האמת היא שזה מעורר רחמים

צילום מסך מסרטון בחירות של בנימין נתניהו
צילום מסך מסרטון בחירות של בנימין נתניהו

האמת היא שזה מעורר רחמים. לנגד עיני האומה הנדהמת, גם בחצי שנמצא בימין, הופך בנימין נתניהו לדמות גרוטסקית שפועלת מכוח האינרציה, אבל בחוסר מודעות תמוה. אין זאת אלא שהאישה והילד הטריפו אותו סופית, טרוף טורף נתניהו ולא נודע כי בא אל קרבם, וזה רק מידרדר.

האמת היא שזה מעורר רחמים. לנגד עיני האומה הנדהמת, גם בחצי שנמצא בימין, הופך נתניהו לדמות גרוטסקית שפועלת מכוח האינרציה, אבל בחוסר מודעות תמוה

מי היה מאמין שמחולל המנדטים של הליכוד עבר מטמורפוזה לשמעון פרס, רק מאופר בכבדות ובלי תבונת הגיל והניסיון של הלוזר הפוליטי הקודם ובלי הפרק של הנשיאות. האיש שזכה בתואר המפוקפק רק כי לא שמע את הצלצול ולא השכיל לרדת מהבמה הפוליטית בכבוד.

ועכשיו תור נתניהו. גם אם ינצח הפסיד, שלא לדבר עלינו, חבולים ושסועים מסבבי בחירות למען שמו. הוא רואה את המציאות בראי עקום ובטוח שאין בלתו, מחוזק בשוט אחר שוט של חסידים שוטים ואנשים שממסכים לו את המציאות.

סביבתו בונה על סכלותם של מצביעים ויש לה סיבה טובה להאמין שגם הפעם זה יעבוד. בכל פעם שנדמה שהגזים, מישהו מביים אותו נמוך יותר. והוא זורם עם גחמות יחצניו, רובם חבריו המוגזמים של יאיר בנו התינוק, שנלכד מאז ילדותו בקריירה של אבא ומסרב להרפות מהכס, לא שהאם מאמא תרזה.

גם היא סבורה שהיא מתת-אל למדינה כפויית הטובה שלנו. "עשיתי המון למען המדינה" התראיינה גם אשת הקוץ בבשר האומה בערוץ 14, איך לא, שאינו אלא פינת ליטוף נתניהו'ז, מתנה שלא מפסיקה לתת. זו תקשורת בועטת, ובכל נורמה עיתונאית בסיסית.

קחו למשל את הריאיון הביתי הנינוח של שרון גל, מעריץ ידוע, בערוץ 13. גל חשף פוליטיקאי על אדי דלק, שהזכיר אך במעט את את הפוליטיקאי שהכריז במאה שעברה אצל דן שילון שיכהן רק שתי קדנציות ("כי מה שלא עשית כבר לא תעשה") ומאז מזדקן למדינה על הראש עם אשתו והילד ועושה. בעיקר לעצמו ולמען שמו.

ועכשיו תור נתניהו. גם אם ינצח הפסיד, שלא לדבר עלינו, חבולים ושסועים מסבבי בחירות למען שמו. הוא רואה את המציאות בראי עקום ובטוח שאין בלתו, מחוזק בשוט אחר שוט של חסידים שוטים

חרף מאמציו לא הצליח שרון גל להסוות את רחמיו על האליל המתנפץ לעיניו המשתאות. כל הראיון תלה המרואיין שלו עיניים מעל לראשו, מישהו עמד שם להזכיר לו מה לומר. "מר ביטחון" אפילו לא טרח להסוות את זה בפאוזה נוסח "כרגע עלה בדעתי".

ניכר גם בעין מזויינת בהערצה יתרה שגבולות ההיגיון נסגרים עליו, הוא מבין איכשהו שנקלע למערבולת אבל במקום להיחלץ ממנה בתבונה עם שאריות כבודו העצמי, בכל זאת זקן חברי הכנסת, הוא עושה טעויות של מתחילים.
או יהירים.

נתניהו כבר אינו קורא נכון את המפה ומסתבך בקורים שטווה בעצמו. איכשהו זה עובד לו בסיוע עיתונות מופקרת ואובדת דרך. הקרנפים מתרבים כמו החזירים בחיפה. חומת מגן של העיתונות יורדת לחיי יאיר לפיד. בני גנץ כבר לא מעניין, איפה שירת, כמה ולמה הוא לא נתניהו. שאגב, באורח פלא לא נדבק לו הגינוי הישראלי הנפוץ "יורד", והס מלברר מה עשה במלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון חוץ מלשנות את שמו לבן ניתאי, להגיח להופעת אורח ולחזור למולדת השנייה שאשתו איימה לעקור אליה כשהמדינה תישרף.

נתניהו כבר אינו קורא נכון את המפה ומסתבך בקורים שטווה בעצמו. איכשהו זה עובד לו בסיוע עיתונות מופקרת ואובדת דרך. הקרנפים מתרבים כמו החזירים בחיפה

קחו למשל עצרת בחירות שלא סוקרה בתקשורת המאוזנת שלנו ועלתה רק בטוויטר, ובה נתקע נתניהו באמצע משפט. טופז לוק מיהר לבמה בלי בושה ושם בפיו מילים קבל עם וביביסטים, או שלל טעויות וגמגומים (איילת בראשי, האם שומעת).

לא שזה יפריע לבוחריו, בכיף שלהם, אם צריך יצביעו גם לחליפה שלו. זה כמו הומאופתיה, מצביעים למה שנותר מהחומר המקורי, ובמקרה של תסמונת ביבי אבינו מלכנו, לזנבו המרוט של מלך האריות שלא מצליח לחזור וכבר הובס פעם ע"י זכר צעיר ממנו בעדר.

לפיד עומד מולו בשקט, בלי תנועות מיותרות ובלי פניקה, כאילו אחת היא לו אם ינצח או יפסיד. נתניהו הוא יריב אבל עושה לו קמפיין חינם אין כסף. כל שלפיד צריך לעשות זה להניח לקשיש התמהוני להשפיל את עצמו במופע כוסות נייר מתעופפות ובזעקות אמת עולות ויורדות על תומכי טרור וסורים על הגדר, ולטבוע עצמונית. הוא יודע שאם יובס, גם לו מחכים בבית ולא הסורים אלא אשתו, וגם הילד לא להיט.

זה קרב חייו והוא מעורר רחמים. דון קישוט שנלחם בכוסות נייר וזועק "תומכי טרור", הקלף האחרון בשרוול. זה פתטי ובעיקר עצוב. הזהו הקוסם? איך, איך נפלת משמיים הילל בן שחר.

לפיד עומד מולו בשקט, בלי פניקה, כאילו אחת היא לו אם ינצח או יפסיד. נתניהו יריב אך עושה לו קמפיין חינם. כל שלפיד צריך לעשות זה להניח לקשיש התמהוני להשפיל עצמו במופע כוסות נייר

היום נלך לקלפי. אם הייתה כאן עיתונות אחראית היו מרימים תחקירי עומק על מה שידוע לכל כתב פוליטי ש"סביבת נתניהו" מגלה את אוזנו. "בליכוד לא מרוצים ואם יפסיד תהיה מהפכה", הם לוחשים ובורחים.

אז זהו, שלא.

כי פחדנות, מסתבר, היא תכונה משותפת לפוליטיקאים ולכלבי שמירה של דמוקרטיה. אלה גם אלה פוחדים מפגיעתו הרעה של המלך הזקן הערום, העירום.
לא רק פרנצ'סקה פוליטיקה משירו של אריק אינשטיין, גם העיתונות זנתה. לא עיתונות, עיתוזנות.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אחלה פוסט. ביבי ודרעי זה שטן! היות ולא-דתיים או אתאסתים נלחצים מכל מושג הקשור באלהים או שטן, אז נבהיר: דרעי/ביבי, זה ההיפוך של תכונת האהבה של אמא אדמה. לא כזה חשוב המושג, חשוב העניין, ה... המשך קריאה

אחלה פוסט. ביבי ודרעי זה שטן! היות ולא-דתיים או אתאסתים נלחצים מכל מושג הקשור באלהים או שטן, אז נבהיר: דרעי/ביבי, זה ההיפוך של תכונת האהבה של אמא אדמה. לא כזה חשוב המושג, חשוב העניין, המהות (אמא אדמה, כדה"א וכו') – ובכן ביבי דרעי זה 'לקבל ע"מ לקבל' של חוכמת הקבלה, של בעל הסולם (בין היתר). המניע השורשי של דרעי/ביבי זה אגואיזם! לא צריך מיסטיקה כדי להבין את הקבלה, או תורת ישראל. אאח

עוד 772 מילים ו-1 תגובות
סגירה