הוא ראש הממשלה, שחולש על כל השרים. הוא שר הביטחון, שמופקד על המאבק למניעת נשק גרעיני מאיראן, על הקרב נגד חיזבאללה בדרום לבנון, על העימות עם חמאס בעזה, ועל עוד אינספור אתגרים של ביטחון לאומי.
הוא ויתר לאחרונה על תפקיד שר החוץ, אבל ממשיך לנהל את מדיניות החוץ של ישראל, ונפגש עם מנהיגים כמו ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון (בשבוע שעבר) ונשיא רוסיה, ולדימיר פוטין (ככל הנראה השבוע). הוא מתאם מקרוב את היחסים עם ממשל טראמפ, באופן ישיר ובאמצעות השגריר הנאמן לו בארה"ב, רון דרמר. הוא טס למזרח הרחוק ולאפריקה וליעדים "חדשים" במזרח התיכון.
הוא מנהיג את המדיניות הכלכלית של ישראל, שולט בשר האוצר המסורס שלו, ודרך אגב, הוא גם השר לענייני תפוצות, והחל מהשבוע שעבר גם שר הרווחה. ובאופן פורמלי הוא גם שר הבריאות, שמכהן מעל סגן השר ליצמן
הוא מנהיג את המדיניות הכלכלית של ישראל, שולט בשר האוצר המסורס שלו, ודרך אגב, הוא גם השר לענייני תפוצות, והחל מהשבוע שעבר גם שר הרווחה. ובאופן פורמלי הוא גם שר הבריאות, שמכהן מעל סגן השר החרדי יעקב ליצמן.
איך נתניהו עושה את זה? מאיפה יש לו את הזמן, את המומחיות הנדרשת, וכמי שעומד לחגוג בחודש הבא יום הולדת 70 – את האנרגיה?
כפה את הבחירות האלה
אבל זה עוד לא הכול: במהלך רוב השנה האחרונה הוא גם הוביל את מאמצי הליכוד להישאר בשלטון בשתי מערכות בחירות: בקודמת, שהוא חשב תחילה שניצח בה; ובבחירות החוזרות, שאותן כפה עלינו עם אביגדור ליברמן והחרדים.
נתניהו הוא זה שמפקח על אסטרטגיית התעמולה שלו ושל הליכוד. הוא זה שמנהל משאים ומתנים פוליטיים עם בעלי ברית ועם יריבים. הוא זה שקובע איזו מידה של דה-לגיטימציה לעשות לבוחרים הערבים; הוא זה שמחליט אם ובאיזו עוצמה לטעון בעד הצבת מצלמות בקלפי – חרף התנגדות יו"ר ועדת הבחירות והיועמ"ש.
נתניהו הוא זה שמנהל מסע בחירות כלל-ארצי נמרץ יותר מכל אחד אחר מעמיתיו בליכוד – ומרוב יריביו הפוליטיים. הוא זה שמככב בסרטוני התעמולה של הליכוד, והוא זה שיסתער בימים האחרונים של הקמפיין על התקשורת בראיונות ללא הפסקה.
אבל גם זה עוד לא הכול: במשך כמעט 3 שנים נתניהו נחקר בשלושה תיקים פליליים, חקירה שהובילה להחלטתו של אביחי מנדלבליט להעמידו לדין בגין מרמה והפרת אמונים בכל התיקים, ובקבלת שוחד באחד מהם, בכפוף לשימוע.
אם כן, נוסף על תחומי האחריות הפוליטית הלאומיים והמפלגתיים שלו, נתניהו מנהל את ההגנה שלו במאמץ להישאר מחוץ לכלא – הוא עונה לחוקרים, מארגן את צוות ההגנה שלו ומנסה לשלוט בנרטיב הציבורי של חקירותיו.
יתר על כן, לפי טיוטת כתב האישום, במשך השנים נתניהו השקיע זמן רב בניסיון להשתמש בתקשורת בארץ לתועלתו. למשל, להוסיף על התמיכה שהוא מקבל מעיתון הבית שלו, "ישראל היום", כיסוי אוהד באתר "וואלה!", לכאורה באמצעות עסקאות "תן וקח" בלתי חוקיות עם בעלי האתר, וזאת – לכאורה – תוך כדי ניסיון הכושל לרקום עסקת "תן וקח" עם אימפריית "ידיעות אחרונות".
הכל נשאר במשפחה
ואפילו זה עוד לא הכול: הוא גם הולך מדי לילה הביתה לאשתו, שרה, שיש לה מעת לעת חיכוכים עם החוק – שרה"מ חייב גם הוא להתמודד איתם – ושמקדמת אג'נדה פוליטית משלה, ועל פי הדיווחים מנהלת רשימות שחורות של אנשים שבעלה רשאי או לא רשאי להעסיק, לפטר, לקדם ו/או לצרף לליכוד.
יש לו גם אחריות הורית מסוימת לבנו, יאיר, שפיתח נוכחות תקשורתית גדולה בזכות עצמו, ועוסק בהתססה פוליטית חסרת מעצורים ובריונית ברשת.
הוא גם הולך מדי לילה הביתה לאשתו, שרה, שיש לה מעת לעת חיכוכים עם החוק – שרה"מ חייב גם הוא להתמודד איתם – ושמקדמת אג'נדה פוליטית משלה, ועל פי הדיווחים מנהלת רשימות שחורות
תפקיד ראש ממשלת ישראל הוא ודאי אחד המאתגרים בעולם. אפילו להחלטות ולמדיניות סבירות עלולות להיות השלכות קטסטרופליות. מרווח הטעות קטן להחריד. ונתניהו מחזיק בתפקיד הזה, לצד תפקידים נוספים, בזמן שהוא מתמודד עם שורת מטרדים שמתחרים על זמנו, על האנרגיה שלו ועל בינתו, זמן רב יותר מאשר כל אחד אחר כיהן בתפקיד הזה, וללא הפסקה בעשור האחרון.
ואין לו שום כוונה להפסיק עכשיו.
כולם רק מנחשים
אף אחד לא יודע מה יקרה בבחירות בשבוע הבא. תוצאות הבחירות אינן ניתנות לניבוי, בהתחשב בריבוי המפלגות המתמודדות ובכוחן של התזוזות הקטנות להשפיע על החשבון הקואליציוני. הבחירות הקרובות הן גם חסרות תקדים – בפעם השנייה בתוך פחות מחמישה חודשים, עם כל מיני השלכות בלתי ידועות.
בנוסף, כל ניסיון להעריך את שיעור ההצבעה הקריטי בשבוע הבא, יהיה ניחוש ותו לא. אינספור אנשים אמרו לי השבוע שכל כך נמאס להם מכל העניין שהם אינם מתכוונים להצביע; אין לי כל דרך לדעת לאיזו מפלגה הם לא יצביעו. כיצד יושפע שיעור ההצבעה במגזר הערבי מסערת המצלמות? האם מספר המצביעים החרדים יתפח משום שהרבנים יוודאו שאיש מהם לא יישאר בבית? כמה אמינה טענת כחול לבן, ש-170 אלף ממצביעיה הפוטנציאליים ישהו בחו"ל ביום הבחירות?
חצי דור גדל מבלי להכיר ראש ממשלה אחר. כאשר בתודה הישראלית לא מובנית הידיעה שמפעם לפעם מחליפים מנהיגות, וכאשר האיומים מבחוץ כה חמורים, מורכבים וחסרי רחמים – קשה לוותר על השטן המוכר
וכפי שהראה הפיאסקו של אפריל, ייתכן שלא נדע מי ניצח גם בתום ספירת הקולות. איך ירדנו על נאום הניצחון שנשא בני גנץ שעתיים לאחר פרסום תוצאות המדגמים, כשזה היה ברור שהמדגם היחיד שניבא לו ניצחון היה שגוי. אבל איך הבדיחה הייתה על חשבוננו, ועל חשבון נתניהו, שבעה שבועות לאחר מכן, כשהתברר שגם נאום הניצחון שנשא ראש הממשלה באותו לילה היה בלתי מוצדק, מפני שליברמן ה"שמאלן" באמת התכוון שלא להצטרף לקואליציה.
ועדיין, יהיה טיפשי להמר נגד נתניהו. חצי דור גדל מבלי להכיר ראש ממשלה אחר. כאשר אין הגבלת כהונה, ובתודעה הישראלית לא מובנית הידיעה שמפעם לפעם מחליפים מנהיגות, וכאשר האיומים מבחוץ כה חמורים, מורכבים וחסרי רחמים – קשה לוותר על השטן המוכר. אלא אם השטן הלא מוכר הוא משכנע מאוד.
הישראלים המודאגים
ישראלים רבים מודאגים מנכונותו המוכחת של נתניהו לרדת נמוך כדי להישאר בכיסאו. הם מוטרדים מהתקפותיו על הערבים, התקשורת, אויבים מדומים ורוקמי מזימות במפלגתו, המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט, ועכשיו, על תהליך הבחירות.
(לא קיימות הוכחות מהימנות לזיופים נרחבים בבחירות קודמות, ובקושי הוכחות מהימנות כלשהן לזיופים קלים. הבטחת טוהר הבחירות, כפי שהבהיר בית המשפט העליון, היא בכל מקרה תפקידה של ועדת הבחירות, לא של המפלגות המתמודדות עצמן, שהן בבירור המשקיפות הכי פחות בלתי תלויות והכי פחות אמינות. ועדיין, נתניהו מתעקש בחוסר כנות שנציגי מפלגה שינופפו במצלמות ובטלפונים חכמים ויצלמו את תחנות הקלפי יחזקו את הדמוקרטיה שלנו).
חלק מהישראלים מוטרדים מתיקי השוחד. חלקם חוששים שהוא מנווט את מדיניות הביטחון כך שתשרת את טובתו הפוליטית, כולל נטילת אחריות לתקיפות מעבר לים – שמזמינות תגובה מצד האויב – ושבירת מדיניות העמימות.
חלקם חוששים שישראל, תחת שלטונם של נתניהו ושל דונלד טראמפ, הפכה לבת חסותה של מפלגה אחת בארצות הברית, ושהברית החיונית ביותר שלנו תתחיל להיפרם בבוא היום שבו נשיא דמוקרט ישב בבית הלבן. חלקם מודאגים מהשבר עם חלק גדול מיהודי התפוצות על רקע סירובו של נתניהו לרסן את המונופול החרדי על הדת בארץ והכתף הקרה שמפנה ממשלתו לזרמים אחרים ביהדות.
חלק מהישראלים מוטרדים מתיקי השוחד. חלקם חוששים שהוא ינווט את מדיניות הביטחון כך שישרת את טובתו הפוליטית, כולל נטילת אחריות לתקיפות מעבר לים ושבירת מדיניות העמימות המסורתית
חלק מהישראלים מודאגים לנוכח ריכוז הכוח ההולך וגדל בידי נתניהו. אבל עבור רבים, דווקא ריכוז הכוח הזה, במשך שנים כה רבות, הופך את המחשבה על ישראל ללא נתניהו על הגה השלטון – ישראל ללא המלך ביבי – ללא פחות ממבעיתה.
גנץ הותש, נתניהו הזיע
במסע הבחירות הקודם, מפלגה בראשות שלושה רמטכ"לים לשעבר הצליחה לשכנע נתח גדול מציבור הבוחרים שישראל לא תעוף ברוח ללא נתניהו, לא תהיה חשופה לפגיעה ללא המלך הפוליטי הוותיק שלה. נתח גדול מציבור הבוחרים, אבל לא גדול מספיק כדי להסיר אותו מכס המלכות.
גנץ צנח מותש על המושב האחורי של מכוניתו בתום מסע הבחירות ביום ההצבעה; נתניהו, שהזיע בחליפתו על החול בחוף נתניה וקרא לבוחרים לצאת מהמים, הציב תחרות לשפן של אנרג'ייזר. באפריל, נתניהו נראה כאילו הוא רוצה בזה יותר; דבר לא השתנה בחזית הזאת בחמשת החודשים שחלפו מאז.
נתניהו מנסה לגרום לנו להאמין שישראל תהיה אבודה בלעדיו. יריביו טוענים שאיתו, אנחנו מאבדים את ישראל. על זה יהיו הבחירות בשבוע הבא. נכון לכתיבת שורות אלה, נתניהו, בכל דרך אפשרית, משמיע את טיעוניו בצורה נמרצת יותר מיריביו. האם בצורה אפקטיבית יותר? עוד נראה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם