תעמולת בחירות בטירה, ספטמבר 2019 (צילום: אדם רזגון)
אדם רזגון
האם אזרחי ישראל הערבים ינועו לקלפיות?

"אם אנחנו נצביע, נוכל לעצור את נתניהו"

רגע לפני הבחירות, תושבי טירה וטייבה מתלוננים על הזנחה ואפליה שיטתיות של קהילותיהם, אבל חלקם עדיין נחושים ללכת לקלפי ● "אנחנו רוצים שוויון בין יהודים לערבים", אומרת עאידה (62) מטייבה, "אני לא רוצה את נתניהו כי אני לא רוצה גזענות בממשלה"

לאורך הדרך המאובקת לטירה, העיר הערבית השוכנת מצפון לכפר סבא ומונה 26,000 תושבים, מפלגות השמאל והמרכז השקיעו בשלטי חוצות בערבית.

"הפעם, נהיה שותפים בממשלה", קוראת מודעה של המחנה הדמוקרטי המציגה את פניו של ח"כ עיסאווי פריג', המתגורר בכפר קאסם, מספר 6 ברשימה.

"תכנית לשוויון ושילוב של האזרחים הערבים" ו"אזורי תעשייה בכל הערים הערביות והדרוזיות", מבטיחה כרזה של עמיר פרץ, ראש רשימת העבודה-גשר,  "אני מתחייב לעבוד למענכם", מכריז שלט עם פניו המסותתות של בני גנץ.

מפלגות הימין, מנגד, לא טרחו לתלות שלטים בדרך הראשית לטירה, שבה הליכוד זכה בבחירות האחרונות ב-44 קולות בלבד, ומפלגת כולנו זכתה ב-149 קולות.

הרשימה הערבית המשותפת תלתה את המספר הרב ביותר של שלטים בסביבות העיר, רובם אינם כוללים תמונות של המתמודדים. "ככל שיהיו יותר קולות לרשימה המשותפת, יהיו פחות קולות לימין", נכתב באחד מהם. "ככל שיהיו יותר קולות לרשימה המשותפת, מעמדנו יהיה גבוה יותר", נכתב באחר.

בבחירות האחרונות לכנסת, ב-9 באפריל, פחות ממחצית מהבוחרים הערבים הלכו להצביע – על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיעורם עמד על 49.2% בלבד. במרץ 2015, לעומת זאת, הצביעו כ-63.5% מהערבים הישראלים.

מספר גדול של פוליטיקאים ופעילים מהשמאל טוענים כי שיעור השתתפות גבוה יותר של מצביעים ערבים בבחירות עשוי להיות המפתח למניעת הרכבתה של ממשלת ימין חדשה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"אם יהיה לנו את אותו שיעור מצביעים כמו ב-2015 – 63% – זה יהיה מצוין", אומרת עאידה תומא-סלימאן, חברת כנסת המתמודדת מטעם המשותפת.

"שיעור השתתפות גבוה של בוחרים ערבים ויהודים (לא ימניים) יוכל להבטיח שמפלגת עוצמה יהודית לא תיכנס לכנסת", היא אומרת. תרחיש כזה, היא מוסיפה, יכול למנוע מנתניהו את האפשרות להרכיב קואליציה ימנית.

לפי הסקרים, עוצמה יהודית מתקרבת אל אחוז החסימה. אם היא תיכנס לכנסת, המנדטים שלה עשויים לשפר משמעותית את סיכוייו של נתניהו להרכיב ממשלה.

אריק רודינצקי (צילום: באדיבות המצולם)
אריק רודינצקי (צילום: באדיבות המצולם)

אריק רודניצקי, מומחה לפוליטיקה ערבית-ישראלית, אומר ששיעור ההשתתפות הנמוך של הערבים הישראלים בבחירות באפריל נבע מהתנגדותם לפירוקה של הרשימה המשותפת, וכן ממחאה על הפוליטיקה הישראלית כגון חוק הלאום.

לפני הבחירות ההן, הרשימה התפצלה לשתי סיעות נפרדות – חד"ש-תע"ל ורע"מ-בל"ד – אבל הן שבו והתאחדו ביולי האחרון, לקראת הבחירות החוזרות.

חוק הלאום השנוי במחלוקת, שעבר בכנסת ביולי, מקדש את ישראל כ"בית הלאומי של העם היהודי", מכיר בחגים ובימי הזיכרון היהודיים ומכריז על העברית כשפה הרשמית היחידה של המדינה. רבים חשו שהחקיקה הזאת מנמיכה את המיעוטים הלא יהודיים של המדינה לדרגת אזרחים סוג ב'.

בשבוע שעבר דווח בחדשות ערוץ 12 כי לאחרונה נתלו בסמוך לערים ולכפרים ערביים שלטי חוצות מזויפים שקראו לבוחרים להחרים את הבחירות. השלטים נראו כאילו מקורם במגזר הערבי, אבל כתבי הערוץ גילו שהם ככל הנראה הוזמנו ומומנו על ידי יהודים מהימין כדי לצמצם את שיעור ההצבעה במגזר.

אולם יומיים לפני הבחירות הנוכחיות, לוחות המודעות לצידי הדרך המרכזית של טירה ובכיכר העיר לא נשאו כרזות כאלה. להפך, בכיכר העיר נתלתה כרזה גדולה כחלק מקמפיין "לכו להצביע", עם הססמה "הפעם אנחנו מצביעים".

קריאה למגזר הערבי להצביע, תעמולת בחירות בטירה, ספטמבר 2019 (צילום: סימונה ויינגלס)
קריאה למגזר הערבי להצביע, תעמולת בחירות בטירה, ספטמבר 2019 (צילום: סימונה ויינגלס)

"המשטרה לא עושה כלום"

מעט אנשים היו ביום ראשון בבוקר בכיכר הלוהטת של טירה, שבה מזרקה צנועה נאבקת לדחוף סילוני מים דקים אל האוויר. בבית קפה סמוך, הישאם סולטן, 53, עישן נרגילה וקרא עיתון בעברית. "ברור שאצביע", הוא אמר. "לכל אחד יש את הזכות הזו. אם אנחנו נצביע, נוכל לחסום את נתניהו מלהרכיב ממשלה".

סולטן, בעל עסק שמבצע תיקונים בתחנות דלק, אומר שרבים מהערבים הישראלים חשים שהחיים בארץ מכשילים אותם. "קשה מאוד להתקדם, להתפתח, יש הרבה אפליה. איך זה שכשאתיופי אחד נהרג כל המדינה משותקת, אבל כשזה קורה לנו לאף אחד לא אכפת?", הוא שואל.

סולטן אומר שהבעיה הגדולה היחידה של טירה היא פשע והיעדר חוק. "יש ירי כל יום, והמשטרה לא עושה כלום. לא רואים אותה בשום מקום. כל מה שמעניין אותה זה לתת דוחות תנועה", הוא אומר.

סולטן אומר שהבעיה הגדולה היחידה של טירה היא פשע והיעדר חוק. "יש ירי כל יום, והמשטרה לא עושה כלום. לא רואים אותה בשום מקום. כל מה שמעניין אותה זה לתת דוחות תנועה", הוא אומר

בשנים האחרונות ערבים ישראלים היו מעורבים במספר רב יותר באופן משמעותי של תקריות ירי מאשר יהודים. לפי דוח מבקר המדינה ל-2018, ערבים ישראלים ביצעו פי 17.5 יותר עבירות הקשורות בירי מאשר יהודים בין השנים 2014 ו-2016.

בעוד שפוליטיקאים ופעילים ערבים ישראלים רבים טוענים שהמשטרה לא נקטה פעולה מספקת נגד האלימות בערים הערביות, נציגי כוחות הביטחון אומרים שהם מתקשים לקבל אמון וסיוע מצד הערבים הישראלים במהלך חקירותיהם.

בעיה נוספת, אומר סולטן, היא האיכות הנמוכה של בתי הספר והמחסור במקומות בילוי טובים לילדים. "אין לנו פארקים ואין לנו שדות שילדים יכולים לשחק בהם. אם אני רוצה ללכת לפארק, אני צריך ללכת לרעננה. אין לילדים מה לעשות, והורים רבים פוחדים שהם יפנו לפשע", הוא אומר.

סולטן מספר שבשבת בערב, ראש עיריית טירה ממון עבד אל-היי הסתובב בעיר עם מגפון וקרא לתושבים להצביע. "הוא אמר שאנחנו צריכים להצביע, ושלא מספיק אנשים הלכו להצביע בפעם שעברה", הוא אומר.

הישאם סולטן (צילום: אדם רזגון)
הישאם סולטן (צילום: אדם רזגון)

בבחירות האחרונות, תושבי טירה נתנו 69% מקולותיהם למפלגות בעלות רוב ערבי, 24% למרצ ו-2.6% לכחול לבן.

במאפייה הגובלת בכיכר העיר, אחמד, 21, אומר שאינו מתכוון להצביע בבחירות . "הנציגים הערבים לא עושים עבודה רצינית", אומר אחמד, שסירב למסור את שם משפחתו. "הקול שלי לא ישנה את המציאות. הוא לא יעשה הבדל לכאן או לכאן. אנחנו חיים ועובדים כאן, אבל ברור שזאת מדינה ליהודים".

"אנחנו צריכים להצביע כדי להיות חזקים"

טייבה, עיר סמוכה בת 45,000 תושבים, מתגאה ברצועה ירוקה בלב השדרה המרכזית שלה, אבל יש בה רק מעט גינות ועצים. שיעור ההצבעה של תושבי העיר בבחירות באפריל עמד על 62%, מהם ניתנו 88% קולות למפלגות בעלות רוב ערבי, 8% למרצ ו-1% לכחול לבן.

במרכז טייבה, מוחמד, 45, משרת את הלקוחות בחומוסייה הומה אדם, מוזג רוטב שום-לימון ומרסק פלפלים חריפים מעל חומוס טרי. "אני נוטה ללכת להצביע", אומר מוחמד, שגם הוא סירב לציין את שם משפחתו. "אני עדיין לא בטוח למי".

"בסופו של דבר אנחנו זקוקים לנציגים בממשלה. חסרים לנו הרבה דברים, כמו תכניות לילדים לשעות אחר הצהריים, פארקים, חינוך טוב יותר, תשתית של שירותי בריאות ואישורים לבניית בתים חדשים. לפעמים אני מרגיש כאילו הנציגים הערבים מייצגים את המטרה הפלסטינית יותר מאשר אותנו" הוא אומר.

ברשימה המשותפת אמנם הגיבו ודיברו על נושאים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אולם גם דרשו מהמדינה להגדיל את התקציב ליישובי המגזר, להילחם בפשע בערים הערביות ולזרז את אישורי תכניות הבנייה שם.

מוחמד אומר שהבעיה החמורה ביותר בטייבה היא האלימות. "למה המשטרה נלחמת בפשע בנתניה אבל לא כאן?", הוא מקונן. יש גם מחסור חמור בתשתיות, הוא מוסיף. "יש 60,000 אנשים בעיר הזאת", הוא אומר. "למה אין לנו חדר מיון? למה אין לנו מכללה? למה יש מכללה באריאל? למה לא בטייבה?"

טייבה, ספטמבר 2019 (צילום: סימונה ויינגלס)
טייבה, ספטמבר 2019 (צילום: סימונה ויינגלס)

מעבר לכביש, עאידה שוחרה, 62, מוכרת בדוכן בגדים, אומרת שהיא מתכוונת להצביע לרשימה המשותפת. "אנחנו צריכים להצביע כדי להיות חזקים", היא אומרת. "אנחנו רוצים שוויון בין יהודים לערבים", היא אומרת. "אני לא רוצה את נתניהו כי אני לא רוצה גזענות בממשלה. אני מאמינה בזכויות שוות".

במרץ האחרון נתניהו זכה לגינויים מצד ערבים ישראלים ובעלי בריתם בשל דבריו כי "ישראל היא לא מדינת כלל אזרחיה. לפי חוק יסוד הלאום שהעברנו, ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי – ושלו בלבד".

הוא גם עורר מחלוקת ביום הבחירות בשנת 2015, כשפרסם סרטון הממריץ את מצביעי הימין ללכת להצביע מכיוון שהערבים "נעים בכמויות אדירות" לקלפיות.

מפלגת הליכוד גם ספגה ביקורת, לרבות האשמות בגזענות, לאחר ששלחה יותר מאלף משגיחים לקלפיות בערים ובכפרים ערביים עם מצלמות בבחירות באפריל.

שוחרה מתלוננת על הקושי לקבל אישורים לבנייה: "יהודים בונים התנחלויות על אדמה שלא שייכת להם ואף אחד לא עוצר אותם. אנחנו התחלנו לבנות בית קטן על אדמה ששייכת לנו, ומיד באו להרוס לנו אותו"

שוחרה מתלוננת על הקושי לקבל אישורים לבניית בתים חדשים. "יהודים בונים התנחלויות על אדמה שלא שייכת להם ואף אחד לא עוצר אותם. אנחנו התחלנו לבנות בית קטן על אדמה ששייכת לנו, ומיד באו להרוס לנו אותו", היא מאשימה.

בני המגזר הערבי סובלים זה זמן רב ממחסור בבתי מגורים. הם זקוקים ל-5,000 יחידות דיור חדשות מדי שנה, כך אמר לעיתון "הארץ" קייס נאסר, עורך דין שמייעץ לרשויות ערביות, ב-2017.

בסוף הריאיון, שוחרה שאלה בצחוק אם שני הכתבים שראיינו אותה שייכים למודיעין הישראלי. "לא אכפת לי", היא אמרה כעבור רגע. "אני מדברת מהלב".

הרשימה המשותפת מתאחדת שוב, יולי 2019 (צילום: פלאש 90)
הרשימה המשותפת מתאחדת שוב, יולי 2019 (צילום: פלאש 90)

בוחרים לא מנוצלים

רודניצקי, המומחה לפוליטיקה ערבית-ישראלית, ערך לאחרונה סקר שצופה כי בבחירות ביום שלישי שיעור ההצבעה בקרב הערבים יעמוד על 56% בהשוואה ל-49% בבחירות הקודמות. אבל הוא מעיר: "תתייחס למספר הזה בעירבון מוגבל. אנשים רבים יושבים על הגדר. זה יכול להיות כל מספר בין 40 ל-60 אחוזים".

רודניצקי טוען שסיבה עיקרית לכך שחלק מאותם אנשים שהשתתפו בסקר אמרו שאינם בטוחים באשר להצבעתם היא ההצהרות השנויות במחלוקת שהשמיעו לאחרונה נתניהו ובעלי בריתו, ושנתפסו בקרב הערבים הישראלים כפוגעניות וכעושות דה-לגיטימציה למעמדם בחברה. "ההצהרות האלה מעוררות אצלם תהיות באשר לרצונם להשתתף במערכת הפוליטית הזאת", הוא אומר.

עפיף אבו מוך, פעיל פוליטי מבאקה אל-גרבייה, אומר שהוא סבור שיש 300,000-250,000 בוחרים ערבים שלעולם לא יצביעו למפלגות בעלות רוב ערבי, אבל מפלגות שמאל ומרכז ציוניות כשלו מלזכות בקולותיהם.

"לכחול לבן אין אפילו מוסלמי או נוצרי אחד ברשימה שלהם. הם מתנהגים כאילו אנחנו חיים בשנות ה-60 וה-70, כשמפא"י אמרה לבוחרים הערבים: 'תפקידכם להצביע לנו, אבל אין לכם מקום בינינו", הוא טוען ומתכוון לבן-גוריון.

"הם רוצים שנצביע להם ב-17 בספטמבר, אבל ב-18 בספטמבר הם יזרקו אותנו. זה לא יעבוד. אם כחול לבן רוצים שהערבים יצביעו לרשימה שלהם, הם צריכים לצרף נציגים מוסלמים ונוצרים לרשימה שלהם". 

"הם רוצים שנצביע להם ב-17 בספטמבר, אבל ב-18 בספטמבר הם יזרקו אותנו. זה לא יעבוד. אם כחול לבן רוצים שהערבים יצביעו לרשימה שלהם, הם צריכים לצרף נציגים מוסלמים ונוצרים לרשימה שלהם"

בעוד חברי הכנסת של כחול-לבן באים מקשת רחבה של מגזרים בחברה הישראלית – אשכנזים, מזרחים, חרדים, דוברי רוסית, אתיופים ודרוזים – אף אחד מהם אינו נוצרי או מוסלמי, מגזרים שמהווים חמישית מאוכלוסיית  ישראל. 

אבו מוך מוסיף כי הוא סבור שגם המחנה הדמוקרטי לא עשה מספיק כדי לזכות בנתח משמעותי מקולות הערבים. "הם שמו את עיסאווי פריג' במקום השישי, אבל זה לא מקום ריאלי", הוא אומר. "הרשימה המשותפת לבדה אינה יכולה להביא לקלפיות מספיק מצביעים כדי להפיל את נתניהו", הוא מעיר. "אם למפלגות האחרות היו יותר נציגים ערבים ברשימות שלהן, היה להן סיכוי להפיל אותו".

עוד 1,537 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 13 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

זהירות: פירות וירקות

מעקב זמן ישראל אחרי הבטטות, מחקר חדש מצא שאריות חומרי הדברה בגופם של ילדים ישראלים שצרכו פירות וירקות ● המאכלים שהשאירו הכי הרבה עקבות זרחנים אורגניים: תפוחים ומלפפונים ● ד"ר חגית אולנובסקי: "לא הייתי דואגת לילדים שאוכלים מגוון פירות וירקות, אבל לילדים שנצמדים לסוג אחד ואוכלים בכמויות, אני ממליצה לקלף את הקליפה"

עוד 1,240 מילים

האם אנחנו עדים לפעולת טרור עצמי?

אם יממת ההסלמה האחרונה הוכיחה משהו, זה שנתניהו איבד את המנדט הציבורי. הפרה הקדושה של החברה הישראלית תמיד היתה בטחון, ופעולה צבאית נגד אויב מובהק נהנתה מקונצנסוס של תמיכה. לא הפעולה האחרונה.

הפעם לא רק הצייצנים הקבועים נגד שחיתות שלטונית ערערו על טוהר המניעים של ההחלטה, אלא ראש הממשלה היוצא עצמו הפנים והפגין היעדר בטחון במנהיגותו שלו: כתוצאה קיבלנו אירוע תקשורתי מופרך, בו החשוד בפלילים שהפסיד פעמיים בבחירות ונכשל פעמיים בהרכבת ממשלה מתחבא מאחורי הסינר של ״אנשי המקצוע״, כדי להצדיק החלטה שהשביתה את רוב המדינה ליממה ותמשיך בימים וחודשים הקרובים להשפיע.

קיבלנו אירוע תקשורתי מופרך, בו החשוד בפלילים, שהפסיד פעמיים בבחירות ונכשל פעמיים בהרכבת ממשלה, מתחבא מאחורי הסינר של ״אנשי המקצוע״, כדי להצדיק החלטה שהשביתה את רוב המדינה

הסולידריות והתמיכה בלתי מעורערת של בני גנץ, יועז הנדל ושות׳ נראתה לרבים תלושה ואנכרוניסטית. וגם מאצ׳ואיסטית. נידף ממנה געגוע לטסטוסטרון ואדרנלין של חודש מילואים מבצעי, וניתוק מהציבור שתקוע שוב במקלטים ושואל את עצמו אם זה לא היה יכול לחכות שבועיים. או הציבור שתוהה ממתי משביתים חצי מדינה בגלל טילים.

אנשים שנתנו לבני גנץ מנדט להחליף, לא להסכים.

להתנקשות בבכיר בג׳יהאד האיסלמי בהא אבו אל-עטה, שנהרג אתמוך בביתו יחד עם אשתו, כמובן יש היבטים מיליטריסטים ״מקצועיים״ שקשורים בתזמון, הערכת נפגעים, סיכויי הצלחה וכן הלאה. אבל זו אינה החלטה מקצועית גרידא. אילו היתה כזו, הרמטכ״ל היה יכול לקבל החלטות כאלה ללא ראש הממשלה כפי שעושה לגבי מכלול עניינים ״מקצועיים״.

הסולידריות והתמיכה בלתי מעורערת של בני גנץ, יועז הנדל ושות׳ נראתה לרבים תלושה ואנכרוניסטית. וגם מאצ׳ואיסטית. נידף ממנה געגוע לטסטוסטרון ואדרנלין של חודש מילואים מבצעי, וניתוק מהציבור שתקוע שוב במקלטים

החלטה על התנקשות היא החלטה שיש בה מרכיבים פוליטיים ומדיניים לצד מקצועיים. ובעוד נראה שהציבור ממשיך לסמוך על מקצועיותם של אנשי המקצוע בדרג הבטחוני, הם לא סומכים על השיקולים הפוליטיים, מדיניים ואישיים של ראש הממשלה היוצא נתניהו.

לאורך כהונתו, נתניהו לא הוביל מדיניות חיסולים. כפי שאוהב להסביר שופרו של ראש המשטר בתקשורת המיינסטרים, עמית סגל, ״נתניהו מאוד שמרן״.

אביגדור ליברמן יצא מיד אחרי ההודעה על ההסלמה לתקשורת וסיפר שלפני שנה אותו נתניהו דחה הזדמנות לחיסולו של אותו בכיר הג׳יהאד האיסלמי. לא משיקולים מקצועיים, משיקולים מדיניים ופוליטיים. שיקולים ״שמרנים״.

לאורך כהונתו, נתניהו לא הוביל מדיניות חיסולים. כפי שאוהב להסביר שופרו של ראש המשטר בתקשורת המיינסטרים, עמית סגל, ״נתניהו מאוד שמרן״. אפילו ליברמן סיפר, שלפני שנה אותו נתניהו דחה הזדמנות לחיסול אותו איש ג'יהאד

מתי נתניהו כן אישר חיסולים?

5.5.19:

בעודו מנהל מו״מ להרכבת ממשלה וצריך להפעיל לחץ על ליברמן.

12.11.19:

בזמן שבני גנץ מנהל מו״מ להרכבת ממשלה, והוא צריך להפעיל לחץ על בני גנץ.  כך התמיכה החמה של גנץ ב״מקצועיות״ המבצע יצרה מצב, שיקשה עליו לקבל את התמיכה של הסיעה השלישית בגודלה, הרשימה המשותפת. על הדרך נתניהו דאג גם לקשור את החיסול בדה-לגיטימציה נוספת לרשימה המשותפת.

מעבר לאבדן המנדט הציבורי, נשאלת השאלה מדוע הושבתה חצי מדינה בגלל משהו שלצערנו הפך מזמן לשגרה.

לאורך כל כהונתו של נתניהו שוגרו לעברנו אלפי טילים. מירי רגב סיכמה את מדיניות הממשלה היוצאת באמירה ״אז מה אם הם ירו על אשקלון״. הטילים כמובן לא הגיעו רק לדרום, אלא גם עד תל-אביב והשרון, ואם נאמר את האמת, בתקופת כהונתו של נתניהו שוגרו גם טילים גם על הצפון.

לאורך כהונת נתניהו שוגרו לעברנו אלפי טילים. מירי רגב סיכמה את מדיניות הממשלה היוצאת באמירה ״אז מה אם הם ירו על אשקלון״. הטילים כמובן לא הגיעו רק לדרום, אלא גם עד תל-אביב והשרון, ושוגרו גם לצפון

ישראלים מכירים הסלמה, מכירים אינתיפדה, מכירים מלחמה. מה שאנחנו לא מכירים, זה ששר בטחון בן שלושה ימים, שספק עם המינוי שלו חוקי, בממשלת מעבר זמנית, עם ראש ממשלה יוצא עם כתבי אישום חמורים, שלא הצליח פעמיים להרכיב ממשלה ועכשיו מדבר על בחירות ישירות וסבב שלישי, יוצאים למצבע חיסול, שברור שיגרור לירי טילים, ואז משביתים חצי מדינה.

כשאנשים יושבים במקלט, הם רוצים לדעת למה. הם רוצים לדעת שלא היתה ברירה. והם רוצים לדעת שבעוד המצב קשה, יש תקווה.

אבל מה נתניהו, כמי שעדיין תופס את עצמו כמנהיג הבלתי מעורער, ולצידו סאנשו פאנזה הסרוג מרעננה עשה?

מיליוני אנשים יושבו בבית והעלו לעצמם בהאזנה למבזקים ובקריאת סטטוסים את רמת החרדה. מבצע שלום הפאניקה.

כמומחה לטרור, נתניהו יודע שטרור עובד לא על מניין פגועים אלא על אפקט האימה. פיגוע טרור ״מוצלח״ מבחינת ארגון טרור הוא לא זה שבו נפגעו הרבה אנשים בהכרח, אלא זה שהצליח להפיץ, לזרוע פאניקה ולהשבית שגרה

בשנת 1987, בנימין נתניהו הוציא ספר מורכב ממאמרים של אנשים אחרים להם כתב הקדמה בשם ״הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח״. כמומחה לטרור, הוא יודע שטרור עובד לא על מניין פגועים אלא על אפקט האימה. פיגוע טרור ״מוצלח״ מבחינת ארגון טרור הוא לא זה שבו נפגעו הרבה אנשים בהכרח, אלא זה שהצליח להפיץ ולזרוע פאניקה, וכך להפר סדר, לפגוע בשגרה ולהשפיע על מדיניות.

טרור = אימה.

אין צל של ספק שמדובר במהלך מסוכן כאשר ראש ממשלה יוצא פועל ללא אמון הציבור ומנדט ציבורי. אבל ההשבתה של חצי מדינה מעלה שאלה שמעולם לא היינו צריכים לשאול את עצמנו, עד היום:

האם אנחנו עדים לפעילות טרור-עצמי?

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 763 מילים

"ישראל מאיימת לחסל את מזכ"ל הג'יהאד האיסלמי"

חמאס הודיע שיצטרף לג'יהאד בעימות מול ישראל ● ריבלין וליברמן נפגשו בבית הנשיא ● השר כ"ץ: "דובר צה"ל טעה כשהודיע שמדיניות החיסולים הופסקה" ● ליברמן האשים את נתניהו בכניעה לחמאס - ונפגש עם הנשיא ריבלין לדון בהרכבת הממשלה בידי נתניהו ● עשרות רקטות נורו על הדרום והשפלה וגרמו נזק לרכוש, אך לא לפגיעות באדם ● 27 פלסטינים נהרגו בתקיפות צה"ל

עוד 55 עדכונים

גול עצמי המתנחלים שהובילו לסימון המוצרים מהשטחים

סופית: מדינות אירופה יחויבו לסמן מוצרי מזון שמקורם בהתנחלויות, במזרח ירושלים ובגולן ● כך קבע אתמול בית הדין של האיחוד האירופי, בהחלטה שאינה ניתנת לערעור ● למרבה האירוניה, הפסיקה הדרמטית נולדה כתוצאה מפנייה של יקב בהתנחלות פסגות - שקיווה לתוצאה הפוכה ● גורמים מדיניים אומרים כי ניסו למנוע מאנשי היקב להתערב בנושא, ללא הצלחה

עוד 1,569 מילים

לא תהיה ממשלת מיעוט. ספק אם תהיה אחדות

פרשנות הדיבור הרווח אתמול היה כי ההסלמה בדרום חיסלה את האפשרות של כחול-לבן להקים ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת ● בפועל, האופציה הזו מעולם לא היתה קיימת - כי ליברמן פסל אותה על הסף ● ולמרות שרוחות מלחמה כבר הובילו להקמת ממשלת אחדות בהיסטוריה של ישראל, הפעם הסיכויים שזה יקרה שוב נותרו קלושים ● מקורב לגנץ אומר לזמן ישראל: "זה או פירוק כחול-לבן, או בחירות"

עוד 517 מילים

למקרה שפיספסת

כחול לאן

אחרי שאופציית ממשלה צרה סוכלה, כנראה, יצטרכו בכחול לבן להחליט לאן ממשיכים מכאן

יונתן שתיל הוא מאייר וקריקטוריסט. אייר במספר מקומונים ("במקום", "מלאבס" ו"צומת השרון"), אייר את הספר "אנשים על ארבע" שכתב ד"ר רפי קישון ובהמשך אייר לטור משותף איתו במגזין "עיתון חי". עבודות נוספות, קריקטורות ואיורי דמויות ונוף, אפשר לראות בדף האינסטגרם שלו

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 13 מילים
גיא זהר גיא זהר
עודכן לפני 17 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הלוויתו של בהאא אבו אל עטא בעזה. 12 בנובמבר 2019

אחרי חיסול איש הכספים בין איראן לעזה, נהרגו בישראל ארבעה אזרחים, בנוסף ל-138 פצועים ולא ברור אם העברת הכספים אכן נעצרה ● אל קעידה, לעומת זאת, לא התאושש מאז חיסול בן לאדן לפני שמונה שנים ● מומחים מסבירים מתי פעולת החיסול משתלמת - ומתי היא דווקא מסלימה את המצב

עוד 1,457 מילים

למרות הצבת מיגוניות, תושבי עתיקות באשקלון עדיין בסכנה

לפני חצי שנה נהרג מירי טילים תושב שכונת עתיקות באשקלון, אשר ל-60 אלף תושביה לא היו מיגוניות ● ביוני החלה העירייה להציב מיגוניות בשכונה, אבל התושבים אומרים שמדובר בפתרון לא פרקטי ● עיריית אשקלון: ״מיגוניות הן לא המדיניות אלא פתרון זמני בלבד״

בחצי השנה שעברה מאז סבב הלחימה שבו נהרג מירי טילים מרצועת עזה משה אגדי, תושב שכונת עתיקות באשקלון, פוזרו בשכונה מיגוניות בטון מטעם העירייה. כך נודע לזמן ישראל.

המדובר בשכונה ותיקה, שמרבית הבניינים בה אינם ממוגנים, כך שעד להצבת המיגוניות, לא הייתה ל-60 אלף תושביה כל דרך להתגונן מפני הטילים, פרט לחדרי מדרגות רעועים של בניינים ישנים.

הצבת המיגוניות החלה ביוני השנה, כחודש לאחר הפניה של זמן ישראל לעיריית אשקלון בנושא המיגון, וכשבועיים לאחר החשיפה של "כאן דרום" ולפיה המיגוניות היו ברשות העירייה עוד לפני ירי טילים שגבה את חייו של תושב השכונה. 19 מיגוניות תקניות עמדו בשטח מגודר של עיריית אשקלון, אך החלוקה שלהן נדחתה בשל ההסלמה במצב הביטחוני.

המיגוניות, מבנים קטנים שלא מאפשרים שהייה ממושכת, הוצבו בקיץ בין הבלוקים. התושבים מעידים כי מדובר בפתרון חלקי בלבד, שכן זמן ההתגוננות מפני טילים באשקלון, שעומד על 30 שניות, לא תמיד מספיק כדי להגיע למיגונית, בוודאי לא לתושבים הקשישים שמהווים את מרבית האוכלוסיה של השכונה.

ביתו של משה אגדי בן ה -58, שנהרג מפצעי רסיסים לאחר שביתו נפגע ישירות מרקטה שנורתה מרצועת עזה לאשקלון . מאי 2019 (צילום: Tomer Shunem Halevi/Flash90)
ביתו של משה אגדי בן ה -58, שנהרג מפצעי רסיסים לאחר שביתו נפגע ישירות מרקטה שנורתה מרצועת עזה לאשקלון . מאי 2019 (צילום: Tomer Shunem Halevi/Flash90)

"בתי בת ה-14 לבד בבית הבוקר כי אני בעבודה. אמרתי לה שלא תרוץ למיגונית, כי היא לא תספיק להגיע לשם בחצי דקה. אמרתי לה שתשב בחדר מדרגות, כי זה יותר בטוח", אומרת אנט ביטן, שמתגוררת ברחוב יפת בשכונה.

"מאוד שמחנו שסוף סוף הציבו לנו מיגוניות, וזה בטח עוזר לעוברי אורח ולמי שמתגורר ממש בקרבתן. אבל אני לא רואה איך המיגוניות עוזרות לאנשים מבוגרים וכאלה שהבית שלהם מרוחק אפילו בקצת".

עם זאת, שכונת עתיקות באשקלון היא היחידה שזכתה לקבל מיגוניות בתקופה זו, ואזורים נרחבים אחרים בעיר נותרו ללא מיגון, בהן השכונות מגדל, אפרידר ושיכונים.

"יש באזור שלי מיגונית ישנה אחת, ליד כיכר צפניה, אבל אין סיכוי שאני אצליח להגיע אליה בזמן", אומר יבגני דוברובסקי, תושב שכונת אפרידר בעיר. "אני מאוד חושש. כל היום אני שומע פיצוצים מעל הראש, אבל פרט לחדר מדרגות אין לי מה לעשות".

מעיריית אשקלון נמסר: "אנו מודעים לפערי המיגון המשמעותיים בין השכונות הוותיקות לשאר העיר, וראש העיר פועל מול משרד הממשלה ומול ראש הממשלה עצמו כדי לצמצם את הפערים האלה. מיגוניות הן לא המדיניות אלא פתרון זמני בלבד, כל פתרון רחוק טווח כרוך בתהליך, ואנו עומדים על קבלת מענה מהממשלה בהקדם האפשרי".

עוד 331 מילים

מומחי ביטחון: "זאת עלולה להיות תחילתו של אירוע לחימה רחב בהרבה"

מומחי ביטחון חלוקים ביניהם אם חיסול מנהיג הג׳יהאד האיסלמי יביא לאלימות קשה מזו שניסה למנוע, וחלקם אומרים: "תלוי מה יעשה חמאס" ● השיקול המכריע בחיסול היה מבצעי ולא פוליטי, לדעת המומחים, אבל יש גם טענות אחרות ● "מדינאים הם גם פוליטיקאים ולרוב יש להם יותר ממניע אחד, לא צריך להתעלם מהמצב הפוליטי של נתניהו"

עוד 1,516 מילים

דיזנגוף סנטר נסגר בהנחיית פיקוד העורף

הודעה מפתיעה חיכתה למי שהגיע הבוקר לדיזינגוף סנטר בתל אביב: "לאור המצב הביטחוני הסנטר סגור" ● מנהל ובעלי הסנטר דן פילץ מאשר לזמן ישראל: "לא היה מקרה כזה" ● "אנחנו מניחים שההנחיות ישתנו בקרוב" ● עדכון: הסנטר נפתח מחדש ב-12:30

הודעה מפתיעה חיכתה למי שהגיע הבוקר לדיזינגוף סנטר בתל אביב: "לאור המצב הביטחוני הסנטר סגור".

דן פילץ, מנהל ובעלים משותפים של דיזינגוף סנטר, זה כבר קרה בעבר? ניסיתי להיזכר ולא הצלחתי.
"זה לא מקרי שלא הצלחת להיזכר. גם אנחנו לא זוכרים מקרה כזה. כי לא היה מקרה כזה. זו הפעם הראשונה שאנחנו סוגרים בנסיבות כאלה".

גם במלחמות ובאירועים ביטחוניים חמורים בהרבה תמיד נשארתם פתוחים?
"כן. ביררתי קודם עם הקב"ט הראשי. מעולם לא קיבלנו הנחיות כאלה".

דן פילץ, מנכ״ל ובעלי דיזנגוף סנטר (צילום: אלכס קפלן)
דן פילץ, מנכ״ל ובעלי דיזנגוף סנטר (צילום: אלכס קפלן)

איזו השפעה תהיה להחלטה כזו?
"אנחנו מאמינים שלא תהיה לזה השפעה, כי זה יהיה עניין קצר מאוד. אנחנו מניחים שההנחיות ישתנו בקרוב".

כמה מבקרים בדיזינגוף סנטר ביום?
"בין 30 ל-35 אלף איש. אל תשכח שלסנטר יש שבע כניסות ויש גם הרבה עסקים ברחובות מסביב"

מה הנזק הכלכלי של הנחיה כזו?
"פגיעה ביום מסחר אחד היא לא משמעותית. כמובן שזה פוגע בעסקים וכמובן שזה פוגע בלקוחות שעשו תוכניות ויצטרכו לשנות אותן. היום הזה השתבש. האם יש לזה ממש השלכות? לא. זה זניח".

עדכון: דיזנגוף סנטר נפתח מחדש ב-12:30.

עוד 151 מילים

כרוניקה של חיסול ידוע מראש

פעיל הג'יהאד האסלאמי שחוסל ברצועה פעל בחסות איראנית, תוך שהוא מתגרה במצרים - וגם בחמאס ● אף אחד ברצועת עזה לא יצטער על לכתו, אבל חמאס לא יוכל להרשות לעצמו שלא להגיב ● פרשנות

החיסול בעזה – המסר לטהרן. אם תרצו, זו השורה התחתונה של פעולת צה"ל לפנות בוקר, במהלכה חוסל בהא אבו אל עטא, בכיר הג’יהאד האיסלמי בעזה.

בישראל התאפקו הרבה מאד זמן בעינינו של עטה, שניהל מדיניות סמי-עצמאית בשנים האחרונות, כשהוא קשוב בעיקר למפעילים באיראן.

ישראל ניסתה בימים האחרונים להימנע עד כמה שאפשר מהחיסול הממוקד, והעבירה שורה של מסרים – בעיקר דרך המצרים – כדי לנסות ולהרגיע את הסורר מהג׳יהאד האיסלמי. ככל הנראה, המסרים הללו נתקלו בחומת סירוב ובמאמצים מתקדמים להוציא שורה של פיגועים בהוראת טהרן.

לא בכדי הדרג המדיני הדגיש בשבועות האחרונים כי איראן נחושה להגיב על שורת התקיפות והחיסולים שהיא מייחסת לישראל.

השיטה האיראנית לא הפתיעה: שוב שימוש בגורם שלישי מבלי שהאש תלחך את גלימתם של שלטון האייטולות. בתגובה דרך הג’יהאד האיסלמי, האירנים התכוונו להשיג שתי מטרות: גם נקמה בישראל וגם מבוכה לשלטונות במצרים שמנסים כל העת להרגיע את המתח ברצועה.

בישראל היו דרוכים וקשובים היטב למאמצים האיראניים. הדיווחים האחרונים על ניסיון חיסול של בכיר בג’יהאד האסלאמי בלב דמשק, בהחלט מסתדרים עם הגיון הפעולה הישראלי, אף שישראל הרשמית שותקת בעניין האירוע בסוריה.

המסר כאן הוא כפול: ישראל מזהה את המאמץ האיראני לפעול דרך שליח, וידה הארוכה יודעת להגיע למיטתו של הבכיר בעזה וגם לביתו של מי שחוסה בדמשק.

הכדור נמצא עכשיו בצד השני, בעזה. אלא ששם האינטרסים מתחת לפני השטח מנוגדים. כלפי חוץ, חמאס לא יכול שלא להגיב באופן פומבי הצהרתי על החיסול.

בפועל, חמאס אינו רוצה בהסלמה עם ישראל, ובטח לא מעוניין במבוכה מול המצרים שמחזיקים אותו בגרונו, עם הפתיחה והסגירה של מעבר רפיח.

מעבר לכך, עטא הביך בשבועות האחרונים לא מעט פעמים את חמאס, עם ירי רקטות לעבר ישראל. אז, חמאס הכיל את התגובה הישראלית שהופנתה לנכסים שלו מתוך הבנה שזהו אירוע חולף. נכון לרגע זה חמאס עדיין לא הצטרף לירי הנרחב לעבר גוש דן, אבל אף אחד לא יתפלא אם הארגון ייגרר להגיב.

כאן המקום להדגיש את חשיבותה של מצרים. מנוף הלחץ ומנגנון הסיום של כל סבב לחימה מול רצועת עזה עבר בקהיר. אין ספק שבעניין הזה האינטרס המצרי והישראלי זהים. גם שירותי הביטחון המצריים לא שבעו נחת מפעילותו של עטה, כך שגם במקרה הזה, אף אחד לא בקהיר לא ממש יצטער.

אחרי שאבק הקרבות הנוכחי ישקע תישאל השאלה האם ישראל שיקמה את יכולת ההרתעה שלה מול החמאס והג’יהאד האסלמי?

ללא ספק, ההצהרה הישראלית כי היא לא חוזרת למדיניות החיסולים אמורה להרגיע במשהו את האווירה. אבל זהו פיקדון קצר מועד שמפקידה ישראל בידי חמאס. אם התגובה של הריבון בעזה תהיה חסרת תקדים, לא מן הנמנע שישראל תעלה את רף התגובה.

עוד 391 מילים

מאז שעות הבוקר נורו כ-200 רקטות לישראל, עשרות יורטו

בנט הכריז על מצב חירום מיוחד בעורף, ביישובים שנמצאים 0-80 ק"מ מרצועת עזה ● 46 בני אדם נפצעו קל משעות הבוקר ● נתניהו וגנץ נפגשו לעדכון בטחוני יחד עם המזכיר הצבאי ● לא יתקיימו לימודים ומקומות עבודה יישארו סגורים בדרום ● בגוש דן יחזרו ללימודים לסדרם

עוד 85 עדכונים

נאום התפוזים של יאיר נתניהו בשבוע שעבר, איפשר לאביו ראש הממשלה להתפאר בהישגי היצוא בתקופתו ● אלא שכמו במקרים אחרים בעבר, נתניהו לא מקפיד על הצגת נתונים מלאים ומדויקים ● במציאות, ביצועיו הכלכליים רחוקים מלהיות מרשימים, וישראל עדיין משתרכת הרחק מאחורי מדינות ה-OECD ● פרשנות

עוד 1,178 מילים

פרשנות פסק דין שמעוני מזכה את ראש העיר אבל מרשיע את ראש הממשלה

פסק הדין העוסק בראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני ובמקורביו, כולל פרק המפרט שישה מבחנים לזיהוי סיקור תקשורתי המהווה טובת הנאה אסורה ושוחד ● בעוד ששמעוני לא עמד כמעט באף אחד מהמבחנים, בנימין נתניהו עומד בכולם

עוד 872 מילים

אוקראינה חידת זלנסקי

עבור יהודי אוקראינה, נשיא יהודי הוא מקור לגאווה, וגם לפחד ● חצי שנה אחרי הניצחון המפתיע בבחירות, וולדימיר זלנסקי נהנה מאחוזי תמיכה מרשימים וגם מכיסי התנגדות משמעותיים ● בקהילה היהודית חוששים כי כל כישלון שלו יתורגם לפגיעה ביהודים ● ודווקא מהסקנדל עם טראמפ אף אחד לא מתרגש שם

עוד 896 מילים

ירושלים מציגה: הרכבל הפוליטי הראשון

אישור פרויקט הרכבל לכותל, בתקציב של 220 מיליון שקל, נובע בעיקר ממוטיבציות פוליטיות ● בירושלים של מעלה ירחפו תיירים לכותל, ובירושלים של מטה ימשיכו התושבים להזדחל בתחבורה של עולם שלישי

עוד 619 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה