הציבור רוצה וצריך להיות מסוגל לתת אמון בדיווחי הרופאים ולשכת ראש הממשלה בכל עניין, כולל בנוגע למצבו הבריאותי של ראש הממשלה. כך עולה גם מסקר שערך השבוע המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

מהסקר עולה כי יש רוב בציבור (למעלה מ-55%), הסבורים כי יש לחייב בחוק מתן דיווח תקופתי על מצב בריאותו של ראש הממשלה. אמנם, הרוב הוא בעיקר בקרב מצביעי האופוזיציה, אך גם בקרב מצביעי הקואליציה יש שוויון בין הסבורים כי יש לחוקק חוק כזה לבין אלה שאינם תומכים בכך.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.

עד 2020 ישראל נחשבה לאחת המדינות האהודות על ידי מעריצי האירוויזיון בפרט והאירופאים בכלל. כשהשיא היה ב-2019, עת אירחה ישראל את אירוויזיון 2019 בתל אביב. המוני אירופאים חלשו על רחובות העיר העברית הראשונה וגדשו את בתי הקפה, המסיבות וחופי הרחצה. אך מי יכול היה לשער שתוך 3 שנים נהפוך להיות אחת המדינות השנואות ביותר על אותם אנשים בדיוק.

לטוב ולרע, ישראל תמיד נמצאת בשיח התקשורתי העולמי. אנחנו מדינה קטנה ורועשת, וכשאנחנו עושים משהו אנחנו עושים את זה ובגדול.

מיכאל שמייצר הוא יועץ תקשורת ומנהל שיווק, יח״צ וסושיאל מרמת גן, מומחה לענייני אירוויזיון וחובב למעלה מ-10 שנים. ביקר בלא מעט תחרויות אירוויזיון וביניהם האירוויזיון האלמותי בתל אביב.

ייצוגיות היא אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה. עיקרון הייצוג קובע שהאזרחים, אשר מפקידים את כוחם בידי נבחרי הציבור, מצפים שאלו יפעלו למען האינטרסים והערכים שלהם.

ייצוג תקין הוא שמעניק לציבור תחושת השפעה, מעורבות ואחריות משותפת לגורל המדינה. כאשר תחושת הייצוגיות מתערערת, מתערער גם האמון במערכת הפוליטית, ההשתתפות הפוליטית יורדת, והדמוקרטיה כולה ניצבת בסכנה.

ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. מתמחה בחקר מוסדות, מפלגות ופוליטיקה השוואתית. מחקריו עוסקים בפרסונליזציה של הפוליטיקה, פוליטיקה מקוונת ובמחקרים יישומיים אחרים בפרט בפוליטיקה הישראלית.

כשהאדם הקדמון שמע רעש לא ברור בין השיחים, הוא לא שאל אם זה הרוח או נמר. הוא פשוט ברח. ככה שרדנו. היום, כשינון מגל אומר ברמיזה ש"הנסיבות בהן עידן אלכסנדר נחטף בעייתיות מאוד", הוא עושה בדיוק את אותו הדבר – רק שהוא הנמר. אבל לא כזה שטורף. נמר רכילותי.

מגל הוא נמר שמפזר טיפות דם באוויר ומחכה שהמוח שלנו, המאומן היטב לשרוד סכנות מדומיינות, יעשה את העבודה. הרמיזה היא הטריק הכי ישן בספר. לא אמרתי מה קרה, רק אמרתי שקרה משהו. עכשיו תתמודד עם זה לבד.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.