זירת הבלוגים

כבר שנים אני קוראת לאי-הצבעה כאקט פוליטי

אבל היום החלטתי להצביע

סיגל קוק אביבי על רקע דגלי מדינות תלמידי בית הספר ביאליק רוגוזין בדרום תל אביב

יום הבחירות אף פעם לא פשוט עבורי. כבר שנים שאני קוראת לאי הצבעה כאקט פוליטי, מתוך ההבנה שעצם ההצבעה מתחזקת את המוסד האנטי-דמוקרטי. אינני מעונינת לקחת חלק במצג השווא של הליך לכאורה דמוקרטי.

הבחירות בישראל – שבה לפחות 4 מליון איש אשר גורלם מוכרע מבלי שהם יכולים להשפיע על מציאות חייהם – הן הכל פרט להליך דמוקרטי.

אני לא מבקשת לתקן את שקיים. אני שואפת לשנות מהיסוד. שואפת שתכונן כאן דמוקרטיה שוויונית, שבה לכל אדם יהיו זכויות יסוד, ללא הבדל דת, גזע לאום או מין.

אינני מעונינת לקחת חלק במצג השווא של הליך לכאורה דמוקרטי. הבחירות בישראל – שבה לפחות 4 מליון איש אשר גורלם מוכרע, מבלי שהם יכולים להשפיע על מציאות חייהם – הן הכל פרט להליך דמוקרטי

הצבעה למוסד שאינו מאמין בעקרון השוויון מהווה מתן לגיטמציה להעדר השוויון. כמובן שישנן סיבות וטיעונים מעמיקים הנוגעים לתפישה זו, שכאן לא הזמן להרחיב עליהן.

השנה אני חורגת ממנהגי, ובוחרת להצביע, לא מתוך תקווה להשפיע אלא מתוך ההבנה שהתגבשה אצלי לאחר ששמעתי את ח״כ עאידה תומא סלימאן, אשר השיבה לשאלתי בנוגע למתן לגיטמציה מעצם ישיבתם בכנסת המסרבת להכיר בזכותם של הפלסטינים על ארצם.

תשובתה היתה מפורטת ומנומקת, אבל טיעון אחד דבק בראשי: מרבית המפלגות בכנסת, וכמובן שראש הממשלה, מעדיפים שהפלסטינים לא יהיו בכנסת, ודווקא משום כך, עליהם להישאר ולדרוש זכות זו. בבחינת נהיה שם על אפכם וחמתכם.

עוד טיעון שקראתי אצל אורלי נוי – וגם לה היתה שורה של נימוקים ראוים – עסק בסטטוס קוו הקיים, שמגן על הסדר הקיים, על יחסי הכוחות, ועל ההיררכיות שאין לקבלן. ההצבעה למען הרשימה המשותפת, מתן הקול היהודי למפלגה זו, איננה ״מהפכה״, אך היא שלב בדרך אליה. אורלי נוי כינתה את ההצבעה הזו ״שיבוש״ המערער את ההיררכיה הקיימת.

הטיעון הזה הקל עלי לראות בעצם השתתפותי בבחירות ״כשיבוש״ של הממסד האנטי שוויוני והאנטי דמוקרטי.

אורלי נוי כינתה את ההצבעה הזו ״שיבוש״ המערער את ההיררכיה הקיימת. הטיעון הזה הקל עלי לראות בעצם השתתפותי בבחירות ״כשיבוש״ של הממסד האנטי שוויוני והאנטי דמוקרטי

את תמונות יום הבחירות בחרתי לעשות דווקא בקמפוס בית ספר ביאליק רוגוזין, אשר נוסד ב-1955, ובשל מיקומו ברחוב העלייה בשכונת פלורנטין בדרום תל אביב, באזור בו השתכנו מהגרי עבודה מרחבי העולם ופליטים מאפריקה, כמו גם עולים חדשים ששוכנו מחדש, יש בבית הספר מיזוג ייחודי של תרבויות. כיום לומדים בבית הספר ילדים ובני נוער מ-51 מדינות ברחבי העולם.

אין ספק שביה״ס זה מגלם עבורי את האמונה שכל בני האדם נולדו שווים, ושעלינו לפעול כחברה למען קיום השוויון הזה.

היום החלטתי להצביע