ב-2016 נראה היה שנפל דבר בתחום החינוך לחיים בשותפות. מבקר המדינה דאז, יוסף שפירא, פרסם דו"ח חריף וחריג שבמרכזו עמדו ליקויים מהותיים בתפקודו של משרד החינוך בכל הנוגע בתחום.

ב-2016 נראה היה שנפל דבר בתחום החינוך לחיים בשותפות. מבקר המדינה דאז, יוסף שפירא, פרסם דו"ח חריף וחריג שבמרכזו עמדו ליקויים מהותיים בתפקודו של משרד החינוך בכל הנוגע בתחום

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

"משרד החינוך", קבע המבקר, "לא יישם מרכיבים מרכזיים בתפיסה המנחה בתחום החינוך למניעת גזענות ולחיים משותפים, ומדידה שיטתית של תופעת הגזענות במערכת החינוך אינה נעשית; לא יושמו תוכניות לחיים משותפים ולא הוקצו המשאבים הראויים ליישומן; לא הוכשרו מורים בתחום חשוב זה ולא מוצתה הפעילות עם ארגוני המגזר השלישי".

עוד נקבע בדו"ח המבקר כי "הנהלות משרד החינוך לאורך השנים נמנעו מלנקוט את מכלול הצעדים הדרושים ליצירת תשתית ארגונית, תקציבית, אופרטיבית ופדגוגית מספיקה לעשייה מערכתית אפקטיבית וארוכת טווח למניעת גזענות בקרב תלמידים".

הדו"ח החריף הזה לא הפתיע את מי שפועלים בשדה החינוך האזרחי והוא קרוב ללבם. שנים ארוכות ברור לכל, כי משרד החינוך לא אוחז באסטרטגיה לחינוך לערכים דמוקרטיים וחיים משותפים ואינו עושה מספיק כדי שהמערכת תהיה מסוגלת לעסוק בכך כראוי. ובכל זאת, הייתה תקווה בשטח שדו"ח יוצא דופן כזה ירעיד, ולו במעט, את האדמה הצחיחה.

חמש שנים חלפו עד מאי 2021, אז פרסם מבקר המדינה הנוכחי מתניהו אנגלמן דו"ח ביקורת מעקב אחרי פעולותיו של משרד החינוך לתיקון הליקויים שעלו בדו"ח הקודם. מרבית ההמלצות, קבע המבקר, לא יושמו.

בין ההמלצות שנותרו על הנייר היו קידום מרכיבים שנועדו לחולל שינוי בגישה לחינוך הדמוקרטי האזרחי והערכי, פיתוח מדד לבחינת היקף תופעת הגזענות במערכת החינוך, ופיתוח תכנית מערכתית ייעודית לחיים משותפים ומניעת גזענות.

בשטח קיוו שדו"ח המבקר הקודם ירעיד את האדמה. 5 שנים חלפו עד פרסום דו"ח המבקר הנוכחי – ביקורת מעקב אחרי פעולות משרד החינוך לתיקון הליקויים שעלו בדו"ח הקודם. מרבית ההמלצות, קבע, לא יושמו

גם הפעם המליץ המבקר כי משרד החינוך יפעל כדי להתמודד עם תופעת הגזענות ויקדם חינוך לחיים משותפים. פעילותו האקטיבית של המשרד, טען המבקר, תעביר מסר לכלל הזרמים הקיימים במערכת החינוך לגבי החשיבות הראשונה במעלה של שני התחומים.

בינואר 2022, בעקבות דו"ח המבקר של 2021 ובמקביל לעתירה שהוגשה לבג"ץ בעניין, הקים משרד החינוך את הוועדה לחיים בשותפות. לראשונה מאז 2009, נעשה ניסיון אמיתי לבחון את הנושא. המטרה הייתה גיבוש המלצות מדיניות לחיים בשותפות ולמניעת גזענות בכלל המערכת, תוך שיתוף ציבור והכרה במומחיות שהתפתחה בארגוני חברה אזרחית.

המלצות הוועדה, שהורכבה מאנשי משרד החינוך ונציגי ארגונים חברתיים, התפרסמו ביולי 2022. בין היתר קבעה הוועדה כי "החינוך לחיים בשותפות הוא תחום דעת הכולל ערכים, מיומנויות וידע, שמטרתם היכרות עם מגוון הזהויות בחברה בישראל והבנת המשמעות של חיים במרחב משותף. חינוך זה מתייחס למעגלי הזהות האישיים ולתחושת השייכות לקבוצות, לחברה ולמדינה… נקודת המוצא היא כי הטוב המשותף מוגדר ונתפס באופן שונה על ידי כל אחת מהקבוצות, ועל כן יש צורך להכיר את נקודות המבט השונות, לפתח קשב וסובלנות כלפיהן וללמוד לקבל ולהתמודד עם שונות ומורכבות ואף לראות ערך חיובי במגוון".

בינואר 2022, בעקבות דו"ח המבקר של 2021 ובמקביל לעתירה שהוגשה לבג"ץ בעניין, הקים משרד החינוך את הוועדה לחיים בשותפות. לראשונה מאז 2009, נעשה ניסיון אמיתי לבחון את הנושא

בנובמבר 2022 פורסם חוזר מנכ"לית משרד החינוך, אשר עיגן את המלצות הוועדה וקבע כי מטרותיו של החינוך לחיים בשותפות הן:

"הטמעת ערכים של צדק, שוויון, סובלנות וכבוד לכל אדם באשר הוא, פיתוח תפיסת הזהות העצמית וערכי מורשת וחיזוקם, לצד מתן ייצוג לכלל הקבוצות בחברה בישראל. קידום תחושת השייכות והאחריות למרחב החיים המשותף, בתוך איתור וטיפוח מכנים משותפים ותפיסת עתיד משותף. קידום תפיסת המגוון כנכס תרבותי וחברתי, לצד הכרה בריבוי זהויות ובהצטלבויות שקיימות בקרב כל פרט וכל קבוצה.

"חיזוק סולידריות חברתית והפחתת הניכור והחשש בין הקבוצות השונות בחברה בישראל. טיפוח אמפתיה, אמון ורצון להכיר, מתוך פתיחות וסקרנות כלפי האחר. מיגור גזענות במערכת החינוך ובחברה באמצעות הכרה בתופעת הגזענות על מופעיה הגלויים והסמויים, יצירת שפה ומרחב לשיח מאפשר בנושא, ומתן כלים לזיהויו ולטיפול בו.

"מתן הזדמנות, יחס ותחושת ערך שווים לכלל באי מערכת החינוך, בתוך שימת לב לצרכים הייחודיים של כל קבוצה ולחסמים השונים העומדים בפניה.

"אנשי החינוך יראו בחינוך לחיים בשותפות וחינוך נגד גזענות חלק מרכזי מתפקידם, ויהיו בעלי תחושת מסוגלות, מיומנויות וכלים מעשיים למילוי תפקיד זה".

המלצות הוועדה וחוזר המנכ"ל שפורסם בעקבותיהן אומנם נמנעו מלהזכיר את המונחים חינוך אזרחי או חינוך לדמוקרטיה, אולם הדגישו ערכים של שוויון, מניעת גזענות ועידוד כבוד ותפיסות של מגוון כנכס. האדמה אכן זזה. לראשונה מזה שנים רבות, צעד משרד החינוך צעדים ראשונים בדרך הארוכה לתיקון הזנחה שאת תוצאותיה אנו רואים יומיום במציאות החברתית והפוליטית בישראל.

לראשונה הייתה הכרה מעשית בכך שכדי לבנות חברה סובלנית יש צורך בהשקעה ובמאמץ פורמליים ומהותיים. ושהצעדים הללו לא יכולים להתגבש בלי שיתוף של ארגוני חברה אזרחית מגוונים ושל נציגי ציבור.

האדמה אכן זזה. לראשונה מזה שנים רבות, צעד משרד החינוך צעדים ראשונים בדרך הארוכה לתיקון הזנחה שאת תוצאותיה אנו רואים יומיום במציאות החברתית והפוליטית בישראל

אם הממשלה החדשה מבקשת למשול בחברה חפצת חיים ושואפת עתיד, היא חייבת להמשיך  את מגמת התיקון שלנחיצותה התייחסו מבקרי המדינה. לא משנה מי יעמוד או תעמוד בראש משרד החינוך, עליהם ליישם את המלצות הוועדה. אחרת, ניאלץ כולנו לחזות בדור העתיד שלנו מתפרק תחת גילויי שנאה, ניכור וגזענות, ואת חלקיה השונים של החברה הישראלית מתפוררים בהיעדרה של תחושת לכידות שהכרחית כדי להמשיך ולקיים במדינת ישראל חיים משותפים לכולנו.

יעל נאמן מנהלת את קרן לאוטמן מיום הקמתה. היא אשת חינוך ועורכת דין. בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני בקרימינולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובוגרת מכון מנדל למנהיגות חינוכית (צילום: ענבל מרמרי)