זה היה צריך להיות פשוט. חיל האוויר הטורקי זקוק למטוסי קרב חדשים. עסקה של מכירה ושדרוג מטוסי F-16 היא גם אינטרס אמריקאי ותתרום לחיזוק נאט"ו. למרות שממשל ביידן תומך במכירה, המכשולים שמציבים חברי קונגרס אמריקאים בפני העסקה הם ביטוי אחד מיני רבים לכך שלאנקרה כבר כמעט לא נותרו ידידים בוושינגטון.

למרות שממשל ביידן תומך במכירה ושדרוג מטוסי F-16 לטורקים הזקוקים להם, המכשולים שמציבים חברי קונגרס אמריקאים לעסקה הם ביטוי מיני רבים לכך שלאנקרה כמעט לא נותרו ידידים בוושינגטון

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

איך הגיעה טורקיה מהמצב בו ב-2011 אמר הנשיא האמריקאי ברק אובמה על מי שהיה ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שהוא אחד מחמשת המנהיגים העולמיים שיש לו איתו יחסי אמון, למצב שבו הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן משוחח רק לעיתים נדירות עם ארדואן?

שלושה גורמים מרכזיים מסבירים כיצד טורקיה איבדה את תומכיה בבירה האמריקאית: מדיניות מתריסה, התדרדרות לכיוונים אוטוקרטיים, ואובדן תומכים מסורתיים.

מדיניות מתריסה

ההסבר הראשון לעוינות בוושינגטון כלפי טורקיה הוא צעדים מתריסים שנקטה אנקרה בהקשר ליחסי טורקיה-ארצות הברית בפרט ולנאט"ו בכלל. צעדים כמו רכישת מערכת ההגנה האוויריות ה-S-400 מרוסיה ב-2017 שנתפסה כמו הכנסת סוס טרויאני לנאט"ו, הקשיים שמערימה טורקיה על הצטרפות פינלנד ושוודיה לנאט"ו, כמו גם מדיניות לא מתפשרת מול הכורדים והיוונים, מהווים קרקע פורייה להשמעת ביקורת חריפה כנגד אנקרה.

הגם שהיו משגים לאורך השנים בצד האמריקאי וחוסר רגישות לצרכים של טורקיה, הרי שכאשר חברי קונגרס מסתכלים על היחסים עם אנקרה – הם בראש ובראשונה רואים היכן טורקיה לא פועלת לפי האינטרס האמריקאי.

בין שמדובר בסיוע טורקי לאיראן לעקיפת הסנקציות עליה לפני חתימת הסכם הגרעין ב-2015 ובין מה שנתפס כיום כסיוע טורקי לרוסיה לעקוף את הסנקציות עליה בעקבות המלחמה באוקראינה, הרי שטורקיה לא נתפסת כבעלת ברית מהימנה.

בין שמדובר בסיוע טורקי לאיראן לעקיפת הסנקציות לפני חתימת הסכם הגרעין ב-2015 ובין מה שנתפס כסיוע טורקי לרוסיה לעקיפת הסנקציות בעקבות המלחמה באוקראינה, הרי שטורקיה לא נתפסת כבעלת ברית מהימנה

אמנם לגרש אותה מנאט"ו אי אפשר (אין סעיף המאפשר זאת באמנת נאט"ו), אך עדיין ברור ששיתוף הפעולה עמה בברית הוא פחות הדוק מהפוטנציאל.

התדרדרות לכיוונים אוטוקרטיים

הסבר שני להתרחקות בין אנקרה וושינגטון הוא ההתדרדרות של טורקיה לכיוונים אוטוקרטיים. שינוי משטרי ממשטר פרלמנטרי למשטר נשיאותי עוצמתי וריכוזי, דיכוי תקשורת חופשית במדינה, כרסום ופגיעה בגורמי אופוזיציה, פגיעה בזכויות נשים ולהט"ב, והתרחקות מפתרון בדרכי שלום לסוגיה הכורדית — כל אלו תרמו לשחיקה בתדמיתה של טורקיה במערב.

אך מעבר להתדרדרות עצמה לכיוונים אוטוקרטיים, חוסר הביטחון של ארדואן ותומכיו, בין היתר לאור הירידה באחוזי שביעות הרצון מתפקוד הנשיא בסקרי דעת קהל, גם מתורגם לפרנויה ביחסים עם וושינגטון. שר הפנים הטורקי אמר מפורשות שארצות הברית עמדה מאחורי ניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה ב-2016 ותקף החודש את שגריר ארצות הברית בטורקיה כאשר אמר לו: "הסר את ידיך המלוכלכות מעל טורקיה".

ההסבר האחרון קשור לסכנה המתהווה כאשר תומכים קרובים הופכים ליריבים מרים. בעשור הראשון לשלטונו שיתף ארדואן פעולה עם תנועת גולן המונהגת על-ידי המטיף הדתי פתהוללה גולן, המתגורר כבר שנים רבות בפנסילבניה. מאבק כוחות בין ארדואן וגולן הביא לעימות ישיר ביניהם, שהגיע לשיאו בניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה ב-2016, שאותו לטענת ארדואן ותומכיו, יזמה תנועת גולן.

אף שרבות מהדרכים שבהן פעלה תנועת גולן היו בעייתיות, הרי שהתנועה הייתה במובנים רבים חלק מהעוצמה הרכה של טורקיה. אנשיה, ביניהם דוברי אנגלית רהוטה, קידמו את האג'נדות שהוביל ארדואן בעשור הראשון לשלטונו. היום אנשי תנועת גולן הם בחזית המבקרים של ארדואן ומפיצים את הביקורת שלהם בראש ובראשונה בבירות מערביות. הדבר גם יכול להסביר את ההצלחה הרבה יותר של הלובי היווני והארמני לקבל אוזן קשבת בקונגרס.

מעבר להתדרדרות לכיוונים אוטוקרטיים, חוסר הביטחון של ארדואן ותומכיו, בין היתר לאור הירידה באחוזי שביעות הרצון מתפקוד הנשיא בסקרי דעת קהל, גם מתורגם לפרנויה ביחסים עם וושינגטון

אף שיש קווי שוני רבים בין הממד הרגשי של התמיכה בישראל בארצות הברית ליחסים של וושינגטון עם טורקיה שהינם יותר אינסטרומנטליים, ואף שהלובי הפרו-ישראלי בוושינגטון לא התפתח באופן שבו התפתחה תנועת גולן, ההתדרדרות ביחסי ארצות הברית-טורקיה היא גם תמרור אזהרה לישראל. זאת, במידה וממשלת ישראל תקדם חלק ממה שהוסכם בקווי היסוד להקמת הממשלה וההסכמים הקואליציוניים.

ארצות הברית אמנם אינה משתפת פעולה רק עם ממשלות דמוקרטיות אך השילוב של התדרדרות לכיוונים אוטוקרטיים בצירוף מדיניות מתריסה כלפי אינטרסים אמריקאים, ועוד כאשר תומכיך הקרובים הופכים למבקריך, אינה מבשרת טובות.

ד"ר גליה לינדנשטראוס היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS, אוניברסיטת תל אביב ומתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה.