כמעט חודש לאחר התקיפות האוויריות המסתוריות נגד מחסן נשק איראני ליד בגדד, וארצות הברית – שיותר מ-5,000 חיילים שלה פרוסים בעיראק – נותרה דוממת יחסית בנושא, מלבד הכחשה של אחריותה על הפעולה.
אך בסוף השבוע אמריקה שברה שתיקה, כאשר בכירים בממשל אמרו לתקשורת שישראל עמדה מאחורי חלק מהתקיפות על מחסני התחמושת בעיראק, לרבות המתקפה הראשונית ביולי, שגרמה למותם של שני מפקדים איראניים.
האאוטינג הזה קשור כנראה לתסכול האמריקאי מהפעולות המיוחסות לישראל.
גורם ממשל בכיר אמר לניו יורק טיימס כי ישראל "בוחנת את הגבולות" עם התקיפות, וכי צעדים כאלה עשויים להוביל לכך שארה"ב תידרש לצאת מעיראק (חיילי ארה"ב מוצבים במדינה מאז 2014, במסגרת המאבק בדאעש).
אך פרשנים ישראלים ואמריקאים עמם שוחחנו מנסים להפיג את החששות באשר לכך שהתקיפות האוויריות מסכנות את הנוכחות האמריקאית בעיראק.
מומחים לאזור אומרים כי ההדלפות האנונימיות לתקשורת בארה"ב משקפות את הדיון האמריקאי הפנימי בין בכירי הצבא, שחוששים מההשלכות, לבין בכירי ממשל טראמפ, שתומכים במאבק אגרסיבי יותר בטהרן.
חשש מרכזי נובע מכך שעיראק אינה סוריה – שם ישראל תקפה מאות מטרות איראניות מאז 2011. בעיראק, כוחות אמריקאים יכולים להפוך במהירות ליעדים של המיליציות השיעיות, שנפגעו על ידי התקיפות הישראליות, לכאורה.
אם הכוחות אכן יהפכו ליעד, וממשל טראמפ אכן יחליט להסיג כוחות מעיראק, ייווצר שם ואקום שצפוי להתמלא על ידי כוחות שפחות דואגים לישראל.
למרות זאת, הפרשנים סבורים שתרחיש כזה לא ייצא לפועל בקרוב, וכי המתונים יותר – בארצות הברית, בישראל ובעיראק – יהיו אלו שיכתיבו את ההתפתחויות.
החמרה מהירה במצב העניינים
חודשיים לפני התקיפה הראשונה בעיראק, מזכיר המדינה מייק פומפאו ערך ביקור לא מתוכנן בבגדד, והזהיר כי אם עיראק לא תשלוט במיליציות השיעיות שפועלות בשטחה בתמיכה איראנית, ארצות הברית תיאלץ להגיב.
לאחר ביקור נוסף של פומפאו ביולי, ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, הכריז כי המיליציות האלה יפעלו תחת אחריות וביקורת של ממשלת עיראק. עם זאת, לא נעשו צעדים ליישום ההחלטה והכוחות המשיכו לפעול באופן עצמאי.
על רקע זה, התרחשו חמש התקיפות האוויריות המסתוריות בבגד. התקיפה הראשונה כוונה נגד מתקן אחסון נשק של אחת המליציות מצפון לבגדד.
אם התקיפה אכן בוצעה על ידי ישראל – שרמזה בסוף השבוע שהיא אכן פועלת בעיראק – זו תהיה מתקפה ראשונה מסוגה בעיראק, מאז הפצצת הכור ב-1981.
תקיפות נוספות אירעו במהלך הקיץ במחנה אשרף מצפון-מזרח לבגדד, בבסיס סאקר בבגדד בבסיס האוויר במחוז צלאח א-דין ובעיר קאים.
הגורמים בבגדד, שקוראים כעת לנסיגה אמריקאית, עשו זאת גם לפני התקיפות.
ההדלפות בארה"ב, לפיהן ישראל היא האחראית להסלמה, עשויות להיות מוגזמות: כל מתקפה מצד ישראל דורשת מידה כלשהי של תיאום עם האמריקאים.
יום לאחר הדיווח בניו יורק טיימס על האחריות הישראלית, שר החוץ העיראקי מוחמד עלי אל-חכים זימן את ראש המשלחת הדיפלומטית בשגרירות בבגדד, בריאן מקפיטרס, לדיון על "דרכים לחיזוק היחסים הבילטרליים בין בגדד לוושינגטון". ככל הנראה, הפגישה עסקה בטענות של העיראקים סביב התקיפות.
אבל שלושה ימים לאחר מכן התרחשה תקיפה נוספת, ו"ברית פתח" – פלג רב עצמה בפרלמנט העיראקי – האשים את ישראל וארה"ב ב"הכרזת מלחמה". גם הממשלה בעיראק, המתונה יותר, האשימה בכך את הכוחות "הקולוניאליסטיים".
הפנטגון, שהכיר בתסכול הגובר בעיראק, הוציא הצהרה נדירה שמכירה בתלונה של בגדד ובזכותה להגיב לתקיפות כאלה. "אנו תומכים בריבונות העיראקית ודיברנו כמה פעמים נגד על פעולה פוטנציאלית מצד שחקנים חיצוניים המעוררים אלימות בעיראק", כך מסר הפנטגון. "לממשלת עיראק הזכות לשלוט בביטחון הפנים של המדינה ולהגן על הדמוקרטיה שלה".
מסרים לא אחידים
למרות המילים התקיפות, הפרשנית לנושאי המזרח התיכון, קסניה סבטלובה, לא מתרגשת מהגינוי האמריקאי לכאורה של התקיפות הישראליות לכאורה.
"הם מנסים להרגיע את העיראקים", היא טוענת, ומוסיפה כי וושינגטון מבינה לחלוטין את החששות של ישראל מהתבססות איראנית באזור. היא רואה את ההצהרה של הפנטגון כמסר שטחי שנועד לריצוי העיראקים, ופחות כגינוי אמיתי.
אליזבט צורקוב, עמיתת מחקר במכון למדיניות חוץ המבוסס בפילדלפיה, אומרת שההצהרה של הפנטגון מעידה על חילוקי דעות פנימיים.
הפיקוד המרכזי של ארה"ב "מחזיק בכוחות על הקרקע והדאגה המרכזית שלהם היא להגן על הכוחות", אומרת צורקוב. הקרבה בין האמריקאים למיליציות השיעיות הופכת אותם יעד מועדף לתגובת נגד איראנית, היא מציינת, ומסבירה שהצהרת הפנטגון הייתה ניסיון "להגן על כוחות ארה"ב מתגובת נגד שכזו".
במקביל, גורמים כמו פומפאו, היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון וסגן הנשיא מייק פנס היו ככל הנראה מרוצים מהמתקפות נגד ההתבססות האיראנית בעיראק.
השגריר לשעבר של ארה"ב בישראל, דן שפירו, הביע חשש כי המסרים הלא אחידים מהפנטגון ומהבית הלבן מסבכים במידה נוספת את המצב.
שפירו אומר כי האיזון בין הרצון הישראלי למנוע מאיראן להתבסס בעיראק לבין הרצון האמריקאי לעבוד עם ממשלת עיראק, דורש תיאום הדוק. "שיתוף פעולה קרוב דורש מסר אחיד", אמר.
אורית פרלוב, חוקרת ב-INSS, אומרת שהדיון על המתקפות הפך לגיטימי בימיו של טראמפ. "ברור שהאור האדום של ממשל אובמה ביחס למתקפות שכאלו הוסר", היא אומרת. "עם זאת, מידת האור הירוק החדש עדיין לא ברורה".
הסגת הכוחות אינה סבירה
ללא קשר לבעיות תקשורת בין ארה"ב וישראל, הסבירות לכך שהמצב בעיראק יתדרדר לנקודה בה בגדד תבקש מארצות הברית לצאת משם, נראית נמוכה.
"הממשלה העיראקית חלשה מידי. הם לא יבקשו מארצות הברית לעזוב", אומרת סבטלובה, שאומרת כי הכוחות האמריקאים הצילו את הממשלה העיראקית מקריסה כוללת במהלך שנות העימות עם דאעש.
"אי אפשר לצייר קו ישר בין המתקפות והמשך הנוכחות האמריקאית. ממשלת עיראק חייבת לקחת בחשבון גורמים אחרים כמו הקמפיין המתמשך נגד תאים של דאעש. לדעתי, התקיפות לא ישפיעו במידה רבה"
למרות שצורקוב מכירה במרכיבים השולטים בבגדד שקוראים לנסיגה אמריקאית, היא אומרת שהמתקפות של ישראל לא צפויות להיות גורם מכריע בנושא. לדבריה, "אי אפשר לצייר קו ישר בין המתקפות והמשך הנוכחות האמריקאית.
"ממשלת עיראק חייבת לקחת בחשבון גורמים אחרים כמו הקמפיין המתמשך נגד תאים של דאעש. לדעתי, התקיפות לא ישפיעו במידה רבה", היא מוסיפה.
פרלוב היא הפרשנית היחידה שמדברת באופן יותר פתוח על האפשרות לנסיגה של ארצות הברית. החוקרת של הרשתות החברתיות והשיח במדינות ערב, מטעם INSS, חוזה "ב-100% ודאות" כי המליציות בעיראק יגיב באופן כלשהו לתקיפות.
לדבריה, "אם התגובה תהיה מוגבלת, ייתכן כי התקיפות יימשכו, אך אם היא תהיה משמעותית, ארה"ב עשויה לאסור על תקיפות נוספות – או לעזוב", ולהערכתה, וושינגטון עשוי לדרוש מישראל "הפסקת אש זמנית".
קירק סוול, מומחה לעיראק ב-Utica Risk Services, טוען כי משום שנוכחות האמריקאים בעיראק נולדה כדי להיאבק בדאעש, אין סבירות גדולה שבגדד תבקש מהם לרסן במידה נוספת את המאמצים שלהם, או תדרוש מהם לסגת.
"זה יוצר בעיות, ולדעתי יהיה טוב יותר עבור ארה"ב להגיד לישראלים להגביל את תקיפות האוויר שלהם בסוריה ובלבנון, אבל לדעתי הכל יחלוף", הוא משער.
פרלוב אומרת שהתקיפות עשויות אף לחזק את הקשרים בין המדינות. "ארה"ב מרגישה יותר בנוח כשישראל מוציאה לפועל את התקיפות", היא אומרת, ומסבירה כי הן מאפשרות מידה של הכחשה סבירה במקביל למאבק באיראנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם