בג"ץ יידרש לדון בעתירות לפסילת התיקונים לחוקי היסוד

בית המשפט העליון בעת הדיון בעתירות בעניין מינוי אריה דרעי לשר בממשלה, 5 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יונתן זינדל, פלאש 90
בית המשפט העליון בעת הדיון בעתירות בעניין מינוי אריה דרעי לשר בממשלה, 5 בינואר 2023

ההפיכה המשטרית שהממשלה, בהובלת בנימין נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן, מקדמת תיקונים לחוקי יסוד. תיקונים אלה, כאשר יתקבלו על ידי הכנסת, ישנו את פני המדינה. רק ביקורת על התיקונים ע"י בית המשפט תוכל למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה. מכאן השאלה הגורלית לעתיד המדינה, האם תיקונים אלה כפופים לביקורת על ידי בית המשפט?

לשר המשפטים לוין יש דעה נחרצת בעניין, בראיון לערוץ 14 שם לוין את עצמו מעל לבית המשפט העליון ולדמוקרטיה הישראלית כאשר אמר שאין הצדקה לפסילה של בג"ץ, והוסיף כי אם בג"ץ יפסול את חוקי ההפיכה המשטרית הם לא יקבלו זאת.

נתניהו לא פיטר את לוין מהממשלה אחרי הדברים האלה, וזו התחלת סופה של הדמוקרטיה הישראלית.

לוין את עצמו מעל לביהמ"ש העליון ולדמוקרטיה הישראלית כשאמר, שאין הצדקה לפסילה של בג"ץ, והוסיף כי אם בג"ץ יפסול את חוקי ההפיכה המשטרית הם לא יקבלו זאת.

גם לד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת ויועץ לשר לוין, יש עמדה נחרצת בעניין. לפי בקשי, אסור לבג"ץ לפסול תיקונים לחוקי יסוד. לטענתו, בית המשפט מבקש לרכוש לעצמו את הסמכות לבטל חוקי יסוד ובכך לקבל עליונות מוחלטת של הרשות השופטת על הכנסת ועל העם שבוחר בה. כאן וכאן.

לבקשי (כמו גם לפורום קהלת) יש מטרה, וסביבה הוא בונה את טענותיו. והמטרה של בקשי היא הפיכה משטרית שתיתן את כל הסמכויות והכוח לממשלה, שתביא למדינה ללא הפרדת רשויות, למדינה שיש בה רק רשות אחת, מעין רשות הקואליציה הממשלתית ששולטת גם בכנסת וגם במערכת המשפטית, למדינה שמרנית עם מעורבות דתית משיחית בחיי האזרחים, ועם כוח כמעט בלתי מוגבל לשלטון.

במבט ראשון, הנימוקים של בקשי מרשימים, אבל במבט שני מעמיק יותר מתברר שהם מופרכים, אינם תואמים למציאות, ומציגים חצי אמת.

לפי בקשי:

"בית משפט לא יכול להיות עליון על מקור סמכותו. חוק היסוד [השפיטה] הוא זה שמסמיך את בית המשפט, ואם בית המשפט שם עצמו כשופט־על ביחס למקור סמכותו שלו, הוא שם עצמו כשליט בלתי מוגבל. הדברים נכונים ביחס לעצם הרעיון של ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד".

ד"ר למשפטים בקשי אמור לדעת שחוק יסוד השפיטה משנת 1984, מקנה לבית המשפט סמכות לבקר את התיקונים לחוקי היסוד. חוק יסוד השפיטה קובע, כי בית המשפט העליון מוסמך (בתפקידו כבג"ץ) לדון "בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק". כדי למנוע ספק החוק ממשיך וקובע, כי בית המשפט מוסמך, בין היתר, "לתת צווים לרשויות המדינה… לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה".

כלומר, כאשר בית המשפט רואה צורך בכך למען הצדק, הוא מוסמך לדון בשאלת התוקף של תיקון לחוק יסוד, ולתת צווים לממשלה ולכנסת (רשויות המדינה) בעניין.

במבט ראשון, הנימוקים של בקשי מרשימים, אבל במבט שני מעמיק יותר מתברר שהם מופרכים. ד"ר למשפטים בקשי אמור לדעת שחוק יסוד השפיטה מ-84', מקנה לביהמ"ש סמכות לבקר את התיקונים לחוקי היסוד

מעניין לציין שבניגוד לדעתו של בקשי, הממשלה מכירה בביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, בסמכות של בית המשפט לדון בשאלת התוקף של תיקון לחוק יסוד. לכן היא הזדרזה להגיש לכנסת הצעת חוק (יסוד) להגנת ההפיכה המשטרית מפני בית המשפט. ההצעה קובעת, כי לשום בית משפט לא תהיה סמכות לדון בשאלת תוקפו של חוק יסוד, ולא יהיה תוקף להחלטה שהתקבלה (על ידי בית המשפט) בעניין כאמור.

בניגוד לעולם הדמיוני בו חי בקשי, בישראל, בדרך כלל, שולטת הממשלה בכנסת, והחלטות הכנסת אינן מבטאות בהכרח את הרצון של רוב חבריה (בעיקר בגלל המשמעת הקואליציונית ההדוקה). הרוב הקואליציוני בכנסת מצביע בדרך כלל כאיש אחד בעד החלטת הממשלה, אפילו אם היא אינה מייצגת את הרצון האמיתי של כל חברי הכנסת שמצביעים בעדה.

לכן אפשר בהחלט לומר, שהחלטה של הרוב הקואליציוני אינה מייצגת את הרצון האמיתי של רוב חברי הכנסת, ואף לא את הרצון האמיתי של רוב העם שבחר בה, אלא רק את הרצון של הרוב בממשלה, למעשה של ראש הממשלה.

בעולם של בקשי, הממשלה/הקואליציה – השולטת למעשה בכנסת, יכולה להעביר תיקון לחוק יסוד השפיטה, ויכולה להעביר, בלי ביקורת שיפוטית, תיקונים לחוקי יסוד או לבטלם, להסיר לטובת אינטרסים פוליטיים צרים או אישיים, כל מגבלות חוקתיות המוטלות עליה או על חברי הקואליציה, ולחוקק חוקים המבטלים את הפרדת הרשויות והשוללים את אופייה הדמוקרטי של ישראל.

אפשר בהחלט לומר, שהחלטה של הרוב הקואליציוני אינה מייצגת את הרצון האמיתי של רוב החכ"ים, ואף לא את הרצון האמיתי של רוב העם שבחר בה, אלא רק את הרצון של הרוב בממשלה. למעשה של ראש הממשלה

בניגוד לדעתו של בקשי, יריב לוין ושמחה רוטמן, הרעיון והסמכות של הרשות המשפטית לבטל חוקים, כולל חוקי יסוד, הפוגעים באושיות הדמוקרטיה הישראלית – הם חלק מהפרדת הרשויות העומדת בבסיס הדמוקרטיה הישראלית. אין כאן עליונות של הרשות השופטת על הכנסת, ולבטח לא על העם. בניגוד לדעתו של בקשי – לכנסת אין סמכות לחוקק חוקים ותיקונים המבטלים את הפרדת הרשויות ושוללים את אופייה הדמוקרטי של ישראל. חוקים ותיקונים כאלו אינם חוקתיים, ובית המשפט הוא המוסד עם הסמכות לבטל תיקונים אלו.

הכנסת עצמה איננה הריבון, היא רק שליח של העם בדמוקרטיה, ואין לה סמכות להרוס את הדמוקרטיה.

לכנסת אין סמכות לחוקק חוקים השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית, לכנסת אין סמכות לחוקק תיקונים המבטלים את הפרדת הרשויות, הפוגעים בעקרונות היסוד של מדינת ישראל כפי שנקבעו בהצהרת העצמאות, ובית המשפט הוא המוסד עם הסמכות לבטל תיקונים כאלו.

בישראל תיקון לחוק יסוד, לרבות תיקונים מהפכניים כמו אלו המוצעים כיום, יכול להיעשות בדרך קלה מאוד, מהיום למחר, על ידי רוב מזדמן בכנסת, אפילו קומץ של חברי הקואליציה. בדרך זו, בעולם של בקשי, הכנסת יכולה לבטל את הוראות החוק הבסיסיות החשובות ביותר בחברה דמוקרטית, ולהחליפן בהוראות דרקוניות שישרתו את השלטון באותה עת, בלי ביקורת שיפוטית.

בעולם של בקשי הכנסת יכולה לקבוע, בלי ביקורת שיפוטית, שתקופת הכהונה של הכנסת תוארך לחמש שנים, שהממשלה תמשיך לכהן גם אם איבדה את הרוב שלה בכנסת, שתינתן חנינה לשר מסוים או לכל שר שהורשע בדין, שאסור לקיים שביתה של עובדים בלא אישור מוקדם של הממשלה, שכל הפגנה צריכה רישיון מוקדם של השר לביטחון לאומי, ששר הפנים יוסמך לסגור כל עיתון שפרסם דבר העשוי לגרום תסיסה חברתית או הפרת הסדר, שאדם המפרסם דבר העלול לפגוע בתדמית המדינה דינו מאסר.

בישראל תיקון לחוק יסוד, לרבות תיקונים מהפכניים כמו אלו המוצעים כיום, יכול להיעשות בדרך קלה מאוד, מהיום למחר, על ידי רוב מזדמן בכנסת, אפילו קומץ של חברי הקואליציה

בעולם של בקשי הכנסת יכולה (והיא כבר עושה זאת) לבטל או לשנות מיסודו את חוק יסוד השפיטה, כאשר החלטות הבג"ץ אינן נראות טוב בעיני הרוב הקואליציוני, להשעות את סמכויות בג"ץ, לשנות את חוקי היסוד בדבר זכויות האדם, לשנות את סמכויות נשיא המדינה, של מבקר המדינה, לחייב את הצבא להישבע אמונים לראש הממשלה, וכל זה בלי ביקורת שיפוטית.

פרופ' יצחק זמיר, שהיה היועץ המשפטי לממשלה, שופט בבית המשפט העליון, ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פרסם סידרת מאמרים ב'הארץ' בנושא זה.

מהמאמרים:

"חוקי יסוד נוספים [לאלו שכבר עלו], אמורים לפטור את הממשלה והכנסת מכל מגבלה, ולאפשר להן לפרוץ כל גבול. הם סוללים את הדרך לדיכוי, שרירות ושחיתות שלטונית….כידוע, כוח משחית, וכוח מוחלט משחית לחלוטין. וחוקי היסוד שכבר הוצעו על ידי הממשלה יקנו לה כוח מוחלט….במצב כזה, מדינת ישראל לא תנוהל על ידי שלוש רשויות עצמאיות, שזה תנאי חיוני בדמוקרטיה, אלא על ידי רשות אחת בלבד, הממשלה, וברוב המקרים על ידי אדם אחד בלבד, ראש הממשלה. שהרי כבר עכשיו הממשלה שולטת על הכנסת באמצעות המשמעת הקואליציונית, והכנסת איננה עצמאית אפילו למראית עין".

עכשיו, בהפיכה המשטרית הממשלה מתכוונת להשתלט גם על הרשות השופטת, וכדי להבטיח שליטה כזאת די בכך שיהיה רוב הקואליציוני בוועדה לבחירת שופטים, כדי שעצמאות בית המשפט תיעשה ותיראה פיקציה בלבד.

"חוקי יסוד נוספים אמורים לפטור את הממשלה והכנסת מכל מגבלה, ולאפשר להן לפרוץ כל גבול. הם סוללים את הדרך לדיכוי, שרירות ושחיתות שלטונית…. אם חוקי יסוד אלה יתקבלו על ידי הכנסת, הדרך היחידה למניעת אסון חברתי תהיה ביקורת של בית המשפט על חוקי היסוד".

האם בית המשפט מוסמך להפעיל ביקורת על חוקים ובמיוחד על חוקי יסוד שחוקקה הכנסת, והאם בית המשפט רשאי להתערב אם הכנסת תשנה חוק יסוד באופן שיאיים על הדמוקרטיה הישראלית? על שאלה זו עונה פרופ' זמיר ב"כן" ברור, בניגוד מלא לדעתו של בקשי.

אם הליכי ההפיכה המשטרית של נתניהו, לוין ורוטמן לא ייפסלו, ישראל לא תהיה עוד מדינה דמוקרטית. אם בג"ץ יפסול אותם ואף יוציא צווים לרשויות המדינה בהתאם, נעמוד בפני משבר חוקתי חסר תקדים.

אם הליכי ההפיכה המשטרית של נתניהו, לוין ורוטמן לא ייפסלו, ישראל לא תהיה עוד מדינה דמוקרטית. אם בג"ץ יפסול אותם ואף יוציא צווים לרשויות המדינה בהתאם, נעמוד בפני משבר חוקתי חסר תקדים

במצב כזה הרמטכ"ל וראשי שב"כ, והמוסד והעומדים בראש מוסדות מדינה אחרים ייאלצו להחליט למי הם מצייתים, לראש הממשלה או לחוק, ליריב לוין ולשמחה רוטמן או לאסתר חיות ולגלי בהרב-מיארה, לממשלה או לבג"ץ.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,314 מילים
סגירה