אסא כשר הוא פרופסור בכיר (אמריטוס) לפילוסופיה ואתיקה מקצועית מאוניברסיטת תל אביב וחתן פרס ישראל לשנת 2000. הוא נכח בכל מערכות הבחירות מאז קום המדינה, והשתתף בחיבור הקוד האתי של שרי ממשלת ישראל, חברי כנסת ומפקדי צה"ל.

בשנת 2008 הוא הסכים עם ראש האופוזיציה דאז, בנימין נתניהו, שקרא להתפטרותו של ראש הממשלה אולמרט. הוא טען שאי אפשר לסמוך על ראש ממשלה "השקוע עד צוואר בחקירות", שיקדיש את מלוא תשומת הלב לניהול עניני המדינה, וקרא להתפטרותו של אולמרט עוד לפני הגשת כתב האישום. עבור כשר, שינוי דעתו של נתניהו לאור כתבי האישום שלו עצמו הוא מעשה חסר מצפון וצבוע בצורה שלא תיאמן.

אנחנו עומדים בפתחה של מערכת בחירות שנייה חסרת תקדים, כאשר ראש הממשלה המכהן מואשם בהאשמות חמורות הכוללות הונאה, שוחד והפרת אימונים. באוקטובר, במידה והשימוע לא יידחה, ראש הממשלה עשוי לעמוד לדין, דבר העשוי לגרום למשבר חוקתי.

אנחנו עומדים בפתחה של מערכת בחירות שנייה חסרת תקדים, כאשר ראש הממשלה המכהן מואשם בהאשמות חמורות הכוללות הונאה, שוחד והפרת אימונים

אם נתניהו יואשם ויסרב להתפטר, רוב הסיכויים שהתיק יגיע לבית המשפט העליון. באווירה פוליטית מאד וכחנית, בית המשפט העליון יתבקש להכריע את גורלו של ראש הממשלה ושל המדינה כולה.

לא יתכן שבמרחק כה קצר ממועד הבחירות, אנחנו לא שואלים את ראש הממשלה, הליכוד ועורכי דין חוקתיים יותר שאלות על התסריט האפשרי שעשוי להתרחש.

אם אנחנו מצביעים לביבי אבל מקבלים את ישראל כץ או גדעון סער, זכותנו לדעת. הכול תלוי בהחלטתו של בית המשפט העליון. אילו טענות משפטיות יעלו, ואיך יכריע בית המשפט? איך תגיב מפלגת הליכוד? לציבור יש את הזכות לשמוע טענות אלו עכשיו, לפני הבחירות, כדי שיוכלו להחליט איך להצביע.

הטיעון בעד התפטרותו של נתניהו מבוסס על הכרעה של בית המשפט העליון משנת 1992 במשפט דרעי. התנועה למען איכות השלטון הכריחה את בית המשפט העליון לצוות על ראש הממשלה יצחק רבין לפטר את שר הפנים דאז אריה דרעי, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין שוחד, הונאה והפרת אימונים.

בכך, נוצרה נורמה משפטית חדשה. לפי פסיקה זו, שר שהוגש נגדו כתב אישום חייב להתפטר כדי לשמר את אמונו של הציבור בממשלה וכדי למנוע ניגודי אינטרסים. הקביעה היא משפטית בלבד. הגשת כתב אישום פירושה אבדן אמון הציבור; לכן על השר להתפטר.

אסא כשר מסביר שהקוד האתי ברוב הדמוקרטיות המערביות אוסר על שר או רה"מ לקבל מתנה כלשהי, גם הקטנה ביותר. כאן רה"מ אפילו לא מכחיש שקיבל מתנות בשווי מאות אלפי שקלים

כשר מסביר שהקוד האתי של שרים ברוב הדמוקרטיות המערביות אוסר על שר או ראש ממשלה מלקבל מתנה כלשהי, גם הקטנה ביותר, אם זה יגרום לו להיות חייב טובות בתמורה. כאן ראש הממשלה אפילו לא מכחיש שקיבל מתנות בשווי מאות אלפי שקלים, ואף טוען כי הוא קרבן של קונספירציה פוליטית לסילוקו.

עורכי הדין של נתניהו יטענו שהחוק לא מתייחס לראשי ממשלה. לפי חוק נפרד וכתוב, לא חייבים לפטר ראש ממשלה עד לסיום משפטו ולמיצוי כל הערעורים. הם יטענו שלחוק כתוב ומפורש זה, המאפשר לו להמשיך בכהונתו, יש תקדים של מבחן "אמון הציבור", ושתוצאות שתי מערכות בחירות מעניקות לו לגיטימיות דמוקרטית. הם ירמזו שלא ראוי לבית המשפט להתערב ישירות בתהליך הפוליטי. הימין יטען שלבית המשפט העליון יש יותר מדי כוח, ויאיים לעקוף חוקים.

נגד נתניהו ייטען שמראש ממשלה מצפים להתנהגות האתית הגבוהה ביותר מבין כל המנהיגים הפוליטיים והממשלתיים, וכי כתב אישום נגד ראש ממשלה יגרום לאובדן אמון הציבור.

כשר מסביר שאמון הציבור אינו תחרות פופולאריות כמו ניצחון מספרי במשאל עם או בבחירות. אלא הוא מבחן משפטי ואתי לאחר הגשה רשמית של כתבי האישום, הלוקח בחשבון נושאים אחרים, כגון האתיקה המצופה משר או ראש ממשלה וטבעם של ההאשמות.

כשר מסביר שאמון הציבור אינו תחרות פופולאריות כמו ניצחון מספרי במשאל עם או בבחירות. אלא הוא מבחן משפטי ואתי לאחר הגשה רשמית של כתבי האישום

אין כאן חבר נשבעים – רק בית המשפט, ותקדימים המצביעים לכיוון עקרון משפטי ברור האומר, שכדי להימנע מניגודי אינטרסים ולשמר את אמון הציבור במדינה ובמוסדותיה, שר המואשם בעברה פלילית או בעברה מוסרית חייב להתפטר מתפקידו. לפי ההיגיון של עקרון זה, אין הבדל בין שר וראש ממשלה. כשר טוען  שאבדן אמון הציבור כאשר ראש ממשלה מואשם גדול אף יותר.

כשר מנבא שנתניהו לא יוכל לחמוק מכתבי האישום מכיוון שהחוק מאד ברור. בהנחה שבית המשפט העליון ימצא כי יש בסיס חזק לקביעת אבדן אמון הציבור, הוא ידרוש מראש הממשלה להתפטר, דבר שיצית משבר חוקתי אמיתי שלא היה כדוגמתו בישראל.

יתכן שבית המשפט יישם את חוק עניין לציבור. במקרה כזה בית המשפט יכול להתחשב בהקשר רחב יותר. האם לאדם הסביר יש מספיק סיבות כדי להניח שראש הממשלה התנהג כראוי, כאשר המשטרה, התובעים, והתובע הכללי אומרים בבירור שבמקרים שונים הוא גנב, לקח או שיחד, וניצל את כוחו לטובתו האישית?

כדי להימנע מניגודי אינטרסים ולשמר את אמון הציבור במדינה ובמוסדותיה, שר המואשם בעברה פלילית או בעברה מוסרית חייב להתפטר מתפקידו. כשר טוען שאבדן אמון הציבור גדול אף יותר כאשר מדובר ברה"מ

תומר נאור מהתנועה למען איכות השלטון, שהביאה את תיק דרעי המקורי, אשר שקבע את כלל "אמון הציבור", מסכים עם כשר.

לדבריו יש הסתברות של 100% שאם נתניה יזכה בבחירות, יוגש נגדו כתב אישום, הוא יסרב להתפטר – והתיק יגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון. אז העניין לציבור יהיה רלבנטי. נושא ניגודי האינטרסים בתפקודו כראש ממשלה הוא קריטי לכשירותו להמשיך בתפקיד.

לגבי מעורבותם של בתי המשפט בתהליך הפוליטי יש הבחנה חשובה. בישראל אנחנו בוחרים מפלגה ולא ראש ממשלה. התפטרותו של ראש ממשלה לא מחייבת את מפלגתו לאבד את השלטון או את ההזדמנות להרכיב קואליציה.

בית המשפט יכול לדרוש מנתניהו להתפטר אבל הכוח הפוליטי של הליכוד יישמר בהתאם לתוצאות הבחירות. התפטרות כפויה של ראש ממשלה היא מקרה קיצוני, במיוחד אם הדבר מנוגד לחוק כתוב, אך בית המשפט אינו מונע מהמפלגה המובילה להרכיב או להיות חלק מהקואליציה.

לדברי תומר נאור יש הסתברות של 100% שאם נתניה יזכה בבחירות, יוגש נגדו כתב אישום, הוא יסרב להתפטר, והתיק יגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון. אז העניין לציבור יהיה רלבנטי

זהו רגע קריטי עבור הדמוקרטיה הישראלית. האם נתניהו יתפטר כאשר יוגש נגדו כתב אישום? האם הוא יקבל את החלטת בית המשפט העליון? או האם הוא ינסה להתחמק ממנה ובכך לחתור תחת הפרדת כוחות, שלטון החוק, אמון הציבור והאתיקה המקצועית של פוליטיקאים?

האבות המייסדים של המדינה היו חדורים ברעיונות של "חירות וצדק", כפי שנקבע במגילת העצמאות, וכשר מאמין שלפי ערכים אלה בית המשפט העליון יכריע את גורלו של בנימין נתניהו.

התקפות על בתי המשפט ועל מערכת המשפט עוררו דאגה לכל אורך הקשת הפוליטית. הצהרות פומביות של שלושה שרים לשעבר מן הליכוד בעד בית המשפט – דן מרידור, בני בגין ואהוד אולמרט – מראות לנו שמשהו לא תקין.

ועדה המורכבת ממיטב עורכי הדין ומשרדי עורכי דין בישראל רמזה שהם ילחמו כדי להגן על שלטון החוק ועל עצמאותה של מערכת המשפט. התובע הכללי ושופט עליון לשעבר אהרון ברק אמר שהיפותטית – אם חוק עקיפה היה עובר בזמן כהונתו כשופט עליון – הוא היה מתפטר במחאה.

ההתקפה על בית המשפט העליון ועל הפרדת הכוחות מערערת את היסודות עליהם נבנתה מערכת המשפט ואת הערכים הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר היקרים לנו ושעליהם נוסד בית המשפט. הארוזיה של המנהיגות הפוליטית ושל האתיקה שנתניהו מפגין לא מחייבת ארוזיה והרס של המערכת המשפטית והפוליטית שהגנה על מדינת ישראל בפני ניצול לרעה של כוח מאז היווסדה.

אל תתנו לאדם אחד  הקבור "עד הצוואר בחקירות" להרוס את הכול.

סיימון פינק חי בישראל, נולד וגדל במלבורן, אוסטרליה. למד משפטים, פוליטיקה וכלכלה ומתעניין במדיניות ציבורית. עבד עבור ממשלות ישראל ואוסטרליה וכרגע עובד בבנק בישראל.