הקרב על הבית

סמוטריץ' והמשפחה מצביעים בקדומים (צילום: Sraya Diamant / Flash90)
Sraya Diamant / Flash90
סמוטריץ' והמשפחה מצביעים בקדומים, 17 בספטמבר 2019

בסופו של דבר השאלה היא כיצד תופסים את הדמוקרטיה: האם מדובר בשלטון הרוב גרידא, או שמא בשילוב מלא ניואנסים הכולל הגנה על המיעוט ומגוון זכויות בלתי ניתנות לביטול? מי שנוטה להגדרה הראשונה כנראה ישמח אם הימין ינצח ביום שלישי.

בסופו של דבר השאלה היא כיצד תופסים את הדמוקרטיה: האם מדובר בשלטון הרוב גרידא, או שמא בשילוב מלא ניואנסים הכולל הגנה על המיעוט ומגוון זכויות בלתי ניתנות לביטול?

אין סיבה לפקפק באנשי הימין הפופוליסטי והמשיחי – דודי אמסלם, בצלאל סמוטריץ' ודומיהם – כאשר הם מדברים בגלוי על המתוכנן במשטר שיקום אם נהיה שאננים ב-1 בנובמבר. החידוש המרכזי הוא "פסקת ההתגברות" שתאפשר לכנסת לבטל החלטות בית המשפט העליון ברוב רגיל. מדובר בחיסול בפועל של הפיקוח השיפוטי, ומאחר שהרשויות המבצעת והמחוקקת בישראל קשורות קשר הדוק, גם בהחלשה מסוכנת של ההפרדת הרשויות.

עוד מהתופינים שעל הפרק: סידור חדש בו פוליטיקאים לבדם ימנו שופטים ועובדי מדינה בכירים והסרת הונאה והפרת אמונים מרשימת האישומים האפשריים נגד פוליטיקאים. איזה צירוף מקרים! אלה שניים משלושת האישומים במשפטו של בנימין נתניהו (זה יהיה הזוי גם לבטל את האפשרות להאשים בשוחד – אז כאן תידרש קומבינה אחרת).

איך הם מעזים לדבר בגלוי? כי הם כבר לא מנסים אפילו לשמר אצלם את קולות אותם הימנים השייכים לאליטה השמרנית הקלאסית, שם מכבדים את שלטון החוק ואת הדמוקרטיה הליברלית.

ימנים כאלה עברו כבר לצד השני, יחד עם הפוליטיקאים הקשורים אליהם – תחשבו על מיט רומני בארה"ב, גדעון סער בישראל, במובן מסוים אפילו עמנואל מקרון בצרפת ואני מעריך שגם דיוויד קמרון בבחירות האחרונות בבריטניה. בזאת הם פינו את הדרך למתקפה הפופוליסטית על הדמוקרטיה הליברלית, כי בקרב מי שנשאר בימין אין עניין מיוחד בניואנסים המעודנים של השיטה הזו.

עוד מהתופינים שעל הפרק: סידור בו פוליטיקאים לבדם ימנו שופטים ועובדי מדינה בכירים והסרת הונאה והפרת אמונים מרשימת האישומים האפשריים נגד פוליטיקאים. איזה צירוף מקרים! אלה 2 משלושת אישומי נתניהו

התופעה במיוחד שכיחה היכן שקיימת אוכלוסיה מסורתית וכפרית גדולה, והסיבה ברורה. המקצועיים, המשכילים והעירוניים בכל חברה הם אלה שרוכשים את ניסיון החיים ואת הקשרים החברתיים שגורמים לקבלת האחר ולהשקפת עולם סובלנית בכלל. הם נמשכים לערים בעלות אוכלוסיה מגוונת, עובדים בחברות רב-לאומיות, מטיילים בעולם – ובסופו של דבר מבינים שיש בחיים יותר מאשר את התורה היהודית, הכפר הצרפתי, הנקניקיה האמריקאית או הלאומיות ההינדית.

כמעט בטוח שהם גם מולידים פחות ילדים, וכאן העניין. כי צאצאים אולי דוחים לעתים את הטעם של הוריהם במוזיקה – אבל תפיסות עולם הן תורשתיות.  כך מתמעטים הליברלים.

הדמוקרטיה הליברלית שורדת בכל זאת לא רע כאשר אין תסיסה וכעס – אבל לרוע המזל אנו חיים בעידן של חוסר שביעות רצון נוראית. ההגירה, קריסת הייצור ברוב המערב, ביטול  הפנסיות, ההתחממות הגלובלית, ובמיוחד אי השוויון המשתולל שנגרם על ידי הטכנולוגיה והגלובליזציה – פרוייקטים של האליטות. יש בעיה.

הימין הפופוליסטי מתמחה בגיוס הכעס הזה למטרתו הפוליטית – על ידי עידוד לאומנות ועל בסיס שנאה למשכילים, שהם לא רק ליברלים יותר ומסורתיים פחות אלא גם בדרך כלל יותר עשירים (כך שיש במשוואה גם קנאה). בישראל – אחת המדינות הפחות שוויוניות בעולם המפותח – יש את הקוקטייל המושלם לפופוליסט המתחיל.

זה רע, כי בישראל יש גם בנוסף נסיבות ייחודיות שעלולות לגרום להתרחקות כזו מהדמוקרטיה הליברלית להיות הרסנית במיוחד.

הימין הפופוליסטי מתמחה בגיוס הכעס הזה למטרתו הפוליטית – על ידי עידוד לאומנות ועל בסיס שנאה למשכילים, שהם לא רק ליברלים יותר ומסורתיים פחות אלא גם בדרך כלל יותר עשירים (כך שיש במשוואה גם קנאה)

אם בית המשפט העליון יסורס, לאומנים ישמחו, ביודעם שבתי המשפט – והעליון בעיקר – הם בין המוסדות היחידים בארץ שמתאמצים ולו במילימטר להגן על זכויות הפלסטינים.

אם אתה לאומן, זה אולי נראה לך הגיוני – אבל זה לא יהיה חכם. מעבר לציווי המוסרי שלפלסטינים תהיה ערכה משפטית שתטה אוזן לאומללותם (דבר שאולי לא מדבר ללאומנים), לישראלים יש שתי סיבות נוספות לחשב מסלול מחדש.

ראשית: נטרול בית המשפט העליון מסתכן בדחיקת הפלסטינים בייאושם אל מעבר לקו הדק המפריד בין התסיסה של השבועות האחרונים לאינתיפאדה שלישית. מתאבדים עם פצצות, יריות, סכינים ודריסות – מישהו מעל גיל 25 מתגעגע לסיוט הזה?

שנית: בית המשפט לא רק מגן על זכויות הפלסטינים – הוא גם מגן על זכויות הישראלים עצמם מפני התעללות מצד השלטונות. אם המדינה תאסור פתאום על ג'ינג'ים לנסוע לחו"ל, למי יפנו המסכנים המקורקעים? מערכת המשפט היא ההגנה היחידה מפני מעשים לא חוקתיים של ממשלה אכזרית או פקידים אטומים או רוב פרלמנטרי רגעי שהשתגע.

לכל מדינה יש את הנסיבות שלה, ולא לכולם יש את האתגרים של ישראל שהופכים את העניין לכל כך קריטי. השיטות שונות ממקום למקום, אולם השורה התחתונה היא שבמדינות דמוקרטיות באמת יש פיקוח ממשי על השלטונות – ובסין, איראן, אריתריאה ורוסיה אין.

אם ביהמ"ש העליון יסורס לאומנים ישמחו, אבל מערכת המשפט היא ההגנה היחידה ממעשים לא חוקתיים של ממשלה. במדינות דמוקרטיות יש פיקוח ממשי על השלטונות – ובסין, איראן, אריתריאה ורוסיה אין

למרות זאת, התוכנית של הימין די פופולרית בקרב הבסיס שלה. שם אין זו הגזמה פרועה לקבוע שגם דאע"ש היה פופולרי אם נתניהו היה מורה על כך. ובשאר ישראל? אדישות מוזרה. אולי זה כי השמאל מרגיש מובס, או שיש מיאוס מסבבי הבחירות, או בגלל תעמולת הימין העיקשת (והנכונה בחלקה) נגד "אקטיביזם שיפוטי" מופרז.

האירוניה היא שנתניהו עצמו, אדם משכיל ורב שכל, בוודאי לא היה רוצה את כל ההרס הזה בנסיבות אחרות. אבל הוא חייב את ה"רפורמות" כדי להבטיח שיישאר מחוץ לכלא, מן הסתם. הוא יכול להיתמם ולומר "מה פתאום" מכאן ועד מערת המכפלה, ושום אדם אינטליגנטי לא יאמין לו. גם לא מקרב תומכיו.

נתניהו הוא סוג של טרגדיה, כי אם האיש המוכשר הזה היה מתבגר בזמן ועובר למרכז, כמו ליכודניקים אחרים מציפי לבני ועד אריאל שרון, הוא היה הופך לנכס אמיתי למדינה. במקום זאת, הוא סכנה קיומית.

אם ינצח בנובמבר, ישראל תהפוך בחסות התכנית הנ"ל לגרסה יהודית של טורקיה – פייק-דמוקרטיה סמכותנית. אבל זו רק ההתחלה.

בגלל תלותו של הליכוד במתנחלים, הפרוייקט האסוני שלהם יימשך ביתר שאת וישראל והגדה המערבית יהפכו לבלתי נפרדות. ישראל תהיה גם לגרסה יהודית-ערבית של יוגוסלביה. למי שלא זוכר, נהרגו שם מאות אלפים לפני 30 שנה בסכסוך דמים בין שבטים שהתערבבו זה בזה באופן לא מושכל ולא מתאים.

התוכנית של הימין די פופולרית בקרב הבסיס שלה. שם אין זו הגזמה פרועה לקבוע שגם דאע"ש היה פופולרי אם נתניהו היה מורה על כך. ובשאר ישראל? אדישות מוזרה

בגלל תלותו של הליכוד בחרדים, ישראל תהפוך לגרסה חרדית של איראן. רצוי לזכור את מהלכו המחפיר לפני כחודש לסיכול תכנית הליב"ה אצל חסידות בעלז, בפזרו הבטחות שאצלו זה לא יידרש. העדר חינוך ליב"ה, בשילוב עם שיעור הילודה ההזוי של החרדים, יביא את הקץ על ישראל ככלכלה מודרנית. הרווחנו קצת זמן עם העלייה הרוסית (גם מול הדמוגרפיה הפלסטינית) – אבל כרגע אנו ניצבים בפני נקודת מפנה חד משמעית.

בינתיים, נראה שבמקום להבין את הסכנה הברורה לעתידם, צעירים רבים מתכוונים להצביע לשותפו של בצלאל סמוטריץ' איתמר בן גביר – כלומר לציונות הדתית בהנהגת שניהם. הם רואים בבן-גביר משהו מגניב, ולא חושבים לעומק. מפלגה זו רוצה שהחוק הדתי ישלוט. אדישים יקרים: מוטב להתכונן לאיסור על נהיגה בשבת ולבוש לא צנוע לנשים ואוכל לא כשר בפרהסיה, ועוד כהנה וכהנה סיוטים, כי לשם זה הולך.

מי שמסתייג מהתרחישים שלעיל צריך לשקול בזהירות רבה לפני שיצביע לכל מפלגת ימין – או יישאר בבית בעקמו את האף מול ריבוי הבחירות בשנים האחרונות. הנזק יהיה כנראה בלתי הפיך – ואז יגיע שלב החרטה.

צעירים רבים רואים בבן-גביר משהו מגניב. אבל מפלגה זו רוצה שהחוק הדתי ישלוט. אדישים יקרים: מוטב להתכונן לאיסור על נהיגה בשבת ולבוש לא צנוע לנשים ואוכל לא כשר בפרהסיה, כי לשם זה הולך

תשאלו את הרוסים שהצביעו לוולדימיר פוטין, כשעוד ספרו שם את הקולות, ועכשיו מנסים לברוח מהמדינה. תשאלו את האיראנים, שרבים מהם תמכו במהפכה האסלאמית, ועכשיו מתגעגעים לשלטון השאה. על טעויות משלמים, בריבית דריבית, ובצדק משלמים.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צודק בהכל דן, כרגיל. וגם, ידוע שאני מעריץ גלוי, זה נאמר לא אחת בריש גלי. ובכל זאת, התמונה הגדולה היא 14 מיליארדי כדה"א מהמפץ הגדול - הכוכב הזערורי החסר חשיבות הזה אשר דווקא בו, בו ולא ב... המשך קריאה

צודק בהכל דן, כרגיל. וגם, ידוע שאני מעריץ גלוי, זה נאמר לא אחת בריש גלי. ובכל זאת, התמונה הגדולה היא 14 מיליארדי כדה"א מהמפץ הגדול – הכוכב הזערורי החסר חשיבות הזה אשר דווקא בו, בו ולא באחר – קרה הפלא הזה – חיים. הסוס פחות חכם מהאדם, אך חזק ממנו: כדה"א קטן מכוכבים אחרים – אך רק בו זה קרה, שגשוג וחיים, וחי/צומח/דומם. ללמדנו, שרק כבוד לכח הכללי שמנהל כאן את העניינים – יראה אולי, זה זה מה יכול לסדר ת'עניינים

עוד 1,187 מילים ו-1 תגובות
סגירה