איך נתניהו והימין הפכו את השמאל ליהודים

צילום מסך מרשות השידור
צילום מסך מרשות השידור

תעמולת הנאצים ואנטישמים באשר הם, ממוקדת בהשחרת דמותו של היהודי כמקור הרוע, מקור הכשלים הכלכליים והחברתיים, הרעל המחלחל לתוך חברת המופת בה הוא חי והורס אותה מבפנים.

לאורך מאות רבות של שנות אנטישמיות ורדיפת יהודים, ובהתאם לטכנולוגיות המשתנות, חלחלו מסרים אלו בעל פה, בכתב, באמנות ובהטפות דת, באגדות עם, בספרות עילית ופופולרית, בתיאטרון, בסרטי תעמולה, בתקשורת כתובה ומשודרת.

בהתאם לכך גדלו והתרחבו היקפי פעולות השנאה, הפוגרומים, ההתנכלות האישית והקהילתית, שהשתכללו וצמחו עד השואה, שהיתה התוצאה "המוצלחת" ביותר מבחינתם של כל מי ששאפו להשמיד את החיידק הטורף המכונה העם היהודי.

היקפי פעולות השנאה האנטישמיות, הפוגרומים, ההתנכלות האישית והקהילתית – גדלו והשתכללו עד השואה, שהיתה התוצאה "המוצלחת" מבחינת מי ששאף להשמיד את החיידק הטורף המכונה העם היהודי

מעולם לא שינה לאותם אנטישמים ורוצחי יהודים מי הם המטרות לשנאה ופגיעה: אנשי רוח אשר עיצבו והטביעו חותם מפואר על עולם ההשכלה, האמנות והיצירה, הפילוסופיה, המדעים והמחקר, יהודים ויהודיות אשר ראו עצמם חלק מבשרה של האומה בה חיו.

היו אלו גם רוכלים פשוטים, אנשי עסקים, חסידים ורבנים המסוגרים בקהילתם, סוחרים ובעלי מלאכה וגם אחרון הפושעים היהודים. כולם היו שווי מעמד וטובים כחומר בעירה בתהליך חיסול היהודים – בגלל היותם יהודים ומכך נזק וגורם שלילי וחולני לחברה הלא יהודית בה חיו מאות בשנים.

בישראל, מתבססת גישה דומה כלפי השמאל. דומה כי העמדה הפוליטית חברתית שהיא שמאלה לימין (החדש, הישן – לא ממש ברור), הפכה לתיוג שלילי, ההופך את נושאו למוקצה מחמת מיאוס.

זוהי הדרך להפליל את טובי הא.נשים ובכירי הממסד בחברה הישראלית שאשמתם היא אי תמיכה בנתניהו או בימין החדש/הבית היהודי: קריירות צבאיות מפוארות, מי שהיו החזית הלוחמת במלחמות ההגנה על ישראל או המוח והתמיכה שמאחוריהם, א.נשי הגות, מדעים, מחקר, פילוסופיה, יצירה, פוליטיקה, משפט, אקדמיה, וסתם א.נשי יומיום המעיזים לבטא את עמדתם שאינה בהלימה לדעתו של השליט הנצחי ושליחיו.

בשליפה מיידית מוטח בהאשמה המושג "שמאל", כאילו מדובר בחיידק ממאיר וטורף. אבולה מזן קטלני במיוחד, המכלה את קודשי ישראל – אלו השוכנים בבלפור וקיסריה ובווילות ברעננה ושיכון בבלי

בשליפה מיידית מוטח בכוונת האשמה קשה המושג "שמאל", כאילו היה מדובר בחיידק ממאיר וטורף-אבולה מזן קטלני במיוחד, המכלה את קודשי ישראל – אלו השוכנים בבלפור ו-קיסריה ובוילות ברעננה ושיכון בבלי, ועימו מוריד שאולה את כל עם ישראל באשר הוא.

בשיח המתלהם הנוכחי, כמו בשיח האנטישמי, אין דיון-נימוק-ראציונל ואין אפילו רצון לומר עמדה מפורטת. די בשליפת ה"שמאלני" כהגדרה ובכך תם הכל.

הזולת הופלל, ודרכו לגהינום סלולה במיטב הקללות והנאצות שמפארות את קירות הרשתות החברתיות באיחולי: ״חבל שהנאצים לא גמרו אתכם באושוויץ״, מושפרצות בשנאה ובתיעוב ברחובות ונמסרות גם בעל פה בחסות נציגי שלטון הימין.

בקמפייני הבחירות הקודמות הציג ה"בית היהודי" את השמאל בסרטון שנראה בהשראת קריקטורות אנטישמיות של הדר שטירמר. גם "הליכוד" שחרר סרטים המציגים את השמאל כקאפו של דאע״ש.

כיום זהו ספורט פופולרי של הימין הלאומני המוסת. כולל יאיר נתניהו המצייץ וכותב פוסטים קריקטורות וממים של הסתה, השואבים את השראתם מגופים אנטישמים. כאלה הגאים בכך שבנו של ראש ממשלת ישראל מייצג אותם כל כך בנחישות כנגד יהודים.

מבחינת אותם אנטישמים, יאיר נ. נמצא באותה קטגוריה כמו שמאלנים אחרים, אבל ככה תמיד חשבו יהודים ששיתפו פעולה עם האנטישמים וחשבו שימלטו עצמם מציפורני שנאת היהודים, בזכות שיתוף הפעולה שלהם עם מחוללי השנאה עצמם.

כשמופלל "השמאלני", דרכו לגהינום סלולה במיטב הנאצות שמפארות את קירות הרשתות החברתיות: ״חבל שהנאצים לא גמרו אתכם באושוויץ״, מושפרצות בתיעוב ברחובות ונמסרות בע"פ בחסות נציגי שלטון הימין

אבא של יאיר לחש לפני שנים לרב מקובל וישיש שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים. את האמירה הזו גידל וטיפח, שכלל והעצים עד שהפכה להיות אמירה פשוטה ובוטה הנמסרת הישר מלשכתו לרחבי החברה הישראלית: שמאל שווה סכנה וטינופת אנושית.

בכך הצליח נתניהו להפוך את השמאל להתגלמות עכשווית-ישראלית של היהודי.ה הנרדפים בגלל אמונתם ודעותיהם על ידי שכבת השלטון, שמעולם לא הפנימה את משמעות שנות שלטונה ועוצמתה ועדיין רואה בשמאלנים חיידקים וסכנה שיש לחסלה.

ככה הגדירו מחדש נתניהו והימין את רדיפת ושנאת השמאל – כשנאת יהודים בגלל דיעותיהם. ואת עצמם הפכו לרודפי אותם יהודים.

 

גילה לבני זמיר, חיפאית, יוצרת וכותבת תוכן, יועצת תקשורת וקידום מדיניות ציבורית. הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים: הסרת חיץ הרכבת בחזית הים בחיפה, המאבק במפעלים המזהמים, הבית ברחוב חיים, שינוי המציאות הפוליטית בחיפה ועוד. בוגרת המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית ויצ"ו חיפה, BA בתקשורת, רוח וחברה. יו"ר תנועת ״יאללה חיפה״. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-2.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 602 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 22 באוקטובר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חשיפה בחזרה למו"מ הקואליציוני הראשון

בין מרץ 1949 לספטמבר 1951 הקים דוד בן גוריון 3 ממשלות שונות ● "תיק הרכבת הממשלות" הראשון, שאותר לאחרונה בקטלוג ארכיון המדינה, מעניק הצצה מרתקת לתביעות הסקטוריאליות של הסיעות בראשית ימי המדינה

עוד 1,570 מילים

מכתב דמוקרטי מח"כ בנימין נתניהו לח"כ בני גנץ

אל: ח"כ בני גנץ יו"ר כחול לבן

מאת: ח"כ בנימין נתניהו יו"ר הליכוד

מכובדי

אמש הודעתי לכבוד נשיא המדינה כי לא עלה בידי להרכיב ממשלה בישראל, וכי אני מחזיר אליו את המנדט שניתן לי, על מנת שיוכל להעבירו אליך.

ברור לי שכנציג המפלגה הגדולה בישראל ולאור תוצאות הבחירות האחרונות, המנדט להרכבת ממשלה חדשה יועבר עכשיו אליך ואני מאחל לך שתעמוד במשימה הקשה והחיונית לטובת אזרחי מדינת ישראל כולם.

מר גנץ היקר, זו הייתה מערכת בחירות רוויית יצרים. נאמרו בה דברים שאני מצר עליהם. אנשי הקמפיין שתחת אחריותי העלילו עליך עלילות שווא ואני חש חובה אזרחית ואישית להתנצל עליהם מעומק ליבי

מר גנץ היקר, זו הייתה מערכת בחירות סוערת ורוויית יצרים. נאמרו בה דברים שאני מצר עליהם. אנשי הקמפיין שתחת אחריותי ובהנהגתי העלילו עליך עלילות שווא בניסיון להכפיש את תדמיתך בעיני הבוחרים ואני חש חובה אזרחית ואישית להתנצל עליהם מעומק ליבי.

בני, עבדנו יחד תקופה ארוכה בעת שירותך כראש המטה הכללי ואף ניהלנו יחד את מבצע צוק איתן ומבצעים רבים שהשתיקה יפה להם עדיין. תפקיד ראש הממשלה בישראל הינו תפקיד אחראי, תובעני, קשה, מתיש ובעיקר תפקיד מרכזי בדמוקרטיה. אני מתכוון לעזור לך בכל אשר תבקש בעת המו"מ הקואליציוני שאותו אתה תוביל מעתה, ואעשה את כל הדרוש על מנת שאווירת ההסתה והפילוג ששלטו עד היום בשיח הפנימי והבין מפלגתי, ייעלמו מחיינו.

אני מבטיח לך כי הנושאים המרכזיים העומדים כעת על סדר היום יקבלו עדיפות על מנת שנוכל יחד בהנהגתך להקים ממשלת אחדות לאומית שתוביל את ישראל בארבע השנים הבאות.

אני בטוח שניסיונך הרב בביטחון, יושרך וניקיון כפיך, והמצע שעליו נאבקת בבחירות, יכולים להוביל כעת את ישראל לעתיד טוב יותר, בטוח, רגוע ואחראי.

החל מהבוקר יעמדו לרשותך צוותי המו"מ של הליכוד, שיקבלו ממני הנחייה לבוא עם עמדות סדורות ומקובלות, שהיוו את הבסיס להקמת הליכוד כמפלגה דמוקרטית לאור חזונו של זאב ז'בוטינסקי והנהגתו של מנחם בגין

החל מהבוקר יעמדו לרשותך צוותי המו"מ של הליכוד, שיקבלו ממני הנחייה לבוא עם עמדות סדורות ומקובלות, שהיוו את הבסיס להקמת הליכוד כמפלגה דמוקרטית לאור חזונו של זאב ז'בוטינסקי והנהגתו של מנחם בגין. מפלגה שומרת חוק מכבדת את בתי המשפט ומוסדות המדינה, מכירה במיעוט הערבי כשווה זכויות ומחפשת כל דרך לשלום. מפלגה ששמה לה למטרה לשפר את תחומי הרווחה והחינוך ולדאוג לשכבות המוחלשות.

אני מתחייב בזאת כי לא אחייב את בלוק ה-55 להתייצב עוד עימדי וכל מפלגה תנהג על פי מצעה ורצון בוחריה והנהגתה.

בני היקר, בישראל של היום חסרים בתי חולים, הציבור נאנק תחת יוקר המחיה, צעירים לא יכולים לרכוש דירה, כבישי המדינה פקוקים באופן שמשתק את חיינו, יחסי החוץ עם מדינות אירופה מקרטעים, יהדות ארה"ב פגועה והתהליך המדיני מול הפלשתינים מת.

אני מתחייב בזאת כי לא אחייב את בלוק ה-55 להתייצב עוד עימדי וכל מפלגה תנהג על פי מצעה ורצון בוחריה והנהגתה

ערביי ישראל סבלו מגזענות ויחס לאומני ומפלה, ההתנחלויות שאבו את תקציבי המדינה באופן חסר פרופורציה, והמגזר החרדי קיבל תקציבים מעבר ליכולתה של המדינה. כל אלה נגרמו בשל מדיניות ממשלתי, ממשלותיי, ואני מכיר בכך שנדרש תיקון גדול.

אני מקווה שאתה האיש הנכון להוביל את השינוי.

דבר אחרון מר גנץ. אני מודע להכרזתך בעניין ההליכים הפליליים המתנהלים נגדי, ואני מודיע הערב כי אם וכאשר יחליט היועמ"ש להגיש נגדי כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים, כפי שפורט בכתב החשדות – אפרוש לאלתר מתפקידי כיו"ר הליכוד ואתמסר לניהול הגנתי המשפטית. התפקיד יועבר לחבר כנסת אחר מהליכוד ואני סמוך ובטוח שיציבות ממשלת האחדות תישמר.

בני. כל חיינו פעלנו שנינו לטובת ביטחונה ועתידה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית וכך נעשה גם מעתה והלאה.

אני מודע להכרזתך בעניין ההליכים הפליליים המתנהלים נגדי, ואני מודיע הערב כי אם וכאשר יחליט היועמ"ש להגיש נגדי כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים, כפי שפורט בכתב החשדות – אפרוש לאלתר

הדמוקרטיה הישראלית היא נכס יקר שמקימי המדינה הפקידו בידינו ועלינו לכבד את רצון הבוחרים ולשרת אותם לאור צרכי החברה הישראלית כולה ללא הבדל דת גזע ומין.

בעיותי האישיות לא יפריעו למהלך הדמוקרטי ואני מאחל לך מכל הלב הצלחה רבה.

בברכה

ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו

22.10.19

משרד ראש הממשלה

קרית הממשלה

ירושלים

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 610 מילים

פרשנות צה״ל צריך לבחון מחדש את יחסו לאלימות המתנחלים

כעשרה מתנחלים יידו אמש אבנים לעבר כוח מג״ב שהוצב ביצהר כדי להשליט סדר, בעקבות הארוע יומיים קודם לכן ● אז יידו כ-30 מתנחלים אבנים לעבר חיילי גולני, ופגעו ברכוש צה״לי ● הארועים הללו נוספים ליותר מ-150 פעולות ״תג מחיר״ אלימות אשר נרשמו במקום תחילת השנה ● אך כוחות הביטחון ממשיכים להימנע מאכיפה משמעותית

עוד 1,092 מילים

הרשימה המשותפת תהיה חלק מהמו"מ הקואליציוני

ח"כ פורר מישראל ביתנו לא פוסל שיתוף פעולה עם טיבי ועודה ● ח"כ שחאדה: "בל"ד לא תתמוך בממשלת מיעוט בראשות גנץ, אבל היא לא מייצגת את עמדת הרשימה המשותפת" ● איילת שקד הודיעה כי תסכים להיפגש עם ננץ, אבל כ● חלק מגוש הימין ● יו"ר כחול-לבן בבוקר שאחרי קבלת המנדט: "אנחנו אופטימיים"

11:52 עריכה

סקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה חושף כי 56% מהישראלים תומכים בכך שתהיינה בממשלה הבאה רק שתי מפלגות גדולות וברוטציה בראשות הממשלה בין נתניהו לגנץ.

עוד עולה מהסקר כי 65% מהציבור חושב שעל נתניהו לפנות את מקומו כראש הליכוד במידה שיוחלט להגיש נגדו כתב אישום, וכן שהמתנגדים העיקרים לצמצום מספר המפלגות הם מצביעי המפלגות החרדיות – ש"ס (69.5%) ויהדות התורה  (68%).

בנוסף לכך, הנסקרים נשאלו מיהו המועמד המתאים ביותר לראשות הליכוד ביום שאחרי נתניהו וח"כ גדעון סער קיבל את התמיכה הגדולה ביותר עם 41%, לעומת 8% שהעדיפו את ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין.

11:45 עריכה

יו"ר ישראל ביתנו באולפן ynet: "נתניהו כל הזמן מדבר על מי יהיה ראשון ומי שני, כמה שרים יהיו, רק כיסאות. יכולתי להיות בממשלה של נתניהו כבר כמה פעמים, אבל אותי מעניינת המהות. מעניין מה יקרה עם שכר המינימום, גיוס בני הישיבות, תחבורה ציבורית בשבת וביטול חוק המרכולים".

11:38 עריכה

יו"ר המחנה הדמוקרטי ח"כ ניתן הורוביץ, לרדיו 103fm: "ממשלה עם החרדים היא לא החלום שלי, אבל נצטרך להתפשר. אנחנו לא פוסלים את החרדים. ממשלה עם החרדים תוכל לקדם נושאים מדיניים וחברתיים".

11:30 עריכה

ח"כ מטאנס שחאדה, יו"ר מפגלת בל"ד שמהווה חלק מהרשימה המשותפת, התייחס ברדיו 103fm לאפשרות של הקמת ממשלה צרה של גוש השמאל: "בל"ד לא תתמוך בממשלת מיעוט בראשות גנץ, אבל זו עמדתנו, לא עמדת כל 'הרשימה המשותפת'. אנחנו ננסה לשכנע בעמדה שלנו".

11:09 עריכה

שר הכלכלה אלי כהן (הליכוד), באולפן ynet: "לכל מתווה שהונח ולכל הצעה – גנץ סירב. מהצעת הנשיא ועד המתווה שהפצנו לפני כמה ימים. לא עברו מספר שניות, הם אפילו לא קראו את המתווה, וכבר סירבו".

 

10:32 עריכה

איילת שקד הבהירה את זה כבר בריאיונות הבוקר, אבל רואה לנכון להדגיש את המסר גם בציוץ נטול פילטרים: "הימין החדש לא ינהל מו"מ עצמאי".

10:23 עריכה

עדות לפאניקה? מתפקדי הליכוד קיבלו הבוקר, אחרי העברת המנדט לבני גנץ, הודעת סמס שקוראת להם לשמור על נאמנות לנתניהו:

 

10:19 עריכה

הבוקר שאחרי קבלת המנדט: בני גנץ באוטו, אחרי אימון בוקר, מוסר שהתחושה "על הכיפאק" וש"אנחנו תמיד אופטימיים".

10:01 עריכה

יו"ר המחנה הדמוקרטי ח"כ ניצן הורוביץ לכאן רשת ב': "האפשרות של שיתוף הרשימה המשותפת בממשלה הוא תרחיש שהוא לא רק נכון – הוא תרחיש רצוי וגם אותו כדאי לקחת בחשבון".

08:48 עריכה

ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו לא פסל שיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת בריאיון לכאן רשת ב': "השאלה שאנחנו נשאל ולא נפסיק לשאול אותה היא מה הם קווי היסוד של הממשלה".

08:35 עריכה

ח"כ מיקי זוהר לכאן רשת ב': "זה עכשיו תלוי בעיקר בכחול לבן. אני מקווה שהם באמת יפנימו שאנחנו עומדים במילתנו, שאנחנו לא מעוניינים להדיר אף אחד מהממשלה. להפך: אנחנו רוצים כמה שיותר, למעט הרשימה המשותפת – שאנחנו חושבים שצריך לפסול אותה מכהונה בממשלה".

08:09 עריכה

דיווח ב"הבוקר הזה" בכאן רשת ב': הרשימה המשותפת תהיה חלק משיחות המשא ומתן הקואליציוני  ולראשונה משנת 1999 תוזמן כמו יתר הסיעות לשולחן הדיונים.

עם זאת, בסביבתו של יו"ר כחול לבן בני גנץ מסרבים להתחייב בקולם לשאלה אם חברי הכנסת הערבים יוכלו להיות חלק מהממשלה.

08:06 עריכה

ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו), בריאיון לגלי צה"ל: "בחירות שלישיות הן אופציה ריאלית עבור נתניהו. פנינו לליכוד במטרה לשבת יחד על קווי יסוד אך לא קיבלנו מהם מענה".

יבני סובה
יבני סובה
08:03 עריכה

הכתב הפוליטי של ישראל היום יהודה שלזינגר מדווח כי איילת שקד תגיע לפגישה עם יו"ר כחול-לבן בני גנץ, שיערוך שיחות עם מנהיגי מפלגות הימין לאחר שקיבל מהנשיא את המנדט להרכבת הממשלה, אבל תבהיר שמנהלים מו"מ עם הגוש ושצריך לקבל את מתווה הנשיא.

על פי הדיווח, יו"ר ש"ס אריה דרעי לא ינהל מו"מ וישקול בימים הקרובים אם להגיע לפגישה עם מתוך נימוס. יעקב ליצמן (יהדות התורה) מוסר שרק חברי הליכוד יריב לוין וזאב אלקין מנהלים מו"מ.

07:59 עריכה

ח"כ סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי) לאריה גולן בכאן רשת ב': "אני רוצה להגדיר מחדש מה זה אומר אחדות כי נתניהו רגע אחרי הבחירות דיבר על אחדות שהיא לא אמיתית. אחדות אמיתית זאת ממשלה שיש בה נציגות לכל חלקי החברה הישראלית. נציגות לחברה החרדית, לחברה הערבית וממשלה שסוף סוף הופכת את כלל הציבור ללגיטימי".

07:25 עריכה

פרקליטו ובן דודו של ראש הממשלה נתניהו, עו"ד דוד שמרון, ככל הנראה לא יעמוד לדין בפרשת הצוללות, אך עם זאת צפויים בפרשה כתבי אישום של גורמים בכירים אחרים.

כזכור, לאחר חקירה סמויה של כמה חודשים, נעצר אבריאל בר יוסף, המשנה לראש המל"ל דאז, ונחקרו אליעזר (צ'ייני) מרום, מפקד חיל הים לשעבר, ומיקי גנור – נציג חברת טיסנקרופ בישראל, שהפך בהמשך לעד מדינה וחזר בו מטענותיו בנוגע למטרת הכספים שהעביר.

בפרקליטות משוכנעים שישנן מספיק ראיות לדברים הנטענים בכתבי האישום המסתמנים נגד מרבית החשודים בפרשה. במהלך חקירתו חשף גנור חשש משמעותי לשחיתות בכל הנוגע לרכש ביטחוני הקשור לכלי שיט וצוללות עבור חיל הים. על פי תחקיר שפורסם בתוכנית "המקור" (חדשות 13), בר יוסף ומרום פעלו למנות את גנור לנציג המספנה הגרמנית בתמורה לכספים שיתקבלו משך, ואכן עברו, לכאורה, לגורמים שונים שעזרו לגנור בקידום ענייניו.

המשטרה המליצה להעמידם לדין, אך יש גורמים הטוענים כי עוצמת התיק נגד מרום חלשה יותר וייתכן שהפרקליטות לא תגיש כתב אישום נגדו. עם התקדמות החקירה עלתה טענה שעו"ד דוד שמרון סייע לכאורה לגנור בקידום עסקיו. למרות המלצת משטרה להעמידו לדין טוענים גורמים שהתיק בעניינו ייסגר. נגד שותפו למשרד, עו"ד יצחק מלכו, ששימש בעבר שליח מדיני של רה"מ נתניהו, גוועו החשדות עוד בשלב החקירה המשטרתית. נתניהו מסר עדות פתוחה בפרשה, אך הוא עצמו לא נקשר אליה למרות טענות מצד גורמים במערכת הפוליטית ובראשם שר הביטחון לשעבר משה יעלון.

עם זאת, גורמים אחרים כמו דוד שרן, לשעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, מודי זנדברג, השר לשעבר ויו"ר קרן היסוד, ושי ברוש, לשעבר מפקד שייטת 13, ועמם גם אנשי עסקים נוספים, צפויים לעמוד לדין בכפוף לשימוע. מכתב עם הזמנה לשימוע יישלח לגנור עוד במהלך החודש, בעוד שהדיונים המואצים בתיק יתגברו בימים הקרובים.

07:19 עריכה

לאחר פגרת החג, עם שובה לישראל של הפרקליטה המלווה את תיקי ראש הממשלה ליאת בן ארי, נערכת הפרקליטות לקבלת החלטה בעניין תיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לאחר שנשמעו כלל טענות פרקליטי נתניהו, יתכנסו בצמרת משרד המשפטים לדיונים מרתוניים במטרה לעמוד בלוח הזמנים שבו דבק היועץ, כלומר עד לסוף חודש נובמבר או תחילת דצמבר, טרם סיום כהונתו של פרקליט המדינה שי ניצן.

לדברי יו”ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין עוה"ד עדי כרמלי, "צוותי הפרקליטות, יחד עם פרקליט המדינה, יקיימו דיונים פנימיים באשר לטענות שהעלו פרקליטי ראש הממשלה. בתום הדיון יחליטו אילו טענות מקבלים ואת מה דוחים, ואיך ייראה בסופו של דבר כתב האישום, אם אכן יוגש כזה".

לדברי עו”ד כרמלי, "אם מישהו מהם יחליט למשל שבאחת הפרשות הסיכוי להרשעה נמוך, יתוקנו סעיפי האישום, או שלא יוגש כתב אישום בפרשה זו. ההחלטה תצא כמובן בקול אחד, ומאחוריה יתייצבו כולם כגוף אחד, גם אם בתוך הצוותים יהיו דעות שונות".

עוד 17 עדכונים

משבר האוניברסיטאות באמריקה - וכיצד ישראל יכולה לעזור

האמריקאים מתבקשים להשלים עם דברים רבים ומשונים: שלא ניתן למנוע מקרי ירי המוני בתכיפות מטורפת; שאי אפשר לספק שירותי בריאות בסיסיים לכולם כמו בארץ או בבריטניה; פוליטיזציה של בתי משפט ולהטוטים שקופים לעיוות תוצאות בחירות. אך הרעיון המוזר ביותר שהאמריקאים נדרשים לחיות איתו הוא שחינוך אוניברסיטאי אמור לרושש לחלוטין את רוב האנשים.

העלות הממוצעת של שכר הלימוד באוניברסיטה או במכללה בארה"ב הוא כיום מעל 26,000 דולר לשנה. זה כולל מוסדות בבעלות ובסבסוד המדינות. הסכום גבוה בהרבה באוניברסיטאות הפרטיות הנחשבות בדרך כלל יוקרתיות ואיכותיות יותר. שם העלויות יכולות להיות כפולות או יותר.

במקביל, על פי הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה, השכר השנתי הממוצע בארצות הברית הוא 46,800 דולר. בפנסילבניה, בה גדלתי, זה מגיע לכ- 37,800 דולר בשכר נטו. למעלה משני שלישים מזה נדרשים כדי לשלוח ילד למכללה הממוצעת.

אז האמריקאים נאלצים להתכונן למימון לימודי הקולג' מהיום בו נולדים ילדיהם. החיסכון מווסת ברובו לכיסוי ההוצאה הזו, דבר שעוזר להסביר כיצד השווי של נכסי האמריקאים בקושי עולה על זה בישראל (62,000 דולר למבוגר לעומת 55,000 דולר כאן), על אף שהשכר כאן נמוך באופן ניכר. בוגרי האוניברסיטאות בארה"ב נאנקים במשך שנים תחת הר של "חובות סטודנטים", מושג שאינו מוכר כלל בשום מקום אחר.

ייתכן שיש שינוי בדרך. ישנם סימנים של מרד מעמדי, הנגלים בין היתר באופן ביזארי בבחירתו של דונלד טראמפ: אנשים מוכנים לשרוף את המועדון כדי שמישהו ישים לב למצוקתם. לקראת בחירות 2020 יש תנופה למועמדים חברתיים, ובהמשך האוניברסיטאות עשויות לגלות שמעמדן פגיע. אם אכן יגיע שינוי, ישראל עשויה למלא בו תפקיד מפתיע.

כרגע אין אלטרנטיבה אמיתית; ברוב העולם, חייבים תואר כדי להצליח בכלכלת הידע המודרנית. עם זאת הפיתוי לקיצורי דרך הוא עצום: סמינרים מקוונים על ידי מיטב המורים נגישים לכל, וגישה בלתי אמצעית ברשת לכל הידע בעולם הפכו את האוטודידקטיות לסבירה הרבה יותר מבעבר. נראה שעסק בנוי על חול.

זה לא תמיד היה כך. הייתי סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטת פנסילבניה לפני כ-35 שנה. מוסד יוקרתי זה היה מאז ומעולם בין היקרים ביותר ושכר הלימוד היה בערך 7,000 $ לשנה. הוריי המהגרים קוששו את הסכום הנדרש ללא דרמות מיוחדות. בדולרים של היום, כלומר לאחר אינפלציה, שכר הלימוד הזה מסתכם בכ-20,000 דולר. שכר הלימוד באותו מוסד היום הוא פי עשרה יותר נומינלית, ובמונחים ריאלים פי שלוש.

המשכורות לא עלו בהתאם. רחוק מזה. הן עלו מממוצע של כ- 50,000 דולר לשנה אז (במונחים של היום) לכ- 60,000 דולר היום.

שכר הלימוד הרקיע שחקים מסיבות רבות.

ראשית, מספר מוסדות העילית לא גדל אך האוכלוסייה כן. כשהדרישה עולה והאספקה מדשדשת, המחירים עולים, בכל שוק חופשי.

שנית, המכללות באמריקה הפכו לעסק גדול ומצליח הן אקדמית והן כלכלית. בדירוג הסיני ShanghaiRanking, רשימת עשרת האוניברסיטאות המובילות בעולם כוללת 8 אמריקאיות (האחרות הן אוקספורד וקיימברידג' מבריטניה). הצלחה זו נובעת ממחקר ופרסומים, פרסי נובל וכיוצא בזה – עניינים של תואר שני ושלישי.

לימודי תואר הראשון הם בעצם פרה חולבת למימון העניינים החשובים יותר (יחד עם תרומות מעשירים). התלמידים לומדים מיומנויות חברתיות, משכללים את יכולתם בשתיית בירה (לטעמי יכולת חשובה בחיים), ומשתייכים לפעמים לכת הספורט של המכללה (עניין קריטי במרקם החיים האמריקאי). בחלק מהמקרים הם משלימים את השכלתם הבסיסית; אפילו קולג' בינוני מועיל כדי לתקן את תוצאות החינוך התיכוני הכושל בחלקים נרחבים מהמדינה הענקית.

המורים לעיתים קרובות הם סטודנטים קצת יותר מבוגרים ועוזרי הוראה; הפרופסורים נדחפים למחקר ולפרסום. פנסילבניה היא אוניברסיטה נהדרת, אבל האמת היא שלמדתי יותר בסמסטר אחד כסטודנט אורח באוניברסיטת תל אביב. (המגמה התהפכה כשלמדתי לתואר שני באוניברסיטת קולומביה: פרופסורים החלו להעניק לי מעט תשומת לב בתקווה שאבריק בחקר במדעי המחשב, ואוכזבו).

מכיוון שמדובר בעסק כה גדול, רבים מבכירי האקדמיה הם בעיקר מגייסי כספים. דיקני הרווארד מרוויחים כמעט מיליון דולר בשנה ואפילו דיקנים באוניברסיטת מדינת קליפורניה מרוויחים קרוב ל-400 אלף דולר לשנה. האם כישוריהם של האנשים האלה שווים פי 10 או 20 מהשכר הממוצע בארה"ב? האם השוק החופשי אכן דורש זאת? הדבר מזכיר את ההיבריס של אשפי הפיננסים מלפני כעשור.

ממשלים של שתי המפלגות נמענו מלממן באמת את החינוך האוניברסיטאי, למעט דרך הלוואות מסובסדות לסטודנטים, ועם כל הכבוד לריבית נמוכה מדובר בשירות בנקאית ולא תוכנית רווחה לטובת החברה. הלוואות סטודנטים אלה הן המקור השני לחוב הצרכנים באמריקה, אחרי משכנתאות.

האם זה חייב להיות כך? בואו נסתכל על שאר העולם:

  • בבריטניה גובים באוקספורד וקיימברידג' המצויינות 9,250 פאונד לשנה (כ-13,000 דולר);
  • בצרפת גובה הסורבון ההיפר-אליטיסטית 6,500 יורו (כ -10,000 דולר);
  • רבות מהאוניברסיטאות בגרמניה הן בחינם;
  • ובישראל? בארץ יש מגוון אוניברסיטאות נחשבות למדי ברחבי העולם, כולל האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע, הטכניון בחיפה, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. עבור סטודנטים מקומיים העלות חגה סביב 3000 דולר בשנה, אם כי מזרים גובים עד פי 5.

האם אמריקה באמת לא יכולה לתקן את העיוות הזה?

פוליטיקאים אמריקאיים פרוגרסיביים שדורשים קולג' בחינם מתוארים כרדיקלים. אומרים שאין כסף לזה, אבל המדינה ממשיכה להגדיל את התקציב הביטחון הגדול בעולם. מימון מלא של 15 מיליון הסטודנטים אפילו במחירים המנופחים של היום יעלה כמה מאות מיליארדי דולרים – לא נעים, אבל זה עדיין מהווה אחוז זעום מתוצר שנתי של כ-20 טריליון דולר.

כמובן שזה הפך להיות פוליטי.

המכללות האמריקאיות הפכו בהדרגה לחממות של רדיקליות שמאלנית בהן הסטודנטים מצליחים לחנוק קולות של אופוזיציה שמרנית ולדרוש "מרחבים בטוחים" מפני אתגר האינטלקטואלי עם דעות שונות, ואילו הימין מתייחס יותר ויותר לאקדמיה כאויב. מחקר של מכון Pew מצא לאחרונה כי 59% מהאמריקאים הנוטים לימין רואים במכללות "השפעה שלילית" על החברה (בקרב השמאלנים הנתון היה 18%). הקיטוב הולך וגדל; לפני כמה שנים זה לא היה כך.

משמעות הדבר היא שכאשר טירוף שכר הלימוד יעלה על סדר היום לא יהיה מי שיגן עליו. ההתקפה תהיה משמאל, ולימין לא יהיה אכפת. להערכתי המרד בדרך.

אוניברסיטאות ברחבי העולם, כולל בישראל, עשויות להוות חלק מהפתרון. האפשרות של ללמוד בחו"ל, לצבור ניסיון בינלאומי בעל ערך בעולם גלובלי, וגם למנוע פשיטת רגל של ההורים עשוי להתגלות כשילוב מנצח.

הביקוש יהיה שם. מה שצריך זה היצע.

במקרה של ישראל יש כבר את המרכז הבינתחומי בהרצליה, המארח כ-2000 סטודנטים זרים. באוניברסיטת תל אביב יש גם תוכנית בינלאומית צנועה.

ישראל יכלה לעשות הרבה יותר, במיוחד בהתחשב בדיספרופורציה העצומה של יהודים בקרב הסטודנטים בארה"ב (בימיי הם היו כמעט מחצית מהשכבה). כל אוניברסיטה בישראל יכולה להציע מסלול בינלאומי בשפה האנגלית. העלות גם ללא סובסידיה תהיה אטרקטיבית. הרבה אקדמאים היו שמחים לבוא לכאן כדי לעזור. עבור ישראל, חיזוק הקשרים עם יהודים אמריקאים (ועם אמריקאים בכלל) זה בונוס מובהק.

כן, יש אתגר של איכות. האקדמיה היא פרח עדין. אוניברסיטאות אמריקאיות נהנו, בין היתר, מהנהירה אליהן של חלק גדול מהמצוינים בעולם – דבר שדועך בגין הקשחת מדיניות ההגירה שלאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. אבל עדיין קשה להתחרות ברשת המקצועית שהן מספקות לבוגריהן. ייתכן שיהיה צורך בשותפויות, ואכן קיימות כבר כמה כאלה. בכל מקרה, למוסדות איכותיים ברחבי העולם יש בהחלט הזדמנות לפתור כשל שוק עצום.

אמריקה, לפני זמן לא רב, עזרה לפתור צרות של כל שאר העולם (ואולי גם יצרה כמה בדרך). בנוגע להשכלה הגבוהה, כעת ניתן להחזיר את החוב.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,053 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן לפני 17 דקות
גיא זהר גיא זהר
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הוול של חנה סנש הצנחנית היהודייה הונצחה בציור קיר ענק בסן-דייגו

"זו ההעצמה הנשית האולטימטיבית, היא הייתה כזו גיבורה, וזה מגניב", מספרת האמנית האמריקאית-יפנית ג'ולי רוברטסון, שיצרה את הציור במסגרת פסטיבל אמנות נשית ● מדי הצנחנית של סנש המצוירת מקושטים בעיטורים של קימונו

חנה סנש אולי אינה התשובה הראשונה שעולה בראש כשחושבים על מקורות ההשראה של ג'ולי רוברטסון, אמנית אמריקנית נוצרייה שנולדה ביפן. אבל אחרי ביקור קצר בישראל, במהלכו נחשפה לראשונה לסיפורה של הצנחנית היהודייה, החליטה רוברטסון שאומץ ליבה של סנש ראוי לתפוס מקום ביצירתה.

במשך ארבעה ימים עבדה האמנית על ציור בגודל של כ-9×12 מטרים, שמעטר כעת קיר ענק בסן-דייגו. "לשמוע את סיפורה של בחורה כה צעירה, שהיה לה הכוח הפנימי לצאת לפעולה כה מסוכנת, ושלא נשברה ולא מסרה מידע גם אחרי שנשבתה – זו הגיבורה שלי", אומרת רוברטסון. "לכן, רציתי לצייר אותה".

רוברטסון, המכונה גם ג'ורי (JUURI), ציירה את הציור בשכונת איסט וילג' בסן דייגו. היא שמעה את סיפורה של סנש, שצנחה מעבר לקווי האויב של הנאצים, במסגרת מסע לישראל מטעם פרויקט פילוס, ארגון נוצרי פרו-יהודית.

היה זה ביקורה השלישי בישראל. בפעמיים הקודמות היא השתתפה במשלחות מטעם Artists 4 Israel (אמנים למען ישראל), קבוצה המביאה אמנים מתחומים מגוונים לביקורים בארץ. "שמעתי על ישראל כל חיי, אבל אי אפשר להבין את ישראל באמת עד שמבקרים בה", מספרת רוברטסון, המתגוררת באוקלהומה.

ג'ולי רוברטסון. שואבת השראה מאמנות יפנית בציורי הקיר שלה (צילום: באדיבות רוברטסון)
ג'ולי רוברטסון. שואבת השראה מאמנות יפנית בציורי הקיר שלה (צילום: באדיבות רוברטסון)

במסגרת המשלחות מטעם Artists 4 Israel ציירה רוברטסון ציורי קיר בכל רחבי המדינה, כולל על קיר בגבול לבנון – חוויה שאותה היא מתארת כ"ייחודית".

נדרשו לה שבעה ימים להשלמת הציור שגודלו כ-4×9 מטרים, ובו פני אישה המוקפים בסוסים שמתבוננים ביונה האוחזת בענף זית. "זה היה קצת שונה", היא מתארת את העבודה על הפרויקט בגבול, "בגלל החיילים שכל הזמן עברו במקום".

רוברטסון, שאימה יפנית ואביה יפני-אמריקני, חיה ביפן עד גיל 6. היא ומשפחתה עזבו כשאביה, ששירת בצבא ארצות הברית, הועבר לקנזס. היא שואבת השראה ממולדתה ומשלבת מוטיבים פרחוניים יפניים עם דימויים של פנים נשיות. בציור הקיר של חנה סנש עיטרה רוברטסון את מדי הלוחמת בפרחים מקימונו יפני.

ציור הקיר הוא חלק מפסטיבל "נשים שמציירות", (Ladies Who Paint), פסטיבל בן שבוע שבמסגרתו 12 אמניות הציגו ציורי קיר בשטח ציבורי בסן דייגו.

רוברטסון לא הייתה בטוחה שהמארגנים יאהבו את הרעיון שלה, כיוון שרובם המוחלט של האמנים האחרים נמנעו מתיאור דמויות היסטוריות.

"אבל הראיתי להם את התכנית והסברתי להם, והם אמרו, 'זו ההעצמה הנשית האולטימטיבית, היא הייתה כזו גיבורה', והם חשבו שזה מאד מגניב", היא אמרה.

ציור קיר של רוברטסון על גבול ישראל-לבנון (צילום: באדיבות רוברטסון)
ציור קיר של רוברטסון על גבול ישראל-לבנון (צילום: באדיבות רוברטסון)

אמנם שמה של סנש אינו מופיע בציור הקיר, אך דמותה לובשת מדים עם סמלים של צנחנים בריטיים. רוברטסון מקווה שהאמנות שלה תעורר השראה הן אצל אלו שמזהים את הדמות והן אצל הצופים שמעולם לא שמעו על חנה סנש.

"אני חושבת שהציור מפגין רצון טוב עבור העיר והקהילה היהודית, ועבור כולם והוא פשוט יפה", היא אמרה. "גם אם הם לא יודעים מה המשמעות שלו, יש משהו ביצירות אמנות ענקיות כאלה שמשפיע על אנשים".

עוד 401 מילים

נתניהו החזיר לנשיא את המנדט שניתן לו; ריבלין צפוי להטיל את הרכבת הממשלה על גנץ

לפי חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת, עם מתן המנדט לגנץ - תועבר הוועדה המסדרת של הכנסת מהליכוד לכחול לבן ● פוטין ונתניהו דנו במתן חנינה לנעמה יששכר, הכלואה ברוסיה ● טראמפ: ישראל וירדן ביקשו שארצות הברית תשאיר כוחות בסוריה ● במערכת הפוליטית מברכים את נתניהו לרגל יום הולדתו השבעים, שחל היום

עוד 20 עדכונים

כתוב בעור מקעקעים על הגוף את הזהות התרבותית

במקום להתנצל על ארץ המוצא ולהסתתר מאחורי שכבות של ישראליות, קעקעה עדן על גופה את מפת אתיופיה, סוניה ציירה בובת בבושקה, נעמי קעקעה זאבים כסמל למלכות רומניה, וזיווה החליטה לכתוב ישירות על גופה את ארץ מוצאה ● ״קעקוע של זהות אתנית נותן לאדם תחושה של משמעות, מייחד אותו בעולם ומצמצם את האנונימיות שלו״, מסבירה פרופ' מיכל פרנקל ● להתראות כור היתוך, שלום רב-תרבותיות

עוד 1,487 מילים

משפחת לביא נסעה לטיול של 8 ימים בוינה - עיר שמרבית הישראלים מבלים בה מקסימום סופ״ש ארוך ● הם לא ביקרו במוזיאונים, לא נכנסו לארמונות ולא עמדו בתור לאטרקציות ידועות ● ועדיין, הם חזרו עם שפע חוויות והמלצות איך לבלות ולהנות באמת בעיר הבירה האוסטרית ● להדפיס ולשמור לחופשה הבאה

עוד 2,015 מילים

מזה חצי שנה פועלת בישראל מערכת מהפכנית לטיפול בנפגעי שבץ הכוללת אלגוריתם חדשני שפיתח אחד ממומחי הנוירוטכנולוגיה הבולטים בעולם ● במשך כמה חודשים בדקו את המערכת לינוי בר-גפן ובן זוגה, פגוע מוח מזה 5 שנים ● החדשות הטובות: זה עובד ● החדשות הרעות: זה לא זול או פשוט

עוד 2,004 מילים ו-1 תגובות

ראיון "זאת לא בושה להיות באופוזיציה"

ח"כ מיקי זוהר, מהדוברים המרכזיים בליכוד, מאד מוטרד בימים אלה מהאפשרות שכחול-לבן תקים ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת ● בראיון לזמן ישראל הוא מסביר מדוע נתניהו צריך לדחות את החזרת המנדט "עד הרגע האחרון", מדוע אין חשיבות להצהרות ההתמודדות של סער או כ"ץ על ראשות הליכוד, ולמה הוא לא חושש ממצב שבו מפלגתו תשב באופוזיציה

עוד 986 מילים

האם בכירי הליכוד מ-פ-ח-ד-י-ם לאתגר את אחיזתו של נתניהו במפלגה, או שהם פשוט ממתינים בחוכמה לרגע שבו יירד מהבמה הפוליטית, בשל הפרשיות שבהן הוא חשוד והקושי שלו להקים קואליציה? ● "חלק מהיורשים הפוטנציאליים במפלגה מהמרים על האפשרות השנייה", אומר בכיר בליכוד ● פרשנות

עוד 1,101 מילים ו-1 תגובות

נתניהו על תקיפת החיילים בסמוך ליצהר: "לא תהיה שום סובלנות כלפי פורעי חוק"

ביום רביעי יפוג פרק הזמן שבו יכול נתניהו להציג ממשלה בראשותו, והנשיא ריבלין צפוי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על בני גנץ ● חיים כץ: אם גנץ יקים ממשלה עם הרשימה המשותפת, ממשלתו תיפול תוך חודש, ובבחירות הליכוד "ייתן בראש" ● יוזמה: להביא לקבורה את נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל

עוד 18 עדכונים

נציגה רשמית של ישראל תשתתף בכנס בבחריין

חשיפה צעד נוסף בהתחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב: מנהלת מחלקה בכירה במשרד החוץ, תייצג מחר את ישראל בסדנה בת יומיים בבירת בחריין ● הסדנה תוקדש לביטחון ימי ואווירי, על רקע ההסלמה האיזורית מול איראן

צעד נוסף בהתחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב: נציגה רשמית של ישראל תשתתף מחר (שני) בכנס ביטחוני בבחריין, כך מסר מקור בבחריין לזמן ישראל. הנציגה, מנהלת מחלקה בכירה במשרד החוץ, אשר שמה נאסר לפרסום מטעמי ביטחון, תייצג את ישראל בסדנה המוקדשת לביטחון ימי ואווירי.

הסדנה, שתימשך יומיים, צפויה להתמקד במאמצי המדינות לסכל את המתקפות המתגברות מצד איראן באזור. הנציגים אמורים לדון באמצעי הגנה לספינות נגד תקיפות איראניות במפרץ הפרסי, אמצעי מניעה להברחת נשק ואמל"ח, וכן הגנה אווירית לתעופה אזרחית.

המפגש, אשר אורגן על ידי בחריין, ארצות הברית ופולין, הינו חלק ממה שמכונה תהליך ורשה, אשר החל בועידת ורשה בבירת פולין בפברואר השנה, בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו. במקור, אמור היה הכנס הראשון להתמקד במאמצים הגלובליים לסיכול האיום האיראני, אולם מאוחר יותר נושא הכנס השתנה באופן מעומעם למאמצים המשותפים להשגת יציבות במזרח התיכון.

משרד החוץ לא הכחיש כי הנציגה תייצג את ישראל במנמה, בירת בחריין, ובתגובה תמציתית לזמן ישראל נמסר: "ישראל משתתפת בהמשך תהליך ורשה".

התמקדות הכנס מחר בהגנה ימית ואווירית מגיעה בעקבות מתיחות גוברת במפרץ הפרסי בין איראן לארצות הברית ובנות בריתה, מאז שהכריז נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כי הוא נוטש את הסכם הגרעין עם איראן והחל להפעיל סנקציות כנגד הרפובליקה האיסלאמית. מאז, ספינות במפרץ הותקפו, מל״טים הופלו, ומיכליות נפט נחטפו.

שתי התקפות בשבועות האחרונים על מפעלים של תאגיד הנפט הסעודי הובילו לקיצוץ של 50% בתפוקת הנפט בממלכה וגררו להאשמות מצד וושינגטון ואירופה. בטהראן הכחישו כל קשר להתקפות הללו, למרות שמורדים בתמיכת איראן, הנלחמים בסעודים בתימן, לקחו ארחיות על ההתקפות הללו.

עוד 236 מילים

הסוודר הירוק שלבשה קריסטינה חיגר בגיל 7 בגטו בפולין קיבל חיים חדשים, לאחר שרופאה חובבת סריגה מארה"ב החליטה לשכפל אותו ● היא איתרה את קריסטינה, כיום בת 84, וקיבלה את ברכתה לייצר ערכות ליצירת הסוודר ● "הסוודר עצמו הוא לא בהכרח משהו שהילדים של היום ירצו ללבוש, סריגתו והצגתו הן דרך להעביר את הסיפור הלאה"

עוד 1,085 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה