אריה דרעי ואביגדור ליברמן, ארכיון, 2013 (צילום: פלאש 90)
פלאש 90

לאיזו מפלגה אין אלוהים

במצע כחול-לבן לא מוזכר חוק הגיוס של לפיד ● לישראל ביתנו כלל לא היה מצע בענייני דת ומדינה במערכות בחירות קודמות ● סמוטריץ' ופרץ לא מתביישים להבטיח למנוע נישואי להט"בים - ובאותה נשימה מתחייבים "למנוע פגיעה באנשים בשל נטייתם המינית" ● בעבודה-גשר מתעלמים מנושא דת ומדינה ● ובליכוד, כרגיל, פשוט מצפצפים על המנהג המשונה של פרסום מצע

דת ומדינה הוא הנושא הענייני המרכזי, ואולי היחיד, שמצליח לעורר עניין במערכת הבחירות הנוכחית, ואינו קשור ליחסי הכוח ופרשות השחיתות והאינטריגות שבין המועמדים והמפלגות עצמם. כשאביגדור ליברמן החליט להפגין שרירים ולא להצטרף לממשלת נתניהו, הנימוק הרשמי היה סירובו לשנות "אפילו אות אחת" בחוק גיוס החרדים ו"להיכנע לסחטנות המפלגות החרדיות".

בעקבות ליברמן, נסחפו מפלגות נוספות – יהדות התורה, ש"ס, "ימינה", כחול לבן והמחנה הדמוקרטי, ולרגעים מסוימים גם הליכוד – לקמפיין יצרי של התכתשויות ופרובוקציות הדדיות, מלחמות שבת והפרדה מגדרית וחילופי עלבונות וסטראוטיפים כמיטב המסורת בניסיון נואש להוציא את הציבור מאדישותו.

אבל מה, בעצם, מציעות המפלגות לגבי מעמד הדת במדינת היהודים?

בני גנץ ויאיר לפיד בקמפיין כחול-לבן, ספטמבר 2019 (צילום: פלאש 90)
בני גנץ ויאיר לפיד בקמפיין כחול-לבן, ספטמבר 2019 (צילום: פלאש 90)

כחול-לבן

במצע כחול-לבן מופיע סעיף ארוך ומפורט בנושא דת ומדינה, שמבוסס ברובו על מצעי "יש עתיד". המצע אינו קורא להפרדת הדת מהמדינה, אבל מבטיח להפחית את הקשר ביניהם ואת מה שחילונים רואים כהדתה, כפייה דתית ואפליה.

המפלגה תפעל "לייצוג הולם של נשים במוסדות הדת"; "שגם נשים תוכלנה ללמוד תורה ולזכות בהקצבה ובמלגות"; "לאימוץ מתווה הכותל, ולהרחבת רחבה שלישית שתתאים לכל גווני הציבור"; "לפתיחת בתי קברות אזרחיים נוספים".

בנושא הגיור מבטיחה המפלגה: "נפעל לכינון מערכת גיור הוגנת, תוך הקפדה על כללי ההלכה, כולל בתי דין מקומיים לגיור, ומתן אפשרות לכל מתגייר לבחור את בית הדין שבו יתגייר, ולהקלת הליכי בירור היהדות של עולים".

בנושא השבת: "נאפשר לרשויות מקומיות החפצות בכך להפעיל תחבורה בשבת",  ו"נבטל את 'חוק המרכולים'". בנושאי אישות: "נאפשר בחירה אישית בענייני נישואים; נחוקק את ברית הזוגיות ונעניק זכות לכל זוג לממש את אהבתו בדרכו".

במצע כחול-לבן אין גיור רפורמי או נישואים אזרחיים. ב"אותיות הקטנות" של ההבטחה לתחבורה ציבורית בשבת נכתב "נשקול להפעילה בידי זכיינים פרטיים".

כחול-לבן אינם מבטיחים לגייס את החרדים ואינם חוזרים לחוק הגיוס, שהיה ה"בייבי" של יאיר לפיד בעבר, אלא מצהירים: "נחוקק חוק גיוס ראוי ונפעל להחלת שירות ישראלי על כלל אזרחי ישראל. בשלב ראשון נחיל דין רציפות על הצעת החוק של מערכת הביטחון. אלו שלא יגויסו לצה"ל יופנו לשירות האזרחי".

בנושא החינוך לחרדים המפלגה נצמדת לקו של "יש עתיד" לחיוב לימודי ליבה בבתי הספר החרדיים, שכבר עוגן בחקיקה, אך מעולם לא יושם: "נחוקק חוק שיתמרץ ויחזק מוסדות חינוך שילמדו לימודי ליבה; נבטל את 'חוק נהרי' המחייב לתקצב מוסדות חינוך שאינם מחויבים ללימודי ליבה".

הליכוד

מפלגת השלטון לא פרסמה מצע מאז 2009 – וגם במצע שפרסמה באותה שנה נושא הדת והמדינה, אינם מוזכרים אפילו ברמז.

ישראל ביתנו

נושא דת-ומדינה מופיע בכותרת המצע של ישראל ביתנו, תחת הסיסמא "כן למדינה יהודית, לא למדינת הלכה". התוכן בנושא דת ומדינה במצע מרחיק לכת בהרבה משל כחול-לבן, אף שגם ליברמן אינו מציעה להפריד בין דת ומדינה.

במצע מופיע מסמך בשם "עשרת הדברות בתחום הדת ומדינה":

  1. לימודי ליבה – "ישראל ביתנו" תַּתְנֶה את השתתפותה בממשלה הבאה בהכנסת לימודי ליבה לבתי הספר החרדיים.
  2. חוק גיוס בני הישיבות – העברת החוק בקריאה שנייה ושלישית במתכונתו המקורית.
  3. תיקון חוק שירות לאומי ואזרחי – בהתאם לגיוס בני הישיבות.
  4. פתיחת מרכולים בשבת – בהתאם לאופי הקהילה בכל יישוב.
  5. מינוי רב עירוני אחד בכל עיר – לא ימונו רב עירוני ספרדי ואשכנזי.
  6. אישור מתווה הכותל.
  7. פירוק המועצות הדתיות.
  8. הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, כולל רכבות.
  9. נישואין אזרחיים.
  10. גיור על ידי רבני ערים – כפי שהיה נהוג בשנות ה-90.

יש לציין כי נושאי הדת-והמדינה כמעט שלא הוזכרו במצע הישן של ישראל ביתנו, ששימש את המפלגה בשתי מערכות הבחירות הקודמות, והופיעו פתאום בגדול במצע החדש של המפלגה במערכת הבחירות הנוכחית.

יהדות התורה וש"ס

יהדות התורה לא פרסמה מצע כבר שנים רבות, בין השאר בגלל שחלק מהרבנים העומדים בראשה סבורים ש"התורה היא המצע שלנו". גורם במפלגה אמר ל"זמן ישראל" ש"בבחירות האלה הייתה מחשבה לכתוב מצע, אבל זה לא הסתייע".

במצעים מהעבר, עמדתה של המפלגה בנושא הייתה ברורה מאוד. במצע מ-1999 נכתב: "החינוך היהודי, לכל שלביו ומערכותיו, חייב להיות מבוסס על האמונה באלקי ישראל ובתורתו. חינוך זה יוענק לכל ילדי ישראל ללא יוצא מהכלל".

עוד הבטיחה המפלגה להמשיך "למען יכולת קיומן של הישיבות הקדושות והמשך הגדלת התמיכה הממשלתית שלהן"; "למען המשך ההסדר לדחיית גיוס תלמידי הישיבות שתורתם אמנותם"; "ליישום זכותו של כל יהודי לשמוע דברי תורה והיתר כניסה למשמיעי יהדות למקומות ציבוריים ולמחנות צבא".

בתחום השבת הבטיחה המפלגה: "אילו זכינו, הייתה השבת מקבלת את מעמדה ההולם בחוקי המדינה. מאחר שלא זכינו, נדאג לשמור על הסטטוס-קוו… נפעל נגד היתרי עבודה ומסחר בשבת ומועד… להעביר את ההחלטה על חילול שבת בכל מקרה של 'פיקוח נפש' לאישור רבנים; לעמוד על זכותם של רוב תושבי שכונה או רחוב, לסגירתו בשבתות ובחגים; נאבק בקיפוח עובדים שומרי שבת.

"ניאבק נגד גיוס נשים לצה"ל ולשירות לאומי, בכל מסגרת שהיא (כולל נשים חילוניות), בהסתמך על מסקנה ברורה ונחרצת של גורמים רבים, ציבוריים וביטחוניים, שאין כל הצדקה לגיוס בנות"; "ניאבק להפסיק כל פעילות של מיסיונרים נוצרים להמרת יהודים לנצרות"; "נפעל נגד כל דריסת רגל וכל הכרה או אחיזה של היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית בארצנו".

עוד הבטיחה בעבר המפלגה לפעול "לבטל את כל החוקים הפוגעים בטוהר המשפחה היהודית, לביטול מעמדה של הידועה בציבור בחוק, לתמיכה ממשלתית לפעולות הסברה נגד הפלות ולאכיפת האיסור הרשמי על הפלות"; לתיקון חוק השבות כך שהגדרת היהדות תתבסס רק על ההלכה היהודית";

"להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים גם לדיני ממונות ועל כל הליכי הגיור"; "להיאבק לסגירת בתי המשפט לענייני משפחה ולהחזרת כל הסמכויות בענייני אישות לבתי הדין הרבניים"; להילחם נגד ייבוא מאכלי טריפה לישראל, להקפדה רבה יותר על כשרות במקומות ציבוריים ולסגירת מסעדות לא כשרות"; "להיאבק נגד נתיחות מתים והשתלות איברים".

ש"ס אינה מפרסמת מצע, מסיבות דומות לאלה של יהדות התורה.

חרדים מפגינים נגד חוק הגיוס (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
חרדים מפגינים נגד חוק הגיוס (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

הרשימה המשותפת

הרשימה המשותפת לא פרסמה מצע, אבל המצעים של חד"ש ובל"ד – הנכללות בה – קוראים הפרדה מלאה של הדת מהמדינה.

במצע חד"ש נכתב: "הפרדת הדת מהמדינה; ביטול כל חוקי הכפייה הדתית; מאבק בכל צורות הקנאות העדתית; הנהגת נישואים וגירושים אזרחיים; הכרה במסגרות משפחתיות אלטרנטיביות – חד-הוריות, חד-מיניות ומעורבות". חד"ש אינה קוראת לביטול חוק השבות, אבל גם אינה מזכירה אותו.

במצע בל"ד נכתב "הפרדה מוחלטת של דת ממדינה, תוך הבטחת חופש פולחן לבני כל הדתות. המדינה תכבד את הזהות האינדיבידואלית והקולקטיבית של אזרחיה על בסיס שווה". מצע בל"ד קורא לביטול חוק השבות ולהנהגת חוקי הגירה חדשים, כך שהיהדות תאבד כל משמעות חוקית.

ימינה

רשימת "ימינה" לא פרסמה מצע משותף. סיעות "האיחוד הלאומי" בראשות בצלאל סמוטריץ ו"הבית היהודי" בראשות רפי פרץ, ששתיהן שותפות ב"ימינה", פרסמו לקראת הבחירות האחרונות תכנית משותפת בתחום הדת והמדינה הקוראת לשמור על האופי הדתי של ישראל.

"נפעל למנוע כל חקיקה שתאפשר נישואים חד-מיניים וזכויות הנובעות מהכרה כמשפחה בקשרים אלו. עם זאת, תפעל התנועה למניעת גילויי שנאה ופגיעה באנשים בשל נטייתם המינית", נכתב במסמך.

עוד הבטיחו בשתי הסיעות לפעול "למנוע מתן תוקף והכרה בתנועות שאינן אורתודוקסיות"; "לחיזוק שמירת השבת וצביונה במרחב הציבורי-ממלכתי"; "לשמירת זהותו היהודית של צה"ל, לחיזוק מעמד הרבנות הצבאית כסמכות ההלכתית העליונה בצה"ל בתיאום עם הרבנות הראשית לישראל ולהחזרת ענף תודעה יהודית לרבנות הצבאית".

סיעת "הימין החדש" של איילת שקד ונפתלי בנט פרסמה מצע נפרד עם התייחסות ארוכה ומורכבת, שלא לומר פתלתלה, לנושא הדת והמדינה, שקשה להוציא ממנה שורה תחתונה קונקרטית.

"אנו מתנגדים לחקיקה דתית כופה או לחקיקה חילונית כופה וסבורים שכל שינוי בסטטוס קוו חייב להיעשות בהידברות ובהסכמה", נכתב במצע הימין החדש, "לאחר הבחירות נפעל להקמת ועדה ציבורית שתבקש להגיע להסכמה רחבה ככל הניתן בנושאי שבת, נישואין, גיור כשרות ועוד".

בסעיף החינוך נכתב: "מערכת החינוך תעניק ידע על היהדות, התורה והמסורת. מיעוטים אחרים יכירו בנוסף גם את מורשתם וזהותם הייחודית"; "צעירי ישראל יכירו את מורשת האומה שלנו ודמויות המופת בדברי עמנו כגון אברהם, משה, דבורה, דוד, ישעיהו, אסתר, חכמי בית שני, הרמב"ם, אבות הציונות והרצל, דוד בן גוריון. יהודה המכבי, סול חגואל, חנה סנש, עמנואל מורנו ואילן רמון".

המחנה הדמוקרטי

המחנה הדמוקרטי לא פרסם מצע, אבל אימץ במלואו את מצע מרצ, וזה קורא להפרדה מלאה של הדת מהמדינה – ללא ביטול את חוק השבות.

מרצ קוראת ל"חקיקת יסוד חופש הדת"; "הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, תוך התחשבות באופי האוכלוסייה במקום ובצרכיה"; "קיום פעילות תרבות, נופש, בילוי וספורט בשבת, בהתחשב ברצון תושבי המקום"; "ביטול "חוק החמץ";

"ביטול המונופול הדתי-אורתודוקסי המפלה לרעה נשים, יהודים חילוניים ויהודים רפורמיים וקונסרבטיבים"; "העברת האחריות בתחום המשפחה והאישות של המוסלמים והמוסלמיות מבתי הדין השרעיים לבית המשפט לענייני משפחה".

עוד מבטיחה מרצ לפעול "נגד הדרת נשים, לאכיפת האיסור על הפרדה מגדרית באוטובוסים, לענישה על המדירים נשים באירועים ציבוריים, מוסדות שלטון, שירותי דת – כולל לוויות, בהופעות ובשידורי רדיו"; "שנשים יוכלו להתפלל באתרים מקודשים, כולל הכותל המערבי, על בסיס שוויוני"; "להנהיג נישואים וגירושים אזרחיים, כולל לבני/ות זוג מאותו מין";

"למימוש חוק קבורה אזרחית חלופית, הקמת בתי עלמין אזרחיים וחלקות קבורה אזרחית"; "חופש בחירה למבקשים גיור אורתודוקסי, רפורמי, קונסרבטיבי או אחר"; "הפקעת המונופול הדתי על הכניסה לישראל וההתאזרחות ומימוש חוק השבות לפי קריטריונים אזרחיים";

"הימנעות מכל הטפה דתית או כפיית פולחן במערכת החינוך; הוצאת בנות השירות הלאומי ועמותות החינוך 'הערכי' מבתי הספר והחזרת השליטה על החינוך לערכים לאנשי חינוך"; "טיפוח רגשי כבוד לדתות אחרות ולמקומותיהם המקודשים"; וכן ,"התניית כל התקציבים לחינוך החרדי בלימודי ליבה".

מצע מרצ אינו מתייחס לנושא הגיוס ואינו כולל הבטחה לגיוס החרדים.

עמיר פרץ, איציק שמולי ואורלי לוי-אבקסיס מגישים את רשימת העבודה-גשר לועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
עמיר פרץ, איציק שמולי ואורלי לוי-אבקסיס מרשימת העבודה-גשר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

העבודה-גשר

רשימת העבודה-גשר פרסמה תכנית כלכלית-חברתית בלבד, שאינה מתייחסת לדת ומדינה פרט לסעיף "הקהילה הגאה", שמבטיח לדרוש נישואים חד-מיניים, הפסקת כל אפליה של הורים גאים ואיסור על טיפולי המרה.

נושא הדת והמדינה כמעט לא הוזכר במצע של גשר לקראת הבחירות באפריל, ואילו המצעים שפרסמה מפלגת העבודה לקראת כל הבחירות הקודמות כללו תכנית רחבה ומפורטת להקטנת הכפייה הדתית.

בין השאר, הבטיחה בעבר העבודה "להפריד את הדת מהפוליטיקה, כולל פירוק משרד הדתות"; "לקדם חופש בחירה בנישואים לכל אזרח ולחוקק את חוק ברית הזוגיות"; "ליישם את חוק הזכות לקבורה אזרחית"; "ליצור פתרון להקמת משפחה של זוגות עולים חסרי דת"; "לאפשר תחבורה ציבורית בשבת בהסדרים שייקבעו ברשויות המקומיות"; ו"יישום חוק לימודי הליבה במוסדות החינוך".

מאידך, הבטיחה המפלגה דווקא להקטין את היקף המסחר והתעסוקה בשבת (בנימוק של מניעת ניצול עובדים). העבודה לא הבטיחה לגייס את החרדים, אלא "להרחיב את מספר המתגייסים החרדיים לשירות צבאי או אזרחי.

עוד 1,493 מילים
סגירה