אחרי 35 שנות גיהינום, יעל גרינברג ז"ל, קורבן האונס בקיבוץ שומרת, סיימה לרצות את עונשה. בזמן שהתובנה הזאת מחלחלת לאיטה, תנו לתובנה נוספת לחדור אליכם בלי הסכמה: יום לאחר פטירתה של גרינברג ז"ל, צעירה אחרת, א' שמה, נדרשה להמשיך את מסע הייסורים האישי שלה ולהעיד בפני בית המשפט על אונס שעברה לכאורה. ספק רב אם יימצא כתב חדשות נמרץ שיטרח לסקר את עדותה וסיפורה. אחרי הכל היא עדיין בין החיים, פיזית לפחות.
יום לאחר פטירת גרינברג, צעירה אחרת, א', נדרשה להמשיך את מסע ייסוריה ולהעיד בפני ביהמ"ש על אונס שעברה לכאורה. ספק אם יימצא כתב חדשות שיטרח לסקר זאת. היא הרי עדיין בין החיים, פיזית לפחות
לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. מנהל תוכן ושיווק לפרנסתו וכותב לנשמתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הכותרות הראשיות עכשיו
מבין אינספור סיפורי הזוועה והגבורה של שואת יהודי אירופה, סיפורו של סבי כמעט נשכח ואבד לנצח בתהום הנשייה. אשר זיגמונד זליקוביץ' זיסמן (כמו לרבים מיהודי אירופה גם לו היו שני שמות – אחד יהודי והשני פולני. פירושו של שמו היהודי אתו נולד, זיסמן, הוא "איש מתוק") היה כנראה אחד מאותם גיבורים אמיתיים שמעולם לא חיפשו הכרה, והשואה צרבה בנשמתם צלקות שהעדיפו לחסוך ממשפחתם.
סבי נפטר ב-1972 בגיל 56, בטרם אחי, נכדו הבכור, נולד. כיצד שרד את המלחמה? מה היה חלקו אחריה? איך הגיע לארץ ישראל ומה היה פועלו לאחר עלייתו ארצה? כל הפרטים האלה לא היו ידועים למשפחה. פרט אחד ידענו, שבמושב כסלון שבהרי ירושלים קרוי בית העם על שמו (בית אשר), וזאת כיוון שבשנות החמישים פעל מטעם האיחוד החקלאי והסוכנות היהודית לעזור לעולים החדשים ממרוקו להתאקלם ולקחת חלק בתקומת הארץ החדשה.
שראדו וילקנסקי הוא אבא של יעל ונוגה. גר במושב עין יהב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זוכרים את חרפת ה-11:0? בג"ץ המפוחד והמורתע לא ייכנס לבריכה הטובענית כדי לבדוק עובדתית מי צודק בתצהירו – רונן בר או ראש ארגון המחבלים, הדיקטטור, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. השלישיה המובילה אך המובלת תבקש מבר את תאריך הפרישה שלו, תקבל את התאריך, תפסוק שעם קבלת התאריך והפרישה המתקרבת העתירות מתייתרות, אין צורך לתת פסק דין מנומק, ואין צו להוצאות לאף אחד מהצדדים. וזהו. המבצר כבר נפל לפני חמש שנים. מה שנשאר ממנו הם 12 פחדנים.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
לפני כמה שנים שאלו באיזה ראיון את אביגדור ליברמן אם הוא ישן טוב בלילה. "אני סופר עד אחת ונרדם", הוא השיב, והבהיר אגב כך שהוא ישן היטב. אני לעומתו דווקא ישן רע מאוד כבר איזו תקופה. אולי זו המלחמה. אולי זה הגיל. אולי זה הגוף שנלחם בכוחותיו האחרונים עם הגיל.
באחד הלילות בשבוע שעבר, בזמן ששנתי שוב נדדה, נתקלתי באיזה פרומו בחדשות 13. הנה תיאור קצר שלו – עצמו את העיניים ותנו לי לקחת אתכם איתי: על גבי המרקע תמונות מתחלפות בתזזיתיות ממה שנראה כמו שידור העברתה המטלטלת של החטופה השבה ארבל יהוד מידי החמאס לידי הצלב האדום.
ד"ר יונתן אילן, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. תחומי מחקר עיקריים: התרבות הויזואלית על שלל גווניה (ובמיוחד צילום, טלוויזיה); חדשות וייצורן (ובככל זה ארגוני חדשות בזירה המקומית והבינלאומית); ארגוני מדיה
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
ברמאללה הסתיימה בסוף השבוע ישיבה מיוחדת של מוסדות אש"ף כדי לבחור סגן לאבו מאזן, אבל היא לא נקבה בשם היורש, אלא יצרה מנגנון שבו אבו מאזן יבחר את יורשו מתוך חברי הוועד הפועל של אש"ף.
בסופו של דבר, רק אחרי התייעצויות מסדרון ומגעים בטלפון, נבחר חוסיין א-שיח', איש הקשר עם ישראל, לסגנו של אבו מאזן. כעת הוא יצטרך להוכיח שהוא גם היורש הראוי, ודרך ארוכה לפניו.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות אחרונות
הכתובת הייתה על החול
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לירז ידידי- מספר הרהורים על הנושא שהעלית.
1. מענים לנפגעות ונפגעי פגיעות מיניות. כמי שפועל ליצירת מענים לנפגעי עבירות כבר מספר עשורים, לא יכול להיות שלא מציינים את ההתקדמות האדירה שיש בנושא. זה נכון שיש לנו עוד דרך ארוכה לעבור, אבל יש היום מענים לקטינים, לבגירים, לפוגעים. מענים טיפוליים בעיקר אבל גם ליווי משפטי ועוד.
2. זכויות הפוגעים- זו סוגיה שאני מהרהר עליה לעיתים. פרסום שמות האנסים משומרת וסביבתה (היו גם מנהריה) היום, לאחר שריצו את עונשם העלה בי את השאלה האם יש להם זכויות אחרי ריצוי העונש, על ידי המוסד שנבחר לכך על ידי החברה. כלומר, אני מבין שעושים שיימינג על מי שהרשויות לא מצליחות להעניש. אבל מי שכן נענש- האם זה ראוי להמשיך ולהענישו? יותר מכך- אנחנו עוסקים יותר ויותר בנקמות כאלה ואחרות, ופחות ופחות בשיקום הפגיעה והנזק ויצירת מענים. האם פרסום השמות ותיאורם כאנשים מאושרים לא בא להעצים בדיוק את זה?
פעם כתבתי על זה משהו וקראתי לו- "עונש עונש תרדוף". למה לא כותבים על הפיצויים שהנפגעות לא מקבלות? למה לא מייצרים הוסטלים ומקומות שהייה למי שנפלטות? על מתן הקלות וסיוע בתעסוקה, דיור ולימודים?