מעשה שהיה: בהודו הקולוניאלית הייתה מכה של נחשי קוברה ארסיים שזחלו ברחובות הערים. כדי לצמצם את הסכנה הגו השלטונות הבריטיים פתרון יצירתי בדמות פרס כספי למי שיביאו לרשויות קוברות מתות. המוני הודים עניים ופושטי יד נענו לאתגר והחלו לגדל נחשי קוברה בבתיהם כדי להרוג אותם ולקבל את הפרס. כשהבריטים עיכלו לאן נושבת הרוח הם ביטלו את הפרס. להודים שנותרו עם הנחשים הארסיים לא הייתה ברירה אלא לשחררם לחופשי. התוצאה הייתה שהרחובות התמלאו מחדש בזוחלים המסוכנים.

כדי לצמצם סכנת נחשי קוברה ברחובות הגה השלטון הבריטי בהודו פתרון: פרס כספי למי שיביאו לרשויות קוברות מתות. המוני הודים עניים נענו לאתגר וגידלו נחשי קוברה בבתיהם כדי להרוג אותם ולקבל את הפרס

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

פירוש תמציתי: מעשה שבו הפתרון המתוכנן והמצופה מסתיים בתוצאה לא מתוכננת ואף הפוכה.

בתולדות המדינה היו לא מעט החלטות שבהן האפקט הזה התקיים. שתיים מהבולטות והזכורות ביותר בהן, שעלו בדמים, במובן הכספי וגם בדם, בחיי אדם:

• האחת, ההתיישבות בפתחת רפיח וברצועת עזה, בה הושקע ממון רב בהבטחת קברניטי המדינה כי השטחים לא יפונו וכי הישובים יתפתחו ויפרחו. אלא שבהסכם השלום עם מצרים ישראל התחייבה לפנות את יישובי הפתחה. כעבור למעלה מעשור החליטה הממשלה מרצונה להתנתק מהרצועה ולפנות את היישובים. שני האירועים לוו במחזות קשים של עימותים בין כוחות הביטחון והמתיישבים שעלו על הקרקע לפי החלטות וגיבוי הממשלה, ונאלצו בחרון אפם לנטוש את מקומות מושבם.
• הדוגמה השנייה לאפקט הקוברה היא מלחמת לבנון הראשונה, שהתגלגלה לאזור הביטחון אשר יועד להגן על צפון המדינה, אבל הפך לאזור לחימה מדמם בו נפלו מאות חיילים במהלך 18 השנים בהן התבוסס צה"ל בבוץ הלבנוני. התוצאה הבלתי נמנעת הייתה נסיגה חד-צדדית, שכעבור שש שנים התגלגלה למלחמת לבנון השנייה אשר גבתה עוד קרבנות בנפש ורכוש.

היום אנחנו ניצבים בפני אפקט קוברה מסוג חדש: בעוד ש"הקוברות" הקודמות היו קשורות בנושאי חוץ ובטחון – הפעם מדובר בנושא פנים, מעשה ידיה של הממשלה כלפי אזרחיה. כוונתה לשנות את פניה של המערכת המשפטית, עליה נבנו והושתתו יסודותיה של מדינת ישראל מאז תקומתה, היא משל לרצון אובססיבי "להיפטר מהקוברה המסוכן". וזאת מבלי לנסות לשקול האם זו האלטרנטיבה היחידה ומה יהיו תוצאות המהלך.

היום אנו ניצבים בפני אפקט קוברה מסוג חדש: בעוד ש"הקוברות" הקודמות היו קשורות בנושאי חוץ ובטחון – הפעם מדובר בנושא פנים, כוונת הממשלה לשנות את פני המערכת המשפטית

פניה של הממשלה

דמותה של הממשלה הזו היא תוצר של לידה לא טבעית. לכאורה היו לה את כל התנאים האופטימליים שזה לא יקרה כי שמה בישראל "ממשלת ימין מלא מלא" עם רוב פרלמנטרי מוצק. אבל נדרשו לביבי נתניהו חודשיים כדי להרכיב אותה, וכשהרך הנולד יצא לאוויר העולם הסתבר כי מדובר ביצור שלא היה דוגמתו בישראל: מינוי שרים כפולים במשרד אחד, שר אחד בשני משרדים, שני שרים במשרד ברוטציה, שרים במשרדים ללא תוכן ממשי, חלוקת סמכויות בין משרדים שהוקמו יש מאין. ועל אלה נוספו סגני שרים והפיכת החוק הנורווגי לאמצעי לספק את תאבונם של מקורבים וממורמרים.

על כגון זו הייתה לנשיא ארה"ב רונלד רייגן אמרה שנונה מאין כמוה: הממשלה היא כמו תינוק; בצד אחד צינור עיכול עם תיאבון גדול ושום אחריות בצד השני.

הממשלה הזו שביבי נתניהו הקים לאחר שכבר ישב על כורסת ראש הממשלה יותר מכל אחד אחר במדינה, היא דוגמה לכך שהוא לא למד דבר ולא שכח דבר: הוא לא למד שניצחון בבחירות איננו דף לבן לעשות מה שיעלה על דעתך. והוא לא שכח למתוח כמעט עד קצה את החוט המקשר בין חלקי החברה הישראלית.

הפעם נדמה כי מדובר בקטע האחרון לפני קריעתו. יכול להיות שהפעם הוא צעד גשר אחד רחוק מדי ואפקט הקוברה עלול להכאיב לא פחות משני האירועים הנזכרים לעיל. וזאת גם אם לא יהיה כרוך, בתקווה גדולה, בדמים בשני המובנים.

הממשלה התגלתה כיצור שלא היה דוגמתו בישראל: שרים כפולים במשרד אחד, שר אחד בשני משרדים, שני שרים במשרד ברוטציה, שרים במשרדים ללא תוכן ממשי, חלוקת סמכויות בין משרדים שהוקמו יש מאין, ועוד

מה על הפרק

בוויכוח היצרי והמתוח מאד בעד ונגד ההפיכה המשטרית מועלים טיעונים, שמטבעם גולשים גם לשולי הדיון הענייני ומסתירים את העובדות כהווייתן. להלן מספר דוגמאות:

1

אין טעם להזכיר שוב ושוב את העובדה כי היו ימים בהם ביבי הגן על מערכת המשפט והבטיח חגיגית פעם אחר פעם כי לא יניח לפגוע בה.

הרשת מתפוצצת בסרטוני נתניהו משבח, מהלל ומגן על מערכת המשפט. ובכן, הנה אחד שעוד לא ראיתם. חדש מהתנור. ותראו כמה הוא משכנע. ומשוכנע. מעניין מה השתנה מאז. pic.twitter.com/H5pKjCJ6kv

— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) February 13, 2023

תוקפם פג באותו יום – שייזכר לדיראון עולם בתולדות ישראל – כאשר עמד מאחורי הדוכן עם סמל המדינה במסדרון בית המשפט המחוזי בירושלים רגע לפני תחילת משפטו והשתלח ללא ברירת מלים במערכת המשפט.

כך פתח את תיבת הפנדורה שאת תכולתה אנו רואים יומיום במרחב הציבורי ועתה בניסיון לקעקע את בסיסה.

2

השותפים שלו מהמגזר הדתי והחרדי מתקשים לחיות עם מערכת המשפט של המדינה. לו הדבר היה בידיהם היינו חיים במדינה בה התורה, ההלכה ודעת הרבנים הם הקובעים. אך מאחר שכללי המשחק שונים, השרים שלהם נשבעים לתפקידם בהתחייבות לשמור אמונים לחוקי המדינה תוך שמנסים מפעם לפעם להתחכם להם.

השותפים שלו מהמגזר הדתי והחרדי מתקשים לחיות עם מערכת המשפט של המדינה. לו הדבר היה בידיהם היינו חיים במדינה בה התורה, ההלכה ודעת הרבנים הם הקובעים

הדוגמה הטרייה היא אי-הדחתו של אריה דרעי מהממשלה לפי החלטת בג"ץ והכוונה לחוקק חוק לעקיפתו, שיאפשר לדרעי להישאר בזירה. הצעד הראשון היה בואם של ביבי וראשי הקואליציה לתמוך בו מיד לאחר הבג"ץ. התמונה שיצאה משם ביחד עם התמונה הקודמת הן השתקפות פניה של מדינת ישראל בעידן מנהיגותו של אדם שהיצר השלטוני שלו איננו יודע גבולות.

3

התומכים גורסים כי הבוחר אמר את דברו בהצבעתם של 2 מיליון בעד בנימין נתניהו ו-400 אלף בעד אריה דרעי כאשר מעלליהם היו גלויים וידועים, וכי זו מהותה של הדמוקרטיה. להלכה, אלה פניה ובמרבית מדינות העולם הדמוקרטי הנאור כך אכן זה מתנהל.

אלא שאין צורך ללכת רחוק בהיסטוריה כדי להזכיר איך דמוקרטיה הופכת בידי נבחריה למשהו אחר לגמרי. ולדימיר פוטין, רג'פ טאיפ ארדואן, ויקטור אורבן וז'איר בולסנרו – כדי להזכיר רק כמה בימינו – נבחרו בבחירות דמוקרטיות בראשית כהונתם.

שלושת הראשונים ידעו עם הזמן לכופף את הכללים כך שיתאימו לצרכיהם. הרביעי לא הצליח, בחר לא לציית לכללים וללכת לגלות מרצון בפלורידה – זמנית לפי דבריו. פוטין וארדואן כבר אינם מתביישים במשטרים שהנהיגו במדינותיהם בעוד שאורבן הכניס מושג חדש ללקסיקון העתיק – "דמוקרטיה לא ליברלית" – שיטה המאפשרת ללכת בלי ולהרגיש עם.

פוטין וארדואן כבר אינם מתביישים במשטרים שהנהיגו במדינותיהם בעוד שאורבן הכניס מושג חדש ללקסיקון העתיק – "דמוקרטיה לא ליברלית" – שיטה המאפשרת ללכת בלי ולהרגיש עם

4

פזמון חוזר נוסף של הטוענים בעד הרפורמה הוא כי לעומת הפוליטיקאים שנבחרו על ידי מיליונים ומאות אלפים, איש לא בחר בשופטים שנטלו לעצמם זכויות יתר לנהל את חיינו.

מלבד הבורות הנשקפת מטיעון זה בהבנה מהי מערכת משפטית, בפועל הוא מגלם את הבוז וההסתייגות ממערכת ששופטת גם את המקורבים ובני הברית של הטוענים. במקום לנסות להסביר להם איפה ומדוע הם טועים יש לי תשובה פשוטה, ברורה וקלה מאד להבנה: נגיד בנק ישראל הוא האיש היחידי במדינה – כמו כל נגיד בכל מדינה מתוקנת – שקובע את הריבית על הכסף שלנו. כמה נשלם וכמה יישאר לנו בכיס ובחשבון הבנק. הוא עושה זאת לפי שיקול דעתו בהתאם לחוק ללא כל התערבות של פוליטיקאים. וגם הוא לא נבחר על ידי הציבור הרחב.

5

המתנגדים והמסתייגים צופים, שאם וכאשר המהלך יצליח, תדמה ישראל להונגריה ופולין עם כל המשמעויות החוקתיות, הפוליטיות והכלכליות הכרוכות בכך.

על פניו יש דמיון, ובמרכזו הרצון להגביר את השפעתה של הרשות המבצעת על הרשות השופטת. אלא שקיים אלמנט אחד שונה שהוא גם מכריע: הונגריה ופולין חברות באיחוד האירופי וזה פוקח עין צופייה על המתרחש בשתי המדינות, כמו על כל מדינות האיחוד.

על פניו יש דמיון למתרחש בהונגריה ופולין: הרצון להגביר את השפעת הרשות המבצעת על הרשות השופטת. אלא שקיים אלמנט שונה ומכריע: הונגריה ופולין חברות באיחוד האירופי, הפוקח עין על המתרחש בהן

לאחרונה הגדיר הפרלמנט האירופי את ממשלתו של אורבן כ"משטר היברידי של אוטוקרטיה אלקטורלית" בשל הכשלים לכבד את הוראות החוק. ההחלטה גינתה את הממשלה בבודפשט על "תקיפת האיזונים והבלמים המשפטיים", ריכוז של בעלויות בתקשורת והעירוב הבוטה של מקורות ציבוריים ופרטיים, שבמידה רבה צמצמו את איכותה של הדמוקרטית ההונגרית.

בפולין מתנהל מספר שנים עימות בין האיחוד האירופי וממשלתה השמרנית, שפעלה להשפיע על המערכת השיפוטית באמצעות מינוי שופטים מטעמה. כך היא ביקשה להגדיל את כוחה של הרשות המבצעת והמחוקקת – שבפועל נשלטות על ידי אותה מפלגה – על חשבון הרשות השופטת. ובכך -להביא לריכוז המערכת החוקתית במדינה.

האיחוד הפעיל סעיף באמנתו, המאיים לשלול מהמדינה את זכויות ההצבעה שלה תוך שקבע כי הממשלה השלטת בוורשה הציבה "סיכון ברור להפרה חמורה של שלטון החוק בפולין", שהוא אחד מהעקרונות הבסיסיים באמנת האיחוד האירופית.

התוצאה של העימות הנמשך הם קנסות יומיים שהאיחוד הטיל על פולין המסתכמים היום למעלה מרבע מיליארד יורו. ואולם, בשנה האחרונה מתקשה האיחוד להטיל את כל כובד משקלו בשל תפקידה המרכזי של פולין בסיוע המסיבי שהיא מגישה לאוקראינה במלחמתה נגד רוסיה, גם מטעם האיחוד וגם נאט"ו. בנסיבות אלו ממשיך האיחוד להקפיא לשתי המדינות את הכספים שנועדו למטרות שיקום לאחר מגפת הקורונה.

לסיום: האיש שעמד מאחורי מי שהצית את הפתיל הוא גם האדם היחידי שיכול לכבותו, או למצער להנמיך את הלהבות, ביבי נתניהו.

היום, כשמתברר כי המהלך צבר תאוצה, שהציתה תגובות נגד קשות, לא יהיה זה מופרך להעריך כי הוא נגרר להרפתקה שבסוף הדרך עלולה לייצר את אפקט הקוברה שאיש הרוצה בטובתה של מדינת ישראל לא ייחל לה.

כשמתברר כי המהלך צבר תאוצה, שהציתה תגובות נגד קשות, לא יהיה זה מופרך להעריך כי הוא נגרר להרפתקה שבסוף הדרך עלולה לייצר את אפקט הקוברה שאיש הרוצה בטובתה של מדינת ישראל לא ייחל לה

אז כיצד זה עשוי לקרות? למרות התדמית שבנה בשקידה ראויה, לנתניהו יש עמוד שדרה גמיש דיו להפוך עורו אל מול לחצים חיצוניים. ריבוי המתנגדים והמסתייגים ממגזרים אותם הוא מחשיב ומעריך עשויה דעתם להשפיע עליו. והיו כבר דברים מעולם.

אם וכשאר זה יקרה, יהיה זה מבחנו האולטימטיבי של האיש שחולם על מורשת.

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.