אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מוּסַר כְּלָיוֹת 183

לא רק שעל פי המסורת היהודית המוסר נמצא בכליות – הוא אפילו נחלק ביניהן. כליה אחת אחראית על הכוונות הטובות שלנו והשנייה על הכוונות הרעות. איך נדע איזה כליה ארנון סגל תרם?

כמו גפרור שהושלך לשדה קוצים, מעל באר נפט הנמצאת במרכזו של שדה גז, נדלקו השבוע הרשתות החברתיות בעקבות הידיעה על תרומת הכליה של ארנון סגל.

כאילו על פי פקודה התייצבו זה מול זה המחנות הניצים בכל ויכוחי הרשת המייאשים האחרים, והחלו להטיח פאשיזם וקריאות לחרם, שנענו ב"אויש, תסתמו כבר, יא מתחסדים פרוגרסיביים מבולבלים מגדרית, קודם תעשו חצי ממה שהוא עשה ואז נדבר".

אם בחרתם לבלות את השבוע האחרון במזגן, בקריאת שירה והאזנה למוזיקה קאמרית, במקום לקפוץ ראש אל תוך מדמנת טוויטר ופייסבוק המבעבעת, הנה תקציר הפרק הקודם והתגובות המעניינות ביותר עליו:

העיתונאי ופעיל הימין ארנון סגל תרם כליה במסגרת מה שמכונה "תרומת איברים אלטרואיסטית". ביום רביעי פורסמה על כך כתבה בynet- שממנה התברר, כי סגל התנה את התרומה בכך שכלייתו תושתל ביהודי בלבד, עניין שכיכב גם בכותרת. "זה העם שלי וזו הקהילה שלי", הסביר סגל, וכשנשאל איך יגיב אם הכליה שלו תגיע לאיש שמאל או להט"ב השיב: "אני מכבד את כולם".

בין המגיבים הרבים בלטו קרוביו המפורסמים של תורם הכליה. אביו, חגי סגל – עורך "מקור ראשון" לשעבר, אשר בצעירותו ניסה לרצוח ערבים והשתתף בפיגועי טרור שגרמו לקטיעת רגלו של ראש עיריית רמאללה כרים חאלף ולאיבוד מאור עיניו של חבלן מג"ב סולימן חירבאווי – נזכר שבבסיסו הוא בעצם היפי שוחר טוב וצייץ:

"לו אני עורך ynet ולא אבא של ארנון, נראה לי שהייתי נותן כותרת אחרת לידיעה על תרומת הכליה שלו, שלא תחרחר מדנים בימים טרופים אלה, אלא תתרום לאחווה: 'פעיל הר הבית שתרם כליה: לא התעניינתי בשאלה אם הנתרם הוא שמאלן או להט"ב, פשוט תרמתי'".

אחיו של התורם, העיתונאי עמית סגל, צייץ: "מאחל לכולם אחים שתורמים כליה לאדם שלא פגשו מעולם" ונענה בתגובה של מוחמד מג'אדלה, עמיתו לפאנל הפרשנים של ערוץ 12: "מאחל לכולם אחים לא גזענים שאוהבים כל אדם ללא הבדלי דת גזע ומין".

עמית סגל נענה בתגובה של מוחמד מג'אדלה, עמיתו לפאנל הפרשנים של ערוץ 12: "מאחל לכולם אחים לא גזענים שאוהבים כל אדם ללא הבדלי דת גזע ומין"

הוא זכה גם בעקיצה של חבר מערכת זמן ישראל אביב מזרחי, שתהה: "אתה לא חושב אבל שיהיה נחמד אם כמשפחה תחזירו איבר לערבים?" – שאלה מצחיקה שלא התקבלה בחיוך אלא דווקא בחסימה מיידית.

אחרי שגמרתי להנהן למקרא השוואות למדינות אחרות בתקופות אחרות – שבהן אולי עוד לא ידעו להשתיל כליות אבל אם היו יודעים כנראה שהיו עוקרים אותן בכוח מגופם של יהודים בריאים ומשתילים אותן בגופם של נאצים חולים – דמיינתי גם את אברי גלעד מצטרף למקהלה וצורח עלי "מה א-ת-ה היית עושה?" וניסיתי להשיב לו בכנות.

ברור שאתרום איבר לילדים שלי, אם הם חלילה יזדקקו דווקא לאברים הפנימיים הצמוקים שלי. וגם לאמא שלהם, שהרוויחה לפחות כליה, אחרי שסבלה אותי עד עכשיו. הייתי תורם גם לאחים שלי ולילדים שלהם.

ברור שאתרום איבר לילדים שלי, אם הם חלילה יזדקקו דווקא לאברים הפנימיים הצמוקים שלי. וגם לאמא שלהם, שהרוויחה לפחות כליה, אחרי שסבלה אותי עד עכשיו. הייתי תורם גם לאחים שלי ולילדים שלהם

ולצורך הדיון כאן, נניח שהייתי תורם כליה גם לשניים-שלושה חברים קרובים. אני מודה שבעניין האחרון אני לא בטוח, אבל לא נעים להודות בכך אפילו בפני עצמי, ובטח שלא בפומבי. אולי אני מעדיף להצטייר בעיני העולם כנדיב מכפי שאני באמת.

אם אכתוב כאן שהייתי תורם כליה גם לשניים-שלושה חברים קרובים, כל אחד מחבריי יחשוב שהוא נמנה על הקבוצה המיוחסת הזאת, וככה כולם ימשיכו לברך אותי במאור פנים בפעם הבאה שניפגש, במקום שיחשבו בלב "יא זבלללל, אני גוסס בייסורים ואתה ממשיך להסתובב בעולם עם הכליה המיותרת שלך, שותה אלכוהול כאילו אין שחמת כבד, ולא חושב לרגע לעזור לי?!"

ברור שלא הייתי מעלה בדעתי להצהיר כמו ארנון סגל שאני "תורם ליהודים בלבד", אבל כשאני בוחן ביושר את הרשימה הכי נדיבה שלי, בפועל מתברר שלא רק שהייתי תורם את הכליה שלי ליהודים בלבד, הם גם היו כולם שמאלנים יפי נפש מישראל הראשונה, שרובם המכריע אוהדי הפועל (מתן, לך הייתי תורם למרות שאתה מכביסט, אבל אתה היוצא מהכלל שמעיד על הכלל).

כשאני בוחן ביושר את הרשימה הכי נדיבה שלי, בפועל מתברר שלא רק שהייתי תורם את הכליה שלי ליהודים בלבד, הם גם היו כולם שמאלנים יפי נפש מישראל הראשונה, שרובם המכריע אוהדי הפועל

כלומר: בכל מה שנוגע לתרומת כליה, יוצא שגם אני וגם ארנון סגל מוכנים לתרום כליה ליהודים בלבד, רק שהקבוצה שלו גדולה בהרבה משלי. זאת ועוד: הקבוצה שלו כוללת אותי, בעוד שהקבוצה שלי לא כוללת אותו. אם הוא גזען, מה זה אומר עלי?

תגידו בוודאי שזה טיעון ממש גרוע, כי בדוגמה שלי אני לא מפלה בין יהודים ללא יהודים אלא בין קרובים לרחוקים. יצא במקרה שהקרובים שלי הם רק יהודים. ועל כך אני משיב: סבבה, זה באמת לא אותו דבר! רק בואו נעמיד דברים על דיוקם.

הכעס הוא על השקפת העולם של סגל ובני ביתו, בלי שום קשר לתרומת הכליה שלו. כי אם מכניסים את הכליה שלו פנימה, צריך גם להביא בחשבון שחייו של אדם במצוקה ניצלו בזכות התרומה הזו. הומניסטים חייבים להסכים, שעניין פעוט כזה בכל זאת שווה משהו בוויכוח.

או במילים אחרות: אנחנו בכלל לא בדיון על השתלת כליות אלא בדיון על מוסר כליות. מה שמצדיק הרהור נוסף על טיב הקשר המשונה שבין מוסר לבין איברים ממערכת ההפרשה, ולשאלה הרחבה יותר על הקשר בין העברית לאברי הגוף.

רוביק רוזנטל הקדיש לנושא מאמר יפה, שתמיד כיף לחזור אליו. הוא מזכיר שהעברית עצמה היא לפני הכול שני איברים בגוף – שפה ולשון. ואולי מכך נגזר שיש לה יד ורגל בכל חלקי הגוף, כשבראש ובראשונה היא לוקחת ללב, אבל גם מרימה את האף בהתנשאות, זוקפת גבה בספקנות, מחציפה פנים במצח נחושה, כשהיא לא פעם קשת עורף, אבל בכל זאת יש לה שיניים גם כשזה לא בא לנו טוב בעין.

רוזנטל מזכיר שהעברית עצמה היא לפני הכול שני איברים בגוף – שפה ולשון. ואולי מכך נגזר שיש לה יד ורגל בכל חלקי הגוף, כשבראש ובראשונה היא לוקחת ללב, אבל גם מרימה את האף בהתנשאות וזוקפת גבה בספקנות

רוזנטל לא הרחיב בעניין מקורות הזיקה המפתיעה שבין כליות למוסר, עניין שמוזכר כבר בתהילים ("אף לילות יסרוני כליותיי"), כשחז"ל מוסיפים במסכת ברכות "שתי כליות יש בו באדם, אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה".

כלומר: לא רק שעל פי המסורת היהודית המוסר נמצא בכליות – הוא אפילו נחלק ביניהן. כליה אחת אחראית על הכוונות הטובות שלנו והכליה השנייה אחראית על הכוונות הרעות.

איך נדע איזה כליה ארנון סגל תרם?

על האפשרות שהוא תרם את הכליה הטובה ונתקע לתמיד עם הרעה בלבד, אני מעדיף שלא לחשוב. פוטנציאל הנזק במקרה כזה גדול מדי. אם התמזל מזלו ומזלנו וארנון סגל תרם את הכליה הרעה שלו ונשאר רק עם הטובה, בטח נגלה את זה כבר במוצאי שבת, כשהוא יצעד לצידנו במורד קפלן ויצעק "אין דמוקרטיה עם כיבוש!"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לא הייתי מודע לסיפור עד שקראתי את הטור הזה. יש כל כך הרבה עוולות, נזקים, טמטום וגזענות שנשפכים לצערי כיום מצד אנשי ימין לא מעטים. במצב כזה, להיטפל להחלטה אלטרואיסטית להפליא של אדם לתרום... המשך קריאה

לא הייתי מודע לסיפור עד שקראתי את הטור הזה.
יש כל כך הרבה עוולות, נזקים, טמטום וגזענות שנשפכים לצערי כיום מצד אנשי ימין לא מעטים.
במצב כזה, להיטפל להחלטה אלטרואיסטית להפליא של אדם לתרום כליה היא ממש טמטום פרוגרסיבי שגורם לנזק רב ולא מועיל במאומה, ורק צובע את 'מחנה השמאל' (אם יש כזה דבר) כמטופש, מתנשא, ומנותק (כמו אותה אמירה של גרבוז אי שם לפני אי אילו מערכות בחירות).
אמירה מדויקת של אמיר.
יש שכל רב בלדעת לבחור את הקרבות שלך, ובכל סיטואציה, בטח ובטח בנוכחית, לצאת לקרב בנושא זהות האדם שיקבל תרומת כליה היא ממש בחירת קרב גרועה ומיותרת.

עוד 1,022 מילים ו-2 תגובות
סגירה