מתקפת הנקמה בטילים מצד צבא רוסיה על ערי אוקראינה מחדדת את השאלה המוסרית והמדינית כלפי מדיניות ממשלת בנט-לפיד: מדוע ישראל לא מספקת נשק הגנתי לאוקראינה?

לא נשק התקפי. נשק הגנתי.

כיפת ברזל היא נשק הגנתי לכל הדעות. המערכת נועדה להגן על מרכזי אוכלוסייה בדיוק מפני טילים כאלה שנורים על ידי ארגון צבאי. מדובר בטרור לכל דבר ועניין על פי כל הגדרה של החוק הבינלאומי וחוקי המלחמה.

כיפת ברזל היא נשק הגנתי לכל הדעות. המערכת נועדה להגן על מרכזי אוכלוסייה בדיוק מפני טילים כאלה שנורים על ידי ארגון צבאי. מדובר בטרור לכל דבר ועניין על פי כל הגדרה של החוק הבינלאומי וחוקי המלחמה

האינטרס של ישראל לטוס מעל סוריה ברור ושליטת רוסיה במרחב האווירי שם גם ידועה. אבל בסוריה נערכת מלחמה התקפית. רוסיה עצמה, למרות מתן חופש טיסות לחיל האוויר, סיפקה לסוריה מערכות s300  מתקדמות להגנה נגד מטוסים.

לצה"ל יש מערכות נוספות להגנה על מרכזי אוכלוסייה. מערכת צבע אדום המזהה שיגורים, למשל. במה ייפגע האינטרס הישראלי אם ישראל תספק לאוקראינה מערכת שתאפשר לאזרחיה לרוץ למקלט בזמן, כאשר נורה לעברם טיל?

גם מערכות הפטריוט האמריקאי והחץ הישראלי לסוגיו הן מערכות הגנה מפני מטוסים וטילים. מדוע אלה לא יסופקו לאוקראינה?

במה שונים בית חולים אזרחי ואפודי מגן ממערכות כיפת ברזל וחץ? אלה ואלה הן מערכות הגנה על אזרחים.

אוקראינה לא ביקשה "מעיל רוח" לטנקים שלה. היא סורבה גם לגבי טילים אחרים המשמשים בשדה הקרב נגד טנקים ומטוסים.

אבל התקיפות האחרונות של מטחי טילים על תשתיות אזרחיות ובתי מגורים אוקראינים מחייבות את ישראל לשקול מחדש. להיות בצד הנכון של ההיסטוריה פירושו לעשות מעשה כדי להציל חיי אדם במלחמה אכזרית שבה אזרחים הפכו למטרת המלחמה.

התקיפות האחרונות של מטחי טילים על תשתיות אזרחיות ובתי מגורים אוקראינים מחייבות את ישראל לשקול מחדש. להיות בצד הנכון של ההיסטוריה פירושו לעשות מעשה כדי להציל חיי אדם

ההשוואה למלחמת העולם מתבקשת. אילו הופצצו פסי הרכבות לאושוויץ ואילו הופצצו הקרמטוריומים במחנות ההשמדה, הייתה נעצרת ההשמדה ההמונית. גרמניה אולי לא הייתה נעצרת בשדה הקרב והטנקים שלה היו ממשיכים לנסות לכבוש שטחים, אבל עבור אלפים שנתפסו והועברו ברכבות למחנות ומשם לתאי הגזים – זו הייתה יכולה להיות הצלה.

העדויות מאוקראינה על מעשיו של הצבא הרוסי מאששות את הטענות על רצח שיטתי של אזרחים, עינויים אכזריים, מעשי אונס והתעללות לא אנושית. מה צריך כדי לשכנע את ממשלות ישראל להעביר נשק הגנתי? תאי גזים?

נשק ישראלי ובעיות מוסר חיים יחד במדינות רבות ברחבי העולם. לא תמיד לטובת המוסר היהודי. במקרה של אוקראינה, לא מדובר על מכירת נשק ובעיה מוסרית, אלא העברת נשק הגנתי תחת דילמה מדינית מול המעצמה הרוסית.

ישראל ידעה להיאבק ברוסיה כבר בשנות ה-70 במלחמת ההתשה ואחר כך בנשק הרוסי במלחמת יום כיפור. גם במאבק לעליית יהודי בריה"מ ישראל ידעה להיאבק, גם בשורה ארוכה של מרגלים רוסים שהושתלו במנגנוני הביטחון של ישראל.

לכן עמדתה של ממשלת ישראל מאז פרוץ הקרבות היא פחדנית, לא מוסרית ולא משרתת את האינטרסים הישראלים בעתיד מול מדינות המערב, ידידותיה התומכות של ישראל הנמצאות בצד האחר והנכון של ההיסטוריה ממש בימים אלה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.