תודעה כוזבת למלחמה מיותרת

שריפה שפרצה בעקבות ירי הטילים בסמוך למושב אביבים, ב-1 בספטמבר 2019 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
דוד כהן/פלאש90
שריפה שפרצה בעקבות ירי הטילים בסמוך למושב אביבים, ב-1 בספטמבר 2019

ערב בחירות, וצה"ל והמוסד פעילים כאילו איום קיומי מתרגש על ישראל. הסלמה בצפון בעקבות תקיפות בעיראק, בסוריה ובלבנון, במקביל למתיחות מול חמאס בעזה ולחימה בפיגועי טרור מתוחכמים בשומרון. פיגועי מטענים בסגנון מטעני חיזבאללה בלבנון. לבנוניזציה של יהודה ושומרון.

אבל האם כל המתיחות הזו אמיתית? האם היא נובעת מפעילות של אויבנו או מפרובוקציה ויוזמה שלנו?

אבל האם כל המתיחות הזו אמיתית? האם היא נובעת מפעילות של אויבנו או מפרובוקציה ויוזמה שלנו?

הציבור הישראלי לא יודע מה שיודעים קברניטיו, גם לא כלבי השמירה המוזנים מדובר צה"ל, כאשר לפתע מחליט ראש הממשלה לפזר את מדיניות העמימות ולהודות בפה מלא בפעילות צה"ל בגזרות שונות, שלא לומר להתרברב בפה מלא חיוכים ושחצנות שמטרתה אחת – בחירות.

ההיסטוריה תשאל גם האם רק הבחירות מובילות את שטיפת המוח החדשה?

האם אין כאן תכנית גדולה יותר כמו זו שהופעלה ב-2011, כאשר נתניהו איים בהפצצת הכורים הגרעיניים באיראן, נאם באו"ם, איים ונאם ואיים ונאם, עד שאובמה נאלץ ללכת למהלך שימנע מלחמה אזורית ולהגיע להסכם עם איראן. הסכם שאותו קילל אחר כך אותו נתניהו בקונגרס ומעל כל במה שניתנה לו.

בחום יולי אוגוסט אנחנו, דור לבנון, נזכרים באירועי קיץ 1982. החום דומה ונראה שגם השקרים והמשחק בתודעת הציבור הישראלי. אם הוא יחוש מאוים, הרי תמיד הוא גם "יבין" את החלטות ההנהגה, גם כשהן נוגדות לחלוטין את האינטרס הלאומי.

נתניהו איים בהפצצת הכורים הגרעיניים באיראן, נאם באו"ם, איים ונאם ואיים ונאם, עד שאובמה נדחק למהלך שימנע מלחמה אזורית והגיע להסכם עם איראן. הסכם שאותו נתניהו קילל מאז בקונגרס ומעל כל במה שניתנה לו

בסוף אוגוסט 1982 גורש אש"פ מביירות ואלפי לוחמיו עלו על אוניות בדרך לטוניס ומספר מדינות אחרות. בכך למעשה הגיע לסופו "מבצע שלום הגליל". מלחמת לבנון הראשונה.

החלטת הממשלה שעל פיה צה"ל נשלח למבצע, פורסמה אז  לציבור כבר ביום הראשון וקבעה כי מטרתו "להוציא את כל יישובי הגליל  מטווח האש של הטרוריסטים, המרוכזים, הם מפקדותיהם ובסיסיהם בלבנון".

בציבור השתרשה המחשבה על המרחק של 40 ק"מ כמטרתם הסופית של כוחות צה"ל כדי "להוציא את את יישובי הגליל מטווח האש…" כך גם נאמר בכנסת על ידי ראש הממשלה. אבל חלק המשפט החשוב בהגדרת המשימה היה דווקא "הם מפקדותיהם ובסיסיהם בלבנון". שכן מפקדות אש"פ שכנו בביירות.

אבל מי בציבור הבין? רוב שרי הממשלה לא ידעו כלל לקרוא מפה.
זה היה השקר הראשון.

השקר השני "קבע" שלא תהיה לחימה בסורים. הממשלה קבעה ופרסמה ש"בעת ביצוע החלטה זו אין לתקוף את הצבא הסורי אלא אם הוא יתקוף את כוחותינו".

שרון מכניס את הנחיותיו ליצירת דעת קהל ש"תבין", כלומר תתמוך בהבנת "חוסר הברירה" של  הלחימה בסורים לסיכום הפיקודי

אולם שר הביטחון שרון –  השר הממונה על הבהרת כוונת הדרג המדיני לדרג הצבאי, הבהיר למפקדי צה"ל  כי אינו מאמין שאפשר להימנע מהתנגשות בצבא הסורי.

ואכן כבר ב 7 ביוני, יום לאחר פרוץ הלחימה, שרון מדבר בקבוצת פקודות על הקשר עם הנוצרים, דורש להביא את באשיר ג'מאייל מפקד הפלנגות הנוצריות למפקדת פיקוד צפון וחוזר ואומר שיש ליצור תמונה שתכין את דעת הקהל לעימות עם הסורים.

להלן ציטוט מדברי שרון לפרוטוקול, מתוך ספרו של שמעון גולן "שלג בלבנון": "זה צריך להדהד בצורה כזאת שזה לא יהיה הפתעה. יגידו 'מה פתאום אתם מתעסקים עם הסורים? הרי הסורים לא משחקים בכל המשחק הזה'".

זהו התרגיל התודעתי שמופעל נגד הציבור – האימהות ששולחות את בניהן,  והחיילים שנלחמים, והממשלה שמחליטה והכנסת שתומכת. כלומר מפקדי צה"ל בפיקוד מבינים, שלמרות הצהרות פומביות של הממשלה בכנסת הם הולכים להילחם בסורים והם הולכים עד ביירות כדי לסלק את הפלשתינים.

נחזור לאוגוסט 2019. כיצד יכולה ממשלה ליצור תודעה כוזבת, שעל פיה ציבור גדול יתמוך במהלכים צבאיים חריגים ורחבים, גם אם אינם עומדים בשום קריטריון של חוסר ברירה, איום קיומי, או חרב מונחת על הצוואר?

למחרת כבר נכנסה חטיבת שריון סדירה לקרבות מול הסורים, ואחרי יומיים הפציץ חיל האוויר את מערך הטילים הסורי בבקעה. עוד שלשה ימים חלפו וקרבות מול כוחות סורים התרחשו גם סביב ביירות.

עכשיו נחזור באחת לאוגוסט 2019. כיצד יכולה ממשלה ליצור תודעה כוזבת שעל פיה ציבור גדול יתמוך במהלכים צבאיים חריגים ורחבים, גם אם אינם עומדים בשום קריטריון של חוסר ברירה, או איום קיומי, או בהסכם הבלתי כתוב בין הקברניטים לאזרחים – שעל פיו נצא למלחמה רק אם החרב מונחת על הצוואר?

ובכן ממשלת ישראל הנוכחית משחקת בתודעה הכוזבת שהיא מייצרת, מול הציבור ומול חיילי צה"ל, באמצעות אותו משחק תקשורתי אכזרי שמשרת את מטרותיה – להיבחר שנית תחת איום ביטחוני (אף שאינו אמיתי) וליצור לחץ על גורמים בין לאומיים על מנת שילחצו על אויביה כדי להשיג מטרה בלתי הגיונית, מופרכת ומגלומנית.

בלבנון ביקשה ממשלת בגין להשליט על לבנון שלטון ידידותי של הנוצרים, לסלק את אש"פ מלבנון וליצור סדר חדש. זה נגמר בביצה מדממת של 18 שנות שהייה בלבנון עד שצה"ל יצא לאחר שגידל בלבנון אויב חזק ואכזרי יותר –  את חיזבאללה.

בינתיים ממשלת ישראל מובילה לעוד כאוס ביטחוני שספק אם נצא ממנו גם בעוד 18 שנה, אבל אולי הוא יעזור לה לשמר את שלטונה באמצעות אצבעותיהם הרועדות של בוחריה, הנתונים תחת מתקפת תודעה כוזבת

כעת מבקשת ממשלת נתניהו לעשות שוב סדר חדש במזרח התיכון – להכניע את איראן – מעצמה אזורית צבאית וכלכלית,  ולגרום לכל שלוחיה בלבנון ובסוריה להרים דגל לבן.

במקביל ועל ידי הצהרות פומפוזיות יומיומיות, מנסה הממשלה, או ראשה לבדו, להציג מצג שווא של לחימה מול אויביה האחרים, חמאס וג'יהאד איסלאמי (כאשר בעצם אינה מעוניינת בהכנעתם).

אבל המציאות מורכבת הרבה יותר. איראן לא תיכנע גם לא לפני ארה"ב, חמאס לא ייכנע גם אם צה"ל יכבוש שוב את עזה, והסדרים אזוריים חדשים לא יכולים להתקיים תחת מכבש צבאי, אלא רק בהסכמה ובפיקוח בין לאומיים, אם בכלל.

בינתיים ממשלת ישראל מובילה לעוד כאוס ביטחוני שספק אם נצא ממנו גם בעוד 18 שנה, אבל אולי הוא יעזור לה לשמר את שלטונה באמצעות אצבעותיהם הרועדות של בוחריה הנתונים תחת מתקפת תודעה כוזבת.

 

 

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 880 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 20 באוקטובר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון "זאת לא בושה להיות באופוזיציה"

ח"כ מיקי זוהר, מהדוברים המרכזיים בליכוד, מאד מוטרד בימים אלה מהאפשרות שכחול-לבן תקים ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת ● בראיון לזמן ישראל הוא מסביר מדוע נתניהו צריך לדחות את החזרת המנדט "עד הרגע האחרון", מדוע אין חשיבות להצהרות ההתמודדות של סער או כ"ץ על ראשות הליכוד, ולמה הוא לא חושש ממצב שבו מפלגתו תשב באופוזיציה

עוד 986 מילים

מאיר שמגר, איש דגול עם פסיקות פורצות דרך, ולצידן פסיקות מקוממות

קשה להפריז בחשיבות העצומה של פסיקת נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר לעיצוב המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל הריבונית ולהגנה על זכויות האדם והאזרח. הוא ביצר זכויות אדם רבות ובעיקר ביצר את חופש הביטוי כזכות יסוד חוקתית.

מאידך, קשה להתעלם משורת פסיקות מקוממות של בית המשפט העליון בתקופת נשיאותו לגבי זכויות פלסטינים בשטחים המוחזקים. אישור גירוש אנשים מבתיהם ואף אישור גירוש קולקטיבי וכן אישור הריסת בתי חפים מפשע. אלו דברים קשים ומקוממים. לא ניתן לשכוח אותם או להפחית מחומרתם.

קשה להפריז בחשיבות פסיקת הנשיא שמגר לעיצוב המשטר הדמוקרטי בישראל. מאידך, קשה להתעלם משורת פסיקות מקוממות של בית המשפט העליון בתקופת נשיאותו לגבי זכויות פלסטינים בשטחים המוחזקים

שמגר היה הפרקליט הצבאי הראשי בתקופת כיבוש הגדה, הרצועה, ירושלים המזרחית, סיני ורמת הגולן. הוא עיצב את המשטר הצבאי בגדה וברצועה מתוך מחשבה שמדובר במשטר זמני עד להכרעה בגורל השטחים המוחזקים במשא ומתן מדיני.

הוא לא ידע שתקופת ההחזקה תימשך עשרות שנים. הוא גם קבע שהתושבים הפלסטינים יוכלו לעתור לבג"צ. זה לא מובן מאליו. ודאי לא בהשוואה למשטרי כיבוש צבאיים אחרים במהלך ההיסטוריה המודרנית.

כשופט בבית המשפט העליון לא פסק שהתנחלויות אסורות על פי המשפט הבינלאומי אלא שמדובר בנושא שמצוי בתחום שיפוטו של הדרג המדיני. לטעמי מדובר בטעות חמורה. טעות היסטורית. בכיה לדורות.

לא ניתן להתעלם אפוא מכך שהאיש הדגול, המבריק, החרוץ, המעמיק, הקפדן, הלמדן, הנוקשה והמיוחד הזה, היה אחראי גם לאישור מעשי עוול קשים מטעם בג"צ בכל הקשור בזכויות פלסטינים. לרבות אישור מעצרים מנהליים בסיטונות.

חייבים לומר זאת: שמגר עצמו כתב ואמר ששופט אינו יכול לחמוק מאחריות. ראוי אפוא להזכיר גם את אחריותו לדברים הבעייתיים. לפגיעה לא מוצדקת בזכויות אדם בגדה וברצועה. למעשי עוול של ממש.

לא ניתן להתעלם אפוא מכך שהאיש הדגול, המבריק, החרוץ, המעמיק, הקפדן, הלמדן, הנוקשה והמיוחד הזה, היה אחראי גם לאישור מעשי עוול קשים מטעם בג"צ בכל הקשור בזכויות פלסטינים

מאידך, יש לזכור בפליאה את כושר עבודתו העצום, את למדנותו האינסופית ואת שורת הפסיקות פורצות הדרך שלו בהגנה על זכויות אדם ואזרח בתחום מדינת ישראל וכן בהגנה על עקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי: הוא זה שקבע שעל שמעון פרס לחשוף הסכם קואליציוני סודי.

הוא זה שקבע שעל רבין לפטר את שר הפנים דרעי לאחר הגשת כתב אישום חמור נגדו (אנו שומעים כיום את הביקורת הגורפת בנידון על פסיקה זו. כאילו שהרחקת שר מתפקידו בעקבות הגשת כתב אישום, פירושה פגיעה בחזקת החפות האישית שלו כאזרח).

הוא גם קבע בפרשת האונס בשמרת שעל גבר לוודא מפורשות את הסכמת האישה ליחסי המין. מה שאמור להיות הכי מובן מאליו. ולצערנו, אינו מובן מאליו עד היום.

הוא גם קבע בפרשת האונס בשמרת שעל גבר לוודא מפורשות את הסכמת האישה ליחסי המין. מה שאמור להיות הכי מובן מאליו. ולצערנו, אינו מובן מאליו עד היום

זכיתי להופיע לפני אשתו, השופטת המחוזית המצוינת מיכל רובינשטיין. אישה מקסימה ועדינה באמת. זה בטח אומר גם עליו הרבה.

איש דגול. פסיקות פורצות דרך. וגם ראוי לביקורת בגין פסיקות מקוממות. מגדולי המשפטנים במדינת ישראל. לגמרי. יהי זכרו ברוך.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 452 מילים

האם בכירי הליכוד מ-פ-ח-ד-י-ם לאתגר את אחיזתו של נתניהו במפלגה, או שהם פשוט ממתינים בחוכמה לרגע שבו יירד מהבמה הפוליטית, בשל הפרשיות שבהן הוא חשוד והקושי שלו להקים קואליציה? ● "חלק מהיורשים הפוטנציאליים במפלגה מהמרים על האפשרות השנייה", אומר בכיר בליכוד ● פרשנות

עוד 1,101 מילים ו-1 תגובות

נתניהו על תקיפת החיילים בסמוך ליצהר: "לא תהיה שום סובלנות כלפי פורעי חוק"

ביום רביעי יפוג פרק הזמן שבו יכול נתניהו להציג ממשלה בראשותו, והנשיא ריבלין צפוי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על בני גנץ ● חיים כץ: אם גנץ יקים ממשלה עם הרשימה המשותפת, ממשלתו תיפול תוך חודש, ובבחירות הליכוד "ייתן בראש" ● יוזמה: להביא לקבורה את נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל

עוד 15 עדכונים

נציגה רשמית של ישראל תשתתף בכנס בבחריין

חשיפה צעד נוסף בהתחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב: מנהלת מחלקה בכירה במשרד החוץ, תייצג מחר את ישראל בסדנה בת יומיים בבירת בחריין ● הסדנה תוקדש לביטחון ימי ואווירי, על רקע ההסלמה האיזורית מול איראן

צעד נוסף בהתחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב: נציגה רשמית של ישראל תשתתף מחר (שני) בכנס ביטחוני בבחריין, כך מסר מקור בבחריין לזמן ישראל. הנציגה, מנהלת מחלקה בכירה במשרד החוץ, אשר שמה נאסר לפרסום מטעמי ביטחון, תייצג את ישראל בסדנה המוקדשת לביטחון ימי ואווירי.

הסדנה, שתימשך יומיים, צפויה להתמקד במאמצי המדינות לסכל את המתקפות המתגברות מצד איראן באזור. הנציגים אמורים לדון באמצעי הגנה לספינות נגד תקיפות איראניות במפרץ הפרסי, אמצעי מניעה להברחת נשק ואמל"ח, וכן הגנה אווירית לתעופה אזרחית.

המפגש, אשר אורגן על ידי בחריין, ארצות הברית ופולין, הינו חלק ממה שמכונה תהליך ורשה, אשר החל בועידת ורשה בבירת פולין בפברואר השנה, בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו. במקור, אמור היה הכנס הראשון להתמקד במאמצים הגלובליים לסיכול האיום האיראני, אולם מאוחר יותר נושא הכנס השתנה באופן מעומעם למאמצים המשותפים להשגת יציבות במזרח התיכון.

משרד החוץ לא הכחיש כי הנציגה תייצג את ישראל במנמה, בירת בחריין, ובתגובה תמציתית לזמן ישראל נמסר: "ישראל משתתפת בהמשך תהליך ורשה".

התמקדות הכנס מחר בהגנה ימית ואווירית מגיעה בעקבות מתיחות גוברת במפרץ הפרסי בין איראן לארצות הברית ובנות בריתה, מאז שהכריז נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כי הוא נוטש את הסכם הגרעין עם איראן והחל להפעיל סנקציות כנגד הרפובליקה האיסלאמית. מאז, ספינות במפרץ הותקפו, מל״טים הופלו, ומיכליות נפט נחטפו.

שתי התקפות בשבועות האחרונים על מפעלים של תאגיד הנפט הסעודי הובילו לקיצוץ של 50% בתפוקת הנפט בממלכה וגררו להאשמות מצד וושינגטון ואירופה. בטהראן הכחישו כל קשר להתקפות הללו, למרות שמורדים בתמיכת איראן, הנלחמים בסעודים בתימן, לקחו ארחיות על ההתקפות הללו.

עוד 236 מילים

למקרה שפיספסת

הספר של ברקת מזכיר, שכמו בשנתון 1977, הטובים לא נשארים בצה"ל

בספרו החדש מתאר ניר ברקת את קורותיו – מהצנחנים להיי-טק, לראשות עיריית ירושלים, ועתה לכנסת. הקריאה על אודות שירותו הצבאי מחדדת את ההבנה, שכמו ברקת וחבריו לשנתון 1977, גם עכשיו הטובים כמעט שלא חותמים לשירות קבע ארוך, וחשוב שחלקם לפחות, יוסיפו לשרת בצה"ל.

החודש יצא לאור "רץ למרחקים ארוכים" (הוצאת ידיעות ספרים, 2019), ספרו האוטוביוגרפי של הח"כ הטרי מטעם "הליכוד", ניר ברקת. עיקר הספר מתמקד, כצפוי, בימיו בעולם העסקים ובתקופה שבה שימש כראש עיריית ירושלים, אבל לכל אורכו הוא מדגיש את העובדה שהונע ופעל בהתאם לערכים שספג בשירותו הצבאי הקרבי.

עיקר הספר מתמקד, כצפוי, בימיו בעולם העסקים ובתקופה שבה שימש כראש עיריית ירושלים, אבל לכל אורכו הוא מדגיש את העובדה שהונע ופעל בהתאם לערכים שספג בשירותו הצבאי הקרבי

"את שש שנות שירותי הצבאי עשיתי בצנחנים. נפצעתי ב'מבצע מוביל' בלבנון ונלחמתי שלא יורידו לי פרופיל כדי שאוכל להגשים את משאת חיי ולהיות מ"פ. בשנות השירות הארוכות שלי כלוחם וכקצין, בסדיר ובמילואים, בין הלחימה בלבנון לקסבה של שכם, עוצבה אישיותי. את היכולת להגדיר יעדים ומטרות ולסחוף אחרי אחרים למדתי שם" (עמוד 9), כתב.

הקריאה בפרק על אודות הקריירה הצבאית הקצרה שלו מחדדת אבחנה על מצב הקצונה של צה"ל כיום – הטובים לא נשארים בקבע.

שנתון של כוכבים

הוא התגייס לצנחנים ב-1977. זו היתה שנה מוצלחת במיוחד לחטיבה, אשר הניבה שורת קצינים צעירים ובולטים, שהתחנכו תחת שרביטם של המח"טים אמנון ליפקין-שחק, דורון רובין ויורם יאיר, ולקחו חלק בשורה ארוכה של פשיטות בלבנון (שבאחת מהן כאמור, נפצע), בשלהי שנות השבעים וראשית שנות השמונים.

זה קרה, בין היתר, כתוצאה מכך שסיירת שקד פורקה אז ומתגייסיה, שממילא הוכשרו בבסיס הטירונים החטיבתי, שובצו בפלוגות הטירונים של החטיבה שהפכו גדולות ואיכותיות יותר בזכותם. ברקת, שהיה אחד מהם, עשה את המסלול בגדוד 890. את הדיבידנדים קטפו החטיבה הסדירה וחטיבות המילואים שלה במלחמת לבנון הראשונה.

במקביל אליו ולצידו שירתו אז בחטיבה גם בני גנץ, שבהמשך היה לרמטכ"ל ולראש המפלגה הגדולה בכנסת הנוכחית, גדי שמני, מאיר כליפי ויצחק גרשון, שהיו לאלופים, עו"ד אליעד שרגא, לימים יושב ראש התנועה לאיכות השלטון, אל"מ (מיל') יגאל שרון, שהיה מח"ט חברון, וכן דורון אביטל, מפקד סיירת מטכ"ל וח"כ לשעבר. בן מחזור נוסף, שאינו קצין, הוא הח"כ לשעבר איתן כבל.

כשפרצה מלחמת לבנון ביוני 1982, פיקד ברקת על פלוגת מסלול ב-890, אשר "מצאה את עצמה בלבנון במשך כמעט שנה, תקופה אינטנסיבית עם עסקת הכל־כלול: שיט על הנחֶתת 'בת שבע' של חיל הים ונחיתה בשפך נהר האוואלי, קרב בדאמור, קרבות בהרי השוף, שמירת קו בכביש ביירות־דמשק, קרבות הכניסה לביירות ועוד. נכנסתי ללבנון עם פלוגה צעירה, שהתבגרה שם מהר מאוד" (עמוד 32).

כשפרצה מלחמת לבנון ביוני 1982, פיקד ברקת על פלוגת מסלול ב-890, אשר "מצאה את עצמה בלבנון במשך כמעט שנה, תקופה אינטנסיבית עם עסקת הכל־כלול…"

הפלוגה ומפקדה הצטיינו בלחימה, שכללה קרבות מטווח קצר עם הקומנדו הסורי. ברקת היה מ"פ מעולה, אבל כמו רוב הקצינים המבטיחים מאותו שנתון (כאמור, ארבעה הגיעו בהמשך למטה הכללי), הוא השתחרר זמן קצר לאחר המלחמה.

מאז ועכשיו, הטובים לא נשארים בצבא

במילואים פיקד ברקת על פלוגה בגדוד 7008, בחטיבת הצנחנים 551 במשך שבע שנים. הפלוגה, כתב, "החליפה שבעה מפקדים בשבע שנים; אחד מהם היה עפר שלח, חבר ובן מחזור שלי מהסדיר" (עמוד 42). כששלח פיקד על פלוגת הצנחנים במילואים בלבנון, הכוח שלו עלה על מטען והוא נפצע קשה ואיבד את אחת מעיניו. לאחר קריירה מצליחה בתקשורת הגיע גם הוא כמו ברקת ואחרים מהשנתון לפוליטיקה, כח"כ מטעם "כחול לבן".

במאמר שהיה חלק מניסיון של עמיתו ב"מעריב", יואב לימור, לשרטט את המטה הכללי של 2008, זיהה שלח בעיית משאבי אנוש, שמאז רק החריפה. מכל חבריו למחזור הגיוס בצנחנים ב-1977, רבע מכלל הגיוס של אותה שנה, רק אחד נשאר בצבא (גדי שמני).

"שיטת המשולשים הוותיקה של צה"ל – הטוב משלושת המ"מים יהיה מ"פ, הטוב משלושת המ"פ יהיה מג"ד, וכך הלאה והלאה בסולם – הניחה שכל השלושה אכן רוצים להמשיך הלאה. זה כבר לא עובד ככה…"

"שיטת המשולשים הוותיקה של צה"ל – הטוב משלושת המ"מים יהיה מ"פ, הטוב משלושת המ"פ יהיה מג"ד, וכך הלאה והלאה בסולם – הניחה שכל השלושה אכן רוצים להמשיך הלאה. זה כבר לא עובד ככה. וכשבוחרים אחד מתוך אחד, העובדה שהוא באמת טוב היא כבר מקרה סטטיסטי, שלא קורה בכל מחזור ובכל בחירה", כתב.

שלח טען, בצדק, שהמצב הזה בוודאי טוב מהתקופה שבה כל קצין צנחנים ראה את עצמו כרמטכ"ל בפוטנציה, ושכלל לא בטוח שהחברה הישראלית "צריכה להיות עצובה שניר ברקת, גם הוא בן מחזור, הפך לנשיא בי.אר.אם, העומדת בחוד הטכנולוגי של קצה השפיץ הטכנולוגי, במקום למח"ט הצנחנים".

הדברים חלים כמובן על שאר בוגרי השנתון, אבל את צה"ל "המצב הזה הפך למערכת שרידותית, שבה מספיק לא לעשות טעויות כדי להתקדם. המאבק על הקידום, שפעם כלל טונות צבע, השמצות ועלילות גבורה ושווא, הפך לווריאציה מודרנית על הקלישאה הצבאית, לפיה אם תקשור סג"מ לעץ ותבוא בעוד עשר שנים, תמצא סגן-אלוף".

"המאבק על הקידום […] הפך לווריאציה מודרנית על הקלישאה הצבאית, לפיה אם תקשור סג"מ לעץ ותבוא בעוד עשר שנים, תמצא סגן-אלוף"

שלח כתב את המאמר ב-1998. מאז, המצב השתפר רק בעת עימותים גדולים כמו האינתיפאדה השנייה או לאחר מלחמת לבנון השנייה, כאשר תחושת צורך ושבר גדולים הניעו אנשים להישאר בקבע. בשאר הזמן, ובוודאי עכשיו, כפי שקבע נציב קבילות חיילים הקודם, אלוף (מיל') יצחק בריק, בדו"ח שפרסם "צה"ל נכשל בהשארת הטובים", בוודאי לשירות קבע ארוך טווח.

במילואים, כדברי הקמל"ר לשעבר, תא"ל (מיל') שוקי בן ענת, מורכב דור המ"פים והמג"דים למעשה מ"מי שאשתו מרשה לו". כתוצאה מכך גם מספר הקצינים בקבע שמחזיקים במינוי משנה (מנמ"ש) כמפקדי פלוגות וגדודים במילואים הוא במגמת גדילה מתמדת.

נכון, אלו שמשתחררים כיום מצה"ל נדרשים לחברה הישראלית, שאינה מצויה תחת איום קיומי, עוד יותר משהיו נדרשים בוגרי שנתון 1977. אבל בצבא, בסדיר ובמילואים, ישנו משבר כוח אדם של ממש.

כוחו של הצבא הוא באנשיו, ולא במערכיו הטכנולוגיים. אבל משוואה שתתבסס על תגמולים, שמתורגמים ל"מה יוצא לי מזה", ולא על תחושת משמעות, שייכות וערך – לא תחזיק מים. ואת אלו יש לחזק

כוחו של הצבא הוא באנשיו, ולא במערכיו הטכנולוגיים. אחת הדרכים להשאיר את הטובים בשירות, או לפחות את חלקם, היא מסלולי שירות משולבים שכוללים תחנות במערכי השדה, המודיעין והסייבר (שיבטיחו אפשרויות תעסוקה באזרחות). ישנן כמובן דרכים נוספות, אבל בכל מקרה משוואה שתתבסס על תגמולים, שמתורגמים ל"מה יוצא לי מזה", ולא על תחושת משמעות, שייכות וערך לא תחזיק מים. ואת אלו יש לחזק.

למבצע "חומת מגן" למשל, קבע האלוף (מיל) גיורא איילנד הגיע צה"ל עם ארבעה מפקדי חטיבות חי"ר, "מהטובים שהיו לו אי־פעם". המבצע ההוא הצליח לא מעט בגללם, וכדאי שמינויים לתפקיד לא יהיה בגדר מקרה סטטיסטי.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה, ומתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). קודם לכן עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 998 מילים
גיא זהר גיא זהר
עודכן לפני 26 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הסוודר הירוק שלבשה קריסטינה חיגר בגיל 7 בגטו בפולין קיבל חיים חדשים, לאחר שרופאה חובבת סריגה מארה"ב החליטה לשכפל אותו ● היא איתרה את קריסטינה, כיום בת 84, וקיבלה את ברכתה לייצר ערכות ליצירת הסוודר ● "הסוודר עצמו הוא לא בהכרח משהו שהילדים של היום ירצו ללבוש, סריגתו והצגתו הן דרך להעביר את הסיפור הלאה"

עוד 1,085 מילים

מלכת השוק האישה שמביאה את שוק הכרמל לאמריקה

שניצל עם שומשום ועמבה, פרגיות באריסה, ענבים צלויים וקוקטייל "בלאדי מרים" צונן ● כך כבש ספר הבישול הישראלי של עדינה סוסמן, עולה חדשה מארצות הברית, את השוק האמריקאי ● "אני חושבת שלהיות אאוטסיידרית בתרבות קולינרית זה יתרון" ● ויש גם מתכון

עוד 1,504 מילים

משנה מזל המורה לעברית מפתח תקווה שהפכה לדילרית בקזינו

אורלי גרייבס גדלה בפתח תקווה והגיעה לארה"ב בזכות מלגת כדורסל ● אחרי שהייתה מורה לעברית, היא השתלבה בתעשיית ההימורים

עוד 646 מילים

אופרת הרוק של שרונה פיק מנסה לכבוש את ניו יורק

שרונה פיק חברה לאמה, מירית שם-אור, ולבמאי צדי צרפתי כדי להעלות מחזמר צנוע בניו יורק ● אחרי שעברו בשלום את הצגת הבכורה, השלושה כבר נערכים להגדלת ההפקה ● "אנחנו לא רוצים לראות 4-5 ברבורות, אנחנו רוצים לראות 12 מהן. זו פנטזיה, ופנטזיות הן גדולות"

המחזמר "אגם הברבורים: אופרת הרוק", המוצג כעת בניו יורק, הוא התוצרת האחרונה בייצוא התרבותי של ישראל לארצות הברית.

למרות שהמחזמר לא כולל אפילו מילה בעברית, היוצרים שלו הם אייקונים ישראלים, ושני שליש מהצוות – המונה 12 שחקנים צעירים – מגיעים מהארץ.

המחזמר משתמש בבלט הקלסי של צ'ייקובסקי בתור בסיס, לרבות סיפור האהבה בין הנסיך זיגפריד, הפלייבוי המלכותי, לאודט, נסיכת הברבורים.

המופע נפתח עם המוזיקה המוכרת של המלחין הרוסי, אך אז לוקח זווית אחרת, ונוסק למחזמר פופ-רוק סקסי עם שירים חדשים.

הפרויקט החל כרעיון של הכותבת מירית שם-אור ובתה שרונה פיק, שאליהן הצטרף הבמאי צדי צרפתי. שרונה אומרת כי החומרים התאימו לה, משום שאביה, צביקה פיק, "היה נוהג לנגן את היצירה הזו באופן ספציפי כשהייתי ילדה.

"הוא הגיע מרקע קלסי, ומאוד מאוד אהב את זה, כך שהוא רצה שאנחנו נכיר את זה", היא אומרת. "התאהבתי ביצירת המופת הזו, ויצירת המחזמר הזה משלבת את האהבה שלי לפופ-רוק ולמוזיקה קלסית".

צוות השחקנים של "אגם הברבורים: אופרת הרוק" (צילום: לורן חלפאיאן)
צוות השחקנים של "אגם הברבורים: אופרת הרוק" (צילום: לורן חלפאיאן)

פיק ואחותה דניאלה (הנשואה לבמאי הקולנוע קוונטין טרנטינו) היו צמד בתחילת שנות ה-2000, ואחרי שהיה להם להיט ענק, אומרת פיק, היא הפכה ליותר בטוחה ביכולות ההלחנה שלה, והחלה להתייחס לזה יותר ברצינות.

בתור אם לשלושה ילדים קטנים, פיק הפחיתה את המיקוד בשירה והתמקדה במה שהיא קוראת לו "חלום חיי". לאחר שאמה כתבה את עלילת המחזמר והמילים לשירים, "היא וצדי ישבו במשך שעות ליצור את המחזה, ואני עבדתי איתו על השירים. זה מאמץ משותף", אומרת פיק.

צרפתי כבר מכיר את משפחת פיק: בתחילת שנות ה-70, הוא הופיע בגרסה הישראלית של המחזמר "שיער" עם צביקה. "לאחר 18 שנים בתור שחקן, מאז גיל 10, זו הייתה ההופעה האחרונה שלי על הבמה. חווה אלברשטיין ביקשה ממני אז לביים מופע שלה, ולפתע החיים שלי השתנו והפכתי לבמאי", מספר צרפתי.

צרפתי, הידוע בהפקות ענק על הבמה ובטלוויזיה בישראל, צוחק כשהוא אומר ש"אגם הברבורים: אופרת הרוק" הוא "הדבר הקטן ביותר שאי פעם עשיתי.

"אבל כשהייתי בן 13", הוא אומר, "שמעתי מוזיקה של צ'ייקובסקי, רציתי לחבר כוראוגרפיה ל'אגם הברבורים', ואפילו שיחקתי את הנסיך. אז כששרונה ומירית סיפרו לי על כך, אמרתי, בואו נשב יחד. אחרי שבועיים, אמרתי שאני בעניין".

צרפתי רואה במחזמר התאמה מתבקשת של היצירה הקלסית מהמאה ה-19 למאה ה-21. "אגם הברבורים תמיד היה בלט, אבל אף אחד לא כתב אותו בתור מחזה, עם טקסט, עם סיפור. עבדנו כדי לבנות סיפור בין השירים", הוא אומר.

שרונה פיק, משמאל, עם אמה מירית שם-אור, מימין, והבמאי צדי צרפתי, במרכז (צילום: לורן חלפאיאן)
שרונה פיק, משמאל, עם אמה מירית שם-אור, מימין, והבמאי צדי צרפתי, במרכז (צילום: לורן חלפאיאן)

מאפיין מרכזי בנראטיב הוא הנבל, הרוזן פון רוטברט, המגולם על ידי השחקן, הכותב והמפיק הישראלי-אמריקאי, עדן יעקב לוי. זה אתגר מהנה עבור לוי יליד ירושלים, שהגיע לניו יורק לפני קרוב לעשור בגיל 25 כדי ללמוד משחק.

"פון רותבארט הוא אדם מאוד מרושע", אומר לוי. "מגלומן שחושב שהוא מלך העולם, ורוצה לשלוט בכל מי שהוא יכול ומה שהוא יכול. לשחק תפקיד של חזיר שוביניסטי היה קשה, כי אני לא מזדהה עם שום דבר מזה ברמה האישית. למעשה, אני מתנגד לזה. אבל מנקודת מבט של משחק, לשחק דמות שכזו זה כיף".

לוי- אשר בדומה לשחקנים רבים, מחזיק בעבודה צדדית: מורה לעברית בברוקלין – מעריך את הזכות להשתתף כעת במחזמר כחול-לבן. "זה כיף, קומדיה קלה, פארסה, אבל היא גם מתמודדת עם נושאים רציניים כמו סקסיזם", אומר לוי.

פיק, צרפתי ולוי מלאים תקוות בנוגע לעתיד של היצירה האהובה שלהם, אשר מציגה כעת בחלל הקטן יחסית של Chelsea Music Hall מתחת לשוק צ'לסי במנהטן, והיא תעבור למיקום אחר בניו יורק סיטי בנובמבר.

לוי מדמיין את סצנת נשף המסכות הווינאי הנוצץ על במה גדולה יותר, וצרפתי להוט לגרום להצגה לצמוח, צעד אחרי צעד. "אני לא רוצה לראות ארבע או חמש ברבורות", אומר הבמאי, ביחס ללהקת הציפורים המרפרפות על במת המחזה. "אני רוצה לראות 12 מהן. זו אגדה, זו פנטזיה. ופנטזיות הן גדולות".

עוד 555 מילים

אגדת דשא ביציע עם האוהדים הפלסטינים

עם הרבה גשם ואפס שערים, הכדורגל הפלסטיני הביא לראשונה עשרות אלפי אוהדים והרבה גאווה לאצטדיון אל-חוסייני במזרח ירושלים ● אדם רזגון הצליח להשתחל לאירוע המבוקש (הכניסה הייתה בחינם, על בסיס כל הקודם זוכה) ושמע מהאוהדים הנרגשים על המשמעות הפוליטית של האירוע הספורטיבי

עוד 800 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
סִינַי

אהבתנו לסיני חורגת מאהבתנו לכל מקום אחר מחוץ לישראל ● סיני זה המקום היחיד במזרח התיכון שבו ישראלים מרגישים בבית ● סיני זה המקום היחיד בחיינו שלא השתנה ולא משתנה בכלל בעולם שלא מפסיק להשתנות לרגע ● אחרי 15 שנה, אמיר בן-דוד חזר לנואיבה

עוד 1,018 מילים

"מענקי המשפט בישראל": המערכת הפוליטית סופדת לנשיא העליון לשעבר שמגר

ליברמן: הייאוש בבלפור מתגבר, נתניהו יחזיר את המנדט מחרתיים ● איימן עודה לנתניהו: הימין מעדיף עבריין בבלפור על פני ערבים שנבחרו באופן דמוקרטי ● נתניהו: גנץ הולך שבי אחרי לפיד וליברמן, חברי המשותפת תומכים בטרור ● גנץ: הצעת נתניהו לאחדות היא ספין ● הנשיא ריבלין: שמגר היה מעמודי התווך של המשפט הישראלי ● נתניהו שוחח עם מזכיר המדינה פומפאו על נעמה יששכר הכלואה ברוסיה

עוד 21 עדכונים

שאלה של אומץ הדרך של גנץ לאחדות עוברת בממשלת מיעוט

האפשרות שכחול-לבן תקים באופן זמני ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת - במטרה להיפטר מנתניהו - מעסיקה בימים אלה את כל הנוגעים בדבר ● בליכוד דוחים את החזרת המנדט בגלל אפשרות כזו ● בישראל ביתנו ובכחול-לבן מתלבטים ● וברשימה המשותפת מניחים שבסוף כולם ישתפנו ● "אני אהיה מופתע אם זה יקרה, אבל כולנו הופתענו כמה וכמה פעמים בזמן האחרון" ● פרשנות

עוד 816 מילים

אשת חיל המהפך של גברת סמית'

ישכה סמית', סבתא שומרת מצוות בת 68, נולדה בגוף של גבר והייתה אומללה רוב חייה ● אחרי ששינתה את מינה, התחברה מחדש לישראל וליהדות והתפייסה עם חלק מששת ילדיה ● בדרך היא קיבלה לא מעט עזרה מסטארבקס בארה"ב, שעודדה העסקת טרנסג'נדרים כבר בשנות התשעים ● היום יוקרן סרט תיעודי עליה בבכורה בפסטיבל חיפה

עוד 1,249 מילים

הברק יכה שוב "כדור הארץ צועק, משהו פה לא בסדר. כדאי שנקשיב"

מותו של הנער אשר חזות ממכת ברק בחוף זיקים השבוע, לא הפתיע את המומחה לברקים, ד״ר מוסטפה עספור ● כחלק ממשבר האקלים, הוא מספר, מתועדים כיום 250 ברקים בשנייה על פני כדור הארץ - לעומת 100 ברקים בשנייה רק לפני שני עשורים ● "הברקים הם הסיגנלים של כדור הארץ, והם מספרים לנו שהמערכת יוצאת משליטה"

עוד 527 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה