התרחקות מכפיית גיוס ומקידוש הצבא היא צעד הכרחי

הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס בבני ברק, 9 בפברואר 2022 (צילום: פלאש90)
פלאש90
הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס בבני ברק, 9 בפברואר 2022

"כרגע השתחררתי מהכלא, אתמול היה מטורף! חרדים רצים וצועקים, אסירים שרים בקולי קולות, מפקדים מתחרפנים וצועקים עלינו לשבת על הרצפה ולא להסתכל".

זוהי הודעה שקיבלתי ממרשי, ד', סרבן מצפון שהשתחרר ביום ו' האחרון מהכלא הצבאי "נווה צדק", לאחר שבלילה פרצו אליו פעילים חרדים כדי לשחרר נערה חרדית שנאסרה בשל סירובה להתגייס.

הנערה, שנעצרה מספר ימים לפני כן, מגיעה מהפריפריה החרדית, ממנה מגיעים רוב האסירים והאסירות החרדים בכלא הצבאי. בני ובנות הנוער האלה נפלטו לפני כן מהמסגרות החינוכיות שדואגות לפטור מהצבא.

הנערה, שנעצרה מספר ימים לפני כן, מגיעה  מהפריפריה החרדית, ממנה מגיעים רוב האסירים והאסירות החרדים בכלא הצבאי. בני הנוער האלה נפלטו לפני כן מהמסגרות החינוכיות שדואגות לפטור מהצבא

ד', סרבן מצפון מרשת "מסרבות" חש הזדהות עמה. הוא מסיים עכשיו תקופת מחבוש שלישית, ולפניו עוד תקופות כליאה נוספות, אבל כנראה שפעילי שמאל לא יפרצו בקרוב לכלא הצבאי כדי לשחרר אותו.

בזמן שהמפלגות החרדיות לוחצות על ממשלת נתניהו והמתנחלים ודורשות חוק גיוס חדש ולטעמן, מתבצרת המחאה נגד ההפיכה המשטרית בעמדה מיליטריסטית ואנטי חרדית מובהקת. מפגינים חילונים פותחים לשכות גיוס בערים חרדיות, ומאיימים על אוכלוסייה שהגיוס מנוגד להשקפת עולמה ודרך חייה לגייס את בניה ובנותיה בכפייה.

ידעתם שב-2017-2018, כשהחל יישום חוק הגיוס הנוכחי והיה ניסיון אמיתי לאכיפה של מכסות גיוס, בתי הכלא הצבאיים התמלאו בעשרות אסירים חדשים מדי חודש? ולמרות זאת, מספרי המתגייסים החרדים לא עלו כלל. מאז החליטו רשויות הצבא להימנע מלאסוף עריקים מלב הציבור החרדי, כאשר התועלת בכך ממילא עומדת בספק.

הציבור היהודי החרדי סרב להתגייס בכל מדינה בה התגורר בה הוחלה חובת גיוס. בבירור, הניסיונות לשבור אותו ולגרום לו לשלוח את ילדיו למסגרת חילונית צבאית הם מנותקים מהמציאות, ועלולים להביא בעיקר לפיצוץ אוכלוסין בבתי הכלא הצבאיים. כפיית הגיוס על האוכלוסיה החרדית בישראל היא קרב אבוד.

ד', סרבן מצפון מרשת "מסרבות" חש הזדהות עמה. הוא מסיים עכשיו תקופת מחבוש שלישית, ולפניו עוד תקופות כליאה נוספות, אבל כנראה שפעילי שמאל לא יפרצו בקרוב לכלא הצבאי כדי לשחרר אותו

אך מצד שני, יוזמת החקיקה של הממשלה הנוכחית, בהובלת אריה דרעי, יותר משהיא מנסה להגן על צעירות חרדיות מהפריפריה מכליאת שווא, היא מנסה לבצר עוד ועוד את כוחו של הממסד החרדי על הדור הצעיר: במקום לדרוש לפטור את החרדים מלכתחילה, מתעקש דרעי על הארכת ההסדר של "תורתו אומנותו" כבסיס לדחיית השירות עד לגיל 26.

משמעות הדבר היא שצעירים חרדים עד גיל 26 מחויבים להימנע מעבודה, ולהיות רשומים לאחת הישיבות המזכות בדחיית שירות – כלומר הישיבות המקורבות למפלגות החרדיות.

אם פתאום יפטרו את הצעירים החרדים מגיוס בגיל 18, ההשפעה תהיה החלשה דרמטית של של הממסד החרדי. הצעירים יוכלו להפנות גב להנהגה החרדית המרכזית, לבחור בישיבות של זרמים אחרים ובמסגרות נוספות, ואולי אפילו – רחמנא לצלן – להיכנס לשוק העבודה.

הטרגדיה היא שכל זה לא מעניין את הנאבקים נגד הממשלה, שמתעקשים להפוך את החרדים לאויביהם הנצחיים, במקום לחפש דרכים בהם אולי חלקים מהקהילה החרדית יוכלו להפוך לבני ברית במאבק. ההתעקשות לבצר את החרדים כאויבים עושה את ההפך – היא מבצרת את הדבק שמחזיק יחד את גוש הימין, המתנחלים והחרדים.

יוזמת החקיקה בהובלת דרעי מנסה לבצר את כוח הממסד החרדי על הדור הצעיר: במקום לדרוש לפטור את החרדים מלכתחילה, מתעקש דרעי על הארכת הסדר "תורתו אומנותו" כבסיס לדחיית השירות

הייתה יכולה להיות דרך אחרת. אנחנו, מתנגדי הממשלה, היינו יכולים לזהות את נקודות החולשה במחנה הנגדי, ולהשתמש בהן לשינוי תמונת המצב הבין גושית. עלינו להבין שהציבור החרדי העצום, וההולך וגדל, יכול לקבל את מבוקשו בעניין הגיוס, להיכנס לשוק העבודה, ולהשתחרר מהנהגתו המושחתת ומההסדר הכובל אותו לישיבותיה.

שינוי מסוג זה לא ישנה באחת את המגמה של הקצנה ימנית בחברה החרדית, אבל הוא יכול, דרך שינוי במצב הפוליטי והחברתי של הדור הצעיר, להיות נקודת פתיחה לשינוי שכזה.

עמדה זו, שתומכת בפטור מגיוס צבאי לחברה שלא תתגייס בכל מקרה, מבוססת על היגיון בריא וראייה פרגמטית של המציאות. ולמרות זאת, היא לא חזקה בקרב מחנה מתנגדי הממשלה משום שאלה מתבססים שוב ושוב על הצבא כגורם מייצב, ועל השירות הצבאי כתו תקן לאזרחות ראויה. כשיעלה חוק הגיוס להצבעה, תנועת המחאה ככל הנראה שוב תצא למאבק בציבור החרדי, ולא במדיניות הכובלת שמקדם דרעי.

"אחים לנשק", אחד מהגופים המרכזיים במחאה, תוקף את מי שיוצא נגד הכיבוש, ממש כמו החיילים והמתנחלים שתוקפים פעילי השלום בשטחים. סרבני הגיוס שמגיעים מדי שבוע להפגנות בקפלן, שורפים צווי גיוס וקוראים "לא נמית ולא נמות בשירות ההתנחלות" – מציבים אלטרנטיבה עבור מחנה השמאל: להתנגד להפיכה המשטרית, להתנגד לדיקטטורה – בישראל ובשטחים, ולהתנגד גם לכפיית השירות הצבאי על המתנגדים לו, מכל הכיוונים.

סרבני הגיוס שמגיעים מדי שבוע להפגנות בקפלן, מציבים אלטרנטיבה למחנה השמאל: להתנגד להפיכה המשטרית ולדיקטטורה – בישראל ובשטחים, ולהתנגד גם לכפיית השירות הצבאי על מתנגדיו, מכל הכיוונים

התרחקות מגישה שמקדשת את הצבא היא צעד הכרחי – למאבק למען השלום, אבל גם בשביל מאבק בשביל חברה שוויונית יותר בישראל – ליהודים חילונים, לערבים, וכן, גם לחרדים.

עו״ד נועה לוי היא סגנית יו״ר חד״ש. הנחתה את כנס שותפות השלום בשיתוף עם סולאפה מח'ול, ונמנות על מובילות היוזמה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 736 מילים
סגירה