למרות ביקור מקארתי: היחסים עם ארה"ב בפני סכנת מפולת

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית קווין מקארתי במהלך ההצבעה לתפקיד יושב ראש בית הנבחרים, 3 בינואר 2023 (צילום: Alex Brandon, AP)
Alex Brandon, AP
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית קווין מקארתי במהלך ההצבעה לתפקיד יושב ראש בית הנבחרים, 3 בינואר 2023

ביקורו בארץ של יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, הרפובליקאי האולטרה-שמרן, קווין מקארתי, בראש משלחת קונגרסיונלית דו-מפלגתית, אינה יכולה לכסות על אמת נוראה. יחסינו עם ארה"ב, משענתה האסטרטגית של ישראל, שלא ניתן להפריז בחשיבותה לבטחוננו הלאומי, עומדים בפני סכנת מפולת.

קיימים כיום אותות אזהרה בוהקים לגבי מספר הנחות יסוד, העומדות בבסיס יחסינו עם ארה"ב ומדיניות הביטחון הלאומי של ישראל: שנזכה בחבילת סיוע צבאי עשר-שנתית נוספת, לכשתסתיים החבילה הנוכחית ב-2028; שאפילו החבילה הנוכחית תמומש במלואה ללא קשיים; ושארה"ב תמשיך לפרוש לאורך זמן מגן דיפלומטי על ישראל במוסדות הבינ"ל, לרבות הווטו במועצת הביטחון. מזה עשורים מונע הווטו הטלתן של סנקציות גורפות על ישראל והפיכתה למדינה מצורעת.

קיימים כיום אותות אזהרה בוהקים לגבי הנחות היסוד שבבסיס יחסינו עם ארה"ב ומדיניות הביטחון הלאומי שלנו: חבילת הסיוע הצבאי, והמגן דיפלומטי על ישראל במוסדות הבינ"ל, לרבות הווטו במועצת הביטחון

הערכה קשה זו מבוססת על שילוב של מגמות ארוכות טווח ואירועי החודשים האחרונים. תפניות אסטרטגיות ביחסים בין בעלות ברית אינן מתרחשות בד"כ בין לילה, או עקב אירוע בודד, אלא, מהצטברות של אירועים על ציר הזמן, עד לנקודת המהפך. בהפיכה המשטרית ניתן לזהות נקודה אפשרית כזו.

בפני המעצמה האמריקאית מגוון דרכים להביע את חוסר הנחת שלה, בין אם בהמשך החרמתו המעשית של ראש ממשלת ישראל, אי-הזמנת שרים, הימנעות מווטו, עיכוב פרויקטים משותפים, ביטול מפגשים וביקורים הדדיים, ואף עלולים להיווצר קשיים בתהליך אישור הסיוע השנתי. המשבר עלול לבוא לידי ביטוי עם תחילת הבחירות לנשיאות ב-2024, שיחלו הלכה למעשה כבר בסוף השנה, ולאחריהן.

תכניות ההתעצמות של צה"ל בנויות על ההנחה שהסיוע האמריקאי מובטח, לפחות ברמתו הנוכחית, לעשר שנים נוספות. הצלחת ההתמודדות עם איראן, ההופכת מדינת סף גרעינית ומרחיבה השפעתה באזור, מותנית במידה רבה בארה"ב. כך גם לגבי הסכסוך עם הפלסטינים והתקוות להסדר מדיני עתידי בתנאים המקובלים על ישראל; המאמצים לקידום הסכמי אברהם והנרמול האזורי, ועוד. השת"פ עם ארה"ב קריטי במגוון תחומים, לרבות המודיעין והסייבר.

התלות הישראלית בארה"ב, במישור הצבאי, האסטרטגי והמדיני, היא קיומית. שאלה פתוחה היא האם ישראל יכולה כלל להתקיים כיום ללא ארה"ב. השת"פ עם ארה"ב קריטי במגוון תחומים

"היחסים המיוחדים" עם ארה"ב נבנו ע"י ממשלות ישראל והשדולה הפרו-ישראלית בארה"ב על פני עשורים ובעמל רב. יחסים אלה מושתתים על שלשה יסודות:

  1. ערכים משותפים.
  2. השדולה הפרו-ישראלית.
  3. החשיבות האסטרטגית של ישראל עבור ארה"ב.

בניגוד לתפיסה הרווחת בקרב רבים בארץ, היסוד הראשון הוא העיקרי, בעוד האחרון הינו משני בתפיסה האמריקאית. עד לא מזמן נתפסה ישראל כנטל אסטרטגי יותר מאשר כנכס, ותפיסה זו טרם השתנתה לגמרי.

"הערכים המשותפים" הם ביטוי אמורפי כלשהו, אך הם מהווים המסד העיקרי ליחסים. ערכים אלה מבוססים על דימוייה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית תוססת, השומרת על שלטון החוק, זכויות האדם, חרות ושוויון; "המורשת היהודית-נוצרית" וזיכרון השואה; חתירה משותפת מתמידה לשלום; והיותה של ישראל מעצמה מדעית, היי-טקית ואף אזורית. היסודות הנוספים – עצמת השדולה הישראלית והחשיבות האסטרטגי של ישראל – שואבים את כוחם מדמויים אלה ונעדרי קיום בלעדיהם.

עליית ממשלת הימין, שאינה מחויבת לפתרון שתי-המדינות ואף שואפת לסיפוח השטחים, ובעיקר ההפיכה המשטרית, פוגעות קשות בהנחה האמריקאית הבסיסית, ששתי המדינות חולקות חזון משותף של ערכים דמוקרטיים וחתירה לשלום. הנזק התבטא כבר בדבריו החריגים של הנשיא לאחרונה בגנות ההפיכה, אך לא רק בכך.

עליית ממשלת הימין, שאינה מחויבת לפתרון שתי-המדינות ושואפת לסיפוח השטחים, ובעיקר ההפיכה המשטרית, פוגעות קשות בהנחה האמריקאית הבסיסית, ששתי המדינות חולקות חזון משותף

בארה"ב גוברים הקולות הקוראים להישיר מבט ולהכיר בכך, שישראל השתנתה ושנדרש שינוי ביחס כלפיה.

כבר בבחירות לנשיאות ב-2020 קראו שלושה מועמדים דמוקרטים מובילים להתנות את הסיוע הצבאי לישראל בשינוי מדיניותה בנושא הפלסטיני. עד אז נחשב הסיוע לדבר "מקודש", שאין נוגעים בו, למרות המחלוקות הקשות ביותר. בבחירות 2024 עלולה גישה זו להפוך לנחלת רבים.

ידידיה הקרובים ביותר של ישראל מביעים שאט נפש, מבוכה ובושה מהתהליכים שמתחוללים בה, ורבים מבקשים להרחיק עצמם ממנה. סקר לאחרונה הראה מהפך היסטורי: לראשונה צידדו יותר מצביעים דמוקרטים בפלסטינים מאשר בישראל.

כ-70-80% מהיהודים האמריקאים מצביעים דרך קבע בעד הדמוקרטים. קהילה זו, שמהווה עמוד תווך של התמיכה האמריקאית בישראל ונכס אסטרטגי עליון, תוהה באיזו מידה ישראל שותפה לערכיה הבסיסיים, ועמוד התווך הזה מתרחק ממנה. גם בצד הרפובליקאי, ואף בקרב אוונגליסטים, קיימים סימני אי-נחת. ככל שייפגע דימויה של ישראל כדמוקרטיה מובהקת, כך יגברו הקשיים גם במחנה זו.

הביקור של כל משלחת קונגרסיונלית חשוב ומהווה הזדמנות לחיזוק היחסים, בוודאי בתקופה כה טעונה. יישמעו במהלכו דברי הכיבושין המקובלים, במיוחד על רקע חגיגות שנת ה-75.

ידידיה הקרובים של ישראל מביעים שאט נפש ומבוכה מהתהליכים שמתחוללים בה, ורבים מבקשים להרחיק עצמם ממנה. סקר לאחרונה הראה מהפך היסטורי: לראשונה צידדו יותר דמוקרטים בפלסטינים מאשר בישראל

אולם, בל נטעה, אנו עומדים בפני סכנת שבר. על ממשלת ישראל לייחד עדיפות עליונה ליחסים עם ארה"ב ולביצורם.

ד"ר צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. פרייליך מתמחה במגוון הסוגיות של הביטחון הלאומי של ישראל, לרבות תפיסת הביטחון, תהליכי קבלת החלטות, יחסי ישראל-ארה"ב, איראן ואיום הסייבר. כעת הוא מרצה באוניברסיטאות תל אביב, קולומביה ו-NYU

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 703 מילים
סגירה