גיליין מקסוול הוצגה לראשונה בפני התקשורת העולמית בנובמבר 1991, בתור הנציגה מבית משפחת מקסוול להביע אבל על מות אביה, איל העיתונות הבריטי רוברט מקסוול, שמצא את מותו בלב ים ליד האיים הקנריים.

מותו של מקסוול – שנפל למוות מירכתי היאכטה שלו, שנקראה על שם בתו המועדפת – היה אפוף במחלוקות. גיליין מקסוול הצהירה בקול שבור בעודה עומדת על היאכטה "ליידי גיליין": "אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהודות לכל מאות האנשים ששלחו לנו הודעות תמיכה בזמן המאוד־מאוד עצוב הזה".

רוברט מקסוול, מולטי מיליונר שעשה את הונו בכוחות עצמו, גדל בעוני מחפיר בשטעטל יהודי בצ'כוסלובקיה, שם למד בישיבה. כנער הוא ברח מהנאצים והצטרף לצבא הצ'כי הגולה.

מקסוול הפך לגיבור בצבא הבריטי וזכה לעיטורים על פעולותיו במלחמת העולם השנייה. הוא היה מו"ל אקדמי מוביל, חבר פרלמנט בריטי מטעם מפלגת הלייבור ובסופו של דבר הבעלים של ה"דיילי מירור", אחד הצהובונים הנמכרים ביותר בבריטניה.

גיליין מקסוול, בת הזקונים של רוברט מקסוול, מקריאה הודעה בספרדית אחרי מותו, על ירכתי היאכטה "ליידי גיליין", 7 בנובמבר 1991 (צילום: AP Photo/Dominique Mollard, File)

כפי שציין העיתונאי הבריטי ג'ון סוויני בפתח ספרו החדש: "אנחנו יכולים להניח את הקדושה בצד. רוברט מקסוול היה מפלצת, אדם אכזרי ומטורף – מטורף על כל הראש"

מנהיגים רבים הביעו צער על מותו. ראש ממשלת בריטניה דאז ג'ון מייג'ור אמר שמקסוול חי "חיים יוצאי דופן, חיים מלאים". מנהיג ברית המועצות לשעבר מיכאיל גורבצ'וב אמר שמותו של מקסוול עורר בו "אבל עמוק". נשיא ארצות הברית דאז ג'ורג' בוש האב הילל את "מאבקו הבלתי מתפשר" של מקסוול נגד "דעות קדומות ודיכוי".

אולם, כפי שציין העיתונאי הבריטי ג'ון סוויני בפתח ספרו החדש: "אנחנו יכולים להניח את הקדושה בצד. רוברט מקסוול היה מפלצת, אדם אכזרי ומטורף – מטורף על כל הראש". שם הספר, "לרדוף את גיליין" ("Hunting Ghislaine"), לקוח מהשם שניתן לסדרת ההסכתים הפופולרית של המחבר ("Sweeny Talks") העוסקת בנושא. הסדרה עומדת לפי שעה על כחמישה מיליון האזנות.

הספר מתרכז ביחסים המשונים והמתעללים בין גיליין מקסוול לאביה, שאכזריותו – כך טוען סוויני – עיוותה ופגעה בגיליין שנים לפני שפגשה את ג'פרי אפשטיין. העיתונאי הבריטי מכנה את חייה של גיליין מקסוול כ"אגדה אפלה של המאה ה־21, המסופרת הפוך – כשהנסיכה מתחילה בארמון ומסיימת בצינוק".

בסוף חודש יוני, אשת החברה הבריטית בת ה־60 נידונה בבית המשפט המחוזי בניו יורק ל־20 שנות מאסר בגין ניצול מיני וסחר בקטינות לצרכי מין עבור אפשטיין.

בסוף חודש יוני, אשת החברה הבריטית בת ה־60 נידונה בבית המשפט המחוזי בניו יורק ל־20 שנות מאסר בגין ניצול מיני וסחר בקטינות לצרכי מין עבור אפשטיין

אפשטיין – עבריין מין מורשע ואיש עסקים – נעצר על־ידי הרשויות הפדרליות האמריקאיות ביולי 2019 בחשד לסחר בקטינות למטרות מין. הוא שם קץ לחייו בבית הכלא הפדרלי בניו יורק כחודש אחרי מעצרו.

סוויני מציין בריאיון לזמן ישראל מביתו בלונדון כי גיליין תמיד הכחישה שידעה על הפדופיליה של אפשטיין – הן בהיקפים והן באופי מעשיו. במקביל, הוא השווה את היקף המעשים שמקסוול הייתה מעורבת בהם ל"ניהול מפעל" מעוות לסיפוק צרכי אפשטיין.

הספר של סוויני מציג כיצד ניהלה מקסוול את חייו ואת ארבעת בתיו של אפשטיין – האחוזה שלו במנהטן, ביתו בפאלם ביץ', החווה שלו בניו מקסיקו והאי הפרטי שלו, ליטל סנט ג'פס באיי הבתולה האמריקאים. "לפי הנוסחה המסורתית – כמו זו שהוצגה בסדרה של נטפליקס 'עושר מחריד' – יש רק מפלצת אחת (אפשטיין). בספר, הטוויסט הוא שבהחלט יש יותר ממפלצת אחת", כותב סוויני.

סוויני הוא עיתונאי חוקר, שדרן וסופר זוכה פרסים שפרסם 12 ספרים, ביניהם Killer in the Kremlin, The Church of Fear: Inside the Weird World of Scientology, ו־North Korea Undercover — Inside the World's Most Secret State.

העיתונאי והסופר ג'ון סוויני (צילום: Tony Olmos)

רוברט מקסוול הוא דמות מרכזית בספר. למעשה, פגשת אותו בעבר. איך התרשמת ממנו?
"בשנות ה־80 הייתי באמצע כתבה עבור מגזין טיים אאוט. הנסיכה דיאנה ביקרה בבית חולים לילדים בלונדון. מקסוול הופיע שם פתאום, כמו איזה טרול, הוא הסתער על דיאנה, כולו רוטט, פניו קורנים, מאושר שהצליח לתפוס את הנסיכה היפה בכפותיו. הדרך שבה הוא תפס וחיבק אותה הייתה מאוד מטרידה.

"ואז, כשהקלטתי את ההסכת שהוביל לספר הזה, חשבתי שיש משהו חסר בסיפור. התחלתי לחפור עמוק יותר בילדותה של גיליין באוקספורד, באנגליה. אימה, בטי, הייתה סוג של קדושה. אביה, רוברט, היה מפלצת. הטיעון המרכזי בספר שלי הוא שגיליין מקסוול הייתה 'דפוקה' לגמרי הרבה לפני שפגשה את ג'פרי אפשטיין".

"הנסיכה דיאנה ביקרה בבי"ח לילדים בלונדון. מקסוול הופיע שם פתאום, כמו איזה טרול, הוא הסתער עליה, מאושר שהצליח לתפוס את הנסיכה היפה בכפותיו. הדרך שבה הוא תפס וחיבק אותה הייתה מאוד מטרידה"

אתה כותב בספר שרוברט היה "סדיסט". אתה גם מתייחס לריאיון שקיימת עם הפסיכולוגית וונדי בהרי – ומתאר את גיליין כ"נסיכה שבויה". אתה יכול להסביר את המונח הזה?
"בהרי מתארת גברים נרקיסיסטים שמחליפים את נשותיהם היפות, אחרי שהן מתבגרות, בבנותיהם. גם רוברט מקסוול מתאים לתיאור הזה. הדבר הזה מגדיר – בסופו של דבר – את אופן ההתבגרות של הבת. זה גם הורס את תחושת הערך העצמי המוסרי שלהן. הילדות האלה גדלות בלי גבולות וחיות לאור התפיסה שכל מה שאבא רוצה זה בסדר.

"לגיליין מקסוול היה תפקיד משמעותי בהתעללות המינית בילדות – מה שאפשטיין ביצע על בסיס כמעט תעשייתי – משום שהיא סבלה מהתעללות רגשית ופסיכולוגית על־ידי אביה. עבור גיליין, מה שקרה לילדות האלה היה נורמלי".

רוברט מקסוול (צילום: AP)

אתה בוחן בספר את הרעיון שרוברט מקסוול היה אולי פדופיל, שאולי אף פגע בבתו. יש לכך ראיות?
"זה אזור מאוד סבוך. ידוע שבמקרים רבים אנשים שפוגעים מינית בילדים עברו התעללות בעצמם. האם זה המצב פה? ובכן, אנחנו לא יודעים".

אתה מצטט מהספר של אלנור ברי (My Unique Relationship with Robert Maxwell: The Truth at Last). מה הספר אומר על היחסים בין גיליין לאביה?
"ובכן, אלנור ברי – בתו של לורד הארטוול, הבעלים לשעבר של ה'דיילי טלגרף' – הייתה חברת ילדות של גיליין. ברי הפכה לאורחת קבועה בביתם של המקסוולים בהדינגטון היל הול וגם גרה שם במשך שנה, לדבריה.

"ברי כותבת בספרה כי הייתה לה שיחה עם גיליין כשהייתה בת תשע – ובה גיליין אומרת, 'אבא מאוד נחמד כי הוא נותן לי לבחור את [הכלים] שאיתם הוא מרביץ לי'. אם זה נכון – זה לא נורמלי ופסול".

אבל יש בעיה של אמינות מצד המקור הזה, כפי שגם אתה מציין.
"כן, משום שאלנור ברי הייתה מטופלת פסיכיאטרית רוב ימי חייה. בריאן בשם – הדובר של משפחת מקסוול – הכחיש את הסיפור ואף הגחיך אותו. יחד עם זאת, ברי כתבה על הנושא הזה כמה פעמים.

גיליין מקסוול צופה במרוצי סוסים בבריטניה, 5 ביוני 1991 (צילום: Chris Ison/PA via AP)

"אבל משפחת מקסוול מעולם לא התעמתה איתה בגלוי בנוגע לכך. יצרתי איתה קשר אבל היא הייתה במצב בריאותי שמנע ממנה לדבר איתי. אם היא דוברת אמת – אז נראה כי היו יחסים לא הולמים בין רוברט מקסוול לבתו. אבל כמעט בלתי אפשרי לקבוע באופן ודאי עד כמה אפלים היו היחסים האלה.

"נוסף על כך, מישהו ניגש אלי אחרי שהאזין להסכת שלי ואמר לי שכשגיליין גרה באוקספורד כאישה צעירה, היא הייתה מגייסת נשים צעירות על בסיס קבוע ומציגה אותן לאביה. הייתי אומר שזה יותר משמועה – אבל זה לא משהו שיש לי הוכחות לגביו. אני חושב שהגון להציג את הסיפור הזה בספר ולהגיד – 'הינה ההוכחות, מה אתם חושבים על זה?' אנשים יכולים להחליט מה שהם רוצים".

"מישהו ניגש אלי אחרי שהאזין להסכת שלי ואמר לי שכשגיליין גרה באוקספורד כאישה צעירה, היא הייתה מגייסת נשים צעירות על בסיס קבוע ומציגה אותן לאביה"

רוברט מקסוול איבד את משפחתו בשואה. אתה טוען שהוא הכחיש את מורשתו היהודית. למה הוא בחר לעשות את זה?
"כשמקסוול הגיע ללונדון בשנות ה־60 הוא העמיד פנים כלא יהודי. חלק מזה בגלל האנטישמיות המתועבת בלונדון של אותה תקופה. דיברתי גם עם העיתונאית הבריטית ג'ני פרייזר, שראיינה את מקסוול ל"ג'ואיש כרוניקל" הבריטי ב־1986.

"היא נשלחה על־ידי העיתון כדי לשאול את מקסוול למה הוא מתכחש ליהדותו. היא סיפרה כי לפני הריאיון מקסוול הלך בכוונה לשירותים בצורה מאוד, מאוד רועשת וגרם לה להמתין בחוץ – משם יכלה לשמוע את הורדת המים. היא אמרה שאין לה ספק שמקסוול עשה את ההצגה הזאת בכוונה – כמהלך של כוח – כדי לגרום לה לחוש חוסר נוחות".

זמן קצר אחרי שהתפטר מתפקידו כשר התעשייה, חבר הכנסת דאז אריאל שרון נפגש עם המיליונר הבריטי רוברט מקסוול בירושלים, 20 בפברואר 1990 (צילום: AP Photo)

אתה גם מצטט בספר ריאיון של רוברט מקסוול לתוכנית הרדיו של הבי־בי־סי, Desert Island Discs מ־1987, שם הוא מתאר את הכאב בלהיות ניצול שואה. "העצב מהאובדן ניצב תמיד לפני… אני לא שונא, כמו שהייתי במהלך המלחמה, אבל אני לא יכול לשכוח או לסלוח", הוא אמר. נדמה שאתה מציע לקשור בין ההיסטוריה האפלה של משפחתו לבין הסיפור הטרגי של גיליין מקסוול.
"חלק מהטרגדיה של גיליין מקסוול היא הזוועה של השואה והאופן המזעזע שבו היא השפיעה של רוברט מקסוול.

"יחד עם זאת, יש הרבה יהודים, חברים שלי, שאיבדו רבים מבני משפחותיהם בשואה – והם לא הפכו למפלצות. זה לא כל הסיפור, אבל זה בהחלט חלק ממנו".

מאז מותו של רוברט מקסוול ב־1991 רצו שמועות רבות. לפי אחת מהן, הוא חוסל על־ידי שירותי המודיעין הישראליים. בספר שלך אתה מצטט סיפור של ארי בן מנשה, שעבד במודיעין הצבאי של ישראל בין 1977 ל־1987. בן מנשה טוען שמקסוול חוסל על־ידי המוסד שניסה לסחוט אותו. מה אתה חושב?
"זה לא שכנע אותי.

"הבעיה היא שארי בן מנשה הוא פנאט. הוא העיד שהוא ראה במו עיניו את ג'ורג' בוש האב נפגש עם חברי הממשלה האיראנית בפריז באוקטובר 1980, כחלק מקנוניה של המפלגה הרפובליקאית להשאיר את 52 האמריקאים החטופים באיראן זמן רב יותר כדי שהנשיא דאז ג'ימי קרטר יפסיד בבחירות לרונלד רייגן.

"(תיאוריית הקונספירציה) הזאת, הידועה בתור 'הפתעת אוקטובר', נשללה לחלוטין על־ידי הקונגרס האמריקאי. רוברט מקסוול היה חבר גדול של ישראל, במיוחד לקראת סוף חייו. ייתכן שהוא גם סייע ליהודים להימלט מרומניה בשנות ה־80. הוענקה לו קבורה מרשימה בהר הזיתים בירושלים. הישראלים הרגישו מחויבים אליו. הרעיון שהמודיעין הישראלי חיסל אותו – אני לא קונה את זה. לא הייתה לזה סיבה".

"רוברט מקסוול היה חבר גדול של ישראל, במיוחד לקראת סוף חייו. ייתכן שהוא גם סייע ליהודים להימלט מרומניה בשנות ה־80. הוענקה לו קבורה מרשימה בהר הזיתים"

ג'ולי ק. בראון, עיתונאית אמריקאית ומחברת הספר "Perversion of Justice The Jeffery Epstein Story", אמרה לזמן ישראל ביולי 2021 ש"זה לא בלתי אפשרי שלאפשטיין היו קשרים עם קהילת המודיעין הישראלי". מה דעתך?
"אני סקפטי ואין לי שום ראיות לכך. היה סיפור שהופיע בדיילי מייל הבריטי ב־1992, לפיו לאפשטיין היו קשרים עם שירותי המודיעין.

"אפשרי שאפשטיין – שהיה יהודי – אסף כל מיני חלקיקי מידע וסחר בהם עם אנשי מודיעין שסיפקו לו מידע בחזרה – אבל זה לא אומר שהיו לו קשרים רציניים עם המוסד".

אפשרי שאפשטיין – שהיה יהודי – אסף כל מיני חלקיקי מידע וסחר בהם עם אנשי מודיעין שסיפקו לו מידע בחזרה – אבל זה לא אומר שהיו לו קשרים רציניים עם המוסד"

בדקת את השמועות הגורסות שרוברט מקסוול וג'פרי אפשטיין הכירו אחד את השני? שאפשטיין לכאורה סייע לרוברט מקסוול בשנות ה־80 להלבין כספים, ושהמקור האמיתי לעושר של אפשטיין זה הזהב השחור של מקסוול?
"שני האנשים שאומרים שרוברט מקסוול וג'פרי אפשטיין הכירו זה את זה הם ארי בן מנשה, פנאט, וסטיבן הופנברג, אחד מהנוכלים הגדולים ביותר באמריקה.

איש העסקים ג'פרי אפשטיין (צילום: AP)

"בנובמבר 1991 (זמן קצר לפני מותו), ניצב רוברט מקסוול בפני חורבן כלכלי – זה לא הגיוני שהוא ילבין כסף דרך אפשטיין. חוץ מזה, אין ראיות לכך שהם נפגשו אי־פעם. שום ראיות בכלל".

בנקודה מסוימת בספר אתה מכנה את אפשטיין "קצת נאצי". אתה יכול להרחיב?
"אפשטיין האמין בטרנס הומניזם, שטויות ימניות קיצוניות ומחרידות למדי. הרעיון הבסיסי הוא שאתה יכול להפוך את האדם למושלם. באופן מוזר, טרנס הומניזם לא רחוק מאוד מהנאציזם.

"כדי להיות הוגן כלפי רוברט מקסוול, הוא לפחות נלחם בנאצים כששירת בצבא הבריטי, בעוד שאפשטיין – מבחינה פילוסופית – היה קצת נאצי בעצמו".

אפשטיין התאבד בזמן שהמתין למשפטו. יש שמועות המדברות על רצח. מה אתה חושב?
"כשג'פרי אפשטיין מת, הוא ניצב לפני עונש מאסר ממושך מאוד. הוא שנא את הכלא והוא כבר ניסה להתאבד פעם אחת קודם לכן. אני מאמין שבמקרה הזה הוא הצליח".

גופתו של רוברט מקסוול מובאת למנוחות בהר הזיתים בירושלים, 10 בנובמבר 1991 (צילום: AP Photo/Michel Euler)

הגעת לצפות במשפט של גיליין מקסוול בניו יורק בדצמבר 2021. מה הייתה ההתרשמות שלך ממנה? אתה רומז שהיא מעולם לא הביעה חרטה.
"אני מאמין שגיליין מקסוול היא סוציופתית שעברה התעללות פסיכולוגית מפלצתית על־ידי אביה. פירוש הדבר שכנראה מעולם לא הייתה לה תחושת עצמי – וזה מנע ממנה לפתח הבנה ראויה של טוב ורע. אני חושב שהיא גם אדם מאוד יהיר.

"עם כל זה, אני מרחם עליה. אולם, אני מסכים עם פסק הדין. אני מבין למה השופט גזר עליה עונש חמור כל כך. גיליין מקסוול אשמה מעבר לכל צל של ספק".

"אני מאמין שגיליין מקסוול היא סוציופתית שעברה התעללות פסיכולוגית מפלצתית על־ידי אביה. פירוש הדבר שכנראה מעולם לא הייתה לה תחושת עצמי – וזה מנע ממנה לפתח הבנה ראויה של טוב ורע"