הפחד מהנשי אינו שייך רק לממשל האיראני, אלא קיים במדינות רבות בעולם ובעיקר בעולם המוסלמי ובחברות סגורות בכל העולם, כמו חלקים בחברה החרדית בישראל. ומנגד, יותר נשים וגברים מבינים שהוקעת מחצית מהאנושות והוצאתה מהמעגל הכלכלי, החברתי והתרבותי מזיקה לאנושות כולה. אז מהו הפחד מהנשי? מדוע הוא מתעורר שוב ושוב? ואיזו דרך עברה התרבות מפחד קמאי מנשים וממה שהן מסמלות משריפתן על המוקד ועד היום?

בשבועות האחרונים אנו עדים להתפרצות מחאת ענק בעקבות מותה של מהסא אמיני, צעירה בת 22 שנעצרה באיראן ב-16.9.2022 על ידי משטרת המוסר של טהרן בעקבות טענה שלא לבשה כראוי את החיג'אב שלה.

הצעירה אפילו לא הבינה מה לא לבשה כראוי, וכאשר ביקשה לברר זאת הוכתה בראשה ויומיים לאחר מכן מתה מהמכות. בעקבות זאת החלו נשים באיראן במחאה מקומית, שהתפשטה ברחבי איראן וסחפה אחריה נשים וגברים ממדינות שונות בעולם. המחאה היא למעשה נגד הממשל הכופה אורח חיים דרקוני על נשים וצעירות באיראן.

הפחד מהנשי אינו שייך רק לממשל האיראני, אלא קיים כיום במדינות רבות בעולם, בעיקר בעולם המוסלמי ובחברות סגורות בכל העולם, כמו חלקים בחברה החרדית בישראל. בתנועה ספירלית, הפחד מהנשי עולה שוב ושוב במשך אלפי שנים, כאשר נשים וגברים מבינים שהוקעת מחצית מהאנושות והוצאתה מהמעגל הכלכלי, החברתי והתרבותי מזיקה לאנושות כולה.

הפחד מהנשי אינו שייך רק לממשל האיראני, אלא קיים כיום במדינות רבות בעולם, בעיקר בעולם המוסלמי ובחברות סגורות בכל העולם, כמו חלקים בחברה החרדית בישראל

אז מהו הפחד מהנשי? מדוע הוא מתעורר שוב ושוב? ואיזו דרך עברה התרבות מפחד קמאי מנשים וממה שהן מסמלות ומשריפתן על המוקד ועד היום?

התיאוריה של יונג, פסיכיאטר שוויצרי, תלמידו של פרויד והוגה תורה פסיכואנליטית ייחודית, עוסקת ביסוד נשי ויסוד גברי – שתי צורות שונות של תודעה אנושית. "יסוד נשי" הוא מושג המתאר את החלקים האינטגרטיביים שבכל אדם, את האינטואיציה את הראייה המחברת ואת היצירתיות. "יסוד גברי" הוא מושג המתאר את החלקים מונחי המטרה, החשיבה הרציונלית והמדעית, המתעלמת מרמזים בסביבה ונעה לעבר מטרה שהוגדרה.

בכל אישה קיים, כמובן, היסוד הנשי וכן יסוד גברי הנקרא "אנימוס" המאפשר לה להיות חדורת מטרה, להתקדם מבחינה מקצועית, לעבור בצורה יעילה בין תפקידה השונים כאם וכמנכ"לית. בכל גבר קיים יסוד נשי הנקרא "אנימה" המאפשר לו להיעזר באינטואיציות שלו, בראייה אינטגרטיבית ולשפר את האבהות ואת המקצועיות שלו.

כל התפתחות אנושית, אישית וחברתית-תרבותית מערבת יסוד נשי ויסוד גברי, ולכן היא ספירלית: מתנהלת באופן סיבובי ועם וקטור המקדם אותה לעבר מטרת ההתפתחות.

כל התפתחות אנושית, אישית וחברתית-תרבותית מערבת יסוד נשי ויסוד גברי, ולכן היא ספירלית: מתנהלת באופן סיבובי ועם וקטור המקדם אותה לעבר מטרת ההתפתחות

היחסים בין גברים ונשים ארוכים כאורך האנושות, או אם תרצו כימי האבולוציה, מאז החלה רבייה מינית המערבת זכר ונקבה.

באלפי השנים האחרונות, מאז התגבשות התרבות המערבית הפטריארכלית, מקומה הסוציו-כלכלי-תרבותי של האישה היה נמוך מזה של הגבר. לא היה לה רכוש או אמצעי השְׂתכרוּת, לא היה לה חופש חברתי או אישי. למעשה, היא הייתה רכושו של הגבר ונתונה למרותו הפיזית והנפשית.

שינוי מהותי חל במקום האישה בתרבות המערבית בימינו. במאה ה־20 נבטו שתילי השינוי, ואף הפכו לעצים חסונים. בסוף המאה ה־20 הפסיקה האישה להיות רכושו של הגבר ברוב תרבויות העולם, עלתה בריבוד החברתי והפכה למשפיעה מבחינה כלכלית, חברתית ומוסרית. בהדרגה הפכו עצים אלה ליער וכיום, במאה ה־21, נשים ממוקמות במקום אחר לחלוטין.

תנועת "me too" הביאה לשינוי דרמטי בשימוש שעשו ועדיין עושים גברים בעלי כוח וממון בנשים לסיפוק צרכיהם הכוחניים והמיניים. החוק בתרבויות המערביות רואה בנשים שוות בזכויותיהן ובחובותיהן בחברה. אין ספק שנשים תורמות לחברה ולחוסנה במידה שווה לזו של גברים.

את ההתפתחות המואצת של שינוי מקום האישה ומעמדה החברתי אני רואה בהבדלים בין חייה של סבתי, של אמי, שלי עצמי ובהמשך של בנותיי. בכל דור הופכים מקום האישה ומעמדה להיות חופשיים יותר, דומיננטיים יותר ובעלי זכויות – לא רק על פי חוק אלא גם בתפיסה החברתית.

ועדיין יש דרך ארוכה לעשותה, עדיין קיימת סכנה שהאישה תונחה על ידי משפחתה ועל ידי החברה שבה היא חיה לוותר על התפתחותה האישית. סכנה לא פחותה קיימת באופי ההשתנות של תהליך התפתחות התודעה הנשית: עלינו לשאוף לפתח את אישיותנו ולממש את החלומות ואת השאיפות שלנו על פי היסודות הנשי והגברי: להתקדם ולהצליח, מבלי לוותר על היסוד הנשי בכל אישה ובכל גבר.

עלינו לשאוף לפתח את אישיותנו ולממש את החלומות ואת השאיפות שלנו על פי היסודות הנשי והגברי: להתקדם ולהצליח, מבלי לוותר על היסוד הנשי בכל אישה ובכל גבר

דוגמה לכך אנחנו רואים במאבק במגפת הקורונה. המדע המערבי, הנשלט על ידי היסוד הגברי התגייס במציאת תרופות וחיסונים. אלה עזרו ללא ספק, אך הקורונה לא נעלמה לחלוטין והמשיכה להכות בגלים.

היסוד הנשי גויס כדי להבין שלא מדובר ב"זבנג וגמרנו", אלא יש להמשיך ולשמור על כללי זהירות, לחבוש מסכות במקומות מועדים להידבקות כמו בתי חולים. האחריות עברה משליטה של השלטון אל כל אדם שעליו לנהוג באחריות כלפי אחרים כאשר הוא חולה – לדוגמה, לבדוק האם הוא חולה בקורונה ולשמור על בידוד כדי לא להדביק את משפחתו ויקיריו ואת כלל האוכלוסייה.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית. מחברת הספרים "נשבר לי הלב, תעזרו לי - טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער" (גלילי הוצאה לאור), "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור).