באחד מרגעי השפל האידיאולוגיים והתקשורתיים בתעמולת הבחירות המכוערת לפני הבחירות הקודמות, האשים סרטון של הליכוד את מיקי חיימוביץ ממפלגת כחול לבן, טבעונית הפועלת למען בעלי החיים והסביבה, על אמירתה, שהדבר הנכון לעשות עם מאגר הגז מול חופי המדינה הוא להשאיר את הגז במקום בו הוא נמצא.

כאן – בחוסר היכולת של הימין להבין שמדובר בקריאה אקולוגית ולא בפיזור דעת אנטי כלכלי, היה אפשר להבין כיצד עמדה אקולוגית אמיתית, כזו שלא רק שדואגת לעתידנו על כוכב לכת זה, אלא גם מנסה להתחשב במי שאינם אנושיים – מהווה לא פחות מאויב עבור מחשבות צרות אופקים יותר. כאלו שעוסקות בזהות, בלאום ובכלכלה.

בחוסר היכולת של הימין להבין שמדובר בקריאה אקולוגית ולא בפיזור דעת אנטי כלכלי, היה אפשר להבין כיצד עמדה אקולוגית אמיתית, שמנסה להתחשב גם במי שאינם אנושיים – מהווה לא פחות מאויב

כולנו רגילים לכך שדורשים מאיתנו לא לחשוב על מה שהמדינה יכולה לעשות עבורנו, אלא לחשוב על מה שאנו יכולים לעשות עבור המדינה (והרי בשביל מה יש מדינה, אם לא בשביל לשרת אותה?).

אבל מעטים האנשים שהגדילו לחשוב על כך שקודם למדינה קיים העולם, הטבע, ועליו יש לשמור אם אנחנו רוצים להמשיך לריב על גבולות מדומיינים ולא להיעלם בין דפי ההיסטוריה של כדור הארץ. לא מדובר באיזה תחביב של כמה אנשים ירוקים, אלא בהכרח שאמור לחייב ולרתום את כולנו.

אבל הנה – כתבה מיוני 2019 מראה איך ממשלת ישראל הנוכחית, או זו שלפניה או זו שלפניה, כבר קשה לעקוב, מקשה לא על מי שמייצרים אנרגיה מזהמת, אלא דווקא על אלו שמנסים להכניס אנרגיות מתחדשות ונקיות לשוק.

אבל מעטים האנשים שהגדילו לחשוב על כך שקודם למדינה קיים העולם, הטבע, ועליו יש לשמור אם אנחנו רוצים להמשיך לריב על גבולות מדומיינים ולא להיעלם בין דפי ההיסטוריה של כדור הארץ

החשיבה הימנית מנסה להפריד בין אוכלוסיות שונות על ידי הקמתם של מבנים מדיניים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים, דתיים, משפחתיים וכדומה.

אידיאולוגיה מסוג זה גורמת לכך שהזהות שלנו כישראלים לא תהיה שווה כלום אם היא אינה נפרדת מהזהות של אנשים אחרים כסורים, גרמנים, סודנים וכדומה.

נקודת המוצא של השמאל, ככל שהוא שורשי יותר, היא דווקא בביקורת כלפי גבולות אלו (וכן, כמו שאידיאולוגיות ימניות הולידו מפלצות, גם אידיאולוגיות שמאל הולידו מוטציות כמו "מדינה קומוניסטית" וגרמו לאסונות).

באחת מהרצאותיו, הפילוסוף הפעיל למען בעלי חיים – סטיב בסט (Best) אמר בפשטות – כמובן שאתם יכולים להיות ימנים וטבעונים, אבל הקריאה לשחרור בעלי חיים היא קריאה שמקורה בשמאל.

הקריאה לשחרור בעלי חיים ולהגנה על הסביבה קוראת תיגר על היררכיות נוספות ובסיסיות יותר שמפרידות, כפי שעושות שהדת והלאומיות, בין קבוצה מועדפת (במקרה זה- בני האדם) ובין קבוצה פחות מועדפת (בעלי החיים).

בנקודה זו הקריאה לשימור הטבע ולהגנה על בעלי החיים הופכות להיות לא רק לדומות אלא גם לחופפות – מתוך הכרה בכך שגם בעלי החיים המשוחררים זקוקים לאדמות שמוכתמות כמה שפחות על ידי המין האנושי.

הקריאה לשחרור בעלי חיים ולהגנה על הסביבה קוראת תיגר על היררכיות נוספות ובסיסיות יותר שמפרידות, כפי שעושות שהדת והלאומיות, בין קבוצה מועדפת (במקרה זה- בני האדם) לקבוצה שפחות (בעלי החיים)

חשוב לציין שבזמן שאסונם של בעלי החיים, אסון שנגרם ישירות על ידי בני האדם, הוא נרחב ואיום מעבר למה שמילים יכולות לתאר. בזמן ששרשרת האסונות האקולוגיים מאיימים על חיי כולנו יותר מכל איום כלכלי או לאומי, גם השמאל לא תמיד מספיק אמיץ ונחוש לטפל בבעיות אלו ולפעמים אפילו להבין את חשיבותן.

עם זאת, בזמן שהימין עומד בפני מכשולים אידיאולוגים רבים אם ברצונו להפוך לסביבתי אמיתי ולמשחרר בעלי החיים, מאחר והוא שבוי בתוך עמדות לאומניות ו/או כלכליות המנוגדות לראייה רחבה יותר של העולם, לשמאל יש את כל הכלים האידיאולוגים לעשות זאת.

אין באמת פליאה בכך שהנשיא טראמפ זונח את הניסיונות להציל מה שניתן מפני האסון האקולוגי הממשמש ובא, כי הוא "לא מוכן לסכן את העושר של ארה"ב בשביל חלומות".

מספיק לעמוד חסרי אונים נוכח השריפות העצומות בברזיל (רובן בגלל תעשיית הבשר) כדי להבין כיצד לאומנות וגבולות מדיניים מונעים טיפול אמיתי בבעיה שהיא אוניברסלית שאינה מבחינה בגבולות.

אין באמת פליאה בכך שהנשיא טראמפ זונח את הניסיונות להציל מה שניתן מפני האסון האקולוגי הממשמש ובא, כי הוא "לא מוכן לסכן את העושר של ארה"ב בשביל חלומות"

מול מדיניות הממשלה הימנית ארוכת הימים, מספיק לעקוב אחר פעילותה הרבה של יעל כהן פארן, כדי להבין מול אלו אתגרים המאבק הירוק עומד (ואלו רק אתגרים שמקורם הגיאוגרפי הוא במדינת ישראל!).

ניתן לעקוב אחר הניסיונות של חברי וחברות כנסת לעצור סוגים שונים של התעללות בבעלי חיים – בעיקר את המשלוחים החיים ואת מכירת הפרוות, ולראות כיצד ניסיונות אלו נופלים בסופו של דבר – כדי להבין מול אלו אתגרים פוליטיים עומדת הדרישה אפילו לא לעצור את אסונם של בעלי החיים, אלא רק להקל עליהם קצת.

בימים אחרים, לפני שהליכוד תקף כך את חיימוביץ', ישב איתה ראש הממשלה נתניהו, סיפר לה שקרא את הספר "קיצור תולדות האנושות" של יובל נח הררי ואמר – "קראתי בספר על התודעה שיש לחיות, על צורת הגידול שלהן ועל המודעות שלהן". זה קרה בשנת 2013, ומאז נרצחו מיליוני בעלי חיים מבלי שתשתנה המדיניות הממשלתית כלפי חייהם לטובה.

"קראתי בספר על התודעה שיש לחיות, על צורת הגידול שלהן ועל המודעות שלהן", אמר נתניהו למיקי חיימוביץ. זה קרה בשנת 2013, ומאז נרצחו מיליוני בעלי חיים מבלי שתשתנה המדיניות הממשלתית כלפי חייהם לטובה

בשנת 2018 דווח על עלייה של לא פחות מ-163% במספר קורבנות המשלוחים החיים. אותם מסעות מוות של עגלים וכבשים על אוניות מסע, בדרכם להוצאתם להורג בארץ.

בחודש שעבר נתניהו ומשה כחלון דאגו לפיצויים שינתנו ללולנים, אשר בין השאר יורידו את מחירי הביצים – תוצרים של תעשיה שלא רק שאחראית לסבל אדיר לתרנגולות המטילות, אלא גם גורמת לזיהום ולמחלות.

ראוי לשאול, אם כך, מדוע דווקא "בחירה בשמאל זה חד משמעית נגד" בעלי חיים, כפי שהכריזה טל גלבוע, היועצת של ראש הממשלה בנושא אסונם של קורבנות אלו. אולי הגיע הזמן להבין שיש כשל מערכתי בהסתכלות על העולם הלא אנושי מתוך בניין הכנסת, ולראות איפה אפשר להתגבר עליו.

ציוץ של טל גלבוע

מנגד – המספר הגבוה יחסית (אך הלא מספיק) של טבעוניות וטבעונים, לצד אנשים אחרים שמודעים יותר לבעיה האקולוגית, מראה שהצד השמאלי יותר במפה נמצא סוף סוף בנקודת מפנה.

היום יותר חברים וחברות מהחלק השמאלי יותר מבינים שהמאבק לזכויות אדם הוא מאבק נגד דיכוי ונגד גרימת סבל, ומכאן שלמעשה הוא חלק ממאבק גדול יותר – כזה שאינו עיוור לבעלי החיים.

מאבק הדגל של השמאל אינו יכול להיות מאבק למען זכויות "אדם" כמעמד, אלא נגד דיכוי וגרימת סבל בשמו של מישטור זה או אחר. ככזה, הוא צריך להיות מספיק אמיתי עם עצמו כדי להגן גם על אלו ש – מה לעשות, שלא באשמתם הם אינם אנושיים.

מאבק הדגל של השמאל אינו יכול להיות מאבק למען זכויות "אדם" כמעמד, אלא נגד דיכוי וגרימת סבל בשמו של מישטור זה או אחר

מאבק זה יכול ומוכרח להפוך ולהיות מאבק כנגד דיכוי באשר הוא, מאבק נגד סבל באשר הוא; מאבק לזכויותיהם של כל מי שיכולים לחוש סבל, בני אדם כמו שאר בעלי החיים.

את הבררנות המאוסה שבוחנת בכל יום מחדש מי שווה ומי לא, אם זה בסדר לפגוע באדם א' ואם זה בסדר לפגוע בבעל חיים ב' צריך להשאיר לפוליטיקאים ממפלגות ימין שגם ככה עושות לילות כימים על מנת לפלג וללבות שנאה.

אתם, שרואים את סבלו של האחר ואת רצונו בחיים ובחופש, אל תשאלו אלו חיים חשובים יותר ואלו לא. תשאלו כיצד אתם יכולים למנוע סבל מאחרים סביבכם.

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי