נתניהו עלה על גל המצלמות והוא לא יירד ממנו

זו המנה שמגיש ראש הממשלה בבחירות האלה: קמפיין תועמלני, ארסי ואולי הרסני, מגובה בחוק ממשלתי שיעבור בשלוש קריאות למרות התנגדות משפטית ועלול להפוך את הקלפיות, סמל הדמוקרטיה, לאולמות סוערים של צילומים והקלטות

בנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

שני מגזרים גדולים, החרדים והערבים, עלולים להיפגע מחוק המצלמות שעומד לעבור ביומיים הקרובים בשלוש קריאות חפוזות בכנסת.

המצלמות ירתיעו את הערבים, זה ברור. אחמד טיבי אומר שהממשל הצבאי בוטל לפני מעל לחמישים שנה, אבל האוכלוסייה עדיין לא השתחררה ממנו. התסמונת של האח הגדול עובדת היטב, ומצלמות על הפנים של המצביע יבריחו אנשים מהקלפיות, בעיקר את המבוגרים שבהם. ברור שהמצלמות עשויות למנוע זיופים, השאלה היא האם מישהו בכלל יגיע לקלפי בכפר קאסם או בג'לג'וליה באווירה המפחידה הזו. ראשי הליכוד הרי אמרו כבר, כי הם מעדיפים שהערבים לא יבואו בכלל לקלפי.

המצלמות יפגעו גם בחרדים. גם כאן הסיפור הוא הזיוף. בקלפיות חרדיות יש בעיה, ולא יעזרו כל ההצטדקויות. הרבה אנשים לא מוכנים ללכת ולהצביע; ישנן נשים שלא רוצות לצאת מהבית ולעמוד בתור; יש גם חרדים שלא מכירים בבחירות ובשלטון הציוני; ויש גם כאלה שהלכו לעולמם, אבל לא נגרעו מרשימת האוכלוסין.

העסקנים החרדים לא רוצים להפסיד קולות, ולכן הם חייבים לשמור על אחוז הצבעה גבוה. אני מכיר כמעט את כל שיטות הזיוף של החרדים. החבר'ה בחסידויות השונות מספרים לך הכול בגאווה לא מוסתרת.

הדרך הנפוצה היא לאסוף את תעודות הזהות מכל מי שלא רוצה/יכול להצביע. אל דירת מסתור שהופכת לחמ"ל חרדי מביאים גם שלל של חליפות, פאות נוכריות, מסכות ותחפושות אחרות. אנשים ונשים באים ויוצאים מהדירה עם תעודות זהות מרוטות שאינן שייכות להם, והולכים לקלפי אחרי שהותאמה להם זהות בדויה.

אגב, בבחירות המוניציפליות שבהן מתמודדים עסקנים חרדים על ראשות מועצה או עירייה, נרשמו כבר פשיטות אלימות על הדירות כאלה. חוק המצלמות, מודים באוזניי חבריי החרדים, יעצור את התופעה הזו לחלוטין. אף אחד לא יסתכן בצילום שלו מחופש למישהו אחר.

ובכל זאת, הפוליטיקאים החרדים תומכים בחוק המצלמות. הם הרי לא יכולים ללומר שהם נגד –  הדבר יטיל חשד על הקלפיות החרדיות. אולי הם בונים על בג"ץ שיפסול את החוק, אחרי ההתנגדות הטוטאלית של היועצים המשפטיים של הממשלה והכנסת.

בינתיים, בנימין נתניהו רוכב על גל המצלמות והזיופים והוא לא יירד ממנו עד ה-17 בספטמבר. נתניהו לא מחפש כאן את טוהר הבחירות. הוא מחפש קמפיין. והנה הוא מצא.

הנושא קונצנזואלי כמעט (לפי סקרים פנימיים, מעל 70 אחוז מהציבור תומכים בשימוש במצלמות); פרובוקטיבי כמו שנתניהו אוהב; מעורר מהומות ומחשיד את המגזר הערבי – ולכן עשוי גם לגייס הצבעה גדולה אצל תומכי נתניהו. ודבר אחרון – המצלמות מסייעות לנתניהו לחדד עוד יותר את ההבדלים בין הטובים והרעים בעולמו.

ההתנגדות של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט לחוק משחקת לידיו של נתניהו. עכשיו אותו יועץ -שרודף אותו יחד עם המשטרה, התקשורת ועמותות השמאל, מי שהגיש נגדו את כתבי החשדות – רוצה להפיל אותו בבחירות יחד עם הבוחרים הערבים.

זו המנה שמגיש ראש הממשלה בבחירות האלה: קמפיין תועמלני, ארסי ואולי הרסני, מגובה בחוק ממשלתי שיעבור בשלוש קריאות ועלול להפוך את הקלפיות, סמל הדמוקרטיה, לאולמות סוערים של צילומים והקלטות.

על הדרך מככבים בקמפיין עדי מדינה שנסחטו מהם הודעות בשיטות של השטאזי, ודברי נאצה נגד יצחק רבין בטוויטר של יאיר נתניהו.

כזה דבר לא ראינו הרבה שנים.