הדרג המדיני ממנה שופטים בדמוקרטיות אחרות, מסביר המגיש המשפיע ביותר בישראל, עמית סגל. המגיש שתומך בסיפוח הגדה ולכל הפחות בשליטה נצחית עליה ובהתיישבות יהודית בה בלא להעניק ל-3 מיליוני פלסטינים אזרחות ישראל וזכויות אזרח.
הדרג המדיני ממנה שופטים בדמוקרטיות אחרות, מסביר המגיש המשפיע ביותר בישראל, עמית סגל. המגיש שתומך בסיפוח הגדה ולכל הפחות בשליטה נצחית עליה
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כעת מנופפים מולנו במדינות דמוקרטיות כדוגמת קנדה וגרמניה, שבהן ממנים שופטים אך ורק בידי הדרג הפוליטי. בידי שר המשפטים.
עצוב שבכלל צריך להבהיר מהם ההבדלים, אבל סגל (כמו רוב היהודים בישראל, לצערי) כלל אינו מסוגל לראות את הדבשת העצומה שעל גבו.
אז מספר משפטים על הגנת זכויות האדם מפני עריצות שלטון הרוב בקנדה ובגרמניה (והדבר נכון גם למדינות דמוקרטיות נוספות):
1
מדובר בשתי דמוקרטיות חוקתיות שטומנות בחובן הן הגנה משוריינת על זכויות אדם במסגרת החוקה הדמוקרטית, הן היבטים פדרליים שונים (ביזור הכוח) והן איזונים ובלמים נוספים.
2
בשתי הדמוקרטיות הללו קיים גם המונח הבריטי השחוק "מעשים שלא ייעשו". כאן הוא הפך ללעג ולקלס.
3
הדברים נכונים לדמוקרטיות אחרות מלבד קנדה וגרמניה: בריטניה כמובן היא דמוקרטיה פרלמנטרית ללא חוקה, אך כשבית המשפט העליון שם קובע שחוק מסוים פוגע בזכות יסוד, הפרלמנט מקשיב לכך ומשנה את החוק ולא פוצח בצרחות הסתה אנטי-ליברליות בלא לקרוא את פסק הדין.
בשתי הדמוקרטיות הללו קיים גם המונח הבריטי השחוק "מעשים שלא ייעשו". כאן הוא הפך ללעג ולקלס. הדברים נכונים לדמוקרטיות אחרות מלבד קנדה וגרמניה
בבריטניה יכול אזרח גם לעתור לבית הדין האירופי לזכויות אדם ובפרלמנט עצמו יש ועדה בתחום זכויות האדם שבוחנת לעומק במהלך חקיקת כל חוק שהוא מאזן בין שלטון הרוב לזכויות האדם.
4
בהולנד מחוייבים השופטים להתעלם מחוק שפוגע בזכויות אדם בצורה לא מידתית, אף שאינם מורשים לפסול אותו. מדינות אירופה הדמוקרטיות נחלקות למשטרים דמוקרטיים חוקתיים (בעלי חוקה שמשריינת זכויות אדם מפני פגיעת שלטון הרוב) ולמשטרים דמוקרטיים בלתי חוקתיים שבחלקם מוסמך בית המשפט העליון לפסול חוק שפוגע בזכויות אדם בצורה בלתי מידתית, ובחלקם הוא מוסמך להמליץ לפרלמנט לשנות את החוק המפר. ההמלצה מתקבלת בידי הפרלמנט, מפני שמערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות טומנת בחובה דיאלוג בין 3 רשויות, שבדרך כלל מבינות היטב את הצורך לאזן בין שלטון הרוב לזכויות הפרט והמיעוט.
5
מועצת אירופה כוננה את בית הדין האירופי לזכויות אדם. כל אזרח במדינות הדמוקרטיות באירופה – לרבות בריטניה שפרשה מהאיחוד האירופי אך לא ממועצת אירופה – רשאי לעתור לבית הדין האירופי לזכויות אדם אם הוא סבור שחוק כלשהו במדינתו מפר זכות יסוד בצורה בלתי מוצדקת או בלתי מידתית.
פסיקות בית הדין האירופי לזכויות אדם, שקובעות כי אכן מדובר בפגיעה בלתי מוצדקת או בלתי מידתית בזכות יסוד, מניחות תשתית כמעט קבועה לנכונות פרלמנטרית באותה מדינה לשנות או לבטל את סעיף החוק הפוגעני.
בבריטניה יכול אזרח גם לעתור לבית הדין האירופי לזכויות אדם, ובפרלמנט עצמו יש ועדה בתחום זכויות האדם שבוחנת לעומק במהלך חקיקת כל חוק – שהוא מאזן בין שלטון הרוב לזכויות האדם
6
אפילו בדמוקרטיות שאינן חוקתיות וגם אינן מאפשרות לאזרחיהן לעתור לבית הדין האירופי לזכויות אדם, כדוגמת ניו זילנד, טומן בחובו הליך החקיקה זהירות רבה בתחום ההגנה על זכויות האדם. זאת לרבות היוועצות כנה עם מומחי משפט חוקתי, ועדה פרלמנטרית שבוחנת את נושא זכויות האדם במהלך החקיקה, קבלת חוות דעת מהיועצת המשפטית לממשלה בנדון – וכמובן מסורת ליברל-דמוקרטית עמוקה של מתן כבוד לזכויות אדם ואזרח ומחויבות עמוקה לשוויון לפני החוק.
7
וזו הרי הנקודה המרכזית: בדמוקרטיות חוקתיות, שמשריינות הגנה חוקתית על זכויות האדם, לרבות איסור חוקתי על הפרלמנט לפגוע בזכויות אלו ולרבות ביקורת שיפוטית על חוקים שפוגעים בזכויות אדם – קיימת תרבות דמוקרטית מובהקת. קיימת גם הכרה עמוקה – הן של חברי הפרלמנט והן של השופטים (ובדרך כלל גם של הרשות המבצעת, כלומר הנשיא או ראש הממשלה והשרים) – שעליהם לעמול כדי להבטיח את שלטון הרוב ואת מניעת פגיעת הרוב בזכויות המיעוט והפרט בצורה בלתי מידתית ובלתי מוצדקת.
8
במדינת ישראל, לעומת זאת, ישנו רוב פרלמנטרי מוצק שהוא אנטי-ליברלי במובהק, לרבות מפלגות שמדירות נשים (ש"ס ויהדות התורה), מפלגות שמתנגדות לנישואין אזרחיים (כל 4 מפלגות גוש נתניהו), מפלגות שמתנגדות לשוויון זכויות ללהט"ב לרבות מנהיגי מפלגות שערכו מצעד בהמות מול מצעד הגאווה (ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית), מפלגות שכמהות לשלטון סמכותני (ליכוד וציונות דתית), מפלגות שמתנגדות לשוויון זכויות לאזרחים הערבים (כל 4 המפלגות בגוש נתניהו ובראשן הציונות הדתית: "אתם כאן רק כי בן גוריון לא השלים את המלאכה ב-1948", צרח איש האפרטהייד בצלאל סמוטריץ' על חברי כנסת ערבים), וגם מפלגות שתומכות בהמשך השליטה בגדה ואף בסיפוח בלא מתן אזרחות ל-3 מיליון פלסטינים (הציונות הדתית ולמעשה כמעט כל חברי הליכוד), כלומר תומכות בשלטון אפרטהייד.
בישראל ישנו רוב פרלמנטרי מוצק שהוא אנטי-ליברלי במובהק, לרבות מפלגות שמדירות נשים, מתנגדות לנישואין אזרחיים, מתנגדות לשוויון ללהט"ב, כמהות לשלטון סמכותני או תומכות באפרטהייד
9
בגוש נתניהו יש מפלגות שחבריהן בזים לעקרונות הליברל-דמוקרטיה (כל 4 הרשימות בגוש נתניהו), רוצים להצר את צעדי בית המשפט העליון כדי שיוכלו לכונן שלטון רוב סמכותני שיוכל לדרוס את המיעוט בלא הגנה על זכויות המיעוט והפרט (במובנים רבים כל מפלגות גוש נתניהו), מסיתים בקביעות נגד האזרחים הערבים (ליכוד וציונות דתית), מסיתים בנבזיות גזענית מבישה ואנטי-יהודית נגד מבקשי מקלט ומהגרי עבודה (ליכוד וציונות דתית), מבקשים לנקום במערכת המשפט (נתניהו ואחרים) ולרסק בה כל היבט ליברל-דמוקרטי שנותר (כל 4 מפלגות גוש השיסוי) ומתנגדים בתוקף להפרדה בין המדינה לבין מוסדות דת תוך מתן מונופול חשוך לזרם האורתודוקסי בנושאי נישואין וגירושין.
10
ומעל הכל: הסתה כוזבת נגד מערכת אכיפת החוק בפרט ונגד מערכת המשפט בכלל, לרבות הפעלת טרור נפשי-אישי על צוות התובעות במשפט נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מחליפתו הנוכחית, פרקליט המדינה הקודם, המפכ"ל הקודם שמונה מפני שדעותיו ימניות מאד (דתי שהתגורר בקריית ארבע) והמטרת איומים קבועה לעבר מערכת המשפט כדי לחסל את עצמאותה.
11
אף אחת מהדמוקרטיות שסקרנו לא משליטה משטר צבאי בחיי 3 מיליון נתינים וכולן מוגדרות כמדינות אזרחות (לאום אזרחי) ולא מדינות לאום אתני תוך הדרת 20 אחוזים מהאזרחים מהגדרת לאום המדינה וכן תוך החמרת משטר אפרטהייד כלפי מיליוני פלסטינים בגדה.
אף אחת מהדמוקרטיות שסקרנו לא משליטה משטר צבאי בחיי 3 מיליון נתינים וכולן מוגדרות כמדינות אזרחות (לאום אזרחי) ולא מדינות לאום אתני תוך הדרת 20 אחוזים מהאזרחים מהגדרת לאום המדינה
12
אף נשיא, ראש ממשלה או קנצלר בכל אחת מהמדינות הללו אינו נאשם במשפט פלילי חמור שהוביל מסע הסתה כוזב בדבר רדיפה פוליטית ותפירת תיקים, פחות מעשור לאחר שהסביר מדוע ראש ממשלה קודם תחת חקירות אינו בעל מנדט ציבורי ומוסרי לכהן בתפקידו ואף הצביע בעד הצעת חוק לאסור על כהונת ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום. והוא זה שאמור למנות את השופטים(!).
13
כלומר: באף אחת מהדמוקרטיות אין ניגוד עניינים מובנה ובלתי אפשרי בין חובת המנהיג לפעול למען האינטרס הציבורי ושלטון החוק לבין מעמדו כנאשם.
14
מרבית הדרג המדיני בשתי הדמוקרטיות החוקתיות גרמניה וקנדה ובכל הדמוקרטיות האחרות, מבין היטב את הצורך לאזן בין שלטון הרוב לזכויות הפרט והמיעוט (הימין הגרמני היה נחשב כאן שמאל קיצוני מכל בחינה). זאת כמובן לצד התחזקות מפלגות סמכותניות, לאומניות, גזעניות ושמרניות מאד. באיטליה, נזכיר, עלתה מפלגה ניאו פשיסטית לשלטון. בשוודיה התחזק הימין הקיצוני. באוסטריה הוא חזק למדי. בהונגריה ובמידה רבה בפולין לא ניתן עוד לדבר על דמוקרטיה ליברלית.
אף נשיא, רה"מ או קנצלר בדמוקרטיות הללו אינו נאשם במשפט פלילי חמור. כלומר: באף אחת מהן אין ניגוד עניינים מובנה בין חובת המנהיג לפעול למען האינטרס הציבורי ושלטון החוק לבין מעמדו כנאשם
15
ובארצות הברית תומך מחצית מציבור האזרחים במנהיג שקרן שניזון מהסתה, שיסוי, שחצנות, גסות רוח ותפיסת מציאות לקוייה, שעסוק כל היום בגזלייטינג נרקיסיסטי, שמסית נגד מהגרים, שחש קרוב לארגוני עליונות לבנה ניאו-נאצית(!), שמתבטא בגזענות לא אחת ואשר תפיסת עולמו אנטי-ליברלית, אישיותו וולגרית ובלתי צפויה, שטחיותו ובורותו מדהימות, חוסר המודעות שלו הוא שם דבר דמוי פרודיה בלתי נתפסת, חסר גבולות, סמכותני, לאומני ומסרב בתוקף להודות עד היום שהפסיד בבחירות, תוך שהוא מפיץ תיאורית קונספירציה מטורללת כאילו הבחירות לנשיאות זויפו. הדבר דומה לתיאורית ההתקרבנות הפתולוגית, הקונספירטיבית והמטורללת של נתניהו בדבר רדיפה פוליטית ותפירת תיקים.
כלומר: משבר הדמוקרטיה הליברלית והתחזקות הימין הלאומני והגזעני, הסמכותי ומשולל הרסן בתחום הפצת הכזבים, בתחום הפצת השנאה, בתחום הגזלייטינג ובתחום עידוד הבוחרים להאמין בכזבים שבעטיים ינסו אף לחולל הפיכה (6 בינואר 2021) היא תופעה אוניברסלית. אך כאן היא מסוכנת במיוחד.
16
מערכות החינוך במרבית הדמוקרטיות ובוודאי בשתי המדינות שמנופפים לנו בהן כדוגמאות למינוי שופטים בידי שר המשפטים – גרמניה וקנדה – ממוקדות בלימודי דמוקרטיה מעובים (היסטוריה ואזרחות) ואין בהן מערכות חינוך שנמנעות בכוונה מלימודי דמוקרטיה, נמנעות בכוונה מלימודי השכלה שיכולים לסייע לילדיהן להיחלץ מעוני נורא (אולי יכולים. לא בטוח) ומחנכות לבורות ואף לעליונות אתנית. הכל במימון המדינה המתאבדת.
17
באף אחת מהן – גרמניה וקנדה – לא קיימים שרים שהשתתפו באזכרת מנהיג תנועה שהגיש בעבר הצעות חוק זהות במהותן לחוקי נירנברג.
אף אחת מהן לא מחנכת לבורות ואף לעליונות אתנית, ובאף אחת מהן – גרמניה וקנדה – לא קיימים שרים שהשתתפו באזכרת מנהיג תנועה שהגיש בעבר הצעות חוק זהות במהותן לחוקי נירנברג
18
באף אחת מהמדינות הללו – ובכל המדינות הדמוקרטיות – לא קיימים שרים שקוראים לספח שטח גדול בלא להעניק זכויות אזרח למיליונים שגרים שם רק מפני שאינם בני הלאום או המוצא האתני הנכון.
19
בקיצור, עמית סגל ושות':
אם אתם מסכימים למכלול המשטרי בקנדה ובגרמניה ובראשו עיגון חוקתי של זכויות אדם ואזרח שלא ניתן לפגוע בהן (פסקת ההגבלה הקנדית מצומצמת ביותר, תחומה ביותר וכלל אינה מופעלת) ואם אתם מסכימים שאזרחי מדינת ישראל יוכלו לפנות לבית הדין האירופי לזכויות אדם שפסיקותיו זוכות להתייחסות רצינית בבריטניה (כאמור, חברה במועצת אירופה להבדיל מהאיחוד האירופי), גרמניה, הולנד ועוד ואף מניבות שינויי חקיקה שפוגעת בזכויות אדם לפי פסיקת בית הדין האירופי לזכויות אדם –
ובכן, אם אתם מסכימים למכלול החוקתי הזה, אני זורם אתכם בנושא מינוי שופטים בידי שר המשפטים (כמובן שהן בקנדה והן בגרמניה הוא עושה כן לאחר התייעצות מעמיקה עם אנשי מקצוע).
20
הדבר דומה לנפנוף מימין בחוק הצרפתי (סעיף 58 לחוקת צרפת) שמקפיא הליך פלילי נגד נשיא מכהן, בלא להזכיר שכהונת הנשיא בצרפת תחומה לשתי קדנציות בלבד, ובלא נכונות לאמץ כמובן את החוקה הדמוקרטית בצרפת שמשריינת הגנה על זכויות אדם ואזרח, מפרידה בצורה מוחלטת בין דת למדינה ומדגישה את עיקרון השוויון האזרחי (בניגוד לתפיסתן של כל אחת מ-4 חברות גוש נתניהו). כל זאת בדמוקרטיה חוקתית שגם המרכז הפוליטי שלה נחשב אצלנו לשמאל קיצוני. ואגב, סעיף 58 לחוקת צרפת הוא סעיף גרוע בעיניי. דווקא אותו הם מבקשים לאמץ כמובן. רק אותו ובלי הגבלת קדנציות.
הדבר דומה לנפנוף מימין בחוק הצרפתי שמקפיא הליך פלילי נגד נשיא מכהן, בלא להזכיר שכהונת הנשיא בצרפת תחומה לשתי קדנציות בלבד, ובלא נכונות לאמץ כמובן את החוקה הדמוקרטית בצרפת
21
הדבר דומה גם לנפנוף מימין בשיטת מינוי השופטים בבית המשפט העליון בארצות הברית בידי הנשיא. מלבד העובדה שזו שיטה מחרידה בעיניי (תראו איזה נזק חולל דונלד טראמפ במינוייו האולטרה-שמרנים), הרי ברור שתומכיה הישראלים הנלהבים של שיטת מינוי שופטי בית המשפט העליון בידי המנהיג, לעולם לא היו מסכימים לאמץ את חוקת ארצות הברית שמשריינת הגנה על זכויות אדם ואזרח, מפרידה בין דת ומדינה, קובעת את עיקרון השוויון האזרחי, מקבעת איזונים ובלמים בין הרשויות, וטומנת בחובה 2 בתי פרלמנט ולכן יש שם הליך חקיקה זהיר לאין ערוך מאשר אצלנו. מאליו מובן שהן בארצות הברית, הן בקנדה, הן בבריטניה, הן בצרפת והן בגרמניה הגדרת הלאום היא אזרחית ולא הגדרת לאום אתנית שמדירה 20 אחוז מהאזרחים.
22
לסיום: חצי אמת או רבע אמת או מאית מהאמת עלולה להיות גרועה משקר. כל טענה בדבר שיטת מינוי שופטים בידי דרג פוליטי בכל מדינה דמוקרטית, חייבת להיטען ביושר ויש למקם אותה בהקשר הכולל.
הקשר של חוקה או מגילת זכויות אדם, הגנה משוריינת על זכויות אדם, מסורת דמוקרטית, עיגון שוויון אזרחי שמעולם לא בוצע כאן בידי הכנסת בשל התנגדות המפלגות הדתיות, הפרדה בין דת למדינה, הגדרת לאום אזרחי ולא אתני, העדר משטר אפרטהייד באמצעות ממשל צבאי בגדה שמתעמר ב-3 מיליון נתינים, קיומן של ועדות פרלמנטריות לקידום זכויות אדם בכל הליך חקיקה, דיאלוג חיובי עם הרשות השופטת ונכונות לשנות חוק פוגעני לאור המלצת בית המשפט, מחויבות עמוקה לשילוב בין שלטון רוב להגנה על זכויות מיעוט ופרט וכן כפיפות לאמנות בתחום זכויות האדם כדוגמת הכפיפות לבית הדין האירופי לזכויות אדם.
הרי ברור שתומכיה הישראלים הנלהבים של שיטת מינוי שופטי ביהמ"ש העליון בידי המנהיג, לעולם לא היו מסכימים לאמץ את חוקת ארה"ב שמשריינת, בין היתר, הגנה על זכויות אדם ואזרח
רוצים קנדה, ארצות הברית, בריטניה, צרפת או גרמניה? בבקשה. אבל זו צריכה להיות חבילה חוקתית כוללת ולא רק היבטים ספציפיים (דווקא הגרועים שבהם) שכל מהותם חילוצו של נתניהו ממשפטו הפלילי, הרתעת מערכת המשפט באמצעות חתירה תחת עצמאותה ויצירת שלטון רוב דורסני במסגרת משטר סמכותני ולאומני שידרוס זכויות אדם ללא הגנה מינימלית על הזכויות הללו.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חוכמת הקבלה היא שיטה לגילוי האלוהות לאדם. התורה היא אחלה דרך לגלות את האלוהות, והקבלה נותנת זווית מעניינת על המסר הכללי של התורה – ודרך להתקרב לנשגב, לעליון, לעלות בסולם הרוחני בעונג הולך וגדל (אך יגיעה הכרחית). הבנתי בתחומים הללו דלה ומוגבלת, ובכל זאת – זאת הדרך (לטעמי כמובן)