סיפורי גירושים אידיליים - היחצ"נות השתלטה

צילום מסך מסטורי של אביב גפן באינסטגרם
צילום מסך מסטורי של אביב גפן באינסטגרם

יחסי הציבור משתלטים על הזוגיות של הסלבז. השיקול של "מה אנשים יחשבו על חיינו?" מנחה את התנהלותם של זוגות מהביצה. כך טוען חיים לוינסון בטורו השבועי "צייצת מטכ"ל" שפורסם בשבוע שעבר במוסף "גלריה" של עיתון "הארץ". לוינסון נדרש למסר העולה מהודעתו של אביב גפן על הפרידה משני פרידן, האישה שהייתה זוגתו זה 23 שנים.

וכך כתב באינטרנט הזמר-המשורר: "שני ואני רצינו לעדכן שהחלטנו במשותף לקחת פסק זמן ולבחון את האהבה שלנו…אנחנו מאוד אוהבים וחברים קרובים ולפעמים גם הלב בתקופת בחירות".

כך כתב באינטרנט הזמר-המשורר: "שני ואני רצינו לעדכן שהחלטנו במשותף לקחת פסק זמן ולבחון את האהבה שלנו…אנחנו מאוד אוהבים וחברים קרובים ולפעמים גם הלב בתקופת בחירות"

בעקבות אותה הודעה על סגנון פרידה כה אידילי הזכיר לוינסון תופעות מוכרות וידועות למדי. לדבריו הסרקסטיים הוא חשב עד כה, עד לפרידתם של אביב ושני, "שגירושים הם דבר רע ומייסר, תהליך שפוצע ומצלק את הנפש, מערער את מסגרת החיים המוכרים… מלווה בתחושת אובדן ובגידה, פחד מהעתיד לבוא וכישלון אישי… גם אם זה נחוץ להצלת הנפש זה בוודאי לא שעתו היפה של האדם".

חיים לוינסון הוסיף והזכיר דברים ידועים נוספים: "כולנו מכירים את השחיקה של מערכות יחסים ארוכות, את הקושי לתחזק ולרענן, את העייפות היומיומית, את התהיות עד מתי, כמה ולמה".

*  *  *

דבריו הבוטים של לוינסון מחזירים אותי אל ויכוחים שניהלתי עם חברה חכמה שהלכה לעולמה לפני כשבע שנים. אני הייתי תוהה בזעזוע על להיטותם של סלבז למכור לתקשורת וידויים חושפניים וסודות משפחתיים, להתערטל בפומבי ולחשוף סיפורי ילדות קשה, משברי נפש, התאהבויות שהתרסקו, בגידות וקנאות, ואגב כך גם לפגוע קשות בפרטיותם של הורים, בני זוג, ילדים. ואילו חברתי עליה השלום הייתה חוזרת וטוענת שאין כאן חשיפה אמיתית. שמרבית ווידויי הידוענים מתוכנתים כנראה על-ידי יחצנ"ים. הגיע הזמן, אמרה, שתפסיקי להאמין לכל הצגה מזויפת ולכל קשקוש.

עם זאת, שתינו הסכמנו שחיי נשואים הם עניין פרטי ומורכב מאוד. בשום אופן לא נושא לשיתוף הציבור ולחשיפה עיתונאית אמיתית.

חברתי עליה השלום הייתה חוזרת וטוענת שאין כאן חשיפה אמיתית. שמרבית ווידויי הידוענים מתוכנתים כנראה על-ידי יחצנ"ים. הגיע הזמן, אמרה, שתפסיקי להאמין לכל הצגה מזויפת ולכל קשקוש

אולי חברתי הגזימה ואולי צדקה. ואולי אין להלין על אותם מוכרי סיפורים אקסהביציוניסטיים, שחלקם מן הסתם מפוברקים או לוקים בהגזמות פרועות. הלוא הסלבז נאלצים להיענות לתקשורת ולסגל עצמם לצהבהבות. להעדפת מרואיינים "מעניינים", אנשים מצולקים ולמודי סבל שיש להם "סיפור".

ובהקשר זה אני נזכרת בסיפורה של עורכת ספרים מוערכת. היא פרסמה לפני שנים ספר ביכורים שכלל בין השאר סיפור על חיילת שנאנסה. עורכים ב"עיתון של המדינה" דאז תכננו ראיון עם הסופרת. אבל בירור מוקדם הבהיר שהיא תסרב להתייחס לשאלה: האם את עצמך נאנסת? בגלל סרבנותה הודיעו לה שהראיון מבוטל.

על רקע שכזה מתגלים מדי פעם מצבים מביכים. כוכבי בידור, פוליטיקאים או ידוענים אחרים מכריזים על בני זוגם: "הוא/היא אהבת חיי". והנה, כעבור זמן מה הציבור מתבשר שבני הזוג האוהבים התגרשו.

ולפיכך מצאה חן בעיני תשובתה של עינב גלילי למראיינת ממוסף "כלכליסט". המראיינת קבעה-שאלה: "הוריך התגרשו בצעירותך. במשפחה שממנה באת לא הכול עבד. האם את מרוצה מהמשפחה שבנית?".

עינב האירונית הדפה בחוכמתה את השאלה ונמנעה מחשיפה ממשית. "משפחה זה פורמט מורכב", אמרה, "וכשהיא עובדת טוב זה ראוי לציון ולא טריוויאלי. אבל גם אני מפחדת להגיד שהמשפחה שלי עובדת, כי אז יתברר שעופר (בן הזוג, ש.ט) מנהל חיים כפולים ויש לו משפחה באילת או משהו".

עורכת ספרים מוערכת פרסמה פעם ספר ביכורים שכלל גם סיפור על חיילת שנאנסה. עורכים בעיתון תכננו איתה ראיון, אבל כשגילו שתסרב להתייחס לשאלה: האם את עצמך נאנסת? הודיעו לה שהראיון מבוטל

נדמה לי שאפשר לאתר מודל משותף לרבים מסיפורי "חיי ואהבותיי" שמגוללים סלבז. מרואיינים מגוללים עלילות ילדות קשה, תחושות עליבות ונידחות, נפילות וגם ניצחונות. רובם נחלצו מהחושך, נאבקו ופילסו את דרכם למעלה, אל האור, והיו לסטארים ולמצליחנים. רוב המרואיינים הללו משולים לברבור מכוער שהיה לברבור מרהיב.

הנה, למשל, כותרת משנה לכתבה שפורסמה בשבוע שעבר במקומון התל-אביבי של "ידיעות אחרונות": "הילד עם בעיות הדיסלקציה שהמורה לא הרשתה לו לכתוב בעט הפך לאמן שמציג היום בניו-יורק". גיבור הכתבה, המאייר אבי כ"ץ (שמו המקצועי "אביץ") מתעד באיוריו התרחשויות ורגעים בבתי קפה תל-אביביים. בגלל היותו ילד דיסלקטי הוא ספג בילדותו קשיים ועלבונות בבית-ספרו.

אבל הקרדיט של האמן המאייר המפורט בגוף הכתבה מגלה שהאיש בן ה-52 דווקא צבר הצלחות כבר מתחילת חייו הבוגרים. עשה בניו-יורק תואר ראשון בקולנוע ואנימציה, עבד כאמן סטרודיבורד היוצר תקציר עלילה באמצעות ציורים. בשובו לישראל ניהל את מחלקת האמנות באולפן גדול ובמקביל פעל בשני אולפנים דומים בקנדה. בהמשך דרכו השתתף בתערוכות קבוצתיות בארצנו ובארה"ב, לימד במכללות ובבתי-ספר לאמנות, יצר אנימציה לתוכניות טלוויזיה נחשבות. זהו לא בדיוק סיפור ברווזון מכוער שהיה לברבור, גם לא צפרדע שהפך לנסיך.

*  *  *

אני חוזרת אל תצוגת ההרמוניה האידילית המתלווה לסיפור הפרידה של אביב ושני. חיים לוינסון כתב: "הם בוחנים את אהבתם בשידור חי באינסטגרם". לוינסון גם דיווח שימים אחדים לאחר הפרידה המתוקשרת הועלה לחשבון האינסטגרם של אביב סרטון המתעד את שני נמה במיטה הזוגית. "איזה כיף, אני חופשי!" אמר אביב למצלמה. "אבל קומי שני, נפרדנו".

הטור של לוינסון גרר מעל מאה תגובות. לא רבים מהטוקבקיסטים הביעו הסכמה מלאה עם דבריו. אחדים העידו על עצמם שבניגוד לדברי לוינסון נשואיהם באמת מאושרים. אחרים ציינו שגירושיהם התנהלו באופן נאות ואנושי. טוקבקיסטים אחדים סבורים שדברי אביב גפן אמינים, שהוא באמת כואב ועדיין אוהב. רבים אחרים זעמו וקיטרו: את מי זה בכלל מעניין? ומה לכתבות צהובות בעיתון רציני כמו "הארץ"?

אחד הטוקבקיסטים הביע השערה: לוינסון דרך כנראה על יבלת של זועמים תוקפניים. נראה שתגובותיהם משקפות מאמץ להתכחש לתופעה הנפוצה של שחיקת נישואים מתמשכים. ואכן, כך כתב טוקבקיסט שכינויו "קורא": "אביב גפן כמשל. הרשימה נוגעת בחיים האמיתיים של כשליש מהזוגות הישראלים".

נראה שתגובותיהם משקפות מאמץ להתכחש לתופעה הנפוצה של שחיקת נישואים מתמשכים. כתב טוקבקיסט שכינויו "קורא": "אביב גפן כמשל. הרשימה נוגעת בחיים האמיתיים של כשליש מהזוגות הישראלים"

צירפתי גם אני את קולי לטוקבקיאדה והפניתי את הקוראים לשיר "גן של שושנים" שחיבר אבא של אביב, יהונתן, בעקבות גירושיו מאימא נורית. השיר חודר הלב נראה לי אותנטי ואמין. "לא הבטחתי לך גן של שושנים" כתב יהונתן גפן ולא ניסה להתכחש לכאב, לתסבוכת ולמורכבות המצב. הפרידה בגרסתו אמנם קשה ופוצעת, אבל האהבה לא דעכה. גם לא החמלה.

גן של שושנים / מילים יונתן גפן. לחן מיקי גבריאלוב

לא הבטחתי לך אף פעם גן של שושנים
רצינו להיות ביחד כמו זוג יונים
אבל גם ליונים דוקר ויש עניינים
וזה עצוב בשובך כשאני בחוץ ואת בפנים
לא הבטחתי לך אף פעם גן של שושנים

עכשיו את שותקת ואני שותק
עכשיו את צודקת אני צודק
כן זה נכון זה משאיר כתמים
לא הבטחתי לך אף פעם גן של שושנים

לא תמיד אומרים מה שמתכוונים
יש המון קוצים בדרך לשושנים
וזה דוקר כל כך ליד שרוצה אותך
את תמיד רואה הכול אצלי על הפנים
לא הבטחתי לך אף פעם גן של שושנים

עכשיו את שותקת אני שותק
עכשיו את צודקת אני צודק
כן זה נכון זה משאיר כתמים
לא הבטחתי לך אף פעם גן של שושנים

גן של שושנים

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,049 מילים
סגירה