5 הערות על המצב ההולך ומסתבך

בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר במצעד הדגלים בעיר העתיקה בירושלים, 15 ביוני 2021 (צילום: אמיר בן-דוד)
אמיר בן-דוד
בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר במצעד הדגלים בעיר העתיקה בירושלים, 15 ביוני 2021

5 הערות למצב ההולך ומסתבך:

1

כבר שנים ברור שערוץ 12 זה לא מה שהיה פעם. יותר ויותר פאנלים במקום תחקירים וחדשות, ראיונות מלטפים עם נתניהו וחבר הנאשמים שנמצאים עימו במפלגה, טיפוסים כמו בועז ביסמוט כנציגי הנאשם וטיפוסים כמו עמית סגל שחולש על כל תחום וזוכה להקלטה מיוחדת טרם כניסת שבת.

אבל השבוע נשבר שיא חדש. למעשה מזה כמה שבועות מכהן חבר הכנסת צחי הנגבי כחבר פאנל של היומן החשוב ביותר בשבוע, יומן שישי. אולי שווה לחזור על הדברים. חבר. הכנסת. צחי. הנגבי. מהליכוד. ושוב בלי נקודות, חבר הכנסת צחי הנגבי מהליכוד הוא חבר הפאנל החדש. ו… הכלבים נובחים והשיירה עוברת, כמאמר השיר, אף אחד לא קם.

כבר שנים ברור שערוץ 12 זה לא מה שהיה פעם, אבל השבוע נשבר שיא חדש. למעשה מזה כמה שבועות מכהן חבר הכנסת צחי הנגבי כחבר פאנל של היומן החשוב ביותר בשבוע, יומן שישי

הרייטינג של יומן שישי ממילא בגובה הדשא, מי שלא רואה מתעלם, מי שרואה, כנראה לא אכפת לו. אז שיהיה צחי הנגבי בפאנל, שטופז לוק יגיש פינה ויאיר נתניהו יגיש את היומן כולו. למי אכפת. וככה, בשיטת הסלאמי, מפאנל מפואר של פרשנים ותיקים ומרשימים, הפך יומן השישי לכלי תקשורת שלא רק עושה עיתונות גרועה אלא גם כבוד כבר לא נשאר לו.

2

וזה לא שבצד השני טוב יותר. מה איילה חסון עושה בשעה וחצי היקרות שמוקדשות לה, כולנו יודעים. ואיתה טיפוסים כמו דוד פורר, ציון אמיר ושות', כולם ביביסטים, אף אחד לא עומד לביקורת, איש לא הביא סיפור מימיו.

המדיום הוא המסר, כל השאר כבר לא מעניין אף אחד. מה שהיה פעם מדורת השבט הוא בסך הכל שורה של בולי עץ מפוחמים שפעם בערו בעליצות והיום בקושי מהבהבים קלושות. וכשזה המצב, כל ילד יודע, הגיע הזמן לעזוב את המדורה ולשוב הביתה.

3

ועוד מילה אחרונה על התקשורת ברשותכם. היות שבפאנלים השונים יושבים היום אנשים שאין להם מושג וחצי מושג בחומר עליו הם מדברים, והיות שממילא אולי גם לא מעניין אותם, קל מאוד למכור פייק ניוז.

הרייטינג של יומן שישי ממילא בגובה הדשא, מי שלא רואה מתעלם, מי שרואה, כנראה לא אכפת לו. אז שיהיה צחי הנגבי בפאנל, שטופז לוק יגיש פינה ויאיר נתניהו יגיש את היומן כולו

כך אפשר לספר שמנסור עבאס קיבל 52 מיליארד שקל השנה (האמת, במסגרת המשא ומתן קיבל הבטחה לתוספת תקציבים של 52 מיליארד שקל על פני 5 שנים לכעשרים אחוז מאוכלוסיית ישראל).

אפשר להגיד שנפתלי בנט הוציא מיוזמתו 50 מיליון שקל על שיפוץ ביתו (האמת, כ-15 מיליון שקל הוצאו, לכל היותר, לטובת מיגון ביתו מבחוץ, זאת כיוון שבבלפור שחורב על ידי משפחת נתניהו, אי אפשר לגור) וניתן לדבר על התייקרות המחירים (מבלי להזכיר שההתייקרות הגבוהה ביותר חלה בתקופת נתניהו).

והדבר הכי חמור, אפשר לארח באולפן את איתמר בן גביר הגזען, את אמיר אוחנה המוזהר בוועדת מירון, את דוד ביטן הנאשם בפרשיות שוחד חמורות, מבלי להזכיר מילה או חצי מילה על מצבם. ככה זה כשכלב השמירה של הדמוקרטיה, התקשורת, הוא במקרה הטוב חתול שמירה. המפסידים, כרגיל, הם האזרחים שמאבדים את הכלי החשוב ביותר בדמוקרטיה, הממלכה השביעית.

4

הסקרים מדליקים את כולם. יום אחד גוש המושחתים עומד על 61, יום אחד על 59 ומצב הרוח בהתאם. יש כבר מומחים מטעם עצמם שקבעו שבנימין נתניהו מנצח וזהו. "הוא על 62", אמר אלי אבידר, שבעצמו עומד על 62. קולות.

הסקרים מדליקים את כולם. יום אחד גוש המושחתים עומד על 61, יום אחד על 59 ומצב הרוח בהתאם. יש כבר מומחים מטעם עצמם שקבעו שנתניהו מנצח וזהו. "הוא על 62", אמר אלי אבידר, שבעצמו עומד על 62. קולות

אולי כדאי להזכיר שהתיקו בין הגושים יציב ולא זז. שלושה מספרים זזים באופן די קבוע בסקרים והם משמעותיים. הליכוד במגמת צניחה, יש עתיד במגמת עלייה וכך גם עוצמה יהודית, או בשמם הראוי יותר, הכהניסטים. זה הכל.

מעבר לזה איש אינו יודע מה יהיה אחוז ההצבעה בערי המרכז תומכות הגוש הדמוקרטי. איש אינו יודע מה יהיה אחוז ההצבעה הערבי האמיתי, ואיש אינו יודע אם בפריפריה יתגייסו למען נתניהו, או יחליטו דווקא לתמוך במי שהביא להם שנה ומשהו של שקט מוחלט ללא טילים ובלוני תבערה.

אלה כל כך הרבה נתונים חסרים, שלא ניתן אפילו להתחיל לנחש. הסיכוי לנחש מה יהיו אחוזי ההצבעה המפולחים ביום הבחירות זהה לסיכוי לנחש בכמה יגמר המשחק בין מכבי תל אביב למכבי חיפה בשנת 2025. בסופו של דבר ההיגיון אומר שבזמן תיקו המשחק יקבע על פי יום הבחירות. מי שיוציא יותר, מי שישנע יותר מצביעים לקלפיות, ינצח. אין חוכמות.

5

וכאן אנו מגיעים לעניין האחרון – הפחדה. קמפיינים מנצחים לעיתים רחוקות בהבטחת תקווה. כן, זה קורה, אבל לרוב הפחדה עובדת יותר. מה לעשות, מצביעים מהבטן ופחד היא סיבה טובה לצאת להצביע.

במשך שנים ארוכות עשה נתניהו קריירה על הפחדה. האיראנים בפתח, הסורים על הגדרות, פרס יחלק את ירושלים, לבני תחזיר את נהריה. וזה עבד. הפחד הביא את בוחריו לרוץ לקלפיות ולהצביע, העיקר שדוד ביבי הטוב ישמור עליהם מהשמאלנים הרעים.

הפעם לא מופרך להגיד, שיש באמת סכנה גדולה שאם ביבי ינצח תהיה פה ממשלה שלא היתה כמותה מעולם. גזענית, קיצונית, מחרחרת מלחמה וריב, הומופובית, קסנופובית וחרדית משיחית. שילוב נפיץ שעלול להביא את ישראל למקום משוער בין איראן להונגריה.

הפעם לא מופרך להגיד, שיש באמת סכנה גדולה שאם ביבי ינצח תהיה פה ממשלה שלא היתה כמותה מעולם. גזענית, קיצונית, מחרחרת מלחמה וריב, הומופובית, קסנופובית וחרדית משיחית

אין לי ספק שבהצגה טובה של הדברים 70 אחוז מהאוכלוסייה בישראל היה נחרד לו היה מבין את התמונה האמיתית. ולכן תפקידה של הקואליציה הוא להפחיד. כן, להפחיד.

נכון, זה נעים למכור תקווה. שלום, שגשוג, אהבה ואחווה. אבל את אלה אפשר יהיה למכור במועד אחר. הפעם צריך למכור הפחדה, כי הפעם זה המוצר האמיתי.

מרב מיכאלי, יאיר לפיד, זהבה גלאון, מנסור עבאס, גדעון סער, בני גנץ, אביגדור ליברמן וכן, גם אתם אחמד טיבי ואיימן עודה. אין לאף אחד הפעם לוקסוס. לא תמכרו הפחדה – לא תעודדו את הקהלים שלכם להציל את המדינה, ויש סיכוי סביר שזו הפעם האחרונה שמישהו מכם יהיה מועמד למשהו בקלפי. כולל לוועד הבית. וכן, זה מפחיד. אז יאללה, לקלפיות.

יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 917 מילים
סגירה