נתניהו מוביל אותנו למסלול התנגשות כלכלי עם אירופה וארה"ב

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן ב-2017 (צילום: חיים צח, לע"מ)
חיים צח, לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן ב-2017

הונגריה ופולין, שתי ה"דמוקרטיות הלא ליברליות" המרכזיות באיחוד האירופי, מתמודדות בתקופה האחרונה עם משברים כלכליים. בהונגריה הגיעה האינפלציה לכ-24%, יותר מפי שניים מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, כשבפולין האינפלציה מפגרת אך במעט.

הונגריה ופולין, "הדמוקרטיות הלא ליברליות" המרכזיות באיחוד האירופי, מתמודדות לאחרונה עם משברים כלכליים. בהונגריה הגיעה האינפלציה לכ-24%, יותר מפי שניים מממוצע מדינות האיחוד האירופי

אירופה כולה מתמודדת עם משברים, תוצאת המלחמה באוקראינה וסיבות גלובליות נוספות, אך מצבן של הונגריה ופולין הופך לקשה יותר מאשר זה של רוב שכנותיהן, לא מעט בשל הפעולות שמבצעות ממשלותיהן להחלשת כוחם של בתי המשפט, הפגיעה בתקשורת החופשית, בחופש הביטוי ובעקרונות הדמוקרטיים.

האיחוד האירופי, בו חברות שתי המדינות, עוצר במשך זמן רב תמיכות בסך מיליארדי יורו להן הן זכאיות, אם במסגרת הסיוע להתאוששות מסגרי הקורונה, או כחלק מתוכניות הורייזן ואראסמוס לתמיכה במחקר אקדמי, חינוך וספורט.

מנהיגי האיחוד האירופי לא רואים בעין יפה את ההתרחקות של שתי המדינות מהרעיונות הדמוקרטיים, את החלשת מערכות המשפט ואת ההשתלטות הממשלתית על כלי התקשורת, והתוצאה היא יותר ויותר לחצים המופעלים עליהן לעצור, או אף להסיג לאחור את אותן פעולות.

מנהיגי האיחוד האירופי לא רואים בעין יפה את התרחקות פולין והונגריה מהרעיונות הדמוקרטיים, את החלשת מערכות המשפט ואת ההשתלטות הממשלתית על כלי התקשורת, והתוצאה היא לחצים גוברים

אל מול הקושי הכלכלי ההולך וגובר, מגיעים קולות מפולין וגם, מעט יותר, מהונגריה, בדבר נכונות לעצור הליכי חקיקה ולתקן אחרים. גם ממשלותיהן של הדמוקרטיות ה"לא ליברליות" המובילות, מבינות שהשינויים שהן מתעקשות לבצע, בסופו של דבר פוגעים בכלכלותיהן, ובאין כלכלה, אין שלטון שלא בכוח הזרוע.

ממשלת נתניהו, שמבקשת ללכת בדרכן הפוליטית של הונגריה ופולין, עלולה להגיע למצבן של טורקיה ורוסיה, שאין להם את המנגנונים המרסנים של האיחוד האירופאי והן מעורבות בסכסוך לאומי.

ראוי שממשלתנו תתבונן בתהליכים המתרחשים בדמוקרטיות שאינן ליברליות כעת ותבין עד כמה עמוק עלול להיות הבור שהיא חופרת לכולנו. עד כמה הגירעון הדמוקרטי יכול מהר מאוד להפוך גם לגירעון כלכלי. ולא רק כזה הנגרם בשל חוסר רצונו של המגזר הפרטי לפעול בתנאי אי הוודאות שמשטר לא דמוקרטי מביא איתו – אלא כי מדינת ישראל נתמכת בסכומים גדולים מאוד, הן על ידי האיחוד האירופי והן על ידי הממשל האמריקאי. שני גורמים אלה אינם רואים בעין יפה את תאוות הרס הדמוקרטיה שאחזה בממשלה הנוכחית.

ראוי שממשלתנו תתבונן בתהליכים המתרחשים בדמוקרטיות שאינן ליברליות כעת ותבין עד כמה עמוק עלול להיות הבור שהיא חופרת לכולנו. עד כמה הגירעון הדמוקרטי יכול מהר מאוד להפוך גם לגירעון כלכלי.

בתקופת ממשלת בנט-לפיד חיזקה ישראל את קשריה עם האיחוד האירופי.

בדצמבר 2021, הצטרפה ישראל לתוכנית "הורייזן יורופ", לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי בתקציב כולל של כ-100 מיליארד יורו (בגבולות הקו הירוק). ביולי 2022, לאחר תקופת נתק ארוכה, חידש האיחוד האירופי את החברות של ישראל ב"מועצת האסוסיאציה", הגוף האירופי הבכיר המופקד על קידום מכלול היחסים המדיניים, הכלכליים והטכנולוגיים בין המדינות החברות בו ומדינות שכנות, אשר מקל על ישראל לקחת חלק בשיתופי פעולה שונים עם האיחוד.

כל אלו נמצאים כעת בסכנה, אם ממשלת ישראל תתעקש להמשיך ולצעוד בדרכן של הונגריה ופולין. זה נכון ביחס לאיחוד האירופי, זה נכון ביחס לארצות הברית שאסור לנו להתייחס לתמיכה שלה בישראל כמובנת מאליה, לא לזו המדינית ולא לזו הכלכלית של  3.8 מיליארד דולר מדי שנה במסגרת הסכם הסיוע הביטחוני, בנוסף לשיתופי פעולה רבים בתחום המחקר ופיתוח.

המוכנות של מפלגת השלטון בפולין וגם במידה מסוימת של הונגריה, להיענות לחלק מהדרישות של האיחוד האירופי להעברת התמיכות, מלמדת עד כמה חזק הלחץ הבינלאומי על המדינות הפועלות להחלשת המנגנונים הדמוקרטיים בתחומן ומהווה סימן אזהרה שאסור שנתעלם ממנו.

המהפכה המשטרית שמקודמת בימים אלו בוועדת החוקה של הכנסת מסכנת לא רק את הדמוקרטיה הישראלית – אלא גם את הכלכלה ואת יחסי החוץ שלנו.

זו מהפכה שאם תעבור תותיר אותנו במצב של מדינות כהונגריה ופולין שכלכלתן מתדרדרת והן משתרכות במקומות האחרונים בכל מדדי החיים באירופה ומתמודדות עם שורה של סנקציות כלכליות שמקשות עליהן יותר ויותר לספק איכות חיים ראויה לתושביהן.

זו מהפכה שתותיר אותנו במצב כשל הונגריה ופולין, שכלכלתן מתדרדרת והן משתרכות במקומות האחרונים בכל מדדי החיים באירופה ומתמודדות עם שורת סנקציות כלכליות שמקשות עליהן לספק איכות חיים לתושביהן

אבל אנחנו לא ניעצר שם ונגיע למצבן העגום של טורקיה ורוסיה שגם, כמונו, מנסות להסיט את תשומת הלב של הציבור מהיעדר זכויות האזרח בחיפוש אוייבים ובמלחמות מיותרות.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בגין בחר לחיות בדירת שני חדרים כדי להישאר קרוב ללב הפשוטים, החלשים והנזקקים. ביבי בחר לצבור הון אגדי, ובזה שילם מחיר - נפשו חולה מה'שקר בנפשו'. הוא הפך צ'אושסקו. ההצגות שהוא עושה ובהן ה... המשך קריאה

בגין בחר לחיות בדירת שני חדרים כדי להישאר קרוב ללב הפשוטים, החלשים והנזקקים. ביבי בחר לצבור הון אגדי, ובזה שילם מחיר – נפשו חולה מה'שקר בנפשו'. הוא הפך צ'אושסקו. ההצגות שהוא עושה ובהן הוא כביכול דואג לחלש והנזקק עולות לו ביוקר מכל הבחינות – אותן הוא מסתיר, אך מביני עניין קולטים שקוף ת'דבר

עוד 644 מילים ו-1 תגובות
סגירה