המדינה תעבור לדום

אילוסטרציה (צילום: כרמלה כהן שלומי)
כרמלה כהן שלומי
אילוסטרציה

באחד הלילות השבוע נעצרו צעירים בחשד להדבקת מודעות מחאה בשדרות. כן. הדבקת מודעות מחאה, כאלה מסוכנים. בטח צעקו "דמוקרטיה" או משהו מסית אחר. למחרת הובאו האנרכיסטים המסוכנים בפני שופט בבאר-שבע, שוחררו בערבות עצמית והורחקו משדרות, שלא יסיתו תושבים שומרי חוק.

המחאה יושבת למארגני אירועי יום העצמאות כמו עצם בגרון וטוב שכך. זה התחיל עם סחיטה וייבוש שעשו לקרן פלס לפני טקס יום השואה מחשש שתבטא מחאה, טפו, מלח מים, או תלבש חולצה אדומה שלא יושבת טוב על צבעי הדגל.

המחאה יושבת למארגני אירועי יום העצמאות כמו עצם בגרון וטוב שכך. זה התחיל עם סחיטה וייבוש שעשו לקרן פלס לפני טקס יום השואה מחשש שתבטא מחאה, טפו

איך אמר שר החינוך יואב קיש המחונך:
"עם אחד, דגל אחד, מדינה אחת".

וזה לא הזכיר לכבודו שאמרו את זה קודם לפניו, לא משנה איפה. בגרמניה אבל לא שמעתם את זה ממני. השר קיש, שר החינוך (שדווקא אין לו בעיה עם ראש ממשלה נאשם בפלילים ושר שישב בכלא) כתב את הדבר הזה בתגובה לדרישה למנוע מפוליטיקאים לנאום את עצמם למוות בבתי העלמין בטקסי יום הזיכרון. בכל שנה מחדש אני מתכווצת למשמע קלישאות האבל שהם נופחים בצניעות מדומה.

שר החינוך המחונך קיש אף לא טרח לגנות מפגינים מול ביתו הפרטי של השופט בדימוס אהרון ברק בן ה-86 (שנמצא עשרות שנים מחוץ למערכת המשפט), והדרת פני זקן זה רק לבנימין נתניהו.

גם שר הביטחון יואב גלנט, שלא מכבר יצאו המונים לרחובות אחרי שנתניהו פיטר אותו בבושת פנים והתחרט בלחץ ההמון, יצא אסקופה נדרסת ומחה נגד סילוק פוליטיקאים מבתי העלמין באמירה הנואלת: "אסור לקפל את הדגל", ושוב עבר לדום כמו שעון מקולקל שלרגע הראה את השעה הנכונה, ושוב פניו אל השמש העולה מבלפור, שמש אדונו.

התחושה הממכרת של "עם קטן מוקף אויבים" תמיד מתעצמת לקראת יום העצמאות, אם כי "עם קטן מוקף פוליטיקאים" מגדיר אותנו טוב יותר. כלומר רע. ממש רע. השנה המדינה בת 75, כמעט כמו נתניהו שהבטיח במאה שעברה לכהן רק שתי קדנציות ומאז רוכב לעבר השקיעה. של המדינה. וכמו מפגינים רבים שבגיל המדינה עוד יש להם כוח לצאת לרחובות ולהפגין למען ארץ אהבתם, זו שהזקן השני מנסה לדרוס והיא זרוקה על הכביש, אלה, שמישהו יגלה לה מה הבחור עושה לה, היא לא ילדה קטנה.

השנה המדינה בת 75, כמעט כמו נתניהו שהבטיח במאה שעברה לכהן רק שתי קדנציות ומאז רוכב לעבר השקיעה. של המדינה. וכמו מפגינים רבים שבגיל המדינה עוד יש להם כוח לצאת לרחובות ולהפגין למען ארץ אהבתם

זה נמשך בדיווח שלא ייאמן על כך ששירות הביטחון הכללי, לא פחות, יחקור כוונות למחאה נגד שרים במהלך יום הזיכרון. הם טיפונת רגישים למחאות, שרינו.
ואני שואלת מה עם יד יותר חזקה. אולי מעצר מונע? זה פשוט, פתאום דפיקה בדלת ושני שוטרים, אחד על אזרחי, יבקשו להתלוות אליהם לחקירה קטנה. אדוני התכוון לצעוק על אופיר אקוניס? להעליב את שרת התעמולה גלית דיסטל אטבריאן? לזעוק על השרה מירי רגב משהו מחתרתי כמו "דמוקרטיה"? מה. מההה.

שב"כ אוסף מידע על מחאות, ידיעה ב"כאן"
שב"כ אוסף מידע על מחאות, ידיעה ב"כאן"

ואיך מבקשים למנוע מחאה בשידור חי?

או. בשביל זה הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. במקרה נורא כזה, הרי זו התקוממות עממית, למען השם. ובכן, אזרחים נאמנים, אנחנו ערוכים היטב. במקרה כזה המשדר יעבור לנוח. כלומר, יעברו לשדר את החזרות כ-א-י-ל-ו זה שידור חי. וככה כבוד המדינה יינצל ועם ישראל חי. בסרט.

השרה רגב המשרתת בנאמנות לא חשוב איזה שליט ורעייתו, כבר תביים להם מציאות נפרדת אם אזרח סורר יעז להכתים את הסדר הטוב שהם מנסים להשית על עמם.

אף אזרח לא ייצא מהשורות ולא יצלם עצמונית את השיבוש אם יתרחש. מה זה פה, דמוקרטיה? לא יקום ולא יהיה.

לקסם הזה נזדקק לסרט שצולם מבעוד מועד ונהיה בדברו, ורק הסרט הזה יציג לעם את הממלכה הנכונה ושליטה המסור, רעייתו ורוח בנו המרחפת מעלינו.
והסדר הטוב ישוב על כנו. אחד אלוהנו.

ואני אומרת, למה לא ניקח את הרעיון עוד צעד ונלביש למנחים מדים מצוחצחים יפים כאלה עם מדליות ונאומים פטריוטיים מעוררי גאווה לאומית שנכתבו ע"י כבוד שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן, שסוף סוף תיגאל מייסורי השעמום ותטביע את משפחת נתניהו במחמאות, חתיך, בן של קיסר, איך זה לחיות עם היופי המושלם הזה, תביא בוסה נסיך. והמדינה תשדר את כל הפטריוטיות הארוזה הזאת מבוימת ומתוסרטת כאילללו זה חי.

שמא נביא את חיל האוויר, טפו טייסים בוגדים, ניישר אתכם אחד אחד, או נצניח איזה טייס ככה בלי מצנח למען יראו וייראו מה זה נפולת של נמושות. אולי נשים בקוקפיט ראש של סוס. בקטנה.

שמא נביא את חיל האוויר, טפו טייסים בוגדים, ניישר אתכם אחד אחד, או נצניח איזה טייס ככה בלי מצנח למען יראו וייראו מה זה נפולת של נמושות. אולי נשים בקוקפיט ראש של סוס

וכך, אזרחים נאמנים, נחגוג את יום העצמאות כהלכתו. עםאחד דגלאחד מדינהאחת. לא ככה? בל יעז איש לפגום בתמונה המושלמת, כחול לבן אפור. אפור מאוד.
המדינה תעבור לדום.
מדינה דום.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 727 מילים ו-2 תגובות
סגירה