כיתה של סטודנטיות אדווה בסמינר הישן של בית יעקב בירושלים, יולי 2019 (צילום: (Courtesy))
(Courtesy)

תכנית הכשרה טכנולוגית לנשים משנה את העולם החרדי

פרויקט חינוכי חדש מכשיר צעירות חרדיות לעבודה בהיי-טק, ומסייע להן להשתלב בענקיות התוכנה ● המייסדים: "אלו נשים עם משמעת גבוהה, וזו ההזדמנות שלהן לוודא שהמשפחות שלהן יצליחו לחיות בנוחות, מבלי לשנות את סגנון החיים שלהן" ● אחת המשתתפות: "אני חולמת על עבודה טובה שתאפשר לי לפרנס את המשפחה שלי"

ז"פ, שמעדיפה להישאר בעילום שם מטעמי צניעות, לוקחת השנה הפסקה מהמטלות שלה. כבת בכורה למשפחה חרדית בת 10 ילדים, היא שמרה על שגרה יומית שכללה בייביסיטר, שטיפת כלים, ניקיון הבית וקניית מזון -לצד לימודים.

כעת הורו לה הוריה להתמקד אך ורק בלימודים. ז"פ, יחד עם עוד 30 נשים מהסמינר שבו היא לומדת בירושלים, נבחרה לקחת חלק בתכנית פיילוט, "אדווה", הפועל מתחת לרדאר בשנה האחרונה.

"אדווה" שואפת ללמד נשים חרדיות צעירות את המיומנויות הנדרשות כדי להתקבל למשרות בהייטק. התכנית קיבלה את ברכת הרבנים הבכירים בעולם החרדי, מה שמגדיל את הסיכויים של הפרויקט להצליח.

רוב הנשים החרדיות, שלא משרתות בצה"ל או בשירות לאומי, אינן לומדות באוניברסיטאות או במכללה, אלא באחד מ-32 סמינרים לנשים בלבד. שם הן לומדות הוראה, הנהלת חשבונות, עיצוב גרפי, מזכירות רפואית או מדעי המחשב.

לפי נתוני Start-Up Nation Central, ארגון ללא מטרת רווח שהוקם ע"י קרן פול אי. זינגר, כ-750 סטודנטיות חרדיות מסיימות שם את לימודי מדעי המחשב בשנה. ב-5 השנים הקרובות, המספר הזה צפוי לצמוח ל-1,000-1,200.

ולמרות זאת, רוב הבוגרות לא מצליחות להשיג משרה מתגמלת בהייטק, בין השאר לנוכח העובדה שאין להן מיומנות במקצועות המתמטיקה והמדעים.

ז"פ בת ה-19, במרכז עם סוודר כחול ופנים מפוקסלות, מדברת עם תורמים של תכנית אדווה בירושלים, יולי 2019. לימינה ענת גרימלנד מ-Start-Up Nation Cetnral
ז"פ בת ה-19, במרכז עם סוודר כחול, מדברת עם תורמים של תכנית אדווה בירושלים, יולי 2019. לימינה, ענת גרימלנד

פרויקט "אדווה" שואף להכשיר נשים צעירות, השואפות ללמוד את מקצועות המחשב ברמה גבוהה יותר מכפי שהוצע להן עד כה, וזאת במסגרת הסמינרים הקיימים של בית יעקב, ועם סילבוס שנבנה יחד עם חברות טכנולוגיה מובילות. התכנית שואפת ללמד אותן מתמטיקה ומדעי המחשב ברמה אוניברסיטאית.

התקווה היא להוציא לשוק מהנדסות תוכנה שישפרו את הכלכלה בקהילה החרדית, ולהקל במידת מה על המחסור החמור של עובדים מיומנים בענף.

הפיילוט החל בספטמבר 2018 בהובלת Start-Up Nation Central ושותפים, בהם הסמינריונים של בית יעקב, גוגל, IBM, ווסטרן דיגיטל, ומובילאיי.

"הסטודנטיות יקבלו את ההשכלה לה הן נדרשות כדי לעמוד במה שהענף רוצה", אומרת ענת גרימלנד, המנהלת את התכנית עבור Start-Up Nation Central.

ענת גרימלנד מ-Start-Up Nation Central, המנהלת את תכנית אדווה להכשרת צעירות חרדיות לעבודות טכנולוגיות, 23 ביולי (צילום: שושנה סולומון\ Times of Israel)
ענת גרימלנד (צילום: שושנה סולומון\ Times of Israel)

בנוסף על לימודי מתמטיקה ומדעי המחשב ברמה של תואר ראשון, מקבלות הסטודנטיות פרויקטים ישירות מהתעשייה, ולומדות מיומנויות כמו להגיש מועמדות לעבודה, להתראיין, לתקשר עם מנהלים ועמיתים ולהציג פרויקט.

בנוסף, אומרת גרימלנד, "הן גם ילמדו לבנות גשר בין הקהילה בה הן חיות לקהילת ההיי-טק בישראל".

לקראת המחזור הראשון, בו ז"פ היא אחת מ-93 סטודנטיות, סוננו 300 נשים מסמינר "ישן" וסמינר "חדש" בירושלים וסמינר וולף בבני ברק. גרימלנד מסבירה שהן נבחנו על היכולת להתמודד עם בעיות במתמטיקה, ולא על ידע.

אנשי "אדווה" מצאו "נשים מוכשרות מאוד, שבעולם הרגיל, היו יכולות ללמוד באוניברסיטה וככל הנראה להגיע לפקולטות למשפט  ורפואה", אומרת גרימלנד.

התמיכה הגדולה העומדת בבסיס של "אדווה" היא שיתוף הפעולה בין ענף הטכנולוגיה, האקדמיה וגורמים דתיים האחראים על הסמינרים של בית יעקב.

על פי ישראל תיק, מנהל פיתוח עסקי וקשרי החוץ של הסמינרים, הרבנים ראו כי הנשים שלמדו מדעי המחשב וטכנולוגיה על פי הסילבוס שהכין המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע (מה"ט) לא מצאו עבודה, או מצאו משרות בשכר נמוך.

"הם הבינו שתכנית הלימודים לא מעודכנת לנדרש בענף", אומר תיק. לכן, המנהיגים של בית יעקב נפגשו עם נציגי מחקר ופיתוח מגוגל, מובילאיי, IBM ו-ווסטרן דיגיטל, שהצטרפו לוועדה המייעצת, והיא זו שקבעה את הדרישות הנדרשות לבוגרות התכנית, כדי שאפשר יהיה להעסיק אותן בחברות בענף.

"אם 'אדווה' תצליח ליצור 500 מהנדסות תוכנה חדשות עבור ישראל בכל שנה – מדובר בדרמה אמיתית עבור הקהילה החרדית"

עם דרישות הקדם ביד, ב"אדווה" ביקשו מפרופסורים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב להכין להן מערכת לימודים בהתאמה אישית.

פרופסורים אלו פועלים כעת בתור תומכים אקדמיים של התכנית, בכתיבה ובדיקה של מבחנים ותרגולים שבועיים, וקביעה כללית של הסטנדרטים, במקביל למורים של הסמינר, שמוציאים לפועל את השיעורים עצמם.

אם "אדווה" תצליח "ליצור 500 מהנדסות תוכנה חדשות עבור ישראל בכל שנה, מדובר באירוע משמעותי להקהילה החרדית – דרמה אמיתית", אומר תיק.

"הסטנדרט היחיד שצריך בהייטק הוא יכולת"

הקהילה החרדית היא אחת הקהילות העניות במדינה. בזמן שרבים מהגברים לומדים תורה במשרה מלאה, הנשים הן אלה שדואגות לשכר באופן מסורתי. ב-2017, היוו החרדים 9% מהאוכלוסייה, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עד 2030, הם צפויים להוות 16% מהאוכלוסייה הכוללת, ועד 2065 הם יהוו שליש מהאוכלוסייה הכוללת ו-40% מהאוכלוסייה היהודית, כך על פי דוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה על הקהילה החרדית משנת 2017.

ישראל עושה מאמץ לשלב את החרדים בכוח העבודה, באמצעות יוזמות הכשרה מקצועית. במקביל, "אומת הסטארט-אפ" עומדת בפני מחסור של כ-12-15 אלף עובדים מיומנים. נתון זה נחשב לאיום ישיר על ענף ההייטק.

גברים חרדים במבחן של יכולות אנליטיות לכניסה לתכנית פרדס אשר תכשיר אותם לעבוד עם גופי הביטחון של ישראל, ביניהם המוסד
גברים חרדים במבחן של יכולות אנליטיות לכניסה לתכנית פרדס אשר תכשיר אותם לעבוד עם גופי ביטחון, בהם המוסד

שלא כמו בתחומים כמו רפואה או משפטים, לא נדרש תואר אקדמי כדי להצליח בהייטק, אומר לנו יוג'ין קנדל, מנכ"ל Start-Up Nation Central. אנשים כמו ביל גייטס וסטיב ג'ובס, הוא מציין, הגיעו לפסגה בלי תואר. בטכנולוגיה, "הסטנדרטים היחידים שאתה צריך זה יכולת", הוא אומר, "ואז השמיים הם הגבול".

ביל גייטס נשר מהארוורד שנתיים לאחר שהתחיל את הלימודים, כדי להקים את מיקרוסופט. ב-2007, בגיל 51, המיליארדר קיבל תואר של כבוד מהפקולטה למשפטים שם. ג'ובס למד בריד קולג', בפורטלנד, אורגון סמסטר אחד, ואז עזב.

יוג'ין קנדל
יוג'ין קנדל

"אדווה" רוצה "ליצור את הקשר הזה עם ענף הטכנולוגיה", אומר קנדל. "אבל כדי לעשות זאת עלינו להבטיח כי ההכשרה תהיה ברמה גבוהה מאוד, כך שהן יתחרו שווה בשווה עם סטודנטים שלמדו במסלול האקדמי".

מצד חברות הטכנולוגיה, השתתפות בתכנית מבטיחה לרבנים כי הן מוכנות לעמוד בצרכים של הבוגרות, למשל באמצעות מתן אפשרות של מרחבי עבודה נפרדים לנשים בלבד, ומטבחים כשרים.

"אדווה" מגדלת את "המועמדים מהדור הבא", לענף הטכנולוגיה מסקטורים באוכלוסייה שהיו מודרים עד עכשיו, אומרת מיכל רוזן-צבי, המתאמת את ההשתתפות חברת IBM בפרויקט. IBM מעסיקה יהודים, ערבים, ודתיים, "ומכבדת את הצרכים שלהם", מציינת רוזן-צבי.

גבי חיון, האחראי על מחקר ופיתוח במובילאיי
גבי חיון, האחראי על מחקר ופיתוח במובילאיי

עבור החברות, "המשאב הנדיר ביותר הוא כישרון", אומר גבי חיון, סמנכ"ל מחקר ופיתוח במובילאיי. "אתה צריך למצוא כמה שיותר מקורות של אנשים טובים מאוד".

עוד הוא אומר: "אנחנו מחפשים מצוינות, ועם השקעה קטנה בלבד מהצד שלנו, הנשים של אדווה, "יכולות להביא תועלת משמעותית".

לדבריו, רוב העבודה נעשית מול מחשב, כך שלא קשה לתת לנשים מקום לשמור על סגנון החיים שלהן.

"אלו נשים עם רמה גבוהה של משמעת עצמית, וזו ההזדמנות שלהן לוודא שהמשפחות שלהן יצליחו לחיות בנוחות, מבלי לשנות את סגנון החיים שלהן".

גורם שמשנה את חוקי המשחק

ז"פ, הסטודנטית בת ה-19 מ"אדווה", תיארה את לימודי התכנות כ"קשים מאוד". הסטודנטיות לומדות 40-45 שעות בשבוע, לרוב עד 10 בלילה, כדי לעמוד בקצב.

רבות מהסטודנטיות האחרות בסמינר של ז"פ, שאינן בתכנית אדווה, אומרות שהיא משוגעת, לדבריה. "כל בית הספר מדבר על כמה קשה אנחנו לומדות. חלקן אומרות שאנחנו לומדות קשה מדי. אבל אנחנו נהנות מהעבודה הקשה".

"עבודת החלומות שלי", אומרת ז"פ, היא עבודה טובה עם משכורת טובה שתאפשר לה לגדל משפחה. היא בדיוק סיימה מבחן באלגברה ליניארית שהיה "מאוד מאוד קשה", כהגדרתה, ומוסיפה: "אני מקווה שעברתי".

ההצלחה של אדווה, אומר קנדל, תימדד במספר הנשים עם משרות איכותיות שישתלבו בחברת היי-טק מובילה. לעת עתה, התועלות של התכנית כבר זולגות למקומות אחרים בסמינרים שבהם היא מיושמת.

אמהות לצעירים חרדים מתקשרות לסמינרים ול-Startup Nation Central כדי לראות האם מישהי מהסטודנטיות בתכנית מוכנה לשידוך

מורי הסמינר מקבלים את ההזדמנות ללמוד מפרופסורים מהאוניברסיטה, ויכולים לחלוק את הידע שלהם עם סטודנטים אחרים נוסף על משתתפות באדווה.

יתרה מזאת, כמה חודשים לאחר שהחלה התכנית התברר עד כמה גרוע הרקע של הסטודנטיות במתמטיקה. לכן, החל מספטמבר השנה, כל הסטודנטיות בתיכוני בית יעקב, שמזינים את הסמינרים של "אדווה", וככל הנראה תיכון אחד או שניים נוספים, ילמדו את הרמה הגבוהה ביותר של מתמטיקה לבגרות, אומרת גרימלנד. "זה מדהים", היא אומרת. "זה שינוי בגישה ובחוקי המשחק".

"אדווה" צוברת פופולריות גם בקהילה, אומרת גרימלנד, כאשר הורים מבקשים שהבנות שלהן יתקבלו לתכנית. יש כבר מועמדות למחזור השני, שיתחיל בקרוב.

אמהות לצעירים חרדים מתקשרות לסמינרים ול-Startup Nation Central כדי לראות האם מישהי מהסטודנטיות בתכנית מוכנה לשידוך. גרימלנד אופטימית בנוגע לסיכויים של הסטודנטיות האלו להשתלב בקריירות הנבחרות שלהם.

"אני בטוחה שהן יעשו זאת, או לפחות עומדות לנסות", היא אומרת. "זה המחזור הראשון. הן סללו את הדרך, וכולם מסתכלים עליהן".

"כל יום הוא יום חדש", היא מוסיפה. "יש הבנה משני הצדדים – הקהילה החרדית וענף ההייטק – שתכנית הפיילוט היא תהליך למידה".

"אמרנו מראש שאנחנו מצטערים וביקשנו מחילה, על כל טעות שהתכנית תעשה מול הקהילה החרדית", היא אומרת. "וזה פתח את הדלת ללבם, משום שהם הבינו שאף אחד לא מנסה לכפות כלום על איש. אנחנו מנסים למצוא את הדרך לעבוד יחד. וזה הכי טוב לכולם. ומשום שכולם מנסים באמת, רואים את זה".

עוד 1,231 מילים
סגירה