ראש הממשלה בנימין נתניהו הרגיש מאד עייף ודי משוחרר בטיסה שלו חזרה אמש (חמישי) מסוצ'י, שם פגש את הנשיא ולדימיר פוטין. כל כך עייף ומשוחרר עד שהחליט לבוא ולישון בירכתי המטוס, עם העיתונאים. "לכם יש שלושה מושבים לכל אחד", הוא הסביר, וכבר לקח לידיו שמיכה כחולה. "אצלי, אני אפילו לא יכול למתוח את הרגליים. רק אל תפריעו לי עם השאלות שלכם".
הרעיון לא מצא חן כנראה בעיני החבורה מאבטחת אישים. ביום שלישי הם הורידו אותו מהבמה באשדוד, ועכשיו הם יצטרכו לסוכך עליו מפני עיתונאים שמאלנים, שיקפצו עליו עם שאלות מטרידות. זה כבר יותר מדי. נתניהו הסתובב והלך, נדמה לי קצת מאוכזב, למחלקה הראשונה הצפופה שלו. את שעות הטיסה הספורות הוא בילה מול מחשב נייד שחיבר בחוט לשקע בין הכיסאות במטוס.
נתניהו מרבה לנסוע לרוסיה. אי אפשר לומר שמדובר רק בצרכי בחירות. קציני הצבא הבכירים שנלוו אליו לא משקרים כאשר הם אומרים שצריך תיאום מקסימלי, בכל מקום, בכל זמן, בטווח של דקות, קוים ישירים וקצינים דוברי רוסית.
אפשר להאמין לנתניהו כשסיפר לעיתונאים כי במשך שלוש שעות הם ישבו עם שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו ואנשיו על מפות, תכנוני מבצעים ואזורי שליטה בסוריה. פוטין, שריו ועוזריו חמורי הסבר צריכים את התיאומים האלה עם ישראל, כי זה האינטרס שלהם מול איראן, גם אם הם מרגישים לפעמים כמו ניצבים בקמפיין הבחירות של נתניהו.
העניין הוא אכן העיתוי. תמיד יש משהו מחשיד בראש ממשלה שלוקח מטוס ונוסע לבקר ראש מעצמה חמישה ימים לפני הבחירות. ראש הממשלה מנחם בגין ניסה להסביר עד יום מותו כי לא תקף את הכור הגרעיני באוסיראק, עיראק, ערב בחירות 1981, בגלל מצוקה אלקטורלית.
"אני אשלח את מיטב לוחמינו ובנינו למשימה כל כך קשה, כל כך מסוכנת, רק כדי לזכות בבחירות?", נעלב בגין. אולי כן ואולי לא, אבל בסוף הוא זכה בבחירות ההן בגדול, למרות שמצב המדינה היה על הפנים.
הפגישה עם פוטין נקבעה להתקיים בסוצ'י, עיר נופש על גדות הים השחור, שהפכה לאחת האטרקציות של התייר הישראלי בגלל הקרבה היחסית לישראל והמחירים האטרקטיביים. העיר נחמדה, ירוקה, מזמינת אורחים, עם כמה פדיחות. החוף ליד מעון הנופש של פוטין מזכיר את החוף בשפלת החוף בישראל בשנות החמישים. המעון עצמו הוא מבנה לבן ענק ומטופח, אבל נבנה בסגנון סובייטי משעמם וחסר חן.
פוטין מבלה במקום הזה בקיץ. ביום רביעי הוא טס למחוז דאגסטן. לפני 20 שנה החל פוטין לדכא שם את הכוחות הצ'צ'נים הקיצוניים, שאיימו להשתלט על המחוז ולהכריז על רפובליקה איסלמית. המלחמות בצ'צ'ניה נמשכו כמה שנים, וכללו גם תבוסות של הצבא הרוסי. הביקור של פוטין נועד לציין את הניצחון בתום מלחמה קשה והפצצות חסרות אבחנה, שזכו לביקורת עולמית בעבר.
פוטין התעכב בדאגסטן. נתניהו נאלץ להמתין לו קרוב לשלוש שעות במלון היאט הסמוך. האם היה כאן ביטוי של מורת רוח בקרמלין? אביגדור ליברמן טוען כי "אצל הרוסים שום דבר לא במקרה". סביר להניח שאם ליברמן היה מחכה שלוש שעות לפוטין הוא היה מסביר כי "מדובר במקרה שכיח. אפשר להבין. אין שום בעיה".
העיתונאים ישבו בינתיים בחצר מעון הנופש, והעבירו דיווחים חיים על כלום ושום דבר. הכתבים הרוסיים לא הסתירו את כעסם. כמה מהם באו במיוחד ממוסקבה, מרחק שעתיים טיסה, כדי לכתוב על אירוע שחשוב בעיקר לראש הממשלה הישראלי, ערב מערכת בחירות קריטית.
אנטון ורניצקי, הפרשן הפוליטי של ערוץ 1 הרוסי, סיפר כי שוכנע להגיע מכיוון שקיווה לסוג של עימות בין פוטין ונתניהו אחרי ההצהרה על החלת החוק הישראלי בבקעת הירדן. שר החוץ סרגיי לברוב יצא נגד הרעיון הזה. בסוף לא הייתה קונפרונטציה. נתניהו סיפר שהראה לפוטין על המפה את עומק השטח הרוסי מול המרחב הישראלי המגוחך, וראה אותו מחייך בהבנה. אולי.
גם העיתונאים הישראלים ניסו להרוג את זמן האיחור של פוטין והמבוכה של נתניהו. מה עושים בשעות מתות כאלה? נכנסים לספרי המחזור של הפוליטיקאים הבכירים, שאותם אנחנו מסקרים שנים, בעיקר בימי בחירות.
האם ידעתם שאיילת בן-שאול (שקד) הייתה רקדנית בלט בתיכון? שהייתה חברה של ניב רסקין, היום פרשן בערוץ הספורט? האם שמעתם שיובל שטייניץ היה חתיך שהרס את הבנות? שיאיר לפיד כתב את השורות בספר המחזור שלו עם נקודה אחרי כל מילה – לוהט. לוחם. – כמו בסלוגנים של כחול-לבן?
פוטין הגיע בסוף למעון מדאגסטן חדור רוח קרב. המלחמה האכזרית ההיא העלתה בו זיכרונות, והוא חלק אותם עם נתניהו ושיבח אותו על מלחמתו בטרור. לצדו של פוטין ישבו בפנים חתומות כל השרים שלו – גם לברוב, שנראה לי תמיד כמו זעפן שאין סיכוי לחלץ ממנו חיוך.
נתניהו הגיע עם ראש המל"ל מאיר בן-שבת, האלוף אמיר אבולעפיה, ראש אגף תכנון, ותא"ל דור שלום, ראש חטיבת המחקר באמ"ן. בשיחות שלא לציטוט החבר'ה מהצבא נשמעים מתונים, מאופקים, מחושבים ולא ששים אלי קרבות מיותרים. המדים עוצרים לפעמים את החליפות, וטוב שכך.
והיה גם השר זאב אלקין, שמתלווה לנתניהו בכל פגישה עם פוטין ומשמש המתורגמן בין השניים. אלקין הוא מה שקרוי All-around player, שחקן שרץ על כל המגרש, שולט בכל תחום כמעט, יסודי ומעמיק. יש לו הסבר משכנע לכל אירוע, גם אלה שמרגיזים את ישראל, כמו החיזור של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אחרי נשיא איראן חסן רוחאני.
כדאי לשים לב לאלקין כשהוא מעריך כי המדינה הולכת לסיבוב בחירות שלישי בתחילת 2020. למה? כי זה חוק יסוד הממשלה. סעיף 10א' קובע שאם איש מהמועמדים לא מצליח להרכיב ממשלה, "יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה".
כל כך פשוט. כל כך מפחיד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם