא התרבותי של ישראל לארצות הברית.

למרות שהמחזמר לא כולל אפילו מילה בעברית, היוצרים שלו הם אייקונים ישראלים, ושני שליש מהצוות – המונה 12 שחקנים צעירים – מגיעים מהארץ.

המחזמר משתמש בבלט הקלסי של צ'ייקובסקי בתור בסיס, לרבות סיפור האהבה בין הנסיך זיגפריד, הפלייבוי המלכותי, לאודט, נסיכת הברבורים.

המופע נפתח עם המוזיקה המוכרת של המלחין הרוסי, אך אז לוקח זווית אחרת, ונוסק למחזמר פופ-רוק סקסי עם שירים חדשים.

הפרויקט החל כרעיון של הכותבת מירית שם-אור ובתה שרונה פיק, שאליהן הצטרף הבמאי צדי צרפתי. שרונה אומרת כי החומרים התאימו לה, משום שאביה, צביקה פיק, "היה נוהג לנגן את היצירה הזו באופן ספציפי כשהייתי ילדה.

"הוא הגיע מרקע קלסי, ומאוד מאוד אהב את זה, כך שהוא רצה שאנחנו נכיר את זה", היא אומרת. "התאהבתי ביצירת המופת הזו, ויצירת המחזמר הזה משלבת את האהבה שלי לפופ-רוק ולמוזיקה קלסית".

צוות השחקנים של "אגם הברבורים: אופרת הרוק" (צילום: לורן חלפאיאן)
צוות השחקנים של "אגם הברבורים: אופרת הרוק" (צילום: לורן חלפאיאן)

פיק ואחותה דניאלה (הנשואה לבמאי הקולנוע קוונטין טרנטינו) היו צמד בתחילת שנות ה-2000, ואחרי שהיה להם להיט ענק, אומרת פיק, היא הפכה ליותר בטוחה ביכולות ההלחנה שלה, והחלה להתייחס לזה יותר ברצינות.

בתור אם לשלושה ילדים קטנים, פיק הפחיתה את המיקוד בשירה והתמקדה במה שהיא קוראת לו "חלום חיי". לאחר שאמה כתבה את עלילת המחזמר והמילים לשירים, "היא וצדי ישבו במשך שעות ליצור את המחזה, ואני עבדתי איתו על השירים. זה מאמץ משותף", אומרת פיק.

צרפתי כבר מכיר את משפחת פיק: בתחילת שנות ה-70, הוא הופיע בגרסה הישראלית של המחזמר "שיער" עם צביקה. "לאחר 18 שנים בתור שחקן, מאז גיל 10, זו הייתה ההופעה האחרונה שלי על הבמה. חווה אלברשטיין ביקשה ממני אז לביים מופע שלה, ולפתע החיים שלי השתנו והפכתי לבמאי", מספר צרפתי.

צרפתי, הידוע בהפקות ענק על הבמה ובטלוויזיה בישראל, צוחק כשהוא אומר ש"אגם הברבורים: אופרת הרוק" הוא "הדבר הקטן ביותר שאי פעם עשיתי.

"אבל כשהייתי בן 13", הוא אומר, "שמעתי מוזיקה של צ'ייקובסקי, רציתי לחבר כוראוגרפיה ל'אגם הברבורים', ואפילו שיחקתי את הנסיך. אז כששרונה ומירית סיפרו לי על כך, אמרתי, בואו נשב יחד. אחרי שבועיים, אמרתי שאני בעניין".

צרפתי רואה במחזמר התאמה מתבקשת של היצירה הקלסית מהמאה ה-19 למאה ה-21. "אגם הברבורים תמיד היה בלט, אבל אף אחד לא כתב אותו בתור מחזה, עם טקסט, עם סיפור. עבדנו כדי לבנות סיפור בין השירים", הוא אומר.

שרונה פיק, משמאל, עם אמה מירית שם-אור, מימין, והבמאי צדי צרפתי, במרכז (צילום: לורן חלפאיאן)
שרונה פיק, משמאל, עם אמה מירית שם-אור, מימין, והבמאי צדי צרפתי, במרכז (צילום: לורן חלפאיאן)

מאפיין מרכזי בנראטיב הוא הנבל, הרוזן פון רוטברט, המגולם על ידי השחקן, הכותב והמפיק הישראלי-אמריקאי, עדן יעקב לוי. זה אתגר מהנה עבור לוי יליד ירושלים, שהגיע לניו יורק לפני קרוב לעשור בגיל 25 כדי ללמוד משחק.

"פון רותבארט הוא אדם מאוד מרושע", אומר לוי. "מגלומן שחושב שהוא מלך העולם, ורוצה לשלוט בכל מי שהוא יכול ומה שהוא יכול. לשחק תפקיד של חזיר שוביניסטי היה קשה, כי אני לא מזדהה עם שום דבר מזה ברמה האישית. למעשה, אני מתנגד לזה. אבל מנקודת מבט של משחק, לשחק דמות שכזו זה כיף".

לוי- אשר בדומה לשחקנים רבים, מחזיק בעבודה צדדית: מורה לעברית בברוקלין – מעריך את הזכות להשתתף כעת במחזמר כחול-לבן. "זה כיף, קומדיה קלה, פארסה, אבל היא גם מתמודדת עם נושאים רציניים כמו סקסיזם", אומר לוי.

פיק, צרפתי ולוי מלאים תקוות בנוגע לעתיד של היצירה האהובה שלהם, אשר מציגה כעת בחלל הקטן יחסית של Chelsea Music Hall מתחת לשוק צ'לסי במנהטן, והיא תעבור למיקום אחר בניו יורק סיטי בנובמבר.

לוי מדמיין את סצנת נשף המסכות הווינאי הנוצץ על במה גדולה יותר, וצרפתי להוט לגרום להצגה לצמוח, צעד אחרי צעד. "אני לא רוצה לראות ארבע או חמש ברבורות", אומר הבמאי, ביחס ללהקת הציפורים המרפרפות על במת המחזה. "אני רוצה לראות 12 מהן. זו אגדה, זו פנטזיה. ופנטזיות הן גדולות".

עוד 555 מילים

אגדת דשא ביציע עם האוהדים הפלסטינים

עם הרבה גשם ואפס שערים, הכדורגל הפלסטיני הביא לראשונה עשרות אלפי אוהדים והרבה גאווה לאצטדיון אל-חוסייני במזרח ירושלים ● אדם רזגון הצליח להשתחל לאירוע המבוקש (הכניסה הייתה בחינם, על בסיס כל הקודם זוכה) ושמע מהאוהדים הנרגשים על המשמעות הפוליטית של האירוע הספורטיבי

עוד 800 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
סִינַי

אהבתנו לסיני חורגת מאהבתנו לכל מקום אחר מחוץ לישראל ● סיני זה המקום היחיד במזרח התיכון שבו ישראלים מרגישים בבית ● סיני זה המקום היחיד בחיינו שלא השתנה ולא משתנה בכלל בעולם שלא מפסיק להשתנות לרגע ● אחרי 15 שנה, אמיר בן-דוד חזר לנואיבה

עוד 1,018 מילים
גיא זהר גיא זהר

"מענקי המשפט בישראל": המערכת הפוליטית סופדת לנשיא העליון לשעבר שמגר

ליברמן: הייאוש בבלפור מתגבר, נתניהו יחזיר את המנדט מחרתיים ● איימן עודה לנתניהו: הימין מעדיף עבריין בבלפור על פני ערבים שנבחרו באופן דמוקרטי ● נתניהו: גנץ הולך שבי אחרי לפיד וליברמן, חברי המשותפת תומכים בטרור ● גנץ: הצעת נתניהו לאחדות היא ספין ● הנשיא ריבלין: שמגר היה מעמודי התווך של המשפט הישראלי ● נתניהו שוחח עם מזכיר המדינה פומפאו על נעמה יששכר הכלואה ברוסיה

עוד 21 עדכונים

תגובות אחרונות

שאלה של אומץ הדרך של גנץ לאחדות עוברת בממשלת מיעוט

האפשרות שכחול-לבן תקים באופן זמני ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת - במטרה להיפטר מנתניהו - מעסיקה בימים אלה את כל הנוגעים בדבר ● בליכוד דוחים את החזרת המנדט בגלל אפשרות כזו ● בישראל ביתנו ובכחול-לבן מתלבטים ● וברשימה המשותפת מניחים שבסוף כולם ישתפנו ● "אני אהיה מופתע אם זה יקרה, אבל כולנו הופתענו כמה וכמה פעמים בזמן האחרון" ● פרשנות

עוד 816 מילים

אשת חיל המהפך של גברת סמית'

ישכה סמית', סבתא שומרת מצוות בת 68, נולדה בגוף של גבר והייתה אומללה רוב חייה ● אחרי ששינתה את מינה, התחברה מחדש לישראל וליהדות והתפייסה עם חלק מששת ילדיה ● בדרך היא קיבלה לא מעט עזרה מסטארבקס בארה"ב, שעודדה העסקת טרנסג'נדרים כבר בשנות התשעים ● היום יוקרן סרט תיעודי עליה בבכורה בפסטיבל חיפה

עוד 1,249 מילים

הברק יכה שוב "כדור הארץ צועק, משהו פה לא בסדר. כדאי שנקשיב"

מותו של הנער אשר חזות ממכת ברק בחוף זיקים השבוע, לא הפתיע את המומחה לברקים, ד״ר מוסטפה עספור ● כחלק ממשבר האקלים, הוא מספר, מתועדים כיום 250 ברקים בשנייה על פני כדור הארץ - לעומת 100 ברקים בשנייה רק לפני שני עשורים ● "הברקים הם הסיגנלים של כדור הארץ, והם מספרים לנו שהמערכת יוצאת משליטה"

עוד 527 מילים ו-1 תגובות

כיסוי וטעייה עיר ענק מתקופת הברונזה תיקבר שוב

שרידים ארכאולוגיים של עיר ענקית מתקופת הברונזה ישובו וייקברו, לטובת בניית מחלף שישרת את העיר חריש - אבל יונצחו בהדמיית תלת-ממד ● הממצאים מלמדים על עבר בן 5,000 שנה, ואף קדום יותר ● עכשיו הארכאולוגים מסבירים מדוע הם חיים עם זה בשלום

עוד 1,224 מילים

הליכוד לגנץ: תכהן ברוטציה כראש ממשלה, גם אם רק חלק מכחול לבן יצטרף לקואליציה

יושב ראש כחול לבן דחה את ההצעה, שפורסמה בחדשות 12 ● מוקדם יותר הציע נתניהו מתווה לממשלת אחדות, אך כחול לבן הביעה התנגדות ליוזמה, שבבסיסה המשך הסטטוס קוו ● ג'ארד קושנר יבקר בישראל בסוף החודש וייפגש לראשונה עם גנץ ● גדעון סער: אתמודד בפריימריז הקרובים על ראשות הליכוד ● עודד בן עמי ואמנון אברמוביץ' התנצלו על דברים שאמרו אתמול בשידור

עוד 33 עדכונים

רוסיה שוב נכנסת לוואקום האמריקאי, ויש סיבה לדאגה

השבועיים האחרונים בסוריה מוכיחים עד כמה המזרח התיכון יכול להיות הפכפך ● בשיחת טלפון אחת, הפך טראמפ את אסד מרוצח המונים למושיע הכורדים ● רוסיה מצידה מפגינה נוכחות בצפון סוריה ומשדרת לארדואן מי הבוס ● ובישראל עוקבים בדאגה במיוחד אחרי מובלעת טאנף שעל גבול סוריה-ירדן ● פרשנות

עוד 487 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה